הקדמה:

בהתאם לצו ההרחבה שנכנס לתוקף בשנת 2008, עובד זר בישראל זכאי להפרשות עבור ביטוח פנסיוני. שיעורי הפרשות המעסיק והעובד לביטוח הפנסיוני זהים לאלו הקבועים עבור עובדים ישראלים
ההפרשות לביטוח הפנסיוני עבור עובד זר יופקדו בקרן שאינה פנסיונית, שאותה יוכל העובד לפדות עם סיום העסקתו
מעסיקים של עובדים זרים בענף הבניה ובעבודה בטכנולוגיה ייחודית, וכן חברות סיעוד המעסיקות עובדים זרים יפקידו את כספי הביטוח הפנסיוני ופיצויי הפיטורים בחשבון פיקדון נפרד בבנק מזרחי-טפחות
מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן מחויב להפקיד עבור העובד פיקדון חודשי המחליף את ההפרשות לביטוח הפנסיוני. הפיקדון הוא בשיעור 36% משכר העובד, כאשר 16% ישולמו על-ידי המעסיק ו-20% ינוכו משכרו


לפי צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק שנכנס לתוקף בשנת 2008, זכאי עובד זר בישראל להפרשות עבור ביטוח פנסיוני מהמעסיק.

  • שיעורי ההפרשה לקרן החיסכון של העובדים הזרים זהים לשיעורי ההפרשה לביטוח פנסיוני של עובדים ישראלים. להרחבה ראו ביטוח פנסיוני לעובדים.
  • מכיוון שחיסכון פנסיוני היא חיסכון לטווח ארוך, ההפרשות עבור עובדים זרים יוכנסו לקרן שאינה פנסיונית או לפיקדון מיוחד, שאותם יוכלו העובדים לפדות עם סיום תקופת עבודתם בישראל.
  • מעסיקים של עובדים זרים בענף הבניה ובעבודה בטכנולוגיה ייחודית וכן חברות סיעוד המעסיקות עובדים זרים בסיעוד צריכים להפריש את הכספים לפיקדון מיוחד בבנק מזרחי טפחות, שיעמוד לרשות העובד בסיום עבודתו. לפיקדון זה יש להפקיד את רכיב תגמולי המעסיק ואת רכיב הפיצויים בלבד ללא רכיב תגמולי עובד.
  • החל מה- 01.05.2017, מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן מחויב להפקיד עבור העובד פיקדון חודשי במקום ההפרשות לביטוח הפנסיוני. הפיקדון יהיה בשיעור של 36% משכר העובד, כאשר 16% ישולמו על-ידי המעסיק ו-20% ינוכו משכר העובד. למידע נוסף ראו הפקדת פיקדון לעובדים זרים מסתננים.
  • החל מה- 01.02.2019, גם מעסיקים של עובדים זרים בענף המלונאות צריכים להפקיד עבור כל עובד זר (למעט עובד יומי), פיקדון חודשי בסכום מרכיב הפיצויים ורכיב תגמולי המעסיק לפנסיה בהתאם לצו ההרחבה בענף המלונאות. למידע נוסף ראו הפקדת פיקדון חודשי למעסיקים של עובדים זרים בענף המלונאות.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת על ידי המעסיק באופן אוטומטי.
  • על המעסיק להפריש מדי חודש את הסכומים הקבועים בצו ההרחבה לחשבון בנק שנפתח במיוחד לשם כך או לפתוח חיסכון פנסיוני עבורו באחת מחברות הביטוח (יש להבטיח בתנאי החיסכון כי ניתן יהיה למשוך את הכספים ללא קנס עם סיום העסקת העובד בארץ).
  • במקרים שבהם לא ניתן להפקיד את הכספים לקופת גמל, על המעסיק להפקיד אותם לחשבון בנק ייעודי על שם העובד, שהתשלומים יועברו אליו במהלך העסקתו. במקרים אלה המעסיק אינו צריך להפריש את חלקו של העובד ואינו רשאי לנכות את חלקו של העובד משכרו, כלומר: על המעסיק להפקיד לפיקדון את רכיב תגמולי המעסיק ואת רכיב הפיצויים בלבד.
  • במקרה שהמעסיק מפר את זכויות העובד, ניתן להגיש תלונה לממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה. רצוי לפנות לארגונים המסייעים לעובדים זרים (ראו "ארגוני סיוע" בהמשך).

פיצוי לעובד שלא הופרשו עבורו כספים

  • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (ראו פסקי דין בהמשך), אם המעסיק לא הפריש את הכספים, עליו לשלם לעובד בסיום העסקתו פיצוי בסך גובה ההפרשות שהיה עליו להפריש.
    • אם העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים (למשל, התפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים, או פוטר לפני שהשלים שנת עבודה מלאה), על המעסיק לשלם לו פיצוי בגובה ההפרשות שהיה עליו לבצע, כלומר תגמולי המעסיק (6.25% נכון ליולי 2016, 6.5% החל מינואר 2017) + רכיב הפיצויים (6% נכון ל-2017).
    • אם העובד זכאי לפיצויי פיטורים, על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים מלאים (8.33% ממשכורתו האחרונה של העובד כפול מספר חודשי העבודה) ובנוסף את תגמולי המעסיק (6.25% נכון ליולי 2016, 6.5% החל מינואר 2017).

עובדים זרים בענף הבניה , בענף החקלאות ,בעבודה בטכנולוגיה ייחודית ועובדים זרים בסיעוד המועסקים בחברות סיעוד

עובדים בענף סיעוד המועסקים במשותף על-ידי חברת הסיעוד והמטופל

  • עובד זר בתחום הסיעוד המועסק באמצעות חברת סיעוד אצל מטופל הזכאי לגמלת סיעוד זכאי לקבל את תנאי העבודה, כולל פנסיה, באופן יחסי מכל אחד ממעסיקיו (המטופל וחברת הסיעוד) בהתאם לחלק היחסי של כל אחד מהם.
    • חלקה של חברת הסיעוד תלוי בשיעורי הגמלה שהמטופל זכאי להם, בהתאם לקביעת המוסד לביטוח לאומי.
    • היקף המשרה שמשוייך למטופל הוא יתרת השעות הנדרשות כדי להשלים את היקף ההעסקה למשרה מלאה.
  • למידע נוסף ראו העסקה משותפת של עובד זר בסיעוד ע"י המטופל וחברת הסיעוד.

עובדים זרים מסתננים

  • החל מה- 01.05.2017, מעסיקים של עובדים זרים שהם מסתננים צריכים להפקיד פיקדון חודשי, המחליף את ההפרשות לביטוח הפנסיוני, בחשבון בנק נפרד בבנק מזרחי.
  • הפיקדון יהיה בשיעור של 36% משכר העובד, כאשר 16% ישולמו על-ידי המעסיק ו-20% ינוכו משכר העובד. למידע נוסף ראו הפקדת פיקדון לעובדים זרים מסתננים.
  • הפיקדון יינתן לעובד הזר בעת עזיבתו את ישראל לצמיתות, אך אם עובד שהה בישראל באופן לא חוקי, ינוכה קנס מהפיקדון. למידע נוסף ראו משיכת כספי הפיקדון על ידי עובד זר מסתנן.

הגבלות על שחרור הכספים לאחר סיום העסקת העובד

  • במקרה של עובדים זרים לא ניתן לבטחם בקרן פנסיה, ולכן מקובל כי בתום העסקתם יקבלו מהמעסיק את הסכומים שהפריש עבורם לביטוח סוציאלי (רכיב תגמולי עובד + רכיב פיצויים).
  • כמו כן, העובד יהיה זכאי לקבל ממעסיקו את רכיב התגמולים ואת רכיב הפיצויים (במקרה שהוא זכאי לפיצויים) לתקופה שהמעסיק לא הפקיד עבורה כספים אלה לפיקדון.
הערת עריכה
הסתרתי פסקה שמתיחסת על ניתוח המצב המשפטי לגבי זכאותם לקבלת הכספים על פי צו ההרחבה ועל פי סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 09:05, 29 באוגוסט 2016 (IDT)
  • עובדים זרים בחברות הסיעוד ובענף הבניה וכן עובדים זרים בעבודה בטכנולוגיה ייחודית, יהיו זכאים לקבל את כספי הפיקדון במלואם בעת עזיבתם את ישראל לצמיתות, בהתאם לאשרת השהייה שלהם.
  • עובד זר מסתנן אשר עזב את הארץ לצמיתות עד למועד בו נקבע שעליו לעזוב את ישראל, זכאי למלוא כספי הפיקדון שהופקדו עבורו על ידי המעסיק, בניכוי הוצאות ניהול ומס הכנסה בשיעור 15%.

ארגוני סיוע

סיוע בתחום העסקת עובדים בסיעוד


גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

פסקי דין

  • ע"ע (ארצי) 137-08 ‏(באתר נבו) - עובד שלא בוצעו עבורו הפרשות לקרן חיסכון על- פי הוראות הסכם קיבוצי בשל אי הקמתה של הקרן, זכאי לפיצוי בגובה ההפרשות שלא הועברו.
  • בר"ע (ארצי) 51823-10-14 (באתר נבו) - עובדים זכאים לפיצוי בשווי ההפרשות שלא הופרשו עבורם לפנסיית חובה על-פי הוראות צו ההרחבה.

תודות

  • המידע המקורי בערך זה באדיבות עמותת קו לעובד.