אדם בעל שתי כליות מתפקדות יכול לתרום כליה בעודו בחיים
על התורם לעבור בדיקות רפואיות והערכה פסיכולוגית וסוציאלית לפני אישורו כתורם
למידע נוסף ראו חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 10/13 מיום 01.08.2013
תקציר
אדם יכול לתרום את אחת מכליותיו בעודו בחיים.
- על תורם הכליה להיות בעל שתי כליות המתפקדות כראוי.
- ניתן לתרום כליה לקרוב משפחה, לאדם אחר שזהותו ידועה לתורם וכן לאדם שזהותו אינה ידועה לתורם.
- תרומת כליה (בדומה לתרומת כל איבר אחר מן החי) טעונה אישור של וועדת הערכה ואישור סופי של מנכ"ל משרד הבריאות.
- ערך זה מפרט את הדרישות הפרטניות לצורך תרומת כליה. למידע כללי על תהליך תרומת איברים ראו:
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים
מי יכול לתרום כליה
- אדם יכול לתרום כליה אם הוא עונה על כל התנאים הבאים:
- הוא מעל גיל 18.
- הוא עבר את כל הבדיקות הרפואיות וההערכות הפסיכולוגיות והסוציאליות.
- הכליה מתאימה לנתרם מסוים (ההתאמה הנדרשת היא התאמת רקמות - סוג דם ומערכת סיווג הרקמות).
למי ניתן לתרום
- ניתן לתרום לאחד משלושת סוגי הנתרמים הבאים:
- קרוב משפחה.
- אדם מסוים שאינו קרוב משפחה אך זהותו ידועה לתורם.
- אדם מסוים שאינו קרוב משפחה וזהותו אינה ידועה לתורם.
מי זכאי לתרומת כליה
- חולה הסובל מאי ספיקת כליות וזקוק לדיאליזה.
- לצורך הזכאות לתורמת כליה, אין חובה להתחיל בפועל את טיפולי הדיאליזה (בניגוד להשתלת כליה מתורם שנפטר, שבה ניתן להיות מועמד להשתלה רק לאחר תחילת טיפול בדיאליזה).
למי ואיך פונים
- יש להגיש בקשה לתרומת איברים לוועדת הערכה:
- תרומת כליה לקרוב משפחה - ראו בערך תרומת איבר לקרוב משפחה.
- תרומת כליה לאדם שזהותו ידועה לתורם אך הוא אינו קרוב משפחתו - ראו בערך תרומת איבר לאדם שאינו קרוב משפחה.
- תרומת כליה לאדם שזהותו אינה ידועה לתורם והוא אינו קרוב משפחתו (אדם לא מסוים) - ראו בערך תרומת איבר לאדם לא מסוים.
בדיקות שעל התורם לעבור כדי לבדוק האם הוא יכול לתרום כליה
- על התורם לעבור בחינה רפואית מקיפה הכוללת את הבדיקות הבאות:
- וידוא שתרומת הכליה אינה מסכנת את בריאותו.
- בדיקה שמבנה הכליות שלו ותפקודן תקינים לחלוטין - כולל בדיקת אולטראסאונד.
- בדיקת דם - סוג דם, לחץ דם ונוכחות חיידקים ונגיפים (צהבת B ו-C, ו-HIV).
- בדיקת התאמת רקמות כדי לוודא את התאמתן למועמד להשתלה.
- בדיקת שתן.
- בנוסף על התורם לעבור הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית (המבוצעת על-ידי פסיכיאטר או פסיכולוג) והערכה סוציאלית (המבוצעת על-ידי עובד סוציאלי).
התאמה בסוג דם בין התורם לנתרם
- כדי לבצע את השתלת הכליה יש לוודא כי קיימת התאמה בסוג הדם בין התורם והנתרם:
- אדם עם סוג דם A יכול לקבל מתורם בעל סוג דם A או O
- אדם עם סוג דם B יכול לקבל מתורם בעל סוג דם B או O
- אדם עם סוג דם AB יכול לקבל מתורם בעל סוג דם A,B,AB או O
- אדם עם סוג דם O יכול לקבל מתורם בעל סוג דם O בלבד
- כאשר אין התאמה בסוג הדם בין התורם למועמד, קיימת אפשרות נוספת של השתלת כליה מוצלבת מתורם חי.
בדיקת הצלבה (התאמת רקמות) בין התורם לנתרם
- בדיקת ההצלבה (בדיקת התאמת רקמות) נועדה לזהות אם בדמו של המקבל ישנם נוגדנים כנגד דם תורם הכליה, העלולים לגרום לדחיית השתל.
- הבדיקה היא בדיקת דם הנעשית לתורם ולנתרם במעבדה לסיווג רקמות בבית החולים.
- כדי שתרומת הכליה תתאפשר, נדרשת תוצאה שלילית בבדיקה.
בדיקות רפואיות נוספות של התורם לאחר האישור לתרומת כליה
- לאחר אישור ועדת ההערכה ואישור מנכ"ל משרד הבריאות, יבוצעו לתורם בדיקות רפואיות נוספות.
- בדיקות אלה מצריכות אשפוז בבית החולים למשך כיומיים.
- הבדיקות הרפואיות הנוספות כוללת את הבדיקות הבאות:
- בדיקת א.ק.ג.
- צילום חזה.
- בדיקת c.t לאחר הזרקת חומר ניגוד (יוד).
- אקו לב, מבחן מאמץ או מיפוי לב - לתורם מעיל גיל 40 ותורמת מעיל גיל 50 (כאשר מדובר בתורמת מעל גיל 40 - יבוצע אקו לב בלבד).
- ממוגרפיה - לתורמת מעל גיל 50.
- בדיקת תפקודי ריאות - לתורם שמעשן או סובל מאסטמה.
חשוב לדעת
- כאשר אדם תורם כליה לתורם בלתי מסוים ההחלטה לאיזה מהחולים הממתינים להשתלה מתקבלת על-ידי המרכז הלאומי להשתלות. למידע נוסף על אופן ההקצאה והעדפת החולים ברשימת ההמתנה ראו בערך הקצאת כליות על-ידי המרכז הלאומי להשתלות.
- ביצוע הניתוח מצריך אשפוז של כארבעה ימים והמצאות במעקב רפואי שנתי.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
ארגוני סיוע
- מתנת חיים - מתנדבים למען השתלות כליה
- תורמים חיים
- לב פתוח - עמותה להשתלות איברים בעמקים
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- חוק השתלת איברים
- חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 10/13 מיום 01.08.2013 - השתלות איברים מן החי
- חוזר מינהל רפואה מס' 30/2011 מיום 18.07.2011 - מעקב בקהילה לתורמי כליה ואונת כבד חיים
תודות
- המידע המקורי בערך זה נכתב על-ידי הר"י.