הקדמה:

מעסיק יכול להוציא עובד לחופשה בהתאם למספר ימי החופש הצבורים של העובד
בחופשה שהמעסיק מתכנן שאורכה 7 ימים או יותר, יש לתת לעובד הודעה של 14 ימים מראש
בחופשה שהמעסיק מתכנן של פחות מ-7 ימים אין חובה להודעה מוקדמת
לא ניתן להוציא לחופשה עובד שאין לו מספיק ימי חופש צבורים, ולזקוף את ימי החופשה על חשבון ימי החופשה העתידיים שלו, אם העובד אינו מעוניין בכך
באזור שהוכרז לגביו מצב חירום ועובדים נעדרו מעבודתם, אסור לנכות את ימי היעדרותם ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו

זכותם של מעסיקים להוציא עובדים לחופשה לפי נוחיות העסק תחת מספר מגבלות.

  • אם מעסיק שולח את כל העובדים או את רובם לחופשה, החופשה נקראת חופשה מרוכזת.

חופשה ביוזמת המעסיק בשגרה

  • סעיף 8 לחוק חופשה שנתית קובע כי החופשה השנתית תהיה רצופה, אולם בהסכמת העובד והמעסיק ובאישור ועד העובדים (אם ישנו) אפשר לחלקה, כל עוד חלק ממנה יימשך לפחות 7 ימים.
  • על-פי סעיף 9 לחוק חופשה שנתית, כאשר מדובר בחופשה בת 7 ימים ויותר חייב המעסיק להודיע על כך לעובדים בהודעה בכתב 14 ימים מראש.
  • בחופשה שאורכה פחות מ-7 ימים אין חובה בהודעה מוקדמת.
  • לא ניתן לכפות על עובדים שאין להם מספיק ימי חופשה צבורים לצאת לחופשה אם הם אינם מעוניינים בכך.
  • במקרה שהמעסיק מעוניין כי עובד יצא לחופשה על-אף שאין לו מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק ישלם לעובד שכר עבור אותם ימים ולא ינכה אותם ממכסת ימי החופשה שהעובד יצבור בעתיד. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
  • במקומות עבודה שקיימים בהם הסכמים קיבוציים, יש פעמים רבות הוראות המגבילות את זכותו של המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת. בדרך כלל, כאשר מעסיק מעוניין להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת, הוא מגיע להסכמה עם נציגות העובדים לגבי הסדרים המיטיבים עם העובדים בנוגע לאופן חישוב מספר הימים המנוכים בפועל ממכסת ימי החופשה (למשל, במקום לנכות את מלוא מכסת הימים של החופשה מנכים מחצית וכד').
  • לפירוט והרחבה אודות חופשה שנתית, ראו חופשה שנתית.

חופשה מרוכזת וחופשה אחרת במצב חירום

  • כאשר מוכרז מצב חירום או מצב מיוחד בעורף ופיקוד העורף או גורם מוסמך אחר הורה על סגירת מקום העבודה או על הישארות התושבים בביתם או הוראה אחרת שבעקבותיה נעדרו העובדים מהעבודה, אסור לפטר את העובדים בגלל היעדרותם (למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני).
  • החוק אינו מתייחס לשאלה מהו התשלום שיש לשלם (אם בכלל) עובדים על אותם ימים שבהם נעדרו בשל מצב החירום או המצב המיוחד בעורף, ואם מותר לנכות את ימי ההיעדרות ממכסת ימי החופשה השנתית הצבורה של העובד.
  • בדרך כלל נערכים הסכמים בין ארגוני המעסיקים והעובדים המסדירים סוגיות אלה.
שימו לב
בשל המצב הביטחוני בישובי עוטף עזה, שר האוצר ומנהל רשות המסים החליטו להאריך את תוקף התקנות, שאפשרו תשלום פיצויים בגין היעדרות הורים מהעבודה, בגין סגירת מוסדות החינוך ביישובי הדרום, לאור הנחיות פיקוד העורף וזאת במטרה ליצר ודאות להורים. התקנות יחולו על התקופה שבין ה-1 במרץ 2019 ועד ל-30 ביוני 2019, והן מותנות באישור ועדת הכספים של הכנסת.
  • אם פיקוד העורף לא הורה על סגירת מקום העבודה עקב מצב החירום, והמעסיק בחר מיוזמתו להוציא את עובדיו (כולם או חלקם) לחופשה, הוא רשאי לעשות זאת ולנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שצברו. (אם לעובד מסוים אין מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק אינו רשאי לנכות את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה שהוא יצבור בעתיד, ועליו לשלם לו שכר רגיל או שלא להוציאו לחופשה מעבר למכסה שצבורה לזכותו).

מחלה במהלך החופשה

  • אם עובד יצא לחופשה, ובמהלך החופשה חלה או נפגע בתאונה, רואים את החופשה כנפסקת מרגע המחלה או הפגיעה.
  • הימים שבהם היה חולה לא ינוכו ממכסת ימי החופשה שעומדים לרשותו. ימים אלה ייחשבו כימי מחלה, והעובד עשוי להיות זכאי לדמי מחלה בגין היעדרותו מהעבודה במהלכם (בהתאם לכללי הזכאות).

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים