הקדמה:

עובדים שיצאו לחופשה שנתית ממקום עבודתם, זכאים לקבל שכר עבור ימי החופשה בסכום השווה לשכרם הרגיל
יש לשלם את דמי החופשה במועד שבו היה משולם השכר אלמלא יצא העובד לחופשה
עובדים שיוצאים לחופשה של 7 ימים רצופים לפחות רשאים לבקש את תשלום דמי החופשה מראש לפני יציאתם לחופשה
אם המעסיק מפר את חובתו לשלם דמי חופשה, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
למידע נוסף ראו סעיפים 12-10 לחוק חופשה שנתית


עובדים היוצאים לחופשה שנתית זכאים לקבל את דמי החופשה במועד שבו היו מקבלים את שכרם אלמלא יצאו לחופשה.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • עובדים שיוצאים לחופשה של 7 ימים רצופים לפחות ומעוניינים להקדים את מועד התשלום אל לפני תחילת החופשה, צריכים לפנות אל המעסיק ולדרוש את קבלת דמי החופשה מראש.
  • הזכאות לתשלום עבור ימי החופשה השנתית מותנית בכך שהעובד לא יעבוד במקום עבודה אחר במהלך ימי החופשה. אם העובד עבד בעבודה אחרת, המעסיק רשאי לא לשלם לו עבור ימי החופש שלו, ובמקרה שהמעסיק כבר שילם לעובד עבור ימי חופש בהם עבד במקום אחר, המעסיק רשאי לנכות את התשלום משכר העובד.
  • אם המעסיק לא שילם לעובד דמי חופשה:

מועד התשלום

  • דמי החופשה ישולמו לכל המאוחר ביום שבו היו משלמים לעובד את שכרו, אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד (ראו מועד תשלום השכר).
  • אם העובד יצא לחופשה של 7 ימים לפחות ודרש להקדים את תשלום דמי החופשה, ישולמו דמי החופשה לכל המאוחר שני ימים לפני תחילת החופשה.

גובה התשלום

עובדים המשתכרים שכר חודשי

  • עובדים ששכרם מחושב על בסיס חודשי (או על בסיס תקופה ארוכה מחודש) יקבלו שכר רגיל במהלך ימי החופשה והמעסיק לא ינכה את יום ההיעדרות בגין חופשה משכרו החודשי של העובד.
    • יש להדגיש כי עובד זכאי לתשלום דמי חופשה רק עבור מספר ימי החופשה הצבורים לזכותו. למידע נוסף על מספר ימי החופשה שהעובדים זכאים להם ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

עובדים המשתכרים על בסיס שעתי או יומי

  • על פי סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, גובה דמי החופשה לעובד ששכרו מחושב על בסיס יומי או שעתי הוא שכר העבודה היומי הממוצע כפול במספר ימי החופשה ברוטו בהם שהה העובד בחופשה (כולל שישי-שבת).
  • שכר העבודה היומי הממוצע הוא הסכום שמתקבל מחילוק השכר ברוטו ששולם לעובד ברבע השנה שקדמה לחופשה (3 החודשים שקדמו לחופשה) במספר 90.
    • אם שלושת החודשים שקדמו לחופשה לא היו חודשי עבודה מלאים יש לחשב את השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה (3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובד, שבהם עבד באופן מקסימלי), ואת השכר הזה לחלק ב-90.
    • בתצ (ת"א) 44419-03-16‏ פסק בית הדין שבממוצע זה יש לכלול גם ימי היעדרות בשכר כגון: ימי חופשה בתשלום, ימי מחלה בתשלום או ימי חג בתשלום.
  • עובד זכאי לתשלום דמי חופשה רק עבור מספר ימי החופשה הצבורים לזכותו. למידע נוסף על מספר ימי החופשה שהעובדים זכאים להם ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
אזהרה
לשון החוק קובעת כי לצורך חישוב השכר היומי הממוצע יש לחלק את שכר 3 החודשים שקדמו לחופשה ב-90. כתוצאה מכך גובה השכר היומי הממוצע של עובד שעבד פחות מ-90 ימים באותה תקופה עלול להיות נמוך משכרו היומי הרגיל.
לפיכך ישנם מעסיקים הנוהגים לחשב את השכר היומי הממוצע על ידי חלוקת השכר ברבעון האחרון במספר ימי העבודה שעבד העובד בפועל באותם חודשים (ולא חלקי 90).
  • יש להדגיש כי על פי החוק לצורך חישוב דמי החופשה יש להכפיל את שכר העבודה היומי הממוצע (שכר רבע שנתי המחולק ב 90) במספר הימים ברוטו (כולל שישי ושבת) בהם שהה העובד בחופשה.
דוגמה
  • עובד המשתכר על בסיס שעתי עובד אצל אותו מעסיק 5 שנים, 5 ימים בשבוע.
  • על פי הדין זכאי העובד ל-16 ימי חופשה ברוטו (כולל שישי שבת) בשנה (12 ימי חופשה נטו).
  • העובד שהה שבועיים בחופשה (14 ימים ברוטו, 10 ימים נטו).
  • בשלושה חודשים שקדמו לחופשה השתכר העובד בחודש הראשון 10,000 ₪ ברוטו, בחודש השני 8,000 ₪ ובחודש השלישי 9,000 ₪ ובסה"כ 27,000 ₪ ברוטו.
  • שכר העבודה היומי הממוצע של העובד בשלושת החודשים שקדמו ליציאתו לחופש הוא 300 ₪ ברוטו ליום (27,000/90).
  • עבור תקופת שהייתו בחופשה זכאי העובד לדמי חופשה בסך 4,200 ₪= 300X14).
  • יחד עם זאת, ישנם מקומות עבודה שלצורך חישוב דמי החופשה מכפילים את שכר העבודה היומי הממוצע של העובד במספר הימים נטו (ללא שישי ושבת) בהם שהה העובד בחופשה. במקרה זה גם שווי יום החופשה יהיה לפי ממוצע ימי העבודה בפועל:
    • לעובד שעתי או יומי שעובד 5 ימים בשבוע, שווי יום החופשה יחושב לפי שכרו ברבע השנה (3 חודשים רצופים) של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה, חלקי 3 פעמים 21.67.
    • לעובד שעתי או יומי שעובד 6 ימים בשבוע, שווי יום החופשה יחושב לפי שכרו ברבע השנה (3 חודשים רצופים) של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה, חלקי 3 פעמים 25.
  • דוגמה
    • עובד המשתכר על בסיס שעתי עובד במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע.
    • ימי החופשה מחושבים במקום עבודתו לפי ימי ההיעדרות בפועל מהעבודה (כלומר ימי חופשה נטו).
    • העובד השתכר בשנה השישית לעבודתו 5,200 ₪ בחודש מרץ, 5,000 ₪ בחודש אפריל ו-5,400 ₪ בחודש מאי. חודשים אלה היו 3 החודשים הרצופים המלאים ביותר שעבד באותה שנה.
    • חישוב מספר ימי החופשה השנתית של העובד באותה שנה, בהתאם לשנות הוותק שלו, יהיה 18 ימי חופשה ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית) או 16 ימי חופשה נטו.
    • היות שבמקום עבודתו מחושבים ימי חופשה נטו, שווי יום חופשה של העובד יחושב כך: 208 ₪ = (3 X ‏25) / (5,200 +‏ 5,000 +‏ 5,400).
    • סך תשלום ימי החופשה שהעובד זכאי להם בשנה השישית לעבודתו יהיה: 3,328 ₪ = 208 X ‏16.

    עובד בשכר שעתי/יומי שהועסק פחות מ-75 ימים רצופים

    • עובד בשכר שעתי/יומי, שבינו לבין מעסיקו התקיימו פחות מ- 75 ימים רצופים של יחסי עבודה בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות, ואין בינו לבין המעסיק חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים אינו זכאי לחופשה שנתית, כלומר: הוא אינו זכאי להיעדר מהעבודה ולקבל שכר עבור היעדרות זו.
    • עובד כזה זכאי לתשלום תמורת חופשה בנוסף לשכר שקיבל. גובה התשלום: 4% לפחות משכר העבודה הכולל שקיבל באותה תקופה. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.

    פדיון ימי חופשה

    • עובד שלא ניצל את כל ימי החופשה שצבר, רשאי עם סיום העסקתו לפדות את ימי החופשה שלא ניצל (ושהיה רשאי לצבור) במהלך השנה הקלנדרית שבה סיים לעבוד וב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לה.
    • לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
    • יחד עם זאת, כשתלושי השכר משקפים נכונה את ניצול ימי החופשה ויתרת ימי החופשה, העובד זכאי בסיום עבודתו לפדות ימי חופשה בהתאם לאמור בתלוש השכר, גם אם ימי החופשה שנצברו הם מעבר לתקופת ההתיישנות. לקריאת פסק דין בנושא ראו כאן.
    • למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.

    צבירת זכויות סוציאליות בתקופה של חופשה בתשלום

    הפרשות לפנסיה

    • סעיף 17 לחוק קובע שדמי חופשה, דינם כדין שכר עבודה ועל כן עובד אשר יצא לחופשה שנתית וקיבל דמי חופשה, זכאי להפקדות לחיסכון הפנסיוני עבור תקופה זו.

    צבירת ותק לפיצויי פיטורים

    • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל חופשה שנתית אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
      • משמעות הדבר היא שאם עובד הועסק במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדר מהעבודה עקב חופשה שנתית, כך שבפועל עבד פחות משנה, ייחשב העובד (לצורך זכותו לפיצויי פיטורים) כאילו עבד שנה מלאה.
    • דמי חופשה, דינם לכל דבר כדין שכר עבודה והם מהווים חלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים.

    הבראה

    • דמי חופשה דינם כדין שכר עבודה, לפיכך היעדרות בתשלום בשל חופשה שנתית תהווה ותק לעניין זכאות לדמי הבראה.

    צבירת ימי מחלה

    • סעיף 4(ד) לחוק דמי מחלה קובע כי שר העבודה רשאי להתקין תקנות לגבי תקופות עבודה והפסקות עבודה שיובאו בחשבון לעניין צבירת ימי המחלה, ובלבד שיראו כעבודה גם כל הפסקה בעבודה שהעובד זכאי בה לשכר או לתשלום אחר שדינו כדין שכר.
    • לאור האמור בסעיף 4(ד) לחוק, ישנם פסקי דין מהם עולה כי יש להביא בחישוב הזכאות לימי מחלה גם את ימי ההיעדרות בהם זכאי העובד לתשלום, אך טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא בבית הדין הארצי לעבודה.

    צבירת ימי חופשה

    • מספר ימי החופשה השנתית שעובד זכאי להם תלוי בוותק העובד ומספר ימי העבודה שעבד בפועל באותה שנה יחסית ל-200, ואם התקיימו יחסי עובד- מעסיק רק בחלק מהשנה ,תחושב הזכאות יחסית ל-240.
    • למידע נוסף ראו :חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

    חשוב לדעת

    • מהשכר המשולם עבור ימי החופשה ינוכו ניכויי חובה (מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי).
    • העובד אינו זכאי לתשלום דמי נסיעה עבור ימי חופשה.
    • אם המעסיק מפר את חובתו לשלם דמי חופשה הוא חשוף לעיצום כספי בשיעור של 10,200 בהתאם ל חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, וכן חשוף לסנקציות פליליות בהתאם להוראות חוק הגנת השכר. העובד רשאי להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה וכן להגיש תביעה בבית הדין לעבודה.

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    גורם ממשלתי תחומי אחריות נושאים
    נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הנציבות אמונה על אכיפת כל הקשור בשוויון בעבודה ובאכיפת מקרים בהם התקיימה אפליה אסורה שוויון הזדמנויות בעבודה, נשים עובדות
    הממונה על חוק עבודת נשים נציבות זו ממונה על אכיפת חוק עבודת נשים שוויון הזדמנויות בעבודה, נשים עובדות
    זרוע העבודה אחראית על כל התחומים הקשורים לתעסוקה תעסוקה וזכויות עובדים
    המוסד לבטיחות ולגיהות מייעץ ומסייע בתחומים של קידום הבטיחות והבריאות התעסוקתית סביבת עבודה בטוחה, תנאי העבודה

    מקורות משפטיים ורשמיים

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים