דף זה עוסק בהפקדת פיקדון חודשי באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה כתחליף להפרשות לביטוח פנסיוני (כולל פיצויים) עבור עובדים זרים בענפים שיפורטו בהמשך, או עבור מבקשי מקלט (מסתננים)
למידע על משיכת כספי הפיקדון ראו בדפים משיכת כספי הפיקדון על ידי עובדים זרים ומשיכת כספי הפיקדון על ידי מבקשי מקלט
למידע על התשלומים כתחליף להפרשות לביטוח פנסיוני (כולל פיצויים) לעובד סיעודי שמועסק באופן מלא או חלקי על ידי מטופל פרטי (שלא חייב ולא יכול להפקיד פיקדון) ראו בדף זה
לעובדים פלסטיניים לא מפקידים פיקדון. למידע על העסקת עובדים פלסטיניים ראו כאן

בקצרה

  • עובדים זרים זכאים לקבל בסיום העסקתם סכומים בגובה ההפרשות שמעסיקים נדרשים להפריש עבור כל עובד.
  • למרות שהם זכאים לקבל את הסכומים, אי אפשר להפקיד לעובדים זרים כספים בביטוחים פנסיוניים כמו שנעשה לגבי עובדים ישראלים.
  • מי שמעסיק עובדים זרים בענפים המפורטים כאן וכן עובדים שהם מבקשי מקלט (מסתננים) חייב להפקיד עבור כל עובד זר, החל מחודש העבודה הראשון, פיקדון חודשי.
  • גובה הפיקדון הוא בהתאם לגובה הסכום אותו היה נדרש המעסיק לשלם על פיצויים ועל ביטוח פנסיוני, אם העובד היה ישראלי, בהתאם לצו ההרחבה או ההסכמים קיבוציים שחלים על הענף בו עוסק העובד הזר.
  • אסור למעסיק להפחית את סכום הפיקדון משכרו של העובד.
  • העובד הזר יוכל למשוך את הפיקדון כאשר הוא עוזב את ישראל, אך אם העובד נשאר מעבר לזמן שהותר לו ושהה בישראל באופן לא חוקי, יופחת קנס מהפיקדון. למידע נוסף ראו משיכת כספי הפיקדון על ידי עובדים זרים ומשיכת כספי הפיקדון על ידי מבקשי מקלט.
טיפ
אפשר לקבל מידע על סכומי הפיקדון שהופקדו עבור עובדים זרים באתר רשות האוכלוסין וההגירה

למי זה רלוונטי?

  • מעסיקים של עובדים זרים בענפים הבאים:
    • בחברות ומוסדות סיעוד,
    • בבנייה,
    • בעבודה בטכנולוגיה ייחודית,
    • במיזם תשתית חיוני,
    • במלונאות, מסעדות, מסחר ושירותים (עבור עובדים שהתחילו לעבוד עד 01.03.2025),
    • בענף התעשייה (עבור עובדים שהתחילו לעבוד בענף בין השנים 2021 עד 2025).
  • מעסיקים של עובדים זרים שהם מבקשי מקלט (מסתננים).

למי זה לא רלוונטי?

  • מעסיקים של עובדים פלסטינים. לגבי העסקת עובדים פלסטינים, ראו המידע המופיע כאן
  • מעסיקים של עובדים שגרים במדינה שגובלת בישראל (כמו ירדן) וחוזרים למדינתם כל יום.

גובה הפיקדון

  • גובה הפיקדון לעובדים זרים ששוהים בישראל בהתאם לאשרה שניתנה להם הוא בהתאם לסכום כל התשלומים הסוציאליים שהמעסיק חייב בהם לפי הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שחלים על הענף הרלוונטי בו מועסק העובד הזר.
  • למשל, בענף הבנייה, המעסיק צריך להפקיד בקופת הפיקדון, כתחליף לביטוח פנסיוני ופיצויים, 13.1% משכרו של העובד (בהתאם לגובה ההפרשות שנקבע בהסכם הקיבוצי שבענף זה).
  • מעסיק של עובד זר שהוא מבקש מקלט (מסתנן) מחויב להפקיד בקופת הפיקדון את הגבוה מבין 16% משכרו של העובד או גובה ההפרשה בענף בו הוא מועסק (כפי שנקבע בהסכמים קיבוציים או צווי הרחבה).
  • "שכר עבודה" ממנו יש להפקיד עבור הפיקדון החודשי הוא שכר העבודה שעל פיו מחשבים פיצויי פיטורים, כלומר השכר הרגיל ללא שעות נוספות ותוספות אחרות.

שלבי ההליך

  • המעסיק צריך להפקיד את כספי הפיקדון החל מחודש העבודה הראשון של העובד באמצעות יחידת הפיקדונות במנהל שירות למעסיקים ועובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה.

פתיחת סמל מעסיק וקבלת חשבון לעובד

  • חברות הסיעוד
    • על חברת הסיעוד להעביר אל יחידת הפיקדונות ברשות האוכלוסין וההגירה באמצעות כתובת הדוא"ל את פרטי החברה הבאים: שם מלא של נותן השירות, ח.פ, תיק ניכויים, כתובת נותן השירות, טלפון, פקס, שם איש קשר ונייד, כתובת מייל ראשי, כתובת מייל משני.
    • מחלקת פיקדונות מקימה את החברה במערכת ומפיקה לה מספר שנקרא "סמל מעסיק" שמזהה את חברת הסיעוד.
    • לאחר שהחברה מקבלת סמל מעסיק, עליה לשלוח למחלקת פיקדונות קובץ אקסל לצורך קליטת עובדים למערכת ופתיחת חשבון.
    • בקובץ על החברה למלא את פרטי העובדים ולהעביר למחלקת פיקדונות לקליטה. אם הכל תקין, העובדים נקלטים למערכת ולכל עובד משויך חשבון אישי בבנק מזרחי. אם הדיווח לא נקלט במערכת, מחלקת פיקדונות מעבירה לחברה מייל עם פירוט השגיאות והתיקון הנדרש כדי לקלוט את העובד למערכת.
    • מספר החשבון האישי של כל עובד נשלח לחברת סיעוד ועל החברה לבצע הפקדות מידי חודש בחודשו לחשבון של העובד באמצעות מס"ב בלבד.
  • מעסיק בענף הבניה - צריך לפנות לאגף תאגידים ולשכות פרטיות במינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה.
  • מעסיק בעבודה בטכנולוגיה ייחודית - צריך לפנות לרכז הוועדה הבינמשרדית המייעצת בנושא פרויקטים מיוחדים ברשות האוכלוסין וההגירה.

הפקדת הפיקדון בחשבון העובד

  • לאחר שהמעסיק ביצע את הליכי הקליטה של העובד במערכת של רשות האוכלוסין וההגירה, הוא מקבל מספר חשבון של העובד. על המעסיק להפקיד מדי חודש את הפיקדון למספר החשבון של העובד בבנק מזרחי טפחות (בנק 20, סניף 618) באמצעות מרכז סליקה בנקאי (מס"ב), שמאפשר העברה ממוחשבת של התשלומים.
  • על המעסיק להעביר את הפיקדון עד ל- 15 בחודש שלאחר חודש העבודה הרלוונטי.
  • במועד תשלום הפיקדון, המעסיק צריך להעביר ליחידת הפיקדונות דיווח מקוון באמצעות מבנה קובץ מוגדר אשר ישלח על ידי יחידת הפקדונות, על תשלום הפיקדון עבור כל עובד זר שמועסק אצלו. הדיווח יכלול את פרטי המעסיק, פרטי העובד הזר, סכום הפיקדון והתקופה שעבורה שולם הפיקדון.
  • אם יש חודשים קודמים שהמעסיק לא הפקיד בהם את תשלומי הפיקדון, אפשר להעביר את תשלומי הפיקדון באופן רטרואקטיבי עבור חודשים אלו דרך מס"ב.

משיכרת כספי הפיקדון על ידי העובד הזר

  • עם יציאתו מהארץ, העובד יהיה זכאי לקבל את כספי הפיקדון שהופקדו על ידי המעסיק בתוספת רווחים (ככל שנצברו) ובניכוי הוצאות ניהול החשבון וניכוי מס הכנסה בגובה 15%.
  • אם העובד המשיך לשהות בארץ באופן בלתי חוקי, ינוכה מהפיקדון קנס בהתאם לתקופת שהייתו הבלתי חוקית בארץ.
  • למידע נוסף לגבי עובדים שהיתה להם אשרת שהייה חוקית אך נשארו מעבר למועד שנקבע באשרה ראו כאן.
  • למידע נוסף על עובדים שהם מבקשי מקלט (מסתננים) שנשארו בישראל מעבר למועד שנקבע (בפסק דין, או על ידי משרד הפנים או רשות האוכלוסין וההגירה) שעליהם לעזוב את הארץ ראו כאן.

כדאי לדעת

  • מעסיק שלא ישלם את הפיקדון בזמן מפר את תנאי ההיתר שניתן לו להעסקת עובדים זרים.
  • הפרה כזאת היא עבירה פלילית.
  • העובד שכספי הפיקדון לא שולמו לו, יוכל לתבוע את הסכום המגיע לו מן המעסיק.
  • בנוסף, למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה יש סמכות להטיל על המעסיק סנקציות בגלל ההפרה, כמו איסור על העסקת עובדים זרים חדשים.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופירסומים