הקדמה:

התנגדות לביצוע שטר יש להגיש תוך 30 יום מיום קבלת האזהרה
אם בקשת התנגדות הוגשה באיחור, יש לצרף לה בקשה להארכת מועד
במקרה של בקשה שהוגשה באיחור, הליכי ההוצאה לפועל אינם מעוכבים אוטוטמטית ויש להגיש בקשה נפרדת לעיכוב הליכים
חייב שהגיש התנגדות לביצוע שטר פטור מהתייצבות לחקירת יכולת כל עוד לא נדחתה ההתנגדות שהגיש
למידע נוסף ראו מדריך לבעלי חוב בתיקי הוצאה לפועל באתר רשות האכיפה והגבייה

חייב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל לביצוע שטר או המחאה (צ'ק) יכול להגיש התנגדות לביצוע השטר אם הוא סבור כי מצויים נימוקים מתאימים להצדיקה.

נימוקים אפשריים להתנגדות לביצוע השטר

  1. כישלון תמורה - מקרה בו התמורה שאותה אמור היה הזוכה להעביר לחייב בתמורה לשטר או להמחאה, לא התקבלה, לדוגמה, מוכר שלא סיפק את הסחורה לקונה אך בכל זאת הגיש ללשכת ההוצאה לפועל את הצ'ק שנתן לו הקונה.
  2. זיוף, לדוגמה, אם החתימה של החייב על גבי ההמחאה זויפה על-ידי אדם אחר.
  3. גניבה של ההמחאה.
  4. היעדר חתימה של החייב על גבי השטר.
  5. היסב פגום במקרה שמדובר בהמחאה שסחירותה אינה מוגבלת (כלומר צ'ק שאינו "למוטב בלבד"), כך שמקבל הצ'ק רשאי להסב אותו לאדם אחר באמצעות חתימה על גב הצ'ק, לדוגמה, כאשר הצ'ק ניתן לפקודת חברה מסוימת והחברה הסבה אותה לאדם אחר באמצעות חתימה של מנהל ללא חותמת החברה או ע"י חתימת מנהל אחד במקום שני מנהלים כנדרש בתקנון החברה וכו'.
  6. קיזוז.
  7. במקרה של משכנתא על דירת מגורים - שטר המשכנתא הוגש לביצוע לפני שעברו שישה חודשים ממועד היווצרות החוב. למידע נוסף ראו הארכה של שישה חודשים לפירעון משכנתא.
  8. צ'ק ביטחון - כאשר הצ'ק ניתן לביטחון בלבד ונותן הצ'ק עמד בכל התנאים הדרושים לצורך אי הפיכתו של הצ'ק מצ'ק ביטחון לצ'ק רגיל, לדוגמה, שוכר שנתן צ'ק ביטחון למשכיר על מנת להבטיח את חובתו לשלם את חשבונות החשמל והארנונה בדירה. במקרה שאכן שילם את כל התשלומים הנ"ל, יוכל לטעון שלא התקיים התנאי להפיכת הצ'ק לצ'ק רגיל.
הערת עריכה
* לגבי צ'ק ביטחון - צריך לבדוק האם זה במסגרת התנגדות או במסגרת טענת פרעתי. האם יש הבדל בין מילוי החובה לפני הגשת הצ'ק לביצוע שאז אולי זה צריך להיטען בהתנגדות לבין מילוי החובות לאחר הגשת השטר לביצוע ואז זה טענת פרעתי?
  • לגבי קיזוז - האם זה לא במסגרת טענת פרעתי?
  • לגבי משכנתא לוודא שאכן זהו נימוק להתנגדות לביצוע שטר
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 12:03, 12 בדצמבר 2012 (IST)

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • חייב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל בגין שטר או המחאה.
  • חייב שנפתחו נגדו הליכי מימוש משכנתא בהוצאה לפועל והוגשה נגדו אחת מהבקשות הבאות:

למי ואיך פונים

  • בקשת התנגדות לביצוע שטר יש להגיש ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע השטר ע"י הזוכה.
  • בקשת ההתנגדות תוגש על גבי טופס נלווה לבקשת התנגדות לביצוע שטר או תובענה (טופס 218) ובסעיף 3 ("התנגדות לביצוע שטר"), יש לסמן ב- X את בקשה מס' 105 ("בקשת התנגדות לביצוע שטר").
  • הבקשה תפרט את שמו ומענו של המתנגד, מספר תיק ההוצאה לפועל, נימוקי ההתנגדות, והסכום שלגביו מוגשת ההתנגדות (הסכום יכול להיות על חלק מהחוב או כולו).
  • לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים בשלושה העתקים:
  1. צילום תעודות זהות.
  2. תצהיר לאימות העובדות - התצהיר יכול להיחתם, בין היתר, בפני עורך דין, וכן בפני שופט, רשם או עובד בית – משפט, או לשכת ההוצאה לפועל שהוסמך לכך - בכפוף לתשלום אגרה.
  3. עותק מכל מסמך עליו מסתמכת ההתנגדות.
  4. העתקים מכתב ההתנגדות.
  5. עותק של הבקשה לביצוע וכל המצורף אליה.
  6. ייפוי כוח במקרה שהחייב מיוצג על-ידי עורך-דין.

מועד הגשת התנגדות לביצוע שטר

  • ההתנגדות תוגש תוך 30 יום מיום שהומצאה לחייב האזהרה.
  • במקרה שהחייב מגיש את ההתנגדות לאחר חלוף 30 יום אלה, יהיה עליו לצרף לבקשתו שתי בקשות נוספות:
  1. בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר.
  2. בקשה לעיכוב הליכים עד למתן החלטה בהתנגדות (וזאת על מנת למנוע מהזוכה לנקוט הליכים, כגון עיקול, במשך הזמן שיעבור עד שייקבע מועד לדיון בבקשת ההתנגדות).

שלבי ההליך

התנגדות שהוגשה במועד

  • אם הוגשה בקשת התנגדות לביצוע שטר במועד (כלומר תוך 30 ימים מיום המצאת האזהרה לחייב), יצווה ראש ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד (כלומר הזוכה לא יוכל לנקוט נגד החייב הליכים כלשהם בגין השטר, כגון: עיקול), ויעביר את כתב ההתנגדות והמסמכים שצורפו לו אל בית המשפט המוסמך לדון בתביעה על-פי השטר.
  • בקשת ההתנגדות תטופל בבית המשפט כתביעה בסדר דין מקוצר, כאשר הבקשה של הזוכה (הבקשה לביצוע שטר) תיחשב ככתב תביעה ובקשת ההתנגדות של החייב תיחשב כבקשת רשות להתגונן.
  • בית המשפט יחליט על סמך מסמכים אלה אם להעניק לחייב רשות להתגונן.

בקשת התנגדות שהוגשה באיחור

  • במקרה שהבקשה מוגשת לאחר חלוף תקופת האזהרה (30 ימים מהמצאת האזהרה כדין), יש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, בצירוף תצהיר (התצהיר חייב לכלול הסברים וסיבות לאיחור בהגשה).
  • במקרה כזה הליכי ההוצאה לפועל אינם מעוכבים באופן אוטומטי (כלומר בעיקרון הזוכה יכול להמשיך לנקוט הליכים נגד החייב, כגון: עיקולים, בקשות להטלת הגבלות, צווי הבאה ומאסר). במקרה כזה הסמכות לעיכוב הליכים היא של בית המשפט ולכן יש להגיש בנוסף גם בקשה לעיכוב הליכים.
  • אם בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד, הוא ידון בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר באותו אופן שדנים בבקשה שהוגשה במועד (ראו לעיל).

החלטת בית המשפט

התנגדות שהוגשה במועד

  • אם החליט בית המשפט לדחות את ההתנגדות (כלומר לא להעניק לחייב רשות להתגונן) או שהעניק לחייב רשות להתגונן אך לאחר הדיון בהתנגדות נתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע (הזוכה), על הזוכה להמציא את ההחלטה או פסק הדין תוך 14 ימים מיום נתינתם, ללשכת ההוצאה לפועל, והיא תמשיך, לפי בקשתו של הזוכה, בהליכי ביצוע בהתאם להחלטה או לפסק הדין. ההליכים יימשכו בתיק שבו הוגשה הבקשה לביצוע השטר.
  • אם התקבלה ההתנגדות או ניתן פסק דין לטובת החייב, על החייב להודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 14 ימים. במקרה כזה אמור תיק ההוצאה לפועל להיסגר באופן אוטומטי. אם הוא לא ייסגר, יכול החייב להגיש בקשה לסגירת התיק. למידע נוסף ראו סגירת תיק בהוצאה לפועל.

התנגדות שהוגשה באיחור

  • החלטה בבקשה להארכת מועד - אם בית המשפט יסרב לבקשה להארכת מועד, המשמעות היא שבקשת התנגדות לא מתקבלת, והזוכה יכול להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל נגד החייב.
  • החלטה בבקשה לעיכוב הליכים - אם בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים, יוכל הזוכה להמשיך לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד החייב גם במהלך הדיון המתנהל בבית המשפט ועד למתן החלטה או פסק דין בבקשת ההתנגדות לגופה.
  • החלטה בבקשת ההתנגדות לביצוע שטר לגופה -
  • החלטה בבקשת ההתנגדות עצמה תינתן רק אם נעתר בית המשפט לבקשה להארכת מועד.
  • אם יקבל בית המשפט את ההתנגדות, על החייב להעביר את ההחלטה ללשכת ההוצאה לפועל תוך 14 יום. במקרה כזה אמור תיק ההוצאה לפועל להיסגר באופן אוטומטי. אם הוא לא ייסגר, יכול החייב להגיש בקשה לסגירת התיק. למידע נוסף ראו סגירת תיק בהוצאה לפועל.
  • אם ידחה בית המשפט את ההתנגדות, על הזוכה להעביר את ההחלטה ללשכת ההוצאה לפועל תוך 14 יום ולשכת ההוצאה לפועל תוכל להמשיך על-פי בקשת הזוכה בהליכים נגד החייב.

ערעור

  • ערעור על החלטת בית המשפט בהתנגדות לביצוע שטר ניתן להגיש ישירות לבית המשפט בערכאה מעל זו של בית המשפט שנתן את ההחלטה.
  • מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי או ייצוג בידי עורך דין.

חשוב לדעת

  • יש לפרט בהתנגדות, בנוסף לפרטי התיק והמבקש הרגילים המופיעים על גבי הטופס, גם את פרטי המשיב (הזוכה שמבקש ביצוע השטר), ולציין האם ההתנגדות היא לכל סכום השטר או רק לחלקו (ולאיזה חלק).
  • ניתן, מטעמי יעילות וחסכון בזמן, שלא לפרט בהתנגדות-גופה את נימוקי ההתנגדות, אלא לכתוב בה "כל נימוקי ההתנגדות מופיעים בתצהיר המתנגד", שכן כל התנגדות לביצוע שטר חייבת להיתמך בתצהיר גם אם כל נימוקי ההתנגדות עולים ממסמכים או מבוססים על טיעונים משפטיים.
  • התנגדות שמוגשת בתוך תקופת הזמן הקצובה (30 ימים), מעניקה למגיש עיכוב הליכים אוטומטי ואין צורך לעתור לכך בנפרד.
  • להתנגדות שמוגשת באיחור, יש לצרף בקשה נפרדת להארכת המועד וכן בקשה מנומקת לעיכוב הליכים.
  • חייב שהגיש התנגדות לביצוע שטר פטור מהתייצבות לחקירת יכולת, גם אם באזהרה הוא נדרש לעשות זאת, וכל עוד לא נדחתה התנגדותו לביצוע השטר. במקרים אלה החייב לא ייחשב כמשתמט מתשלום חובותיו, למרות שלא התייצב לחקירת יכולת ולא פרע את החוב. אם נדחתה ההתנגדות יהא עליו להתייצב לחקירת יכולת (או לפרוע את החוב) תוך 21 ימים. למידע נוסף ראו פטור מהתייצבות לחקירת יכולת בהוצאה לפועל.
  • עצם הגשת ההתנגדות לבצע שטר והעברת הדיון לבית המשפט אינם מביאים לסגירת התיק בהוצאה לפועל. התיק ייסגר אם לאחר הדיון בבית המשפט יחליט בית המשפט לקבל את ההתנגדות (החלטה שמשמעותה שאין לבצע את השטר) או יורה בעצמו על סגירת התיק.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

ארגוני סיוע


גורמי ממשל


תודות