הקדמה:

בני נוער עובדים זכאים לחופשה שנתית, בהתאם להיקף משרתם
המעסיק חייב לשלם לעובדים שכר בגין הימים שבהם היו בחופשה שנתית
עובדים זמניים לתקופה של פחות מ-75 ימים רצופים המקבלים שכר לפי שעה, אינם זכאים לחופשה, אך זכאים לקבל בסיום תקופת העסקתם תשלו בגובה 4% מכל השכר שקיבלו במשך כל תקופת עבודתם


בני נוער עובדים זכאים לחופשה שנתית בתשלום.

דוגמה
נער או נערה הזכאים ל-18 ימי חופשה, יוכלו לנצל בפועל 14 או 16 ימי חופשה בלבד, מכיוון שהכמות של 18 הימים כוללת גם את ימי המנוחה השבועיים, שבהם ממילא העובדים נמצאים בחופשה:
  • נער שבמקום עבודתו עובדים 5 ימים בשבוע ינצל בפועל 14 ימי חופשה
  • נער שבמקום עבודתו עובדים 6 ימים בשבוע ינצל בפועל 16 ימי חופשה
  • המעסיק רשאי לבחור מתי ינצל העובד את ימי החופש שלו ("חופשה כפויה"). יחד עם זאת, העובד רשאי לבקש לנצל ימי חופשה במועדים הנוחים לו ועל המעסיק להתחשב בבקשותיו או לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.
  • במקרה שהמעסיק קובע כי על העובד לנצל ימי חופשה במועד מסוים, עליו להודיע לו בטרם עת, כך שהעובד יוכל להיערך.
  • המעסיק רשאי לפצל את החופשה השנתית של העובד, כל עוד לעובד תינתן חופשה של לפחות 7 ימים רצופים בשנה.
  • ניתן לצבור ימי חופשה ולהעבירם משנה לשנה, כל עוד העובד יצא לחופשה של 7 ימים רצופים במהלך השנה, עד 3 שנות עבודה אחרונות, אלא אם צוין אחרת בהסכם העבודה.
  • במהלך ימי החופשה העובד זכאי לתשלום שכר רגיל, למעט דמי נסיעה.

מי זכאי?

אופן חישוב אורך החופשה השנתית (מספר ימי החופשה בתשלום, שלהם זכאי נער עובד)

  • את זכאות העובד לימי חופשה, יש לחשב בהתאם להיקף המשרה.

עובד שעבד שנה שלמה (מינואר עד דצמבר):

  • מי שעבד במשרה מלאה זכאי ל-18 ימי חופשה.
  • מי שלא עבד במשרה מלאה:
    • נער שעבד 200 ימים בשנה (כ-4 ימים בשבוע) זכאי ל-18 ימי חופשה.
    • נער שעבד פחות מ-200 ימים בשנה זכאי לחלק יחסי של ימי חופשה, שיחושב באופן הבא: מספר הימים שעבד חלקי 200, כפול 18.
דוגמה
לנער שעבד 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 9 ימי חופשה שנתית, לפי החישוב הבא: 100 חלקי 200 כפול 18 ימי חופשה. סה"כ: 9 ימים

עובד שעבד רק חלק מהשנה:

  • מי שעבד 240 ימים ומעלה, זכאי למלוא ימי החופשה, כלומר 18 ימים.
  • מי שעבד פחות מ-240 ימים, זכאי לחלק היחסי של ימי חופשה, המחושבים באופן הבא: מספר הימים שעבד חלקי 240, כפול 18.
דוגמה
לנער שעבד 80 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק, מגיעים 6 ימי חופשה שנתית, לפי החישוב הבא: 80 חלקי 240 כפול 18 ימי חופשה. סה"כ: 6

עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים:

  • החישובים שפורטו בסעיפים הקודמים לא חלים על עובד שעתי/יומי (עובד שהשכר שלו מחושב על בסיס תקופה הקצרה מחודש, למשל שכר יומי או שעתי), שעבד פחות מ-75 ימים רצופים (עובד זמני).
  • עובד כזה יהיה זכאי בסיום תקופת העסקתו הזמנית לתשלום בסך 4% (לפחות) מהשכר הכולל שקיבל באותה שנה מהמעסיק.
  • סעיף 15א לחוק חופשה שנתית קובע כי עובדים בשכר יומי או שעתי שעבדו לפחות יום אחד, אך פחות מ-75 ימים רצופים (בשנת עבודה אחת או ב-2 שנות עבודה רצופות), ואין ביניהם ובין מעסיקיהם חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה שנתית, אלא לתשלום מהמעסיק בגובה של 4% לפחות משכר העבודה באותה תקופה.
דוגמה
  • עובדת הועסקה כשמרטפית בתקופת החופש הגדול, והשגיחה על ילדים במשך 5 ימים בשבוע, 8 שעות בכל יום.
  • תקופת העסקתה הכוללת נמשכה פחות מ-75 ימים.
  • תמורת עבודתה השתכרה 35 ש"ח לשעה.
  • שכר העבודה הכולל שלה עבור אותה תקופה הוא 14,000 ש"ח (50 ימים X‏ 8 שעות ביום X‏ 35 ש"ח לשעה).
  • 4% מהשכר הכולל שלה הם 560 ש"ח - העובדת זכאית לתשלום זה בתום עבודתה.


אופן חישוב דמי החופשה

  • עובד המשתכר שכר חודשי יקבל שכר רגיל במהלך ימי החופשה.
  • עובד המשתכר על בסיס שעתי או יומי:
    • שכר העבודה לכל יום חופשה יהיה שווה לשכר היומי הממוצע שהעובד השתכר ב-3 החודשים המלאים שקדמו ליציאתו לחופשה (השכר ב-3 החודשים שקדמו חלקי 90).
    • אם ברבע השנה שקדמה לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה (3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובד, שבהם עבד באופן מקסימלי).
  • עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים בשנת עבודה אחת או בשתי שנות עבודה רצופות, ואין בינו לבין המעסיק חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים, יקבל תשלום תמורת חופשה בגובה של 4% לפחות משכר העבודה הכולל שקיבל באותה תקופה.
דוגמה
  • נערה עבדה כמדריכה בקייטנה במשך 3 שבועות בחודש יולי, 5 ימים בכל שבוע, 5 שעות בכל יום.
  • עבור כל יום עבודה היא השתכרה 110 ש"ח (22 ש"ח לשעה כפול 5 שעות ביום).
  • הנערה תהיה זכאית לתשלום עבור תמורת חופשה שנתית בסך של 66 ש"ח, המחושבים באופן הבא: סה"כ השכר באותה תקופה הוא 1,650 ש"ח (110 ש"ח ליום עבודה כפול 15 ימי עבודה). 4% מ-1,650 הם 66 ש"ח.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת על ידי המעסיק באופן אוטומטי. במקרה של הפרת הזכות ניתן לתבוע את המעסיק.
  • דמי החופשה ישולמו במועד תשלום השכר של ימי העבודה באותו חודש.
  • עבור חופשה של 7 ימים ומעלה העובד רשאי לדרוש כי דמי החופשה ישולמו לו עד יומיים לפני תחילת החופשה.
  • אם לא שילם המעסיק את דמי החופשה במועדם, רשאי העובד לתבוע מהמעסיק פיצויי הלנת שכר.
  • הזכאות לתשלום עבור ימי החופשה השנתית מותנית בכך שהעובד לא יעבוד במקום עבודה אחר במהלך ימי החופשה. במקרה שהעובד עבד בעבודה אחרת, המעסיק רשאי לא לשלם לו עבור ימי החופש שלו, ואם המעסיק כבר שילם לעובד עבור ימי חופש שבהם עבד במקום אחר, המעסיק רשאי לנכות את התשלום משכר העובד.
  • התיישנות: חשוב לזכור שימי חופשה ניתן לתבוע רק לגבי 3 השנים המלאות האחרונות + החלק של שנת העבודה האחרונה, אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה.

חשוב לדעת

  • מהשכר המשולם עבור ימי החופשה ינוכה מס הכנסה.
  • במקרה שהסתיימה העסקתו של עובד מבלי שניצל את כל ימי החופשה המגיעים לו, המעסיק חייב לשלם לו את פדיון ימי החופשה שלא נוצלו.
  • אסור למעסיק לפדות ימי חופשה באמצעות תשלום כל עוד העובד עדיין מועסק.
  • נערים ונערות שזכויותיהם הופרו במסגרת העבודה, יכולים לפנות אל:
    • טלמסר של שירות התעסוקה בטלפון: 1-800-354-354.
    • הסתדרות הנוער העובד והלומד בטלמסר: 054-4001100 או 1121* מכל מכשיר טלפון נייד.


ארגוני סיוע


גורמי ממשל


חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים


תודות