אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
עובדי משק בית זכאים לחופשה שנתית בין אם הם עובדים במשכורת חודשית ובין אם הם עובדים שעתיים או יומיים
עובדי משק בית בשכר יומי או שעתי שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים, אינם זכאים לימי חופשה בפועל, אלא לתשלום תמורת חופשה בגובה 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה
המעסיק רשאי לבחור מתי ינצל העובד את ימי החופש שלו ולקבוע מראש ימים שבהם העובד יצא לחופשה, אך אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שטרם צבר


כל העובדים במשק בית זכאים לחופשה שנתית, בין אם הם עובדים במשכורת חודשית ובין אם הם עובדים שעתיים או עובדים יומיים.

  • עובדי משק בית המקבלים שכר חודשי או עובדים יומיים/שעתיים שבינם לבין המעסיק מתקיימים יחסי עבודה יותר מ-74 ימים או חוזה עבודה בכתב לתקופה זו, זכאים לימי חופשה בפועל ולתשלום דמי חופשה בגין היעדרותם מהעבודה עקב חופשה.
  • עובדי משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים, ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל. עובדים אלה זכאים לתשלום תמורת חופשה בגובה של 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
אזהרה
עובד/ת במשק בית זכאי/ת לחופשה שנתית בפועל, ולא לתשלום כספי על חשבון החופשה
למרות הנוהג לשלם לעוזרות בית תשלום שנתי כ"דמי חופשה", החוק מחייב מעסיק להעניק לעובד/ת במשק בית חופשה שנתית בפועל, כלומר זכות להיעדר מהעבודה ולקבל שכר רגיל עבור ימי ההיעדרות. תשלום שנתי הניתן כתוספת לשכר במקום יציאה לחופשה חוקי רק אם העובד/ת זמני/ת.

מי זכאי?

  • כל העובדים במשק בית זכאים לחופשה שנתית, מלבד עובדים שעתיים או יומיים המועסקים באופן זמני.

מספר ימי החופשה שנצברים

  • מספר ימי החופשה שלהם זכאים עובדי משק הבית, תלוי בשאלה אם התקיימו בין העובד למעסיק יחסי עבודה במהלך כל השנה (מינואר עד דצמבר), או שיחסי העבודה בין הצדדים התקיימו בחלק מהשנה בלבד.
  • עובד שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עבודה לאורך כל השנה (ינואר-דצמבר) והוא עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה (כולל ימי מחלה בתשלום), זכאי לצבור בכל שנה את מספר ימי החופשה, כמפורט בטבלה בהמשך.
  • אם העובדים הועסקו פחות מ-200 ימים בשנה, מספר ימי החופשה יחושב באופן יחסי למספר ימי העבודה, כלומר חלקי 200.
  • לעובדי משק בית המועסקים פחות מ-5 ימים בשבוע אצל אותו המעסיק, על כל 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת), יש להפחית יום אחד כדי לחשב את מספר ימי החופשה נטו (ללא שבת).
  • לעובדים שמועסקים 5 ימי עבודה בשבוע, על כל 7 ימי חופשה נטו (כולל שישי ושבת) יש להפחית 2 ימים, כדי לחשב את מספר ימי החופשה נטו.

מספר ימי החופשה שצובר עובד משק בית שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עבודה במהלך כל השנה והוא עבד 200 ימים או יותר במהלך השנה

שנות ותק מספר ימי היעדרות בפועל מהעבודה (ימי זכאות נטו ללא שבת) מספר ימי חופשה ברוטו (כולל שבת)
1- 4 שנים (* החל מיום 01.01.2017) 14 16
5 שנים 14 16
6 שנים 16 18
7 שנים 18 21
8 שנים 19 22
9 שנים 20 23
10 שנים 21 24
11 שנים 22 25
12 שנים 23 26
13 שנים 24 27
14 שנים ומעלה 24 28

מספר ימי החופשה על פחות מ-200 ימים בשנה אצל אותו מעסיק

  • עובדי משק בית שהועסקו פחות מ-200 ימים במהלך השנה אצל אותו מעסיק (ימי מחלה בתשלום נחשבים לצורך כך כימי עבודה בפועל) זכאים לחלק יחסי ממספר ימי החופשה ברוטו (לפי הטבלה למעלה).
  • עובדים עשויים לעבוד פחות מ-200 ימי עבודה בשנה אצל אותו מעסיק בשל סיבות שונות, למשל: מי שעובדים רק 2-1 ימים בשבוע אצל אותו מעסיק, עובדים ששהו במהלך השנה בחופשת מחלה ארוכה או נעדרו מהעבודה בשל תאונת עבודה וכו'.
  • היות שמספר ימי החופשה מתייחס לימי חופשה ברוטו לעובדים העובדים 6 ימים בשבוע - על כל 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת), יש להפחית יום אחד כדי לחשב את ימי החופשה נטו (ללא שבת).
  • החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 200.jpg
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה
חישוב מספר ימי החופשה לעובדת שעבדה פחות מ-200 ימים מינואר עד דצמבר בשנה מסוימת
  • עובדת משק בית שהחלה לעבוד בשבוע הראשון של חודש ינואר.
  • העובדת עבדה פעמיים בשבוע, וסך הכול 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק.
  • לעובדת מגיעים 8 ימי חופשה שנתית ברוטו לפי החישוב הבא: 100 ימי עבודה, חלקי 200, כפול 16 ימי חופשה. סך הכול: 8.
  • במקרה זה זכאית העובדת ל 7 ימי חופשה נטו (ללא שבת).

מספר ימי החופשה אם הועסקתם רק בחלק מהשנה

אזהרה
מספר ימי החופשה בחוק הם "ברוטו" ומתוכם יש לגזור את מספר ימי החופשה בפועל (נטו) שהעובדים צוברים
  • היות שמספר ימי החופשה על פי החוק מתייחס למספר ימי חופשה ברוטו לעובדים העובדים 6 ימים בשבוע, על כל 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת), יש להפחית יום אחד כדי לחשב את ימי החופשה נטו (ללא שבת).
  • אם הועסקתם אצל אותו מעסיק 5 ימים בשבוע, יש להפחית על כל 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שישי ושבת) 2 ימים, כדי לחשב את ימי החופשה נטו (ללא שישי ושבת).
  • עובדים שהועסקו פחות מ-240 ימים במהלך השנה זכאים לחלק היחסי של מספר ימי החופשה. החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 240.jpg
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה
חישוב מספר ימי החופשה לעובדת שעבדה משרה חלקית חלק מהשנה
  • עובדת משק בית החלה לעבוד אצל המעסיק בחודש מרץ, 4 פעמים בשבוע.
  • היא הועסקה 160 יום בשנת העבודה הראשונה.
  • לעובדת מגיעים 10.66 ימי חופשה שנתית ברוטו לפי החישוב הבא: 160 ימי עבודה, חלקי 240, כפול 16 ימי חופשה.
  • היות שמספר ימי החופשה אינו שלם, מעגלים את המספר כלפי מטה, והעובדת תהיה זכאית ל-10 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת).
  • במקרה זה זכאית העובדת ל 9 ימי חופשה נטו (10-1).
דוגמה
חישוב מספר ימי החופשה לעובדת שעבדה 5 ימים בשבוע אצל אותו מעסיק במשך חצי שנה
  • עובדת משק בית החלה לעבוד אצל המעסיק בחודש יולי, 5 פעמים בשבוע.
  • היא הועסקה 135 יום בשנת העבודה הראשונה.
  • לעובדת מגיעים 9 ימי חופשה שנתית ברוטו לפי החישוב הבא: 135 ימי עבודה, חלקי 240, כפול 16 ימי חופשה. סך הכול: 9
  • היות שהעובדת עובדת אצל אותו מעסיק 5 ימים בשבוע, מפחיתים על כל שבוע חופש ברוטו 2 ימים, והעובדת זכאית ל-7 ימי חופשה נטו

התשלום עבור כל יום חופשה

  • עובדות ועובדים המשתכרים משכורת חודשית קבועה יקבלו שכר רגיל במהלך ימי החופשה.
  • עובדות ועובדים המשתכרים על בסיס שעתי או יומי: שכר העבודה לכל יום חופשה יהיה שווה לשכר היומי הממוצע שהשתכרו בשלושת החודשים המלאים, שקדמו ליציאתם לחופשה (השכר ב-3 החודשים שקדמו חלקי 90). אם ב-3 החודשים שקדמו לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי שלושת החודשים של העבודה המלאה ביותר בשנה שקדמה לחופשה. כלומר, לפי 3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובד/ת, שבהם עבד/ה באופן מקסימלי.
אזהרה
חישוב השכר היומי הממוצע לעובד לפי שעות
  • לשון החוק קובעת כי לצורך חישוב השכר היומי הממוצע יש לחלק את שכר 3 החודשים שקדמו לחופשה ב-90. כתוצאה מכך גובה השכר היומי הממוצע של עובד שעבד פחות מ-90 ימים באותה תקופה עלול להיות נמוך משכרו היומי הרגיל.
  • לפיכך ישנם מעסיקים הנוהגים לחשב את השכר היומי הממוצע על ידי חלוקת השכר ברבעון האחרון במספר ימי העבודה שעבד העובד בפועל באותם חודשים (ולא חלקי 90).
  • קיימת פסיקה לא מחייבת של בית הדין האזורי לעבודה, שבה חישבו את דמי החופשה לפי השכר ביום עבודה מלא של העובד.

תשלום כספי במקום חופשה בפועל לעובדי משק בית זמניים

  • עובדי משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים, ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב ליותר מ-74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל. עובדים אלה זכאים ל'תשלום תמורת חופשה בגובה של 4% משכר העבודה שקיבלו באותה תקופה, במקום חופשה בפועל.
  • תשלום תמורת חופשה יתווסף לשכר הרגיל.
  • עובדות ועובדים אלה אינם זכאים לצאת לחופשה (בתשלום) על חשבון ימי עבודה. במקרה שייצאו לחופשה על חשבון יום עבודה, המעסיק לא יהיה חייב לשלם את שכרם עבור אותו היום.
דוגמה
  • עובדת משק בית שהועסקה לתקופה קצרה של חודשיים. במשך תקופה זו עבדה חמישה ימים בשבוע, 5 שעות בכל יום, והשכר שקיבלה היה 40 ₪ לשעה.
  • סך הכל הועסקה בתקופה שאינה עולה על 74 ימים, ובפועל עבדה 45 ימים. לאחר מכן הופסקה העסקתה.
  • העובדת זכאית בסוף העסקתה לתשלום תמורת חופשה שנתית בסך 360 ₪
  • הסבר לחישוב: סה"כ השכר באותה תקופה הוא 9,000 (200 ₪ ליום X‏ 45 ימים). 4% מסכום זה הוא 360 ₪.
  • חשוב להדגיש: תשלום "תמורת חופשה" ישולם רק לעובדים המועסקים פחות מ-75 יום בלי קשר לשאלה כמה עבדו בפועל בתקופה זו. אם בין הצדדים מתקיימים יחסי עבודה יותר מ-75 יום, זכאים העובדים לימי חופשה (בתשלום) ולא ל"תמורת חופשה".
דוגמה
עובדת שהועסקה במשך חצי שנה, פעם אחת בשבוע, תיחשב כמי שהועסקה במשך יותר מ-75 יום למרות שבפועל עבדה רק 26 ימים (יום בשבוע X‏ 26 שבועות). עובדת זו תהיה זכאית לחופשה שנתית (ימי חופשה בפועל) ולא לתשלום "תמורת חופשה".

אופן העברת התשלום

צבירת ימי חופשה

שימו לב
  • עובדים שבמהלך התקופה שבין 07.10.2023 עד 31.12.2024 התקיימו לגביהם נסיבות מסוימות והם לא יכלו לנצל את יתרת ימי החופשה השנתית שלהם במהלך מלחמת חרבות ברזל, רשאים לצבור את ימי החופשה שלא ניצלו גם ללא הסכמת המעסיק ולהעביר את יתרת ימי החופשה לשתי השנים הבאות.
  • למידע נוסף לחצו כאן.
  • בעיקרון, העובד חייב לנצל את ימי החופשה באותה שנה בה הוא צבר אותם, ואסור לו לצבור חופשה לשנים הבאות.
  • עם זאת, רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לנצל רק חלק מימי החופשה שצבר - אך לפחות 7 ימים בשנה - ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
  • שתיקת המעסיק תיחשב כהסכמה לצבירה. מאחר שהמעסיק הוא הנותן חופשה לעובדיו, מעסיק ש"יושב בחיבוק ידיים" ולא מוציא את עובדיו לחופשה ייראה כמעסיק שהסכים לצבירת חופשה. כך לפי פסיקת בית הדין לעבודה
  • אם העובד צבר ימי חופש מעבר למה שמותר לו לצבור או לא ניצל אותם לצורך חופשה במהלך השנתיים שאחרי השנה שעבורה הם ניתנו, הוא עלול לאבד את זכאותו לחופשה בימים אלה.
  • כדי שהעובד "ייאבד" את ימי החופשה הצבורים לזכותו, וכדי שמעסיק יהיה רשאי "למחוק" אותם, על המעסיק להוכיח שנתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה, וכי העובד לא יצא לחופשה מסיבות התלויות בו. למשל, אם העובד סירב לצאת לחופשה.
  • שימו לב
    החובה להוציא את העובד לחופשה חלה על המעסיק. אם המעסיק מונע מהעובד לצאת לחופשה ולנצל את ימי החופשה שמגיעים לו, הוא לא יוכל למחוק את ימי החופשה הללו ממכסת החופשה הצבורה.

    חופשה ביוזמת המעסיק

    במקרים רבים המעסיק נעדר בשל נסיעה או מחלה ואינו זקוק לשירותי עובדת משק הבית.

    • המעסיק רשאי לקבוע כי במועד מסוים (כרצונו) תצא העובדת לחופשה ולא תבוא לעבודתה, אך עליו לשלם עבור יום זה דמי חופשה (שכר מלא ללא הוצאות נסיעה) למרות היעדרותה מהעבודה.
    • על המעסיק להודיע לעובדת על כך מראש.
    • אם אין לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק אסור לדרוש ממנה לצאת לחופשה זו על חשבונה או על חשבון ימי חופשה עתידיים שתצבור.
    • ראו הרחבה בפסקה על חופשה שנתית

    פדיון ימי חופשה

    • עובדים במשק בית שלא ניצלו את כל ימי החופשה שצברו, רשאים עם סיום העסקתם לפדות את ימי החופשה שלא ניצלו (ושהיו רשאים לצבור) בשנה שבה סיימו לעבוד וב-3 השנים שקדמו לה.
    • לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחבר את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובדים ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנה, שבה סיימו לעבוד אצל אותו מעסיק. יש להוסיף את הימים שנצברו לזכות העובד/ת בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד/ת כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
    • למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.

    חשוב לדעת

    צבירת ימי חופשה לעובדים במשרה חלקית

    • עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה.
    • עם זאת ישנם מקומות עבודה שבהם מספר ימי החופשה שצובר העובד הם יחסיים להיקף משרתו, אולם במקרה כזה גם מספר ימי החופשה שינוכה ממכסת הימים הצבורים כאשר ינצל את החופשה, יהיה יחסי להיקף משרתו.
    דוגמה
    • עובד בחצי משרה צובר בדיוק את אותו מספר ימי חופשה של עובד במשרה מלאה. אולם כאשר ייצא לחופשה ישולם לו על כל יום חופשה סכום השווה למחצית מהסכום שהיה משולם לו אילו עבד במשרה מלאה.
    • במקומות עבודה מסוימים צובר עובד בחצי משרה רק מחצית ממספר ימי החופשה (בהשוואה לעובד במשרה מלאה), אולם כאשר יצא לחופשה ינכה המעסיק ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד, רק חצי מהימים שניצל.

    צבירת ימי חופשה לעובדים המשתכרים לפי שעה (עובדים שעתיים או יומיים)

    • עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לצבור ימי חופשה (ולנצל אותם בהמשך לצורך חופשה) רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות, או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים.
    • אם הם לא עונים על תנאים אלה, הם לא יוכלו לצבור ימי חופשה, אך הם עשויים להיות זכאים לתשלום מהמעסיק עם סיום עבודתם, בסכום של 4% מהשכר הכולל שקיבלו במשך כל תקופת העסקתם. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.
    טיפ
    ניתן להיעזר בארגוני הסיוע כגון: ההסתדרות או קו לעובד כדי לחשב את מספר ימי החופשה המדויק המגיעים לעובד/ת.
    ראו גם

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    מקורות משפטיים ורשמיים

    חקיקה ונהלים

    פסקי דין