הקדמה:

תשר (טיפ) הוא תשלום הניתן למלצרים על-ידי הלקוחות
החל משנת 2019, תשר בענף המסעדנות ייחשב כהכנסה של העסק וחלק משכר העבודה המשולם על ידי המעסיק למלצרים
עד ל- 31.12.2018, תשר שנמסר ישירות למלצר מבלי שעבר דרך קופת המעסיק לא נחשב כשכר, והמלצר היה זכאי בנוסף לתשר גם לתשלום שכר בגובה של שכר מינימום

החל משנת 2019

דוגמה
  • מלצר קיבל מהמסעדה שכר חודשי בסך 5,300 ש"ח ובנוסף הרוויח ישירות (מבלי שהכסף עבר בקופה) תשר בסך 1,500 ש"ח.
  • מאחר שהתשר מהווה חלק מהשכר, שכר העבודה החודשי של המלצר הנו, למעשה, 6,800 ש"ח.
  • ההפרשות והניכויים החלים על המעסיק על פי הדין (כגון: דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה והפרשות לביטוח פנסיוני), יופרשו וינוכו משכר העבודה החודשי בסף 6,800 ש"ח.
  • בנוסף, תשר ייחשב כחלק מההכנסה של העובד בעת חישוב הכנסתו בקרות מקרה המזכה בתשלום גמלה מהמוסד לביטוח לאומי כגון: דמי אבטלה, קצבת תלויים, דמי לידה וכו'. במקרים אלה ייחשב המוסד לביטוח לאומי את הגמלה על יסוד הכנסת המלצר הכוללת את כספי התשר.
    • אם המעסיק לא שילם דמי ביטוח לאומי בגין כספי התשר, אין בכך כדי לפגוע בחישוב הכנסתו של העובד הכוללת את התשר, ואסור למוסד לביטוח לאומי לשלול מהעובד את הגמלה או להפחית אותה.
  • מעסיק רשאי לעשות שימוש בכספי התשר לשם תשלום שכר עבודה בלבד (ולא לשם תשלום תשלומי חובה החלים עליו), אלא אם הגיע להסכמה אחרת עם עובדי השירות בעסקו, בהתאם לדין.
  • מכיוון שהתשר נחשב כהכנסה של העסק, ייתכן שהוא יחויב בתשלום מע"מ, ולכן ה"נטו" שיישאר ממנו (לאחר ניכוי המע"מ) וישולם למלצר, יהיה נמוך מהסכום המקורי שהשאיר הלקוח. הנושא נמצא בבדיקת רשות המסים, ובשלושת החודשים הראשונים של 2019 לא תיעשה אכיפה בתחום זה על-ידי הרשות (ראו הודעת רשות המסים בעניין).

המצב לפני שנת 2019

  • ככלל, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי, תשר שנמסר ישירות למלצר מבלי שעבר דרך קופת המעסיק, לא נחשב לשכר. המלצר היה זכאי, בנוסף לתשר, גם לתשלום שכר בגובה של שכר מינימום לפחות.
  • במקרים מסוימים התשר היה עשוי להיחשב לשכר, גם אם לא עבר דרך קופת המעסיק, בתנאי שהובטחו תנאים מסוימים, כגון:
    • רישום או מעקב אחר התשר המשולם לעובד.
    • הבטחה כי הסכום הכולל שקיבל המלצר משני המקורות (השכר הרגיל ותשלומי התשר) לא יהיה נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק.
    • הבטחה כי זכויותיו הסוציאליות של העובד חושבו על בסיס ההכנסה משני המקורות ותשלומי מס מלאים מתוך השכר הכולל של המלצר משני המקורות (השכר הרגיל ותשלומי התשר). .
  • עם זאת, היתה פסיקה שהכירה בתשר כהכנסה מעבודה, אף אם לא בוצע לכך רישום בקופת המעסיק. מדובר במקרה שבו מלצרים הועסקו במשך זמן רב והשתכרו רק מתשרים (טיפים) ועם סיום עבודתם תבעו ממעסיקם תשלום שכר עבור כל תקופת העסקתם. בית הדין דחה את תביעתם, בין היתר בטענה שהם נוהגים בחוסר תום לב, לאחר שהשתכנע שהמלצרים קיבלו שכר מינימום על-פי דין מהתשר ששולם להם מלקוחות המסעדה וכי הם הסכימו ואף ביקשו את שיטת התשלום הזו. לפרטים נוספים ראו תעא (ת"א) 3215/10 (באתר נבו).
  • תשר ששולם למלצר מבלי שעבר את קופת המעסיק, נחשב כחלק משכר העבודה לצורך חישוב קצבת תלויים שיהיו זכאים לה שאיריו. למידע נוסף ראו הכנסותיו של מלצר מתשרים נחשבות כהכנסה לצורך חישוב קצבת התלויים.

מלצרים באולמות אירועים

  • על-פי צו ההרחבה לאולמות וגני אירועים, טיפים, דמי שירות, תשר וכל תשלום אחר שיינתן מהאורחים לעובדים בגין השירות אינם נחשבים לשכר עבודה, ועל המעסיקים לשלם למלצרים באולמות אירועים את שכר המינימום והתוספות המגיעים להם על-פי הדין בנוסף לטיפ שקיבלו (אם קיבלו).
  • פסק הדין שקבע כי החל משנת 2019, תשר יהווה הכנסה של העסק וחלק משכר העבודה של המלצרים, התייחס לענף המסעדנות בלבד, ולא כלל התייחסות לתחולה של הלכה זו גם על מלצרים ונותני שירות אחרים העובדים באולמות וגני אירועים.

פסקי דין