הקדמה:

חייב שאינו יכול לשלם את החוב כולו או חלקו או שאינו יכול לעמוד בצו תשלומים שנקבע רשאי להגיש בקשה לפריסת החוב לתשלומים
לא ניתן להגיש בקשה לצו תשלומים בתיק מזונות
על החייב להתחיל לשלם מיד את החוב על-פי הסדר התשלומים שהוא מציע בבקשתו, ולא להמתין להחלטת הרשם בבקשה
אם בפסק הדין עצמו נקבעו מספר תשלומים, על רשם ההוצאה לפועל להפנות את החייב והזוכה לבית המשפט
חייב שהגיש בקשה לצו תשלומים אינו צריך להתייצב לחקירת יכולת כל עוד בקשתו לצו תשלומים לא נדחתה
למידע נוסף ראו מדריך לבעלי חוב בתיקי הוצאה לפועל באתר רשות האכיפה והגבייה

חייב שמעוניין לשלם את החוב אך אינו יכול לעמוד בתשלום החוב שנקבע באזהרה או בצו התשלומים במלואו, רשאי להגיש בקשה לצו תשלומים (כלומר, בקשה לפריסת החוב לתשלומים חודשיים).

  • במקרה שרשם ההוצאה לפועל מקבל את הבקשה ומכיר ביכולתו המוגבלת של החייב לשלם את מלוא חובותיו במלואם - רשאי הרשם לפרוס את חובו של החייב לתשלומים חודשיים.
  • עם זאת, רשם ההוצאה לפועל רשאי גם לסרב לבקשה ולהשאיר את החיוב על כנו.
הערת עריכה
בהדגש הרביעי כתוב "אם בפסק הדין עצמו נקבעו מספר תשלומים, על רשם ההוצאה לפועל להפנות את החייב לבית המשפט". האמנם? ואם כן, מהו ההליך והאם רק דרך החלטת רשם ניתן להגיע לבית המשפט? האם הזוכה רשאי להגיש תגובה?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 10:11, 19 בדצמבר 2012 (IST)
הערת עריכה
להבנתי וממה שראיתי בפסיקה, כשהתיק כבר קיים בהוצל"פ אז צריך ללכת דרכם. כשיש החלטת רשם מגישים בקשה לבית המשפט וזה מתנהל כמו הליך רגיל. זה ממש הליך דיוני כפול
הערה מאת כרמל סחף (שיחה) 19:52, 22 באפריל 2018 (IDT)

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • חייב שאינו יכול לשלם את החוב כולו או חלקו ומעוניין לפרוס את החוב לתשלומים.
  • חייב שלא יכול לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו בעבר על-ידי לשכת ההוצאה לפועל, ומעוניין לשנות אותו.

למי ואיך פונים

  • יש לפנות ללשכת ההוצאה לפועל בה פתח הזוכה את התיק ולהגיש בקשה לצו תשלומים.
  • את הבקשה יש להגיש על-גבי טופס בקשה למתן צו חיוב תשלומים/שינוי צו חיוב בתשלומים (טופס 233).
  • יש למלא את הנתונים בטופס הבקשה ובסע' 3 ("בקשה למתן צו חיוב בתשלומים/ שינוי צו חיוב"), לסמן ב-X את בקשה מס' 50 ("בקשה למתן צו חיוב בתשלומים / שינוי צו חיוב").
  • לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים, כאשר הם חתומים על-ידי החייב:
  1. שאלון וכתב ויתור על סודיות (טופס 529).
  2. צילום תעודת זהות (כולל הספח).
  3. מסמכים התומכים בתשובות לשאלון (כגון: צילום דף חשבון בנק, דפי חיוב כרטיסי אשראי וכו').
  4. המסמכים המפורטים בתחתית טופס ויתור על סודיות:
    • צילום/העתק של תעודת הזהות כולל הספח.
    • תלושי משכורת - 6 תלושים אחרונים של המבקש/ת, בן/בת זוגו ושאר בני ביתו.
    • אישור מביטוח לאומי על קבלת קצבת ילדים או קצבאות/גמלאות אחרות, לרבות אבטלה או הבטחת הכנסה, על-ידי המבקש/ת ו/או בן/בת זוגו.
    • דפי חשבון המפרטים פעולות בחשבונות עו"ש של המבקש/ת, בן/בת זוגו, ושאר בני ביתו ל-6 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
    • מסמך "פרופיל לקוח" או מסמך "אישור יתרות" מכל מוסד בנקאי בו מתנהלים חשבונות ע"ש המבקש/ת, בן/בת זוגו, ושאר בני ביתו.
    • אישורים על יתרות הכספים המופקדים בקופות גמל, תכניות חיסכון, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוחים מסוגים שונים של המבקש/ת, בן/בת זוגו ושאר בני ביתו. יש לציין לכל תכנית/קרן/קופה מועד הפיכתה לנזילה.
    • עותק מתדפיס פירוט חיובי כרטיסי אשראי של המבקש/ת, בן/בת זוגו ושאר בני ביתו לתקופה של 6 חודשים טרם הגשת הבקשה או טרם ביטולם.
    • חשבונות חשמל, ארנונה, מים, גז, טלפון, טלפון סלולרי ל-6 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה.
    • אם המבקש/ת גר/ה בשכירות יש להמציא חוזה שכירות.
    • מסמכי בעלות ברכב או כלי אחר, של המבקש/ת בן/בת זוגו ושאר בני ביתו, לרבות מסמכי שעבוד ו/או משכון.
    • מסמכים המעידים על בעלות ו/או שימוש בנכסים כגון דירה, מקרקעין אחרים (נסח טאבו, אישור חברה משכנת, חוזה שכירות וכד) של המבקש/ת, בן/בת זוגו ושאר בני ביתו.
    • העתק מהסכם גירושין וגט או הסכם יחסי ממון עם בן/בת הזוג של המבקש/ת.

מועד הגשת הבקשה

  • כאשר מדובר בביצוע פסק דין או בקשה לביצוע שטר - יש להגיש את את הבקשה תוך 20 ימים מהיום שהומצאה לחייב האזהרה.
  • כאשר מדובר בתביעה על סכום קצוב - על החייב להגיש את הבקשה לצו תשלומים תוך 30 ימים מהיום שהומצאה לו האזהרה.
  • חייב רשאי להגיש את הבקשה גם במועד מאוחר יותר אם חל שינוי לרעה במצבו הכלכלי, או שאינו יכול לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו בעבר.

שלבי ההליך

  • מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
  • על החייב לשלם את החוב במועדים ובשיעורים שהציע במסגרת הבקשה, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת. הסכום המינימלי שאותו ניתן לשלם הוא 150 ש"ח.
דוגמה
אם במסגרת הבקשה לצו תשלומים הצהיר החייב כי הוא יכול לשלם 200 ש"ח לחודש, עליו להתחיל לשלם מיד את התשלום הראשון, וכל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה, עליו לשלם כל חודש 200 ש"ח.
  • רשם ההוצאה לפועל רשאי:
  1. להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה.
  2. להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו.
  3. להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה.
  4. לדחות את בקשתו של החייב.
  • אם החליט רשם ההוצאה לפועל לדחות את הבקשה לצו תשלומים או לא לדון בה, יוזמן החייב להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו ההזמנה, בשעות קבלת הקהל. אם לא יתייצב החייב לחקירת יכולת במועד, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו והוא יהיה צפוי להטלת הגבלות שונות, כולל מאסר.

ערעור

  • על החלטה של רשם ההוצאה לפועל בעניין מתן צו תשלומים (או אי מתן צו) ניתן לערער באופן הבא:

חשוב לדעת

  • עם הגשת הבקשה לצו תשלומים על החייב להתחיל לשלם את התשלום החודשי שהצהיר לשלם, ולא להמתין להחלטת רשם ההוצאה לפועל, שעלולה להתעכב זמן רב.
  • אם הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים, יש להגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל. הסכמת הזוכה לא מבטיחה בהכרח שהרשם יאשר את הבקשה.
  • אם בעקבות הבקשה ניתן צו תשלומים, ולאחר מכן חל שינוי ביכולתו של החייב לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, על החייב להודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל (בתנאי שהשינוי אינו שינוי של מה בכך). במקרה כזה רשאי החייב להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים. בקשה כזו זהה לבקשה לצו תשלומים.
  • שינוי צו התשלומים אינו גורם ישיר לעיכוב הליכים בתיק (כגון: עיקולים), למעט צו מאסר, שאותו לא ניתן להטיל.
  • חוק ההוצאה לפועל מגדיר את משך התקופה שעליה ניתן לפרוס חוב, בהתאם לגובה החוב. כאשר מבקש החייב במסגרת בקשה לצו תשלומים לפרוס את החוב לתקופה ארוכה יותר, רשאי הרשם להכריז עליו כעל חייב מוגבל באמצעים.
  • חייב שהגיש בקשה לצו תשלומים אינו צריך להתייצב לחקירת יכולת, גם אם באזהרה הוא נדרש לעשות זאת. הפטור מהתייצבות חל כל עוד לא נדחתה בקשתו לצו תשלומים. אם נדחתה הבקשה לצו תשלומים, עליו להתייצב לחקירת יכולת בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו ההזמנה. למידע נוסף ראו פטור מהתייצבות לחקירת יכולת בהוצאה לפועל.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל


תודות