חופש ההתארגנות, בתחום יחסי העבודה, הוא החופש של עובד לבחור אם להצטרף לארגון עובדים, והחופש של מעסיק להקים ארגון מעסיקים
חופש ההתארגנות כולל גם את חובת המעסיק לנהל מו"מ קיבוצי עם עובדיו החברים בארגון עובדים יציג, ואת הזכות של העובדים לנהל סכסוך עבודה

תקציר

חופש ההתארגנות קיים הן לעובדים (החופש להקים ארגון עובדים ולהצטרף או שלא להצטרף לארגון עובדים), והן למעסיקים (החופש להקים ארגון מעסיקים).

  • חופש ההתארגנות, בתחום יחסי העבודה, מבטא שתי חירויות שנתונות לעובדים בישראל:
    • החירות של העובד להצטרף לארגון עובדים בהתאם לרצונו, להקים ארגון עובדים יחד עם אחרים, ומנגד - זכותו של עובד שלא להצטרף לארגון עובדים.
    • החירות להקים ארגון עובדים (ולמעסיקים - החירות להקים ארגון מעסיקים) ללא צורך בהיתר של השלטונות.
  • החופש להתאגד (בוועד עובדים ובארגון עובדים) קבוע בסעיף 33ח לחוק הסכמים קיבוציים.
  • בהתאם לפסקי הדין בנושא, חופש ההתארגנות כולל גם את חובת המעסיק לנהל עם עובדיו החברים בארגון עובדים יציג מו"מ קיבוצי, ואת הזכות של העובדים לנהל סכסוך עבודה.
  • מדינת ישראל אישררה שתי אמנות עבודה בינלאומיות העוסקות בחופש ההתאגדות:
    • אמנה בדבר חופש ההתאגדות והגנת הזכות להתארגן (אמנה מספר 87 משנת 1948).
    • אמנה בדבר הפעלת עקרונות הזכות להתארגנות ולמיקוח קולקטיבי (אמנה מספר 98 משנת 1949).

מי זכאי?

  • כלל ציבור העובדים, מלבד עובדים שקיים חוק האוסר עליהם במפורש את ההתארגנות (למשל שוטרים וחיילים).

תהליך מימוש הזכות

חשוב לדעת

ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים