הקדמה:

ערך זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות הקשורות לזכויות עובדים בעקבות המצב המיוחד בעורף שהוכרז בנובמבר 2019
הזכויות המפורטות בערך זה נוגעות לכלל התושבים הגרים באזורים בהם הוכרז מצב חירום, אלא אם כן מצוין במפורש כי הזכות היא לתושבי ישובים שמרוחקים עד 40 ק"מ מגדר הגבול
למידע נוסף ראו באתר משרד העבודה והרווחה

האם מותר לפטר עובד בגלל היעדרות ממקום העבודה?

האם ניתן להיעדר מהעבודה במפעל חיוני?

  • אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה.
  • אי-התיצבות לעבודה במקרה כזה עשויה להיות עבירה פלילית והעובד לא יהיה זכאי לקבל שכר.

ילדיי נשארו בבית מכיוון שהמסגרת החינוכית שלהם סגורה בגלל המצב הביטחוני. מה קורה אם איעדר מהעבודה כדי להשגיח עליהם?

  • על פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, חל איסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עמו, מכיוון שהמסגרת שבה מבקר הילד סגורה בהוראת פיקוד העורף. ההוראה מתייחסת לילד שגילו עד 14 שנים, או ילד עד גיל 21 שהוא עם צרכים מיוחדים.
  • ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד:
    • אם מדובר בהורה שהוא הורה יחיד, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולהיות מוגן בפני פיטורים.
    • אם לילד שני הורים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אחד ההורים, זכאי הורה זה להיעדר מעבודתו ולהיות מוגן מפני פיטורים.
    • אם שני ההורים מגדלים את הילד, זכאי רק אחד ההורים להיעדר מעבודתו וליהנות מהגנה מפני פיטורים, וזאת בתנאי שההורה השני הינו עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או במקרה שההורה השני אינו מסוגל להשגיח על הילדים.
שימו לב
אם בעת ההיעדרות היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו סידור מתאים להשגחה על הילד, העובד לא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה. אם בחר להיעדר מעבודתו, לא יהיה זכאי להגנת החוק מפני פיטורים. המעסיק יכול לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר.
  • אם הילד הוא מעל גיל 14 (או ילד עם צרכים מיוחדים מעל גיל 21), ההורה אינו זכאי להיעדר על דעת עצמו מהעבודה. במקרה שהעובד נעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילד מעל גיל זה, רשאי המעסיק לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני.

האם עובד זכאי לשכר עבור הימים שבהם נשאר בבית בשל סגירת מוסדות הלימוד של ילדיו, גם אם מקום עבודתו לא היה סגור?

  • החוק לא מסדיר את סוגיית התשלום להורים שנעדרו מעבודתם בשל סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם עקב המצב הביטחוני, אך לגבי ישובי עוטף עזה המרוחקים עד 40 ק"מ מגדר הגבול ההסכם הקיבוצי שנחתם ב- 14.08.2019, קובע כי אם פיקוד העורף הנחה לסגור מוסד חינוכי בשל המצב הביטחוני בתקופה שבין ה- 01.05.2018 ל- 31.12.2019, הורה של תלמיד עד גיל 14 הלומד במוסד החינוכי זכאי לתשלום שכר מהמעסיק (עד תקרה מסוימת) אם נעדר מעבודתו כדי להיות עם הילד.
  • ההסכם חל על עובדים בשירות המדינה ועובדים שמעסיקם משתייך לארגון החבר בנשיאות הארגונים העסקיים.
  • העובד יהיה זכאי לתשלום שכרו בתנאי שבמקום העבודה שלו או של בן זוגו אין מסגרת מתאימה להשגחה על הילד, והעובד הצהיר בכתב על אחד מאלה:
    • הילד נמצא בחזקתו הבלעדית.
    • העובד הוא הורה עצמאי (הורה יחיד).
    • בן זוגו של העובד הוא עובד שכיר או עצמאי שלא נעדר מעבודתו כדי להשגיח על הילד, או שהוא אינו עובד ונבצר ממנו להשגיח על הילד.
  • המועד האחרון לתשלום השכר הוא לא יאוחר ממועד תשלום משכורת פברואר 2020 המשולמת במרץ 2020.
  • מעסיק ששילם לעובדיו שכר על ימים שנעדרו בהם מהעבודה זכאי להגיש תביעה לקבלת פיצויים וזאת עד ה-30.04.2020.
  • הורה שנעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילד מעל גיל 14 אינו זכאי לשכר לפי ההסכם, והמעסיק רשאי לנכות את ימי ההיעדרות משכרו או ממכסת ימי החופשה שנתית שצבר.
  • עובדים ביישובים אחרים אינם זכאים לשכר על ימי היעדרותם בשל הנחיית פיקוד העורף.
  • למידע נוסף ראו פיצויים לעובדים ולעסקים שנגרם להם נזק עקיף בתקופת המתיחות בעוטף עזה ובדרום.

האם הורה לילד עם מוגבלות שנאלץ להישאר בבית כדי להשגיח עליו, זכאי לשכר עבור ימי היעדרותו מהעבודה?

  • בישובי עוטף עזה עד 40 ק"מ מגדר הגבול - ההסכם הקיבוצי שנחתם ב- 14.08.2019, קובע כי עובד שהוא הורה לילד העונה על הגדרת אדם עם מוגבלות (ללא הגבלת גיל) יהיה זכאי לשכר עבור ימי היעדרותו, אם המעסיק יודע על המוגבלות והעובד הצהיר בכתב על אחד מאלה:
    • הילד נמצא בחזקתו הבלעדית.
    • העובד הוא הורה עצמאי (הורה יחיד).
    • בן זוגו של העובד הוא עובד שכיר או עצמאי שלא נעדר מעבודתו כדי להשגיח על הילד, או שהוא אינו עובד ונבצר ממנו להשגיח על הילד.
  • ההסכם חל על עובדים בשירות המדינה ועובדים שמעסיקם משתייך לארגון החבר בנשיאות הארגונים העסקיים.
  • המועד האחרון לתשלום השכר הוא משכורת פברואר 2020 המשולמת במרץ 2020.
  • מעסיק ששילם לעובדיו שכר על ימים שנעדרו בהם מהעבודה זכאי להגיש תביעה לקבלת פיצויים, שניתן להגישה עד ה-30.04.2020.
  • ביישובים המרוחקים יותר מ-40 ק"מ מהגבול אין זכאות לתשלום שכר עבור ההיעדרות מהעבודה.
  • למידע נוסף ראו פיצויים לעובדים ולעסקים שנגרם להם נזק עקיף בתקופת המתיחות בעוטף עזה ובדרום.

קיבלתי צו 8 וגוייסתי למילואים, האם מותר למעסיק לפטר אותי?

  • חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) קובע כי אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
  • בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
  • אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הבטחון.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.

אם מקום העבודה סגור בשל המצב, האם עובד אמור לקבל שכר או תשלום כלשהו בתקופה זו?

אם פיקוד העורף הורה על סגירת מקום העבודה

  • החוק לא מתייחס לשאלת התשלום לעובד שנעדר מעבודתו עקב המצב הביטחוני, אך ביישובי עוטף עזה המרוחקים עד 40 ק"מ מהגבול ההסכם הקיבוצי שנחתם ב- 14.08.2019, קובע כי יש לשלם שכר לעובדים שנעדרו או שייעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני.
  • ההסכם חל על עובדים בשירות המדינה ועובדים שמעסיקם משתייך לארגון החבר בנשיאות הארגונים העסקיים.
  • העובד זכאי לקבל שכר עבור ימי ההיעדרות אם נעדר מהעבודה בשל החלטה של פיקוד העורף שהיא:
    • החלטה על סגירת מוסד חינוך
    • החלטה על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים
    • החלטה על איסור התקהלות
  • התשלום ניתן על היעדרות בטווח האזורים והיישובים הרלוונטיים, כפי שנקבע בהחלטות פיקוד העורף, החל משעת התחילה של ההחלטה או משעת התחילה של המשמרת, לפי המאוחר מביניהן, ועד לסיומה של המשמרת, וכן על משמרת שזמן תחילתה נקבע עד 3 שעות מתום מועד החלטת פיקוד העורף, בתנאים המפורטים בהסכם הקיבוצי ועד גובה השכר המירבי שנקבע בהסכם.
  • המועד האחרון לתשלום השכר הוא עד מועד תשלום משכורת פברואר 2020 המשולמת במרץ 2020.
שימו לב
תשלום גם במקומות עבודה מחוץ לטווח 40 ק"מ מרצועת עזה
  • ביום 03.12.2019 חתם שר העבודה על צו הרחבה, לפיו החובה לשלם שכר לעובד שנעדר מהעבודה עקב המצב הביטחוני חלה גם אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח 40 הק"מ, בתנאי שהעובד עצמו מתגורר בטווח 40 הק"מ, ועקב הנחיית פיקוד העורף נשאר בביתו ולא יצא לעבוד.
  • המעסיק יהיה זכאי לפיצוי על הנזק שנגרם לו עקב תשלום השכר לעובד למרות שנעדר מהעבודה באותו יום.
  • אתר "כל זכות" יעדכן את המידע בדף זה ברגע שצו ההרחבה יפורסם.

אם פיקוד העורף לא הורה על סגירת מקום העבודה

  • בעקרון מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי ההיעדרות של העובדים ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.
  • עם זאת, מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה באורך שעולה על מכסת הימים הצבורים שעומדים לזכותם (במקרה כזה יכול המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה, אך חייב לשלם להם שכר מלא בגין ימים היעדרותם). למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
  • מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה ללא התראה, כלומר עליו להודיע להם זמן מה מראש.
  • אם מדובר בחופשה שעולה על 7 ימים רצופים על המעסיק להודיע לעובדים שבועיים מראש. כלומר מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה, שעולה על שבוע רצוף, במהלך השבועיים הראשונים של מצב החירום. אם החליט המעסיק להוציא את עובדיו לחופשה בהתראה קצרה יותר, הוא לא יוכל לנכות את ימי ההיעדרות ממכסת ימי החופשה שצבר העובד.
  • למידע נוסף ראו חופשה ביוזמת המעסיק.

מה קורה כאשר עובד עם מוגבלות אינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף?

  • החוק אינו קובע הוראות ספציפיות לגבי אנשים עם מוגבלות, אך בהסכמים שנחתמו בין ארגוני המעסיקים לארגוני עובדים נקבעו כללים לזכאותם.
  • ההסכם הקיבוצי שנחתם ב- 14.08.2019, קובע כי ביישובים המרוחקים עד 40 ק"מ מגדר הגבול עם רצועת עזה עובד שעונה על הגדרת אדם עם מוגבלות, ומוגבלותו מנעה ממנו להגיע למקום העבודה או לשהות בו כי לא יכל לעמוד בהנחיות פיקוד העורף, יקבל מהמעסיק שכר עבור אותם ימים (בתנאי שהמעסיק יודע על המוגבלות).
  • ההסכם חל על עובדים בשירות המדינה ועובדים שמעסיקם משתייך לארגון החבר בנשיאות הארגונים העסקיים.
  • מעסיק ששילם לעובדיו שכר על ימים שנעדרו בהם מהעבודה זכאי להגיש תביעה לקבלת פיצויים.
  • ביישובים המרוקחים יותר מ-40 ק"מ מהגבול אין זכאות לתשלום שכר.
  • למידע נוסף ראו פיצויים לעובדים ולעסקים שנגרם להם נזק עקיף בתקופת המתיחות בעוטף עזה ובדרום.

אם מקום העבודה עובד כרגיל אבל העובד פוחד ללכת לעבודה, האם הוא זכאי להגנה כלשהי או לשכר?

  • אם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק יש להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, ועל-פי קביעת פיקוד העורף מקום העבודה אינו מוגן, אזי עובד שנעדר מהעבודה יהיה מוגן מפני פיטורים.
  • החוק לא מתייחס כלל לסוגיית תשלום השכר במקרים אלה, והדבר לרוב מוסדר מאוחר יותר באמצעות הסכמים או תקנות.
  • אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובד לא הגיע לעבודה בשל הפחד לצאת מביתו, הוא לא יהיה מוגן מפני פיטורים, והמעסיק יוכל לנכות היעדרות זו מהשכר או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.
שימו לב
אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה. עובד שלא התייצב לעבודה במפעל חיוני, לא יהיה זכאי לשכר.

אני עובד עצמאי. האם אני זכאי לפיצוי על אובדן ההכנסות שלי בימים שבהם לא עבדתי בשל המצב?

אני בעל עסק. האם וכיצד אוכל לקבל פיצויים בשל נזקים עקיפים שנגרמו לי?

  • בעלי עסקים באזור הדרום ובעוטף עזה שנגרם להם נזק עקיף יכולים להגיש תביעה לפיצויים באחד מהמסלולים הבאים:
    • מסלול מחזורים לענף הדבורים (מסלול שמתחשב בנזק שנגרם עקב ירידת מחזור העסקאות בתקופת המצב הביטחוני).
    • מסלול מחזורים לענף התיירות (מסלול שמתחשב בנזק שנגרם עקב ירידת מחזור העסקאות בתקופת המצב הביטחוני).
    • מסלול שכר לענפי המסחר, התעשייה, השירותים, החקלאות, התיירות והדבורים (מסלול פיצוי המבוסס העובדה שבעלי העסקים שילמו שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב המצב הביטחוני).
שימו לב
בעלי עסק מענף התיירות והדבורים יכולים לבחור אם לתבוע פיצויים במסלול מחזורים או במסלול שכר, בתנאי ששילמו משכורת לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני.

האם בעל עסק צריך לשלם משכורת לעובד שגויס למילואים עקב המצב הביטחוני?

  • עובדים שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל מהמעסיקים את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
  • במקרים מסוימים בעבר נהג המוסד לביטוח לאומי לשלם למעסיקים מקדמה על חשבון תגמולי המילואים המגיעים להם.

אני עובד עצמאי ולא הספקתי להעביר את תשלומי המסים עד ה-15 לחודש, האם אני יכול לקבל ארכה?

  • בשל המצב הביטחוני הוחלט ברשות המסים לדחות את הדיווחים של עצמאים ובעלי עסקים ביישובים המרוחקים עד 40 ק"מ מרצועת עזה לרשות המסים כמפורט להלן:
  • ביישובים המרוחקים יותר מ-40 ק"מ מגבול עזה לא ניתנה ארכה להגשת הדיווחים ותשלומי המקדמות.
  • למידע נוסף ראו הודעת רשות המסים מיום 17.11.2019.

בשל המצב הביטחוני והירידה בהכנסות חזרו לי צ'קים, האם הבנק יגביל את החשבון שלי?

  • חוק שיקים ללא כיסוי קובע כי יש להגביל חשבון בנק כאשר 10 צ'קים של החשבון סורבו (חזרו) במהלך תקופה של 12 חודשים, ובתנאי שעברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
  • במקרים שבהם צ'ק חזר בשל נסיבות של שעת חירום, בעל החשבון רשאי לערער לבית משפט השלום כדי שהצ'ק יוסר מרשימת הצ'קים שחזרו.
  • למידע נוסף ראו ביטול הגבלת חשבון בגין צ'ק שחזר בשל מצב חירום או מצב מיוחד בעורף.

פיצויים בשל נזק לרכוש עקב פגיעת טיל

הבית שלי נפגע מטיל, האם אני זכאי לפיצוי?

  • המדינה לקחה על עצמה לפצות את אזרחיה, על נזק שנגרם למבנה כתוצאה מפעולת איבה. זאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל שניתן.
  • עובדי קרן הפיצויים (מס רכוש) בסיוע אנשי מקצוע (מהנדסים, זגגים וכיו"ב) יבקרו במבנה שניזוק ויערכו שמאות. השמאות תסייע לקביעת גובה הפיצוי הכספי על מנת לשקם את הנזק.
  • השיפוץ יבוצע על ידי אנשי מקצוע שאותם בוחר בעל המבנה.
  • למרות שעובדי קרן הפיצויים מבקרים ביוזמתם בנכסים שנפגעו על פי הנחיית כוחות הבטחון, מומלץ לבעל מבנה שנפגע להודיע ביוזמתו על פגיעה במבנה. ניתן להודיע לרשות המסים בטלפון 08-6623300.
  • חשוב לדעת: אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בבית, ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן הפיצויים ברשות המסים.

נגרם נזק לחפצים בתוך הבית, האם אני זכאי לפיצוי?

  • אם כתוצאה מפעולת איבה נגרם נזק לחפצים בבית, זכאי בעל החפצים לפיצוי.
  • שווי הפיצוי בגין חפצי הבית שנפגעו ייקבע בהתאם לשווי התיקון. במקרה שלדעת מנהל מס רכוש, החפץ אינו ניתן לתיקון, שווי הפיצוי יהא בהתאם לשוויו של חפץ ביתי דומה חדש במקומו.
  • גובה הפיצוי שיינתן נקבע על פי מחירון מיוחד שנקרא "מחירון חפצי בית", שמשתנה בהתאם לגודל המשפחה. לחצו כאן לצפיה במחירון חפצי בית באתר רשות המיסים.
  • ניתן להרחיב את כיסוי הביטוח של "חפצי בית" באמצעות תשלום פרמיה סמלית. למידע נוסף ראו ביטוח רשות של חפצים ביתיים בפני נזקי מלחמה או פעולות איבה.
  • חשוב לדעת: אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בבית, ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן הפיצויים ברשות המסים.

הרכב שלי נפגע מטיל או מרסיסים, האם אני זכאי לפיצוי?

  • בעלי כלי רכב שניזוק בפעולת איבה זכאים לפיצוי.
  • על בעלי הרכב לפנות לעובדי מחלקת הפיצויים הנמצאים במקום, לצורך אומדן הנזק.
  • בעלי הרכב יופנו לתיקון הנזק בכל מוסך שהם יבחרו, אך כל זאת בתנאי שהשמאי מטעם מחלקת פיצויים יאשר את התיקון לפני ביצועו.
  • עוברי אורח שנקלעו לפעולת איבה ושרכבם נפגע מטיל זכאים גם הם לפיצוי. לשם כך עליהם לפנות לאנשי מחלקת הפיצויים. חשוב להציג את הרכב או החפצים שנפגעו על מנת שניתן יהיה לבצע הערכה לנזק שנגרם.
  • ניתן להודיע לרשות המסים על הנזק בטלפון: 08-6623300.

אני בעל עסק וכתוצאה מפגיעת טיל נגרם נזק לעסק שלי, האם אני זכאי לפיצוי?

  • בעלי עסקים זכאים לפיצוי עבור הנזקים שנגרמו להם.
    • ציוד: כיסוי הנזקים של ציוד עסקי שנפגע הנו, על פי חוק, בהתאם לשווי השוק של הציוד (כלומר על פי המחיר המקובל בעסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון בשוק החופשי), במצבו לפני הפגיעה.
    • מלאי: בעל עסק זכאי לפיצוי בגין מלאי שנפגע. גובה הפיצוי שיינתן יהיה בהתאם לשווי עלות המלאי שנפגע ללא מע"מ.
    • על בעל העסק להוכיח את בעלותו על התכולה שנפגעה.
      • להוכחת הנזק יש להמציא רשימת הציוד/המלאי שנפגע, דוחות כספיים או מסמכים המעידים כי הציוד/המלאי בבעלותו של בעל העסק (חשבוניות רכישה, דוחות מלאי מאושרים על ידי רו"ח וכיו"ב).
      • את כל החומר יש להעביר לשמאים המועסקים על ידי רשות המסים בהתאם לדרישתם.
      • לטופסי התביעה יש לצרף אישורי מס הכנסה על ניכוי מס במקור, וזאת בנוסף לכל המסמכים שיידרשו על-ידי השמאים.
    • חשוב לדעת: אין לפנות ציוד, מלאי, פסולת או כל חפץ אחר שנמצא בעסק, ללא תיאום מוקדם עם שמאי קרן הפיצויים ברשות המסים.
    • בכל מקרה, אין זכאות לפיצוי בגין אובדן (או גניבה) של כסף מזומן והמחאות שנפגעו באירוע.

למי עלי לפנות לבירורים במקרה שנגרם נזק לרכוש שבבעלותי?

  • בהתאם להודעת רשות המסים מיום 12.11.2019, נפתח באשקלון מוקד קרן הפיצויים המחוזי המטפל בנזקים הישירים שנגרמו לרכושם הפרטי והעסקי של האזרחים.
  • מספר הטלפון של המוקד: 4954* שלוחה 3.
  • כתובת המוקד: רח' העוז 1 אשקלון.

אלו זכויות נוספות אני עשוי לקבל בשל המצב הביטחוני?