הקדמה:
אדם בעל שתי כליות מתפקדות יכול לתרום כליה בעודו בחיים
על התורם לעבור בדיקות רפואיות והערכה פסיכולוגית וסוציאלית לפני אישורו כתורם
למידע נוסף, ראו חוזר משרד הבריאות - השתלות איברים מן החי
אדם יכול לתרום את אחת מכליותיו בעודו בחיים.
- על תורם הכליה להיות בעל שתי כליות המתפקדות כראוי.
- ניתן לתרום כליה לקרוב משפחה, לאדם אחר שזהותו ידועה לתורם וכן לאדם שזהותו אינה ידועה לתורם.
- תרומת כליה (בדומה לתרומת כל איבר אחר מן החי) טעונה אישור של וועדת הערכה ואישור סופי של מנכ"ל משרד הבריאות.
- ערך זה מפרט את הדרישות הפרטניות לצורך תרומת כליה. למידע כללי על תהליך תרומת איברים ראו:
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים
מי יכול לתרום כליה
- אדם יכול לתרום כליה אם הוא עונה על כל התנאים הבאים:
- הוא מעל גיל 18.
- הוא עבר את כל הבדיקות הרפואיות וההערכות הפסיכולוגיות והסוציאליות.
- הכליה מתאימה לנתרם מסוים (ההתאמה הנדרשת היא התאמת רקמות - סוג דם ומערכת סיווג הרקמות).
למי ניתן לתרום
- ניתן לתרום לאחד משלושת סוגי הנתרמים הבאים:
- קרוב משפחה.
- אדם מסוים שאינו קרוב משפחה אך זהותו ידועה לתורם.
- אדם מסוים שאינו קרוב משפחה וזהותו אינה ידועה לתורם.
מי זכאי לתרומת כליה
- חולה הסובל מאי ספיקת כליות וזקוק לדיאליזה.
- לצורך הזכאות לתורמת כליה, אין חובה להתחיל בפועל את טיפולי הדיאליזה (בניגוד להשתלת כליה מתורם שנפטר, שבה ניתן להיות מועמד להשתלה רק לאחר תחילת טיפול בדיאליזה).
למי ואיך פונים
- יש להגיש בקשה לתרומת איברים לוועדת הערכה:
- תרומת כליה לקרוב משפחה - ראו בערך תרומת איבר לקרוב משפחה.
- תרומת כליה לאדם שזהותו ידועה לתורם אך הוא אינו קרוב משפחתו - ראו בערך תרומת איבר לאדם שאינו קרוב משפחה.
- תרומת כליה לאדם שזהותו אינה ידועה לתורם והוא אינו קרוב משפחתו (אדם לא מסוים) - ראו בערך תרומת איבר לאדם לא מסוים.
בדיקות שעל התורם לעבור על מנת לבדוק האם הוא יכול לתרום כליה
- על התורם לעבור בחינה רפואית מקיפה הכוללת את הבדיקות הבאות:
- וידוא שתרומת הכליה אינה מסכנת את בריאותו.
- בדיקה שמבנה הכליות שלו ותפקודן תקינים לחלוטין - כולל בדיקת אולטראסאונד.
- בדיקת דם - סוג דם, לחץ דם ונוכחות חיידקים ונגיפים (צהבת B ו-C, ו-HIV).
- בדיקת התאמת רקמות על מנת לוודא את התאמתן למועמד להשתלה.
- בדיקת שתן.
- בנוסף על התורם לעבור הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית (המבוצעת על-ידי פסיכיאטר או פסיכולוג) והערכה סוציאלית (המבוצעת על-ידי עובד סוציאלי).
התאמה בסוג דם בין התורם לנתרם
- על מנת לבצע את השתלת הכליה יש לוודא כי קיימת התאמה בסוג הדם בין התורם והנתרם:
- אדם עם סוג דם A יכול לקבל מתורם בעל סוג דם A או O
- אדם עם סוג דם B יכול לקבל מתורם בעל סוג דם B או O
- אדם עם סוג דם AB יכול לקבל מתורם בעל סוג דם A ,B ,AB או O
- אדם עם סוג דם O יכול לקבל מתורם בעל סוג דם O בלבד
- כאשר אין התאמה בסוג הדם בין התורם למועמד, קיימת אפשרות נוספת של השתלת כליה מוצלבת מתורם חי.
בדיקת הצלבה (התאמת רקמות) בין התורם לנתרם
- בדיקת ההצלבה (בדיקת התאמת רקמות) נועדה לזהות אם בדמו של המקבל ישנם נוגדנים כנגד דם תורם הכליה, העלולים לגרום לדחיית השתל.
- הבדיקה היא בדיקת דם הנעשית לתורם ולנתרם במעבדה לסיווג רקמות בבית החולים.
- על מנת שתרומת הכליה תתאפשר, נדרשת תוצאה שלילית בבדיקה.
בדיקות רפואיות נוספות של התורם לאחר האישור לתרומת כליה
- לאחר אישור ועדת ההערכה ואישור מנכ"ל משרד הבריאות, יבוצעו לתורם בדיקות רפואיות נוספות.
- בדיקות אלה מצריכות אשפוז בבית החולים למשך כיומיים.
- הבדיקות הרפואיות הנוספות כוללת את הבדיקות הבאות:
- בדיקת א.ק.ג.
- צילום חזה.
- בדיקת c.t לאחר הזרקת חומר ניגוד (יוד).
- אקו לב, מבחן מאמץ או מיפוי לב - לתורם מעיל גיל 40 ותורמת מעיל גיל 50 (כאשר מדובר בתורמת מעל גיל 40 - יבוצע אקו לב בלבד).
- ממוגרפיה - לתורמת מעל גיל 50.
- בדיקת תפקודי ריאות - לתורם שמעשן או סובל מאסטמה.
חשוב לדעת
- כאשר אדם תורם כליה לתורם בלתי מסוים ההחלטה לאיזה מהחולים הממתינים להשתלה מתקבלת על-ידי המרכז הלאומי להשתלות. למידע נוסף על אופן ההקצאה והעדפת החולים ברשימת ההמתנה ראו בערך הקצאת כליות על-ידי המרכז הלאומי להשתלות.
- ביצוע הניתוח מצריך אשפוז של כארבעה ימים והמצאות במעקב רפואי שנתי.
חקיקה ונהלים
- חוק השתלת איברים.
- חוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מס' 11/09 מיום 01.03.2009 - השתלות איברים מן החי - עידכון נוהל.
- חוזר מינהל רפואה מס' 30/2011 מיום 18.07.2011 - מעקב בקהילה לתורמי כליה ואונת כבד חיים.
ארגוני סיוע
- מתנת חיים - מתנדבים למען השתלות כליה
- לב פתוח - עמותה להשתלות איברים בעמקים
תודות
- המידע המקורי בערך זה נכתב על-ידי הר"י.