הקדמה:

על פי החוק בישראל, הורה חייב לשאת בצרכי מחייתם של ילדיו הקטינים (מזונות ילדים)
במשפחות שבהן ההורים אינם חיים ביחד, ישלם אחד ההורים מזונות ילדים להורה שהילדים במשמורתו, כאשר סכום המזונות יושפע מחלוקת זמני המשמורת ופערי השכר בין ההורים
הסכמת הורים בעניין מזונות צריכה לקבל את אישור בית המשפט, ובהיעדר הסכמה יכול אחד ההורים להגיש תביעת מזונות בשם הקטינים כנגד ההורה השני
מזונות ילדים הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל החלטה של ההורים או של בית המשפט בעניין המזונות צריכה להתחשב בטובת הילד

החוק בישראל מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים (מזונות). במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד, מזונות הילדים משולמים על ידי ההורה האחד להורה השני.

  • סכום המזונות יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. במקרה שאין הסכמה, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים ובית המשפט יכריע בשאלת סכום המזונות.
  • חשוב לציין כי המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל הסכמה בין ההורים ואף כל החלטה שיפוטית בעניין המזונות, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכיו בכדי שתהיה תקפה ומחייבת.
  • במקרה שההסכמה או ההחלטה נעשו תוך התחשבות בטובת הילד ובצרכיו, שינוי סכום המזונות (הגדלה או הקטנה של הסכום) ייעשה רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.

מי זכאי?

טיפ
חשוב: מזונות ילדים הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל החלטה של ההורים או של בית המשפט בעניין המזונות צריכה להתחשב בטובת הילד בכדי שתהיה תקפה ומחייבת.

הדין החל על ההורה

  • הדין החל בישראל בעניין מזונות קטין הוא הדין האישי (הדין של העדה הדתית). כך למשל, במקרה של הורה יהודי, חל עליו הדין העברי (ראו פרטים נוספים בהמשך).
  • במקרה של הורה שלא חל עליו דין אישי, או שהדין האישי שחל עליו אינו מחייב אותו במזונות לילדיו, יחול החוק האזרחי: חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). ראו פרטים נוספים בהמשך).

תהליך מימוש הזכות

הסכם בעניין מזונות

  • הורים יכולים להסכים ביניהם על סכום המזונות שישולם על ידי מי מהם עבור הקטין. ההסכמה יכולה להיות כחלק מהסכם גירושין או הסכם פרידה, אם מדובר בבני זוג אשר נפרדו, או כחלק מהסכם הורות משותפת, אם מדובר בהורים אשר מביאים ילדים שלא במסגרת זוגית.
  • הסכם בדבר מזונות קטינים צריך לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם מדובר בהסכם להורות משותפת, אותו לא חייבים ההורים לאשר בבית המשפט.
  • אם ההסכם לא התחשב בטובת הקטין אלא בטובת ההורים בלבד (כלומר, הקטין לא היה צד להסכם), או אם בית המשפט שאישר את ההסכם לא קיים דיון אמתי בעניין מזונות הקטין, אלא אך אישר את ההסכם באופן פורמלי, יוכל הקטין להגיש תביעה למזונות כנגד הוריו או אחד מהם, למרות קיומו של ההסכם, באמצעות אדם בגיר.
  • אם ההסכם התחשב בטובת הקטין, ועניין המזונות נידון לגופו על ידי בית המשפט בשעה שאישר את ההסכם, ההסכם יחייב את הקטין, והוא לא יוכל להגיש תביעה בעניין המזונות, אלא אם יוכל להראות שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.
דוגמה
  • בעניין בע"מ 3984/15 מיום 20.4.2016 נדונה תביעה לתשלום מזונות, לאחר שאימה של קטינה ויתרה בהסכם על זכות הקטינה למזונות מהאב, וזאת בתמורה להתחייבות האב לקיום מפגשים בינו לבין הקטינה.
  • מעת שהאב לא קיים את המפגשים, הגישה הקטינה תביעה למזונות, באמצעות אימה, והתביעה התקבלה בכמה נימוקים:
    • בהתאם לגישה אחת שעלתה בפסק הדין, נקבע כי אמנם ההסכם תקף ומחייב את הבת, משום שהמפגשים והקשר עם האב מקיימים את טובת הבת, גם במחיר הוויתור על המזונות. עם זאת, אי קיום המפגשים מצד האב מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את קבלת התביעה.
    • בהתאם לגישה אחרת שעלתה בפסק הדין, נקבע כי ההסכם מלכתחילה לא חייב את הבת, משום בית המשפט שאישר את ההסכם לא דן לגופו בטובת הקטינה וקיפח אותה באופן מהותי, בכך שאישר את הוויתור על המזונות.
  • הגשת בקשה לאישור הסכם כרוכה בתשלום אגרה בסך 475 ש"ח. לפרטים נוספים בדבר ההליך ראו אישור הסכם גירושין.
  • תביעה למזונות ילדים

    • אם ההורים אינם מגיעים להסכמה בנוגע לתשלום המזונות של הקטין, והם אינם מספקים לו את צרכי מחייתו, יכול הקטין להגיש כנגדם, או כנגד אחד מהם, תביעה למזונות.
    • תביעה כאמור מוגשת על ידי הקטין באמצעות אדם בגיר (בדרך כלל ההורה המשמורן), בבית המשפט שבתחום שיפוטו מתגורר הקטין.
    • ככלל התביעה לדמי מזונות מוגשת בבית המשפט לענייני משפחה, אולם ישנם מקרים בהם בתי הדין הרבניים בישראל דנים בעניין מזונות ילדים כחלק מהדיון בגירושין.
    • בפסיקת סכום המזונות, יתחשב בית המשפט בחלוקת זמני המשמורת ובפערי השכר בין ההורים. לפרטים נוספים ראו להלן.
    • לפרטים בדבר אופן הגשת תביעת המזונות והמסמכים הנדרשים ראו מדריך להגשת תביעה למזונות.
    • הגשת תביעה בעניין מזונות כרוכה בתשלום אגרה בסך 234 ש"ח.

    מזונות ילדים בדין האישי היהודי

    • על פי הדין העברי החובה העיקרית והמרכזית לתשלום מזונות ילדים מוטלת על האב וחובת האם היא משנית בלבד. החובה לתשלום מזונות על ידי האם חלה רק במקרים מסוימים, ורק אם האשה מסוגלת לכך כלכלית. חובת תשלום המזונות על האב חלה תמיד ואינה תלויה בדבר.
    • חיוב מזונות לגבי הצרכים ההכרחיים של הילד מוטל על האב.
    דוגמה
    צרכים הנחשבים הכרחיים הינם צרכים שקיומו של הילד תלוי בהם ואינם דורשים הוכחה, כגון: מזון, ביגוד, מקום מגורים (ואחזקתו), חינוך, צרכים רפואיים דחופים, גן ילדים.
    • הוצאות שאינן הכרחיות (המכונות בדין העברי: 'צרכים מדין צדקה') מוטלות על שני ההורים לפי החלק היחסי של הסכום הפנוי בהכנסותיהם, בניכוי צרכיהם.
    דוגמה
    צרכים שאינם נחשבים הכרחיים: חוגים, מתנות, בילויים, טיולים, חופשות, שיעורים פרטיים, מעון יום.
    • על פי הדין העברי מחולקים הילדים ל-3 קבוצות:
      1. מגיל לידה ועד גיל 6 - חבות מזונות מוחלטת על האב ללא קשר ליכולתו הכלכלית (אב עני, מחוסר עבודה או נכה חייב בתשלום מזונות לילדיו).
      2. מגיל 6 עד גיל 15 - האב נושא בתשלום עבור הצרכים ההכרחיים של הילד והאם משתתפת יחד עם האב בתשלום עבור הצרכים שאינם נחשבים הכרחיים (בהנחה שהיא יכולה קודם לכן לפרנס את עצמה).
      3. מגיל 15 ואילך - ההוצאות נחשבות "מדין צדקה" ולפיכך האב והאם מתחלקים בהוצאות לפי יחס הכנסותיהם.
    • למרות האמור לעיל, נהוג בבתי המשפט לפסוק סכום קבוע למזונות עבור הילדים, אשר משולם ממועד פסק הדין ועד הגיע הילד לגיל 18. לסכום זה מצטרף תשלום עבור דמי מדור וסכום בגין הוצאות מיוחדות, כמפורט בהמשך.

    דמי "מדור"

    • התשלום עבור מקום המגורים ואחזקתו נחשב לחלק מהצרכים ההכרחיים של הילד, אולם שיעורו נקבע בנפרד מתשלום המזונות והוא מתווסף אליהם. היות שמדובר בצורך הכרחי - נושא בו האב, כפי שפורט לעיל.
    • האב מחוייב לספק מגורים לילדיו באותה רמת חיים שהיו רגילים לה לפני הגירושין (מבחינת גודל דירה, מיקום וכו').
    • האב אינו חייב לרכוש דירה עבור הילדים, אלא יכול להשתתף בעלויות העמדת מקום מגורים לילדים. עלויות הכוללות בין היתר: דמי שכירות, תשלומים עבור חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, תחזוקה.
    • חלקו של האב בתשלום המדור נקבע על פי מספר הילדים: בתי המשפט נוהגים לפסוק 30% מעלויות המדור כאשר יש ילד אחד, 40% מעלויות המדור לשני ילדים, ו-50% מעלויות המדור ל-3 ילדים או יותר.
    טיפ
    • קיימים מקרים מורכבים שבהם פסיקת בית המשפט אינה אחידה בנושא המדור. למשל, כאשר בבעלותה של אישה דירה ללא הוצאות (בין אם היא מתגוררת בה ובין אם לאו), או כאשר היא מתגוררת בדירה שמשולמת עבורה משכנתא ולא שכירות.
    • במקרים אלה רצוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.

    הוצאות מיוחדות והוצאות חינוך

    • על הסכום המשולם עבור דמי מזונות ומדור נהוג להוסיף סכום של הוצאות מיוחדות והוצאות חינוך. הוצאות אלה אינן משוערכות מראש אלא נקבעות על פי הוצאתן בפועל וכפוף להמצאת הוכחה על הוצאתן.
    • הוצאות מיוחדות כוללות, בין היתר: טיפולי חירום רפואיים, תרופות, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, טיפולים לילדים עם צרכים מיוחדים.
    • הוצאות חינוך כוללות בין היתר: תשלום עבור מעון, חוגים, צהרונים וקייטנות.
    • לרוב מתחלקות הוצאות מיוחדות שווה בשווה בין ההורים ללא קשר לרמת הכנסתם.

    גובה דמי המזונות

    • רף המינימום לתשלום מזונות לילד נקבע על ידי בית המשפט כעומד על סך של 1,250 ש"ח לחודש, נכון לשנת 2014, כאשר סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן. סכום זה אינו כולל תשלום עבור מדור והוצאות מיוחדות.
    • בחישוב יכולתו של אדם לשאת בתשלום דמי מזונות יש לקחת בחשבון לא רק את הכנסתו מיגע כפיו אלא גם את הרכוש שיש לו.
    • כאשר מדובר בתשלום מזונות למספר ילדים באותה משפחה, נוהגים בתי המשפט להפחית מרף המינימום האמור לעיל, שכן ישנן הוצאות כספיות אשר פוחתות כאשר מדובר במספר אנשים המתגוררים ביחד.
    • על פי פסיקת בתי המשפט, החל מגיל 18 או סיום התיכון ועד סיום תקופת שירות החובה, שירות לאומי או שנת שירות, האב ממשיך לשלם שליש מהמזונות ששולמו עד לאותו מועד.

    חלוקת הוצאות זהה בין ההורים כאשר זמני השהות והכנסות ההורים דומים (הלכת בע"מ 919/15)

    • ביולי 2017 פסק בית המשפט העליון (הלכת בע"מ 919/15) כי:
      • במקרה שבו ילדים נמצאים במשמורת משותפת והם מעל גיל 6, גובה המזונות יקבע על פי רמת ההשתכרות של שני ההורים.
      • אם שכר ההורים דומה, הוצאות הקשורות לקיום היומי יתקזזו בין ההורים והוצאות אחרות יחולקו בין ההורים באופן שווה, כאשר הורה אחד ירכז את התשלומים וההורה השני יעביר אליו את חלקו בהוצאות.
    • פסקי הדין שניתנו בהמשך בבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים ברוח הלכת בע"מ 919/15, תוך התייחסות לחלוקת זמני השהות והכנסות ההורים.
    • במקרים בהם ניתן פסק דין או גובש הסכם שניתן לו תוקף פסק דין טרם הלכת בע"מ 919/15, נקבע בבית המשפט המחוזי בעמ"ש (מרכז) 62263-10-17‏, כי עצם ההלכה החדשה אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת המזונות.
    • עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק כי במקרים אלה, מספיק שמבקש הפחתת המזונות יראה כי קיים שינוי נסיבות אחר, ואף קל, המצדיק את הפחתת המזונות, בכדי שבית המשפט יחיל את הלכת בע"מ 919/15.
    • כך למשל, בתמ"ש (ראשל"צ) 68210-01-18 קבע בית המשפט כי העובדה שהאם עברה להתגורר בדירת בן-זוגה החדש, ואין לה כל הוצאות מדור, מהווה שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת המזונות אותם משלם האב.

    מזונות ילדים כאשר הדין האישי לא חל

    • אם הדין האישי החל על ההורים אינו מטיל עליהם חובת תשלום מזונות לילדיהם, או שלא חל עליהם דין אישי, יש לפנות להסדר המצוי בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי"ט – 1959 (להלן: חוק המזונות).
    • על פי ההסדר בחוק המזונות, על שני ההורים לשאת במזונות הקטין בחלקים שווים ביניהם בהתאם ליחסיות משכורתם הפנויה.
    • הדין האישי לא יחול על מי שאינו נמנה על העדות המוכרות לפי התוספת השנייה לדבר המלך במועצתו.

    אפשרויות גבייה במקרה של אי תשלום מזונות על ידי הורה

    • אם ההורה שחויב בתשלום מזונות אינו משלם את המזונות שנקבעו (בין אם בהסכם שקיבל אישור בית משפט, בין אם בפסק דין ובין אם בהחלטה למזונות זמניים), עומדות בפני הקטין שתי אפשרויות גבייה מרכזיות:
      • פתיחת תיק בהוצאה לפועל
      • הגשת תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי

    פתיחת תיק בהוצאה לפועל

    • ניתן לגבות את החוב במסלול הוצאה לפועל רגיל או במסגרת "מסלול מזונות". במסלול הרגיל התיק מנוהל על ידי הזוכה או על ידי עורך דין מטעמו כאשר הזוכה או עורך דינו מחליטים באילו הליכי גביה לנקוט כנגד החייב.
    • במסלול המזונות לשכת ההוצאה לפועל פועלת לגביית המזונות תוך מעורבות מינימלית של הזוכה, ואין צורך בייצוג על ידי עורך דין.
    • במסגרת הליך גביית המזונות לשכת ההוצאה לפועל יכולה להטיל על ההורה הגבלות שונות על מנת להביא לכך שפסק הדין יבוצע. ניתן להטיל על ההורה הגבלות על פעילות בחשבון הבנק, עיקול שכר, עיקול על רכב במשרד הרישוי, הגבלות על קבלת דרכון, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה על ייסוד תאגיד, הגבלות על רשיון נהיגה ועוד. יצוין שלאחר מיצוי הליכים פחות פוגעניים כנגד החייב (לדוגמה עיקולים) לעיתים יתבקש כנגד ההורה צו מאסר, אולם לרשם ההוצאה לפועל יש שיקול דעת אם להטיל מאסר או לנקוט הליכים אחרים, אם הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
    • למידע נוסף ראו הוצאה לפועל - מזונות.

    תביעה לקצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי (כשהחייב אינו משלם את דמי המזונות)

    • במקרה שניתן פסק דין למזונות והחייב אינו משלם אותם, ניתן לפנות אל המוסד לביטוח לאומי כדי לקבל קצבת מזונות.
    • המוסד לביטוח לאומי משלם לילד את הסכום שנקבע בפסק הדין או הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי - לפי הנמוך מביניהם. לגבי ההפרש – אפשר לפעול לגבייתו באמצעות ההוצאה לפועל, כפי שפורט לפני כן.
    • אם המוסד לביטוח לאומי יגבה מהחייב סכום גדול יותר מסכום הקצבה ששילם לילד, הקטין יקבל את ההפרש.
    • ניתן לתבוע קצבה רטרואקטיבית עבור שנה לפני מועד הגשת הבקשה.
    • למידע נוסף ראו קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.
    אזהרה
    לא ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל במקביל לקבלת קצבת מזונות מהביטוח הלאומי, אלא אם מדובר בהליכים לגביית הפרשים.
    אם יתברר כי הזוכה נוקט הליכים בהוצאה לפועל כנגד החייב למרות שהוא מקבל קצבה, יופסק תשלום הקצבה.

    הטבות במס להורה הנושא במזונות ילדיו

    חשוב לדעת

    • בתי המשפט נוהגים לפסוק סכום מזונות חודשי הנע בין 1250-1400 ₪ עבור ילד, כאשר הסכום יכול להשתנות על פי הנסיבות המיוחדות של כל משפחה. אם יש מספר ילדים פסיקת המזונות לא תהא מכפלה של מספר הילדים בסכום הנ"ל, אלא פחות מכך. לסכום זה מתווסף תשלום נוסף עבור מדור.
    • בדרך כלל דמי מזונות צמודים למדד המחירים לצרכן עם עדכון אחת לשלושה חודשים.
    • קיים קשר בין תביעת מזונות לתביעת משמורת. מזונות ילדים נקבעים בסופו של יום, בהתאם לחלוקת הנטל בין ההורים ובכפוף לכמות זמן השהייה של הילדים אצל כל אחד מהם.
    • אין אחידות בפסיקת בתי המשפט בשאלה כמה יש להתחשב במשמורת משותפת, בעניין תשלומי מזונות הילדים. ישנם שופטים הסבורים כי יש להפחית כליל את סכום המזונות (100%) ויש הסבורים כי יש להפחיתם ב 25% בלבד.
    • לאחרונה פסק בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית כי במקרה בו ילדים נמצאים במשמורת משותפת והם מעל גיל שש, גובה המזונות יקבע על פי רמת ההשתכרות של שני בני הזוג. אם שכר בני הזוג דומה, הוצאות הקשורות לקיום היומי יתקזזו בין ההורים. לגבי הוצאות אחרות, שני ההורים יחלקו בהן, כאשר הורה אחד ירכז את התשלומים וההורה האחר יעביר אליו את חלקו בהוצאות. למועד זה השלכותיו של פסק הדין על פסיקות בית המשפט לענייני משפחה אינן ברורות, וטרם התגבשה מדיניות ברורה לאור פסק הדין, אך ניתנו כבר מספר פסקי דין ברוח פסיקת בית המשפט העליון.
    • אם חל שינוי נסיבות המצדיק הגדלה או הקטנה של המזונות שנפסקו על ידי בית המשפט או שנקבעו בהסכמה על ידי ההורים ואושרו על ידי בית המשפט, ניתן להגיש תביעה להגדלה או להקטנה של דמי המזונות.
    • עד לגמר בירור התביעה ניתן לבקש מבית המשפט לפסוק מזונות זמניים.

    פסקי דין

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים


    תודות