בני נוער שלא נצלו במהלך תקופת עבודתם את כל ימי החופשה העומדים לרשותם, זכאים בסיום עבודתם לתשלום עבור ימי החופשה שלא ניצלו
ניתן לפדות בכסף את ימי החופשה שלא נוצלו במהלך השנה הקלנדרית בה הסתיימו יחסי העבודה, בצירוף הימים שלא נוצלו ב-3 השנים הקלנדריות הקודמות
בני נוער המקבלים שכר לפי שעה ועבדו אצל המעסיק פחות מ-75 ימים רצופים, זכאים לקבל בסיום תקופת העסקתם תשלום בגובה 4% מכלל השכר בתקופת עבודתם
אסור לשלם פדיון חופשה במהלך תקופת העבודה, ומעסיק שבוחר לעשות זאת מסתכן בתשלום נוסף של פדיון חופשה בסיום תקופת העבודה
למידע נוסף, ראו באתר משרד העבודה


בני נוער שלא נצלו במהלך תקופת עבודתם את כל ימי החופשה העומדים לרשותם, זכאים בסיום עבודתם לתשלום עבור ימי החופשה שלא ניצלו.

  • לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות הנער או הנערה ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לסיום עבודתם אצל אותו מעסיק בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד/ת בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד כחופשה בתקופה זו.
  • לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
דוגמה
  • נער החל לעבוד ב 01.01.2017, וסיים את עבודתו ב 31.03.2019.
  • בכל אחד מהשנים 2017 ו-2018 היה זכאי הנער ל-9 ימי חופשה, ובשנת 2019 היה זכאי ל-3 ימי חופשה ובסה"כ ל -21 ימי חופשה (9+9+3)
  • במשך תקופת עבודתו ניצל הנער 10 ימי חופשה בלבד.
  • עם סיום עבודתו זכאי הנער לפדיון חופשה של 11 יום (21-10).
  • יחד עם זאת, כשתלושי השכר משקפים נכונה את ניצול ימי החופשה ויתרת ימי החופשה, העובד זכאי בסיום עבודתו לפדות ימי חופשה בהתאם לאמור בתלוש השכר, גם אם ימי החופשה שנצברו הם מעבר לתקופת ההתיישנות . לקריאת פסק דין בנושא ראו כאן.
  • בני נוער שעבדו פחות מ-75 ימים רצופים המקבלים שכר לפי שעה זכאים לקבל בסיום תקופת העסקתם תשלום בגובה 4% מכל השכר שקיבלו במשך כל תקופת עבודתם.
  • שימו לב
    העובד זכאי לפדות את כל ימי החופשה הלא מנוצלים לפי החישוב הנ"ל. לא ניתן לפדות חלק של יום חופשה.
    • פדיון חופשה שנתית לפני תום תקופת העסקה פסול ומנוגד לחוק חופשה שנתית ותכליתו. חובתו של המעסיק היא לאפשר לעובד לצאת לחופשה בפועל בהתאם לימי החופשה שצבר.

    מי זכאי?

    תהליך מימוש הזכות

    שימו לב
    תביעה לפדיון ימי חופשה יש להגיש בתוך3 שנים שלאחר תום תקופת העסקה.

    אופן חישוב פדיון החופשה השנתית

    • לפי חוק חופשה שנתית, ערכו של יום חופשה לצורך תשלום פדיון ימי החופשה בסיום יחסי העבודה, שווה לערכו של יום החופשה במקרה שהעובד לוקח את ימי החופש בפועל:
    • עובד המשתכר שכר חודשי יקבל שכר רגיל במהלך ימי החופשה.
    • עובד המשתכר על בסיס שעתי או יומי:
      • שכר העבודה לכל יום חופשה יהיה שווה לשכר היומי הממוצע שהעובד השתכר ב-3 החודשים המלאים שקדמו ליציאתו לחופשה (השכר ב-3 החודשים שקדמו חלקי 90).
      • אם ברבע השנה שקדמה לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה (3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובד, שבהם עבד באופן מקסימלי).
    • עובד בשכר שעתי/יומי שעבד פחות מ-75 ימים רצופים בשנת עבודה אחת או בשתי שנות עבודה רצופות, ואין בינו לבין המעסיק חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים, יקבל תשלום תמורת חופשה בגובה של 4% לפחות משכר העבודה הכולל שקיבל באותה תקופה.
    דוגמה
    • נערה עבדה כמדריכה בקייטנה במשך 3 שבועות בחודש יולי, 5 ימים בכל שבוע, 5 שעות בכל יום.
    • עבור כל יום עבודה היא השתכרה 110 ₪ (22 ₪ לשעה כפול 5 שעות ביום).
    • הנערה תהיה זכאית לתשלום עבור תמורת חופשה שנתית בסך של 66 ₪, המחושבים באופן הבא: סה"כ השכר באותה תקופה הוא 1,650 ₪ (110 ₪ ליום עבודה כפול 15 ימי עבודה). 4% מ-1,650 הם 66 ₪.

    מעקב אחרי ימי החופשה שלא נוצלו

    • נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה שהעובד זכאי לה, בכל רגע נתון, וכמובן גם במועד סיום יחסי העבודה, מוטל על המעסיק.
    • לפי החוק, המעסיק חייב לנהל פנקס חופשה שנתית, ולדעת כמה ימי חופשה הוא צריך להעניק לעובד לפי חוק, כמה ימי חופשה נוצלו על-ידי העובד, וכמה עוד נותרו לזכותו.
    • במסגרת תיקון 24 לחוק הגנת השכר, נקבעה חובה מפורשת לפרט את צבירת וניצול ימי החופשה של העובד. מעסיק שאינו עושה כן, מסתכן בסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, וכן ייאלץ לשאת בנטל ההוכחה במקרה שהנושא יגיע לדיון בבית המשפט.

    תשלום מס הכנסה וביטוח לאומי

    • התשלום בגין פדיון ימי חופשה מחויב במס הכנסה.
      • אם עובד מקבל שכר מעבודה ובנוסף לכך זכאי לפדיון חופשה, מומלץ לבדוק אפשרות של עריכת תיאום מס הכנסה לפני התשלום, או לבדוק את זכאותו להחזר מס בסוף שנת המס.
    • התשלום בגין פדיון ימי חופשה בניתוק יחסי עובד מעסיק פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי. למידע נוסף לחץ כאן.

    תשלום פדיון חופשה במהלך השכר השוטף

    • מטרת חוק חופשה שנתית היא להבטיח את יציאתו של עובד לחופשה מעבודה ולא להגדיל את שכרו על-ידי מתן תוספת שכר. לפיכך תשלום רכיב של חופשה בשכר השוטף ,למרות שהעובד לא יצא בפועל לחופשה, אינו מהווה תחליף לחובת המעסיק להוציא את העובד לחופשה או לשלם לו פדיון חופשה בסיום העסקתו.
    • אם עובד לא יצא לחופשה במהלך עבודתו והמעסיק שילם לו באופן שוטף תמורה כספית עבור החופשה, עדיין עם סיום העסקתו הוא יהיה זכאי לפדיון ימי החופשה שלא ניצל.
    • במילים אחרות: מעסיק שבוחר לשלם לעובד פדיון ימי חופשה במהלך תקופת ההעסקה, אפילו אם הדבר נעשה לבקשת העובד או בהסכמת העובד, אינו פטור מחובתו לאפשר לעובד לצאת לחופשה שנתית, או לפדות שוב את ימי החופשה שלא ניצל בעת סיום ההעסקה.

    פדיון חופשה וחפיפה בין ימי החופשה וימי ההודעה המוקדמת

    • כאשר המעסיק מוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אסור לו לכפות על העובד לצאת לחופשה בתקופה זו ולחפוף את תקופת ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה השנתית הצבורים העומדים לזכות העובד, וזאת כדי להקטין את התשלום עבור פדיון ימי החופשה. במקרה זה על המעסיק לשלם לעובד את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף פדיון עבור ימי החופשה שלא ניצל.
    • במקרה שעובד מבקש לנצל ימי חופשה שצבר במהלך ימי ההודעה המוקדמת (במקום לקבל את תשלום הפדיון עבורם), ניתן לאפשר לו זאת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את חופשתו. המעסיק אינו חייב לאשר לעובד לצאת לחופשה, אך עליו להתחשב בבקשתו ולסרב לה רק מטעמים סבירים והגיוניים.
    • למידע נוסף, ראו הודעה מוקדמת לפיטורים (פסקת "יציאת העובד לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת").

    חשוב לדעת

    • הכללים המצוינים בדף זה לגבי פדיון חופשה מתייחסים לחופשה על-פי החוק.
    • במקרה שלעובד יש זכות לחופשה שנתית ארוכה יותר מזו שקובע החוק (חופשה עודפת) וזאת מכוח חוזה / הסכם קיבוצי / צו הרחבה, אזי הזכות לפדיון החופשה העודפת והכללים החלים עליה כפופים לאמור בהסכם בין הצדדים.
    ראו גם

    גורמים מסייעים

    מוקדים ממשלתיים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים