בני משפחה שהסתכסכו בנושאים שיפורטו בהמשך, חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה
עם הגשת הבקשה, לא ניתן לפנות לערכאות בנושאי הסכסוך במשך תקופה מסוימת, אלא במקרים דחופים
לאחר הגשת הבקשה, הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע כדי לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם בדרכי שלום
אם ההליך לא צלח, לצד שהגיש את הבקשה יש זכות להגיש ראשון תביעה לערכאה לבחירתו בתוך פרק זמן מוגדר
ההליך מחייב רק אם שני הצדדים מתגוררים בישראל
יש לשלם אגרה עבור הגשת הבקשה, אך השירות ביחידות הסיוע ניתן ללא עלות
למידע רשמי ראו באתר משרד הרווחה
טפסים
  • בני משפחה שנתגלע ביניהם סכסוך בנושאים שיפורטו, לא יכולים להגיש תביעה לערכאה משפטית לפני שהגישו בקשה לישוב סכסוך.
  • הליך יישוב הסכסוך נועד למנוע פנייה מיותרת לבתי המשפט ולסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה.
  • עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים במהלכה הצדדים לא יכולים לפנות לערכאות משפטיות, למעט בעניינים דחופים אשר מפורטים בהמשך.
  • אם הליך יישוב הסכסוך לא צלח, לצד שהגיש את הבקשה שמורה הזכות להגיש ראשון את תביעתו לערכאה לבחירתו, בתוך פרק זמן מוגדר. אם לא הוגשה תביעה בפרק זמן זה, יכול הצד השני להגיש תביעה לערכאה לבחירתו.
  • ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.
  • הצדדים יכולים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין בהליך ביחידת הסיוע, החל מהפגישה השנייה.
  • מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי מטעם האגף לסיוע משפטי, יכול לקבל ייעוץ וליווי מטעם משרד המשפטים, וכן השתתפות בחלקו בשכר הטרחה של המגשר, במקרה שהצדדים בוחרים לפתור את הסכסוך באמצעות הליך גישור.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

המקרים שבהם תוגש בקשה ליישוב סכסוכים לפני הגשת התביעה לבית המשפט או לבית הדין

  • כל אדם שיש לו סכסוך עם בן משפחה (בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, או ילדו) בכל אחד מהעניינים הבאים, ובלבד ששני הצדדים לסכסוך מתגוררים בישראל:
    1. ענייני נישואין וגירושין.
    2. יחסי ממון בין בני זוג, כולל תביעות כספיות או רכושיות שנובעות מהקשר בין הצדדים, חוץ מתביעות בענייני צוואות, ירושות ועזבונות.
    3. מזונות (כולל מזונות זמניים) או מדור של בן זוג או של ילד.
    4. מזונות או מדור של צעיר (בגיר עד גיל 21), או סכסוך בין צעיר כאמור לבין ההורה שלו או שני ההורים.
    5. כל עניין הנוגע לילד, חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מהארץ בהקשר לילד חטוף.
    6. אבהות או אמהות לגבי ילד, חוץ מתביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים.
  • החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני שמגישים תביעה בעניינים שצוינו חלה על כל מי שמבקש להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי שהוקמה לידו יחידת סיוע. לרשימת יחידות הסיוע ראו באתר משרד הרווחה.

למרות הנאמר, הערכאה השיפוטית מוסמכת להפנות ליחידות הסיוע את הצדדים שמתדיינים בפניה, בכל עת וללא קשר לנושא הסכסוך.

טיפ
סבים של קטין רשאים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בינם לבין הוריו של הקטין, בעניין קביעת הקשר שבין הסבים לבין הקטין.

בקשות לסעדים דחופים שניתן להגיש גם ללא בקשה ליישוב סכסוך

  • ניתן להגיש בקשות לסעדים הבאים, גם בלי להגיש בקשה ליישוב סכסוך:
    1. בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין כשאין הסכמה בין ההורים (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופי).
    2. בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית.
    3. בקשה לסעד דחוף לרישום ילד למוסד לימודים אשר מוגשת בסמוך לתחילת הלימודים.
    4. תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, כאשר ההמתנה לתקופת תום עיכוב ההליכים עלולה למנוע את התרת הנישואין.

למי ואיך פונים

שלבי ההליך

הזמנה לפגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית

  • לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך, מוזמנים הצדדים ל-4 פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.
  • כל הפגישות ביחידת הסיוע יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה (יש אפשרות להאריך התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים).
  • ההזמנה לפגישת מהות שקולה להזמנה לבית משפט, והצדדים חייבים להתייצב לפגישה.
  • ההליך ביחידות הסיוע אינו כרוך בתשלום.
אזהרה
ניתן להטיל הוצאות על צד שלא התייצב לפגישת מהו"ת, ולמחוק בקשה שהגיש לערכאה המוסמכת

מטרות פגישות המהו"ת

  • לפגישה הראשונה מתייצבים הצדדים, ללא ליווי עורכי דין מטעמם.
  • להמשך הפגישות רשאים הצדדים להגיע בליווי עורכי דין מטעמם.
  • פגישות המהו"ת יכללו:
    1. מתן מידע על ההליכים המשפטיים וכן על ההשלכות של הסכסוך המשפטי על הצדדים ומשפחתם.
    2. היכרות עם הצדדים כדי להעריך את צורכיהם ורצונותיהם וכן את טובת ילדיהם.
    3. סיוע לצדדים לבחון אפשרויות שעשויות לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השפעות ההליך.
    4. תיאום תוכנית מתאימה לצדדים להמשך התהליך.
    5. מתן מידע בדבר הדרכים בהן ניתן ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, גירושין בשיתוף פעולה), ועל השירותים הניתנים לשם כך.
    6. קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים בכל הנוגע לילדיהם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך.

ניהול פגישות המהו"ת

  • בפגישה הראשונה נוכחים הצדדים ועו"ס מטעם יחידת הסיוע, לא נוכחות עורכי דין מטעם הצדדים.
  • בפגישות ישתתף עורך דין מטעם יחידת הסיוע בעל ניסיון בדיני משפחה וניסיון הכשרה בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה.
  • עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם הצדדים ביחד או לחוד.
  • עובדי יחידת הסיוע רשאים להזמין לפגישה כל אדם שנוכחותו יכולה לסייע לפתרון הסכסוך, אם הצדדים הסכימו לנוכחותו.
  • יחידות הסיוע חייבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהיא.
  • בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם.

סיום ההליך ביחידת הסיוע

  • אם הגיעו הצדדים להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי כדי לתת תוקף של פסק דין להסכם.
  • אם הצדדים לא הגיעו להסכמה במהלך ההליך, הם יודיעו ליחידת הסיוע האם הם מעוניינים בהליך חלופי ליישוב הסכסוך או לא.
  • ההודעה תימסר ליחידת הסיוע בתוך 5 ימים מיום שהתקיימה פגישה ביחידת הסיוע, באמצעות טופס הודעת הצדדים על החלטתם בעניין הליך יישוב סכסוך בהסכמה.

המשך ההליכים לאחר תום ההליך ביחידת הסיוע

  • אם הצדדים מעוניינים בהליך חלופי, יסכימו ביניהם על תקופת עיכוב ההליכים, וייפנו לגורם לבחירתם או בהתאם להמלצת יחידת הסיוע.
  • הצדדים ישאו בשכר הטרחה של מגשר או מטפל חיצוני, אך מי שזכאי לסיוע משפטי עשוי להיות זכאי להשתתפות בשכר הטרחה של המגשר.
  • במקרה שהצדדים אינם מעוניינים בהמשך הליכי גישור חלופיים, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך להגיש תביעתו.
  • התביעה תוגש בתוך 15 יום מתום תקופת עיכוב ההליכים, לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין.
  • אם הצד שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך אינו מגיש תביעה בתוך 15 ימים, או שמגיש תביעה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניינים אלה.

עיכוב הליכים בערכאות השיפוטיות

  • עם הגשת הבקשה לישוב סכסוך, לא ניתן להגיש תביעה בנושאים הנוגעים לסכסוך במשך כל התקופות המפורטות להלן, במצטבר:
    1. בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, או 75 ימים אם הוארכה התקופה (אלא אם כן ערכאה משפטית מוסמכת קיצרה או האריכה את המועד).
    2. ב-5 הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה בדבר רצונם להמשיך בהליך החלופי ליישוב הסכסוך.
    3. ב-15 הימים לאחר תום התקופה למתן הודעה או לאחר שניתנה הודעה (אם ניתנה לפני שחלפו 5 ימים).
    • לאחר חלוף תקופת עיכוב ההליכים, לזכות הצד שהגיש את הבקשה יש 15 ימים, בהם הוא רשאי להגיש תובענה לרשות שיפוטית מוסמכת לבחירתו.
    • בתקופה זאת, הצד השני אינו רשאי להגיש כל תביעה בנושאים שבסכסוך.
  • לאחר חלוף תקופת 15 הימים הנוספים, הצדדים חופשיים להגיש כל תביעה לכל ערכאה, וחלים הכללים המשפטיים הרגילים בעניין זה.
  • שימו לב: כל עוד קיימת בקשה ליישוב סכסוך ולא חלפה תקופת עיכוב ההליכים, לא ניתן להגיש בקשה נוספת ליישוב סכסוך.

בקשות ותובענות במקרים דחופים, בהם אין עיכוב הליכים

  • לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ולמרות תקופת עיכוב ההליכים, ניתן להגיש לערכאה המוסמכת בקשה לסעד דחוף בנושאים הבאים:
    1. בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין כשאין הסכמה בין ההורים (כגון: בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופי). במקרה זה יש לציין בטופס הבקשה אם מעוניינים ביישוב סכסוך בעניין זה, ואם כן יש להגיש בקשה מתאימה.
    2. בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית. במקרה זה יש לציין בטופס הבקשה אם מעוניינים ביישוב סכסוך בעניין זה, ואם כן יש להגיש בקשה מתאימה.
    3. בקשה דחופה בעניין מזונות (כולל מזונות זמניים) או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים בהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם. במקרה זה בית המשפט לענייני משפחה יתן החלטה בבקשה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה הבקשה. לפרטים נוספים ראו הליכים דחופים להבטחת הקשר בין הורים וילדיהם והגנה על ילדים.
    4. תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, כאשר ההמתנה לתקופת תום עיכוב ההליכים עלולה למנוע את התרת הנישואין. במקרה זה יש לציין בטופס הבקשה אם מעוניינים ביישוב סכסוך בעניין זה, ואם כן יש להגיש בקשה מתאימה.
    5. בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ. בהגשת בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ, יש לציין בטופס הבקשה אם מעוניינים ביישוב סכסוך בעניין זה, ואם כן יש להגיש בקשה מתאימה.
    6. בקשה של אישה ששוהה במקלט לנשים מוכות להחזיק בילדיה עימה ולקבל החלטות נדרשות לתקופת השהות במקלט.
    7. בקשה לסעד דחוף לרישום ילד למוסד לימודים אשר מוגשת בסמוך לתחילת הלימודים. במקרה זה יש לציין בטופס הבקשה אם מעוניינים ביישוב סכסוך בעניין זה, ואם כן יש להגיש בקשה מתאימה.
שימו לב
בית המשפט רשאי למחוק את הבקשה אם לדעתו היא לא דחופה בנסיבות או להורות להגיש לגביה בקשה ליישוב סכסוך או להפנות את הצדדים ליחידת הסיוע, אם כבר קיימת בקשה ליישוב סכסוך בנושא אחר

קיצור תקופת עיכוב ההליכים

  • במקרים הבאים, הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד הצדדים, שהוגשה באמצעות טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים:
    1. לצורך הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית.
    2. לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין.
    3. לצורך תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם הוגשה בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת כאמור שלגביה חלפה תקופת עיכוב ההליכים, או אם מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כלשהי או שהתדיינות כאמור הסתיימה בתוך השנה שקדמה להגשת הבקשה החדשה.
    4. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת.
    5. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, אם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים.
    6. בקשה לקיצור הליכים לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות.
    7. לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה.
    8. לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל.
  • הבקשות הבאות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים יידונו בתוך 14 ימים מהיום שהוגשה הבקשה:
    1. בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
    2. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם.
    3. בקשה לקיצור הליכים מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.

הארכת תקופת עיכוב ההליכים

  • הערכאה השיפוטית המוסמכת רשאית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד הצדדים, שהוגשה באמצעות טופס בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים:
    1. הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.
    2. נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה.
    3. מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.

חשוב לדעת

ראו גם

גורמים מסייעים

מוקדים ממשלתיים

שםאתרדוא"לטל'
מענה ממשלתי מרכזי אתרדוא"ל
1299
שי"ל אתרפניה מקוונת
118

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות