אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן

הקדמה:

כאן תמצאו מידע חשוב וראשוני על הליכי פשיטת הרגל החדשים -"הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"
מי זכאי לפתוח בהליכים? איך עושים את זה? מהם שלבי ההליך, ואיך ומתי אפשר לקבל הפטר (פטור מהחובות)?
מדריך זה מיועד הן לחייבים שסכום חובותיהם נמוך מ- 150,000 ש"ח והן לנושים (בלי קשר לסכום החוב)
הליכי חדלות פירעון לחייב שסכום חובותיו גבוה מ-150,000 ש"ח, מתנהלים אצל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הכונס הרשמי). למידע נוסף ראו הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) לחובות מעל 150,000 ש"ח
למידע נוסף ראו חדלות פירעון בהוצאה לפועל באתר רשות האכיפה והגבייה


אזהרה
דף זה מתייחס להליכים שנפתחו אחרי 15.09.2019 כשסכום החובות נמוך מ- 150,000 ש"ח

ב-15.09.2019, נכנס לתוקף חוק חדש, אשר מסדיר את הליכי פשיטת הרגל החדשים, אשר מכונים מעכשיו -הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

  • מטרות החוק החדש הן, בין השאר, להציב את שיקומו הכלכלי של החייב בעדיפות גבוהה, להגדיל את סכומי החובות שהנושים יוכלו לקבל ולקצר הליכים ובירוקרטיה.
  • ככלל, ההליכים נמשכים כ-4 שנים וכוללים שלושה שלבים עיקריים: פתיחת ההליכים, "תקופת הביניים" ותקופת השיקום הכלכלי.
  • הגורם האחראי מטעם המדינה על הליכים אלו כאשר סכום החובות נמוך מ- 150,000 ש"ח היא רשות האכיפה והגבייה- ההוצאה לפועל.
שימו לב
  • מדריך זה, המחולק לפי שלושת שלבי ההליך העיקריים, כולל מידע חשוב וראשוני על הליכי חדלות הפירעון החדשים.
  • בין השאר, תמצאו מידע על התנאים לפתוח בהליכים, הזכויות והחובות של החייב והנושה, הליכים ובקשות ביניים והתנאים לקבלת הפטר (פטור מחובות).

למי המדריך מיועד?

  • חייב שנמצא או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון וסכום חובותיו נמוך מ- 150,000 ש"ח.
  • חייב שקיבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון לבקשתו של נושה (בלי קשר לסכום החוב).
  • נושה שמבקש לפתוח בהליכים נגד החייב כדי שיוכל לקבל, ככל הניתן, את חובו חזרה.
  • כל מי שמבקש לקבל מידע על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
הערת עריכה
לשים לב שזה בין 50 אלף ל 150 אלף, אז לציין את זה במקומות המתאימים במדריך, בעיקר בשלב הראשון. גם לשים לב להגשת בקשה על ידי נושה....
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:36, 4 במרץ 2020 (IST)

שלב א': פתיחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי

  • השלב הראשון בהליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל) הוא קבלת צו המכונה "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
  • את הבקשה לקבלת הצו יכול להגיש החייב מיוזמתו, הנושה (מי שחייבים לו) או מייצג מטעמם (עורך-דין או רואה חשבון).
  • כאשר נושה מבקש לפתוח בהליכים נגד החייב (בלי קשר לסכום החוב), הבקשה תוגש לבית-משפט השלום והעתק ממנה יוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון.
  • כאשר חייב, מיוזמתו, מבקש לקבל צו לפתיחת הליכים, עליו להגיש את הבקשה באחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול חדלות פירעון, לפי הכתובת עליה הצהיר בבקשה.
    • חייב שאינו מיוצג, רשאי לבחור האם להגיש את הבקשה באופן מקוון (ממוחשב) או בהגשה ידנית בלשכת ההוצאה לפועל.
    • מייצג של חייב, נדרש להגיש את הבקשה באופן מקוון (ממוחשב) בלבד.
  • למידע נוסף ראו:
    • בקשה מקוונת של חייב לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)
  • בקשה ידנית של חייב שאינו מיוצג לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)
  • הגשת בקשה של נושה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל)
  • הגשה מקוונת/ידנית של העתק מהבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) שהגיש נושה נגד חייב- רלוונטי להוצל"פ?

מרגע הגשת הבקשה לפתיחה בהליכים ועד לקבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון

הערת עריכה
מה הפרוצדורה בהוצל"פ? : בקשת חייב לחזור בו (להתחרט) מבקשתו לקבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) והעברת הטיפול למחוז/לשכה אחר (שינוי סמכות מקומית)
הערה מאת נואֶל גולדנברג (שיחה) 13:51, 4 במרץ 2020 (IST)

שלב ב': מרגע קבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ועד למתן הצו לשיקום כלכלי- "תקופת הביניים"

  • לאחר שניתן הצו (אם ניתן), מתחילה תקופה שנמשכת כשנה, המכונה "תקופת ביניים" ולאחריה ניתן לחייב (אם ניתן) צו לשיקום כלכלי שקובע את התנאים שאם החייב יעמוד בהם, הוא יקבל הפטר (פטור מחובות).
  • מי שמתנגד לכך שניתן לחייב צו לפתיחת הליכים (לרוב מדובר בנושים), רשאי להגיש בקשה לביטול הצו.
  • בתקופה זו, נבחן מצבו הכלכלי של החייב על-ידי הנאמן, מוטלות עליו הגבלות שונות, חובת תשלום דו-חודשית, חובת הגשת דוח תקופתי על הכנסות והוצאות ומוקפאים הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו (למעט הליכים פליליים).
  • במהלך התקופה, הנאמן מקבל החלטות שונות אשר יכולות להשפיע על החייב וגורמים אחרים ולכן, ניתן בתנאים מסוימים להגיש בקשה לביטול או לשינוי החלטה של הנאמן.


  • בנוסף, בתקופה זו הנושים מגישים תביעות חוב לנאמן שיחליט האם לאשר אותן והאם הנושה זכאי לקבל סכומים כלשהם מתוך הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה".
  • אם החייב קיבל את הצו לבקשת נושה, עליו להגיש בתוך 21 ימים מהיום שקיבל את הצו, טופס המכונה "דוח על מצב כלכלי" (כשחייב מגיש מיוזמתו בקשה לקבלת הצו- הוא גם נדרש למלא דוח זה).
    • חייב שאינו מיוצג, רשאי לבחור האם להגיש את הדוח הכלכלי באופן מקוון (ממוחשב) או בהגשה ידנית בסניף המחוז של הממונה שבו מתנהל התיק.
    • מייצג של חייב, נדרש להגיש את הדוח הכלכלי באופן מקוון (ממוחשב) בלבד.
  • לקראת סיום התקופה, יגיש הנאמן לממונה מסמך המכונה "דוח ממצאי בדיקה" שסוקר, בין היתר, את מצבו הכלכלי של החייב, הסיבות שהביאו אותו למצב זה, הנכסים או הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", את תביעות החוב שאושרו על-ידו וכו'.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים