הקדמה:

מי שמחזיק המחאה (צ'ק) או שטר שעבר זמן פירעונו והוא לא כובד או לא שולמה התמורה הקבועה בו, רשאי להגישו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל נגד מי שחתום על ההמחאה או השטר וכן כנגד מי שהסב את השיק או השטר
ניתן להגיש את הבקשה בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ
במועד הגשת הבקשה יש לשלם אגרה בסך 1.25% מגובה החוב המעודכן, ולא פחות מ-162 ש"ח (הסכום מתעדכן לעתים) וכן אגרת פרוטוקול בגובה 22 ש"ח (הסכום מתעדכן לעתים)

מי שמחזיק המחאה (צ'ק) או שטר שעבר זמן פירעונו וההמחאה לא כובדה או לא שולמה התמורה הקבועה בה, רשאי להגיש את ההמחאה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל נגד מי שחתום על ההמחאה או השטר וכן כנגד מי שהסב (העביר) את ההמחאה או השטר.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • כל מי שמחזיק המחאה או שטר שעבר זמן פירעונו וההמחאה לא כובדה או לא שולמה התמורה הקבועה בה.

למי ואיך פונים

  • יש להגיש בקשה לביצוע שטר על-גבי טופס בקשה לביצוע שטרות והמחאות (טופס 205).
  • את הבקשה ניתן להגיש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ (לאיתור לשכות ההוצאה לפועל לחצו כאן).
  • לטופס הבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
    1. השטר המקורי וכן עותק מצולם של השטר משני צדדיו.
    2. ייפוי כוח (במקרה שהזוכה מיוצג על-ידי עורך-דין).
    3. פרטי חשבון הבנק של הזוכה או של עורך דינו (שאליו יועברו הכספים שייגבו במסגרת ההוצאה לפועל).
    4. יש לציין את פרטי החייב (שמו, מענו, מספר הזהות שלו ושם אביו).
  • אם פרטי החייב אינם תואמים את המידע הרשום במרשם האוכלוסין יש לצרף אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים ממשרד הפנים, בדבר שם החייב, מענו, שם אביו ומספר הזהות שלו.
  • אם החייב הוא תאגיד, יש לצרף אישור מעודכן לשלושה חודשים אחרונים, בדבר שם החייב, מענו והמספר המזהה שלו על-פי הפירוט הבא:
    • חייב שהוא רשות מקומית, עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית - יש לצרף אישור על שם החייב כמפורט ברשימת היישובים של משרד הפנים או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהם מפורסמים על ידם לרבות באתר האינטרנט הרשמי של המשרד.
    • חייב שהוא אגודה שיתופית - סמל האגודה השיתופית החייבת כפי שרשום אצל רשם האגודות השיתופיות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם האגודות השיתופיות.
    • חייב שהוא עמותה רשומה - המספר והסמל של העמותה החייבת כפי שרשום אצל רשם העמותות או כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט הרשמי של רשם העמותות.
    • חייב שהוא חברה - שם החברה ומספר ח"פ כפי שרשום בדוח רשם החברות.
  • במקרים הבאים אין צורך לציין את פרטי החייב:
    1. החייב הוא אדם שאינו רשום במרשם האוכלוסין (הוא אינו אזרח ישראלי).
    2. הבקשה היא לביצוע המחאה שמספר זהותו של החייב מודפס על גביה.
  • אם לשכת ההוצאה לפועל מסרבת לקבל בקשה לביצוע פסק דין מהטעם שהזוכה לא צירף אישור על פרטי החייב, רשאי הזוכה לבקש כי העניין יועבר לרשם ההוצאה לפועל. הרשם רשאי להתיר את ביצוע הבקשה גם בלא אישור, אם יש טעמים מיוחדים לכך.
  • ביול השטר/המחאה - יש לבייל את השטר בהתאם לגובה השטר. יש להתעדכן במזכירות ההוצאה לפועל לגבי הביול.
  • תשלום אגרה - במעמד הגשת הבקשה יש לשלם אגרה בסך 1.25% מגובה החוב המעודכן, ולא פחות מ- 164 ₪ (הסכום מתעדכן לעתים).
  • כמו כן יש לשלם אגרת פרוטוקול בסך 23 ש"ח (הסכום מתעדכן לעתים).
  • התשלום מבוצע בקופת ההוצאה לפועל. למידע נוסף על אגרות בהוצאה לפועל ראו באתר רשות האכיפה והגבייה.
  • מועד הגשת הבקשה - ניתן להגיש את הבקשה רק לאחר שחלף המועד לפירעון השטר/השיק והוא לא כובד או לא שולמה התמורה שנקבעה בו.

ביצוע של מספר שטרות/שיקים של אותו חייב

  • לפי תקנה 28א' לתקנות ההוצאה לפועל, מי שמחזיק במספר שיקים (או שטרות) של אותו חייב, רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל אחד בלבד לביצוע כל השטרות (כל שיק המוגש בתיק הוצל"פ נפרד גורר אחריו חיוב אוטומטי של החייב בשכר טרחת עו"ד על אותו תיק בלבד. מטרת התקנה למנוע אפשרות של הגשת מספר רב של תיקים "וניפוח" מלאכותי של שכר הטרחה בו מזוכה עוה"ד של הזוכה).

שלבי ההליך

  • לאחר הגשת הבקשה לביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל אזהרה כי עליו לשלם את חובו בתוך 30 ימים, להגיש בקשה לצו תשלומים או להתייצב לחקירת יכולת.
  • הזוכה יכול לבקש להמציא את האזהרה בעצמו לחייב, ובמקרה שהוא מעוניין בכך עליו לציין זאת במקום המתאים בטופס הבקשה.
  • במהלך התקופה הכתובה באזהרה יכול החייב לשלם את החוב באמצעות לשכת ההוצאה לפועל או לטעון "פרעתי". כמו כן רשאי להגיש התנגדות לביצוע שטר.
  • רק לאחר התקופה הכתובה באזהרה ובמקרה שהחייב לא עשה כל פעולה, ניתן יהיה להתחיל בביצוע השטר על-ידי נקיטת הליכים כגון: הגבלות על החייב, עיקולים וכיו"ב.

ערעור

חשוב לדעת

  • בקשה לביצוע שטר או שיק ניתן להגיש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל. עם זאת רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר את ביצוע השטר/השיק ללשכה אחרת אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין, אך עליו לתת לזוכה הזדמנות להשמיע את דברו.
  • אם הועבר ביצוע פסק הדין ללשכה אחרת, יראו את הלשכה האחרונה כאילו הוגשה אליה הבקשה מלכתחילה. (למשל ערעורים או בקשות רשות לערער יוגשו לבית המשפט שבתחום השיפוט של לשכה זו ולא לבית משפט שבתחום השיפוט של הלשכה המקורית).
  • לא ניתן להתחיל בהליכי ביצוע של השטר לפני שעבר המועד הקבוע באזהרה. למרות זאת רשם ההוצאה לפועל רשאי להתיר נקיטת הליכים נגד החייב אף לפני מועד זה אם הוא מצא שנסיבות העניין מצדיקות זאת.
  • זוכה רשאי לברר, לצורך שקילת כדאיות נקיטת הליכים או המשך ניהול הליכים קיימים, האם מתנהל נגד החייב תיק מזונות (חוב מזונות) בהוצאה לפועל, שכן ככלל, גביית חוב מזונות קודמת לגביית חובות אחרים.
  • עורכי דין מייצגים של חייבים/ זוכים או משרדי משלוחים מטעמם, יידרשו לזמן תור מראש בהגעה ללשכה במקרים שבהם ברצונם להגיש יותר מ- 5 בקשות, לרבות תדפיסים, בו זמנית.
  • לפי חוק ההוצאה לפועל ופקודת השטרות, אין הבדל או תנאים מיוחדים להגשת בקשה לביצוע שטר או שיק המשוך על תאגיד בנקאי בחו"ל (תאגיד בנקאי שאינו ישראלי).
הערת עריכה
בעקבות הצעת שינוי שהתקבלה לעניין הגשה של שטר המשוך על תאגיד בנקאי בחו"ל, נמסרה תשובה מרשות האכיפה והגבייה שאין תנאים מיוחדים או הבדלים בין הגשת שטר מבנק ישראלי לזה המשוך מבנק זר- תשובת הרשות נשלחה לתיבת הדוא"ל קיפר היום
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:28, 7 בינואר 2019 (IST)

חקיקה ונהלים

ארגוני סיוע


גורמי ממשל