אישה שאינה מצליחה להרות מביציותיה או סובלת מבעיה רפואית זכאית לקבל תרומת ביצית למטרת הולדה
הביציות יופרו בהליך של הפריה חוץ גופית (IVF)
במקרה שמדובר בהפריה באמצעות תרומת זרע אנונימית, ייעשה שימוש בזרע של תורם מחו"ל או תורם שאינו יהודי
רופא לא יאשר השתלת ביציות אם הגבר שבזרעו יופרו הביציות לא נתן הסכמה מראש ובכתב
לא ניתן להשתיל ביצית מופרית ברחמה של בת הזוג של התורמת בישראל
הנתרמת תשלם אגרה עבור אישור רופא אחראי להשתלת ביציות בגופה
למידע נוסף, ראו באתר משרד הבריאות

תקציר

תרומת ביצית מיועדת לנשים שאינן מסוגלות לייצר ביציות איכותיות בעצמן.

  • בתהליך שואבים ביציות מתורמת, מפרים אותן בתאי זרע, ואת העוברים שהתפתחו מחזירים לרחמה של הנתרמת.
  • על-פי סעיף 3 לחוק תרומת ביציות, שאיבה ותרומת ביציות יבוצעו למטרת הולדת ילד בלבד.

מי זכאי?

  • אישה זכאית לקבל תרומת ביצית, אם היא עונה על כל התנאים הבאים:
  1. היא תושבת ישראל.
  2. מלאו לה 18 וטרם מלאו לה 54.
  3. קיימת חוות דעת רפואית לפיה לאישה יש בעיה רפואית בגללה היא לא יכולה להיכנס להיריון מהביציות שלה, או שיש לה בעיה רפואית אחרת שמצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד.
אזהרה

תהליך מימוש הזכות

בקשה לקבלת תרומת ביציות

  • אם בשל בעיה רפואית קיימת הצדקה לשימוש בביציות של אישה אחרת, הרופא המטפל יודיע למטופלת על אפשרותה להגיש בקשה לקבלת תרומת ביצית.
  • הנתרמת תפנה ליחידה להפריה חוץ גופית, ותגיש בקשה בכתב לקבלת תרומת ביצית. הבקשה צריכה להיות מוגשת לרופא אחראי על גבי טופס בקשה לקבלת תרומת ביציות.
  • הנתרמת, או הנתרמת ובן/בת זוגה, יחתמו על טופס הסכמה להכללת פרטיהם האישיים במאגר המידע ובמרשם היילודים. שני מאגרים אלו נמצאים בידי משרד הבריאות ובית המשפט והם חסויים.
  • הנתרמת תידרש להביא תעודה רפואית על תקינות בריאותה ובדיקות מעבדה שונות, בהתאם לבקשת הרופא מהיחידה להפריה חוץ גופית.
  • על הנתרמת להציג מסמך רפואי מרופא נשים מורשה שמעיד על כך שהיא לא יכולה להרות מביציותיה, ולבקש אישור לקבל ביציות מתורמת.

הזנת הפרטים למאגרים

  • הרופא האחראי, יעביר את פרטי הנתרמת למאגר המידע במשרד הבריאות, לאחר שווידא שמולאו תנאי הסף לקבלת תרומת ביצית על פי החוק.
  • פרטי הנתרמת יכללו, בין השאר, פרטים אישיים של הנתרמת או של הנתרמת ובן/בת זוגה, טופס הסכמה של הנתרמת להכללת פרטיה האישיים ושל בן/בת זוגה במאגר המידע.
  • אם הנתרמת ובן/בת זוגה אינם נשואים, קיומו של הסכם ביניהם להפריה חוץ גופית.

בדיקת התאמה בין התורמת והנתרמת

  • נתוני התורמת והנתרמת מוזנים לתוכנה מיוחדת של משרד הבריאות, ורק אם קיימת התאמה מלאה בין התורמת לנתרמת מבצעים את התהליך.
  • בדיקת התאמה בין הנתרמת לתורמת - לאחר שניתן אישור של ועדת אישורים לתורמת, הרופא האחראי פונה שוב למאגר המידע במשרד הבריאות, לצורך בדיקת התאמה בין התורמת למספר נתרמות פוטנציאליות. בדיקת ההתאמה נועדה לוודא כי:
    1. התורמת היא בת דתה של הנתרמת
    2. התורמת והנתרמת אינן קרובות משפחה
    3. התורמת אינה קרובת משפחה של האב הגנטי
    4. התורמת אינה נשואה.
  • אם הביציות המיועדות להשתלה הן מתורמת שהיא נשואה או מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת, יודיע הרופא האחראי לנתרמת (ובן/בת זוגה) על כך ויקבל את הסכמתם בכתב לקבלת הביציות מהתורמת. תרומה זו מותנית באישור ועדת חריגים. במקרה כזה ובמקרה שהתורמת מוכרת לנתרמת (או לנתרמת ובן/בת זוגה), תפנה הנתרמת (ובן/בת זוגה) אל ועדת חריגים. (ראו להלן).

פנייה לוועדת חריגים

  • פנייה לוועדת חריגים תיעשה במקרים שבהם התורמת והנתרמת אינן עונות על תנאי ההתאמה (קרבה משפחתית, דת או מצב משפחתי). בשאר המקרים אין צורך בפניה לוועדת חריגים, וניתן להמשיך בהליך.
  • הפנייה לוועדת חריגים נעשית באמצעות טופס פנייה לוועדת חריגים.
  • מתן אישור ע"י הוועדה:
    • במקרה של תורמת המייעדת מראש את הביציות לנתרמת מסוימת שהיא קרובת משפחה - הוועדה תאשר שאיבה, הקצאת ביציות למטרת השתלה או השתלת ביציות, אם היא שוכנעה, שקיימים טעמים דתיים המצדיקים תרומה זאת.
    • במקרה של תורמת המייעדת מראש את הביציות לנתרמת שאינה קרובת משפחתה - הוועדה תאשר אם היא שוכנעה שקיימים טעמים דתיים או חברתיים המצדיקים זאת.
    • תרומת ביציות כאשר התורמת נשואה - ועדת החריגים תאשר את תרומת הביציות, אם היא שוכנעה שלתורמת הנשואה המייעדת מראש את הביציות לנתרמת מסוימת, ישנם טעמים דתיים המצדיקים זאת.
    • תורמת נשואה שאינה מייעדת את הביציות לנתרמת מסוימת - הוועדה תאשר את תרומת הביציות, אם עקב מחסור בביציות מתאימות מתורמות לא נשואות, אין באפשרותה של הנתרמת המיועדת לקבל תרומת ביציות מתורמת לא נשואה.
    • תרומת ביציות כשהנתרמת אינה בת דתה של התורמת והביציות לא יועדו לנתרמת מסוימת - הוועדה תאשר את התרומה, אם שוכנעה כי דתה של הנתרמת אוסרת עליה לקבל תרומה ממי שהיא בת דתה, או עקב מחסור בביציות מתורמת בת דתה.
    • הוצאת ביציות שנשאבו בישראל מגופה של מטופלת, לשם השתלתן בגופה בחו"ל - הוועדה תאשר את שאיבת הביציות, אם שוכנעה כי הביציות נועדו להשתלה בגופה של המטופלת ויש הצדקה לאשר את השתלת ביציות בחו"ל.

תשלום

  • תשלום אגרת הנתרמת - בעד אישור רופא אחראי להשתלת ביציות בגופה צריכה הנתרמת, על פי החוק, לשלם אגרה לבית החולים, שמטעמו קיבלה את האישור. תשלום זה ישמש בין היתר לתשלום פיצוי לתורמת עבור תרומת הביציות.
  • גובה האגרה עומד על 10,000 ₪.
  • נתרמת המקבלת גמלת הבטחת הכנסה תשלם אגרה מופחתת בסך 7,000 ₪, בכפוף לכך שהנתרמת מסרה לבית החולים אישור מהמוסד לביטוח לאומי על כך שהיא מקבלת גמלת הבטחת הכנסה.
  • האגרה תשולם, לאחר שנקבע מועד לביצוע הטיפול הרפואי להשתלת ביציות בגופה של הנתרמת, ולפני ביצוע ההשתלה.
  • בנוסף צריכה הנתרמת להביא התחייבות כספית של קופת החולים למימון הליך ההפריה החוץ גופית.

שאיבת ביציות מהתורמת

  • לאחר קבלת אישור מועדת אישורים לתורמת ואישור ממאגר מידע, תבוצע שאיבת ביציות מהתורמת.

ההפריה

אנונימיות התרומה

  • הרופא המטפל והרופא האחראי לא יגלו לתורמת מידע המזהה את הנתרמת, ולא יגלו לנתרמת מידע המזהה את התורמת, אלא אם כן, התורמת ייעדה מראש את הביציות שיישאבו מגופה, לאותה נתרמת.
  • הרופא האחראי והרופא המטפל, רשאים למסור לנתרמת מידע על התורמת, שאינו מידע מזהה, אם הם סוברים שיש טעמים המצדיקים לעשות כך.

מימון

  • הנתרמת נושאת בעלות של כ-10,000 ₪ לבית החולים, בעד תשלום אגרת לאישור קבלת תרומת הביצית.
  • מעבר לכך קופות החולים ממנות את הטיפול, וזאת כחלק מסל הבריאות, ומימון הוצאות הטיפול יחולו במלואן על קופת החולים של הנתרמת.
  • אם ביציות מאותה תורמת הושתלו לאחר הפרייתן בגופן של מספר נשים, שחברות בקופות חולים שונות, תחולק עלות הטיפול באופן יחסי בין קופות החולים.
  • קופות החולים השונות מרחיבות את הזכאות במסגרת הביטוחים המשלימים גם לטיפולי הפריה בחו"ל. מומלץ לפנות לקופה לבירור הזכאות.
  • למידע נוסף בדבר השתתפות קופות החולים השונות במימון ההליך ראו באתר "כל הבריאות".

חשוב לדעת

  • שאיבת הביציות מתורמת, לשם השתלתן, הטיפול המעבדתי בביציות שנשאבו והשתלתן, יבוצעו רק במחלקה מוכרת.
  • בנות זוג לסביות יכולות לתרום ביצית אחת לשנייה, ואף ניתן להפרות אותן בארץ, אולם השתלת הביציות המופרות לא יכולה להיעשות בארץ. לפסיקת בית המשפט העליון בנושא זה לחצו כאן.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.