הקדמה:

על פי החוק בישראל, הורה חייב לשאת בצרכי מחייתם של ילדיו הקטינים (מזונות ילדים)
במשפחות בהן ההורים חיים בנפרד, סכום המזונות ייגזר מחלוקת זמני השהות ופערי השכר בין ההורים
עבור ילדים מתחת לגיל 6, האב יחוייב בתשלום מזונות ללא קשר לזמני השהות והפרשי ההשתכרות
הסכמת הורים בעניין מזונות צריכה לקבל את אישור בית המשפט
פסק דין למזונות נתון לשינוי בכל עת, אם קיימות נסיבות המצדיקות זאת


החוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים (מזונות). במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד, נושאים שני ההורים במזונות ילדיהם בהתאם להסכם ביניהם, או לפי הכרעת הערכאה המוסמכת.

  • סכום המזונות יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. במקרה שאין הסכמה, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים ובית המשפט יכריע בשאלת סכום המזונות.
  • חשוב לציין כי המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל הסכמה בין ההורים ואף כל החלטה שיפוטית בעניין המזונות, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכיו כדי שתהיה תקפה ומחייבת.
  • במקרה שההסכמה או ההחלטה נעשו תוך התחשבות בטובת הילד ובצרכיו, שינוי סכום המזונות (הגדלה או הקטנה של הסכום) ייעשה רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.
שימו לב
המידע בערך זה הוא כללי בלבד, מדובר בסוגיה מורכבת ויש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום

מי זכאי?

הדין החל על ההורה

  • הדין החל בישראל בעניין מזונות קטין הוא הדין האישי (הדין של העדה הדתית). כך למשל, במקרה של הורה יהודי, חל עליו הדין העברי (ראו פרטים נוספים בהמשך).
  • במקרה של הורה שלא חל עליו דין אישי, או שהדין האישי שחל עליו אינו מחייב אותו במזונות לילדיו, יחול החוק האזרחי: חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). ראו פרטים נוספים בהמשך).

תהליך מימוש הזכות

  • מזונות לקטינים יכולים להיפסק על ידי הערכאה המוסמכת או בהסכם בין ההורים.
  • הסכם בין הורים בעניין מזונות צריך לקבל אישור הערכאה המוסמכת כדי שיחייב את הקטין.

הסכם בעניין מזונות

  • הורים יכולים להסכים ביניהם על סכום המזונות שישולם על ידי מי מהם עבור הקטין.
  • הסכם בדבר מזונות קטינים צריך לקבל את אישור הערכאה המוסמכת..
  • קיימים מקרים בהם ניתן להגיש תביעה לשינוי סכום המזונות שנפסק בפסק דין או אושר בהסכם. לפרטים ראו תביעה לשינוי סכום מזונות ילדים.
  • הגשת בקשה לאישור הסכם כרוכה בתשלום אגרה בסך 475 ₪. לפרטים נוספים בדבר ההליך ראו אישור הסכם גירושין.

תביעה למזונות ילדים

  • אם ההורים אינם מגיעים להסכמה בנוגע לתשלום המזונות של הקטין, והם אינם מספקים לו את צרכי מחייתו, יכול הקטין להגיש כנגדם, או כנגד אחד מהם, תביעה למזונות.
  • שימו לב: טרם הגשת תביעה למזונות, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך במשפחה.
  • טרם קביעת מזונות סופיים, ניתן להגיש תביעה לקביעת מזונות זמניים, ואם מדובר בבקשה דחופה, ניתן להגיש אותה גם בתקופה עיכוב ההליכים לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה. לפרטים ראו מזונות זמניים.
  • תביעה כאמור מוגשת על ידי הקטין באמצעות אדם בגיר (בדרך כלל ההורה המשמורן), בבית המשפט שבתחום שיפוטו מתגורר הקטין.
  • התביעה לדמי מזונות מוגשת לערכאה המוסכמת לדון בכך.
    שימו לב
    השאלה לאיזו ערכאה ניתן ורצוי לפנות היא שאלה מורכבת ויש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום
  • לפרטים בדבר אופן הגשת תביעת המזונות והמסמכים הנדרשים ראו מדריך להגשת תביעה למזונות.
  • הגשת תביעה בעניין מזונות כרוכה בתשלום אגרה בסך 234 ₪.
  • קיימים מקרים בהם ניתן להגיש תביעה לשינוי סכום המזונות שנפסק בפסק דין או אושר בהסכם. לפרטים ראו תביעה לשינוי סכום מזונות ילדים.

מזונות ילדים בדין האישי היהודי

  • על פי הדין העברי החובה העיקרית והמרכזית לתשלום מזונות ילדים מוטלת על האב וחובת האם היא משנית בלבד.
  • החובה לתשלום מזונות על ידי האם חלה רק במקרים מסוימים, ורק אם האשה מסוגלת לכך כלכלית.
  • לעומת זאת, חובת תשלום המזונות על האב חלה תמיד ואינה תלויה בדבר.
  • חיוב מזונות לגבי הצרכים ההכרחיים של הילד מוטל על האב.
דוגמה
צרכים הנחשבים הכרחיים הינם צרכים שקיומו של הילד תלוי בהם ואינם דורשים הוכחה, כגון: מזון, ביגוד, מקום מגורים (ואחזקתו), חינוך, צרכים רפואיים דחופים, גן ילדים.
  • הוצאות שאינן הכרחיות (המכונות בדין העברי: 'צרכים מדין צדקה') מוטלות על שני ההורים לפי החלק היחסי של הסכום הפנוי בהכנסותיהם, בניכוי צרכיהם.
דוגמה
צרכים שאינם נחשבים הכרחיים: חוגים, מתנות, בילויים, טיולים, חופשות, שיעורים פרטיים, מעון יום.
  • על פי הדין העברי ופסיקת בית המשפט העליון, דמי המזונות נחלקים בין ההורים באופן הבא:
    1. מגיל לידה ועד גיל 6 - חבות מזונות מוחלטת על האב ללא קשר ליכולתו הכלכלית (אב עני, מחוסר עבודה או נכה חייב בתשלום מזונות לילדיו).
    2. מגיל 6 עד גיל 18- ההורים נושאים שניהם במזונות ילדיהם, בהתחשב בחלוקת זמני השהייה ביניהם ופערי השכר.
  • עבור ילדים מעל גיל 18 בשירות חובה או בשירות לאומי תיתכן חובת תשלום מזונות מופחתת.

דמי "מדור"

  • התשלום עבור מקום המגורים ואחזקתו נחשב לחלק מהצרכים ההכרחיים של הילד.
  • המדור הוא צורך נפרד מהמזונות, והוא יכול להיקבע כסכום נפרד או להתווסף לסכום המזונות כסכום כולל.
  • עלויות המדור הכוללות בין היתר: דמי שכירות, תשלומים עבור חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, תחזוקה.
  • חלקו של כל הורה בתשלום המדור נגזר ממספר הילדים הקטינים שלו, מתשלום דמי המדור בו הוא נושא למחייתו, מחלוקת זמני השהיה ומפערי השכר בין ההורים.

הוצאות מיוחדות והוצאות חינוך

  • על הסכום המשולם עבור דמי מזונות ומדור נהוג להוסיף סכום של הוצאות מיוחדות והוצאות חינוך. הוצאות אלה אינן משוערכות מראש אלא נקבעות על פי הוצאתן בפועל וכפוף להמצאת הוכחה על הוצאתן.
  • הוצאות מיוחדות כוללות, בין היתר: טיפולי חירום רפואיים, תרופות, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, טיפולים לילדים עם צרכים מיוחדים.
  • הוצאות חינוך כוללות בין היתר: תשלום עבור מעון, חוגים וקייטנות.
  • הוצאות מיוחדות בדרך כלל נחלקות בין ההורים בהתאם לפערי השכר ביניהם.

מזונות ילדים כאשר הדין האישי לא חל

  • אם הדין האישי החל על ההורים אינו מטיל עליהם חובת תשלום מזונות לילדיהם, או שלא חל עליהם דין אישי, יש לפנות להסדר המצוי בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט – 1959 (להלן: חוק המזונות).
  • על פי ההסדר בחוק המזונות, על שני ההורים לשאת במזונות הקטין בחלקים שווים ביניהם בהתאם ליחסיות משכורתם הפנויה.
  • הדין האישי לא יחול על מי שאינו נמנה על העדות המוכרות לפי התוספת השנייה לדבר המלך במועצתו.

אפשרויות גבייה במקרה של אי תשלום מזונות על ידי הורה

שימו לב
  • שני המסלולים הם חליפיים וניתן לבחור רק באחד מהם.
  • לא ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי כאשר יש תיק הוצאה לפועל פתוח, ולא ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל אם מקבלים קצבת מזונות מהביטוח הלאומי

פתיחת תיק בהוצאה לפועל

  • ניתן לגבות את החוב במסלול הוצאה לפועל רגיל או במסגרת "מסלול מזונות". במסלול הרגיל התיק מנוהל על ידי הזוכה או על ידי עורך דין מטעמו כאשר הזוכה או עורך דינו מחליטים באילו הליכי גביה לנקוט כנגד החייב.
  • במסלול המזונות לשכת ההוצאה לפועל פועלת לגביית המזונות תוך מעורבות מינימלית של הזוכה, ואין צורך בייצוג על ידי עורך דין.
  • במסגרת הליך גביית המזונות לשכת ההוצאה לפועל יכולה להטיל על ההורה הגבלות שונות כדי להביא לכך שפסק הדין יבוצע.
  • במקרים שבהם המגבלות אינן מסייעות, ניתן לבקש צו מאסר לחייב במזונות, אולם לרשם ההוצאה לפועל יש שיקול דעת אם להטיל מאסר או לנקוט הליכים אחרים.
  • למידע נוסף ראו הוצאה לפועל - מזונות.

תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי (כשהחייב אינו משלם את דמי המזונות)

  • במקרה שניתן פסק דין למזונות והחייב אינו משלם אותם, ניתן לפנות אל המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל קצבת מזונות.
  • המוסד לביטוח לאומי משלם לילד את הסכום שנקבע בפסק הדין או הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי - לפי הנמוך מביניהם. לגבי ההפרש – אפשר לפעול לגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל, כפי שפורט לפני כן.
  • אם המוסד לביטוח לאומי יגבה מהחייב סכום גדול יותר מסכום הקצבה ששילם לילד, הקטין יקבל את ההפרש.
  • ניתן לתבוע קצבה רטרואקטיבית עבור שנה לפני מועד הגשת הבקשה.
  • למידע נוסף ראו קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.
אזהרה
לא ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל במקביל לקבלת קצבת מזונות מהביטוח הלאומי, אלא אם מדובר בהליכים לגביית הפרשים.
אם יתברר כי הזוכה נוקט הליכים בהוצאה לפועל כנגד החייב למרות שהוא מקבל קצבה, יופסק תשלום הקצבה.

הטבות במס להורה הנושא במזונות ילדיו

חשוב לדעת

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל


מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות