עובדי משק בית זכאים לחופשה שנתית בין אם הם עובדים במשכורת חודשית ובין אם הם עובדים שעתיים או יומיים
עובדי משק בית בשכר יומי או שעתי שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים, אינם זכאים לימי חופשה בפועל, אלא לתשלום תמורת חופשה בגובה 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה
המעסיק רשאי לבחור מתי ינצל העובד את ימי החופש שלו ולקבוע מראש ימים שבהם העובד יצא לחופשה, אך אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שטרם צבר
למידע נוסף ראו באתר משרד העבודה וכן חוק חופשה שנתית
בקצרה
כל העובדים במשק בית זכאים לחופשה שנתית, בין אם הם עובדים במשכורת חודשית ובין אם הם עובדים שעתיים או עובדים יומיים.
- עובדי משק בית המקבלים שכר חודשי או עובדים יומיים/שעתיים שבינם לבין המעסיק מתקיימים יחסי עבודה יותר מ-74 ימים או חוזה עבודה בכתב לתקופה זו, זכאים לימי חופשה בפועל ולתשלום דמי חופשה בגין היעדרותם מהעבודה עקב חופשה.
- עובדי משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים, ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה העולה על 74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל. עובדים אלה זכאים לתשלום תמורת חופשה בגובה של 4% משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
מי זכאי?
- כל העובדים במשק בית זכאים לחופשה שנתית, מלבד עובדים שעתיים או יומיים המועסקים באופן זמני.
מספר ימי החופשה שנצברים
- מספר ימי החופשה שלהם זכאים עובדי משק הבית, תלוי בשאלה אם התקיימו בין העובד למעסיק יחסי עבודה במהלך כל השנה (מינואר עד דצמבר), או שיחסי העבודה בין הצדדים התקיימו בחלק מהשנה בלבד.
- עובד שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עבודה לאורך כל השנה (ינואר-דצמבר) והוא עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה (כולל ימי מחלה בתשלום), זכאי לצבור בכל שנה את מספר ימי החופשה, כמפורט בטבלה בהמשך.
- אם העובדים הועסקו פחות מ-200 ימים בשנה, מספר ימי החופשה יחושב באופן יחסי למספר ימי העבודה, כלומר חלקי 200.
- לעובדי משק בית המועסקים פחות מ-5 ימים בשבוע אצל אותו המעסיק, על כל 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת), יש להפחית יום אחד כדי לחשב את מספר ימי החופשה נטו (ללא שבת).
- לעובדים שמועסקים 5 ימי עבודה בשבוע, על כל 7 ימי חופשה נטו (כולל שישי ושבת) יש להפחית 2 ימים, כדי לחשב את מספר ימי החופשה נטו.
מספר ימי החופשה שצובר עובד משק בית שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עבודה במהלך כל השנה והוא עבד 200 ימים או יותר במהלך השנה
| שנות ותק | מספר ימי היעדרות בפועל מהעבודה (ימי זכאות נטו ללא שבת) | מספר ימי חופשה ברוטו (כולל שבת) |
| 1- 4 שנים (* החל מיום 01.01.2017) | 14 | 16 |
| 5 שנים | 14 | 16 |
| 6 שנים | 16 | 18 |
| 7 שנים | 18 | 21 |
| 8 שנים | 19 | 22 |
| 9 שנים | 20 | 23 |
| 10 שנים | 21 | 24 |
| 11 שנים | 22 | 25 |
| 12 שנים | 23 | 26 |
| 13 שנים | 24 | 27 |
| 14 שנים ומעלה | 24 | 28 |
מספר ימי החופשה על פחות מ-200 ימים בשנה אצל אותו מעסיק
- עובדי משק בית שהועסקו פחות מ-200 ימים במהלך השנה אצל אותו מעסיק (ימי מחלה בתשלום נחשבים לצורך כך כימי עבודה בפועל) זכאים לחלק יחסי ממספר ימי החופשה ברוטו (לפי הטבלה למעלה).
- עובדים עשויים לעבוד פחות מ-200 ימי עבודה בשנה אצל אותו מעסיק בשל סיבות שונות, למשל: מי שעובדים רק 2-1 ימים בשבוע אצל אותו מעסיק, עובדים ששהו במהלך השנה בחופשת מחלה ארוכה או נעדרו מהעבודה בשל תאונת עבודה וכו'.
- היות שמספר ימי החופשה מתייחס לימי חופשה ברוטו לעובדים העובדים 6 ימים בשבוע - על כל 7 ימי חופשה ברוטו (כולל שבת), יש להפחית יום אחד כדי לחשב את ימי החופשה נטו (ללא שבת).
- החישוב ייעשה באופן הבא:
- אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
מספר ימי החופשה אם הועסקתם רק בחלק מהשנה
- עובדות ועובדי משק בית שהועסקו לפחות 240 יום במהלך השנה (ימי מחלה בתשלום נחשבים לצורך כך כימי עבודה הפועל), זכאים למלוא ימי החופשה, כפי שמפורט בטבלה זו. כל זאת גם אם עבדו באותו המקום פחות משנה.
- עובדים שהועסקו פחות מ-240 ימים במהלך השנה זכאים לחלק היחסי של מספר ימי החופשה. החישוב ייעשה באופן הבא:
- אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
התשלום עבור כל יום חופשה
- עובדות ועובדים המשתכרים משכורת חודשית קבועה יקבלו שכר רגיל במהלך ימי החופשה.
- עובדות ועובדים המשתכרים על בסיס שעתי או יומי: שכר העבודה לכל יום חופשה יהיה שווה לשכר היומי הממוצע שהשתכרו בשלושת החודשים המלאים, שקדמו ליציאתם לחופשה (השכר ב-3 החודשים שקדמו חלקי 90). אם ב-3 החודשים שקדמו לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי שלושת החודשים של העבודה המלאה ביותר בשנה שקדמה לחופשה. כלומר, לפי 3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובד/ת, שבהם עבד/ה באופן מקסימלי.
תשלום כספי במקום חופשה בפועל לעובדי משק בית זמניים
- עובדי משק בית בשכר יומי, שבועי או שעתי, שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים, ולא קיים בין הצדדים חוזה עבודה בכתב ליותר מ-74 ימים, אינם זכאים לחופשה בפועל. עובדים אלה זכאים ל'תשלום תמורת חופשה בגובה של 4% משכר העבודה שקיבלו באותה תקופה, במקום חופשה בפועל.
- תשלום תמורת חופשה יתווסף לשכר הרגיל.
- עובדות ועובדים אלה אינם זכאים לצאת לחופשה (בתשלום) על חשבון ימי עבודה. במקרה שייצאו לחופשה על חשבון יום עבודה, המעסיק לא יהיה חייב לשלם את שכרם עבור אותו היום.
- חשוב להדגיש: תשלום "תמורת חופשה" ישולם רק לעובדים המועסקים פחות מ-75 יום בלי קשר לשאלה כמה עבדו בפועל בתקופה זו. אם בין הצדדים מתקיימים יחסי עבודה יותר מ-75 יום, זכאים העובדים לימי חופשה (בתשלום) ולא ל"תמורת חופשה".
אופן העברת התשלום
- עובדים בשכר שעתי או יומי שעבדו יותר מ-75 ימים רצופים או שיש בינם לבין המעסיק חוזה עבודה בכתב לתקופה בת יותר מ-74 ימים, יקבלו את החופשה בדומה לעובדים בשכר חודשי.
- למידע על אופן מימוש הזכאות ראו חופשה שנתית ("תהליך מימוש הזכות").
- אם העובדים אינם זכאים לחופשה, אלא לתמורת חופשה, המעסיק יכול:
- להעביר את התמורה ישירות לעובד.
- להעניק לעובד זכאות לחופשה שנתית, כלומר הזכות להיעדר מעבודה ולקבל דמי חופשה בגובה שכר העבודה עבור אותם ימים. מספר ימי החופשה יחושב באותו אופן שבו מחושבת זכאותו של עובד בשכר חודשי שהקשר המשפטי שלו עם המעסיק לא נמשך לאורך כל השנה. ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית לעובד זה.
- למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.
צבירת ימי חופשה
- בעיקרון, העובד חייב לנצל את ימי החופשה באותה שנה בה הוא צבר אותם, ואסור לו לצבור חופשה לשנים הבאות.
- עם זאת, רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לנצל רק חלק מימי החופשה שצבר - אך לפחות 7 ימים בשנה - ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
- שתיקת המעסיק תיחשב כהסכמה לצבירה. מאחר שהמעסיק הוא הנותן חופשה לעובדיו, מעסיק ש"יושב בחיבוק ידיים" ולא מוציא את עובדיו לחופשה ייראה כמעסיק שהסכים לצבירת חופשה. כך לפי פסיקת בית הדין לעבודה
- אם העובד צבר ימי חופש מעבר למה שמותר לו לצבור או לא ניצל אותם לצורך חופשה במהלך השנתיים שאחרי השנה שעבורה הם ניתנו, הוא עלול לאבד את זכאותו לחופשה בימים אלה.
- כדי שהעובד "ייאבד" את ימי החופשה הצבורים לזכותו, וכדי שמעסיק יהיה רשאי "למחוק" אותם, על המעסיק להוכיח שנתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה, וכי העובד לא יצא לחופשה מסיבות התלויות בו. למשל, אם העובד סירב לצאת לחופשה.
חופשה ביוזמת המעסיק
במקרים רבים המעסיק נעדר בשל נסיעה או מחלה ואינו זקוק לשירותי עובדת משק הבית.
- המעסיק רשאי לקבוע כי במועד מסוים (כרצונו) תצא העובדת לחופשה ולא תבוא לעבודתה, אך עליו לשלם עבור יום זה דמי חופשה (שכר מלא ללא הוצאות נסיעה) למרות היעדרותה מהעבודה.
- על המעסיק להודיע לעובדת על כך מראש.
- אם אין לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק אסור לדרוש ממנה לצאת לחופשה זו על חשבונה או על חשבון ימי חופשה עתידיים שתצבור.
- ראו הרחבה בפסקה על חופשה שנתית
פדיון ימי חופשה
- עובדים במשק בית שלא ניצלו את כל ימי החופשה שצברו, רשאים עם סיום העסקתם לפדות את ימי החופשה שלא ניצלו (ושהיו רשאים לצבור) בשנה שבה סיימו לעבוד וב-3 השנים שקדמו לה.
- לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחבר את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובדים ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנה, שבה סיימו לעבוד אצל אותו מעסיק. יש להוסיף את הימים שנצברו לזכות העובד/ת בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד/ת כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
- למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.
כדאי לדעת
צבירת ימי חופשה לעובדים במשרה חלקית
- עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה.
- עם זאת ישנם מקומות עבודה שבהם מספר ימי החופשה שצובר העובד הם יחסיים להיקף משרתו, אולם במקרה כזה גם מספר ימי החופשה שינוכה ממכסת הימים הצבורים כאשר ינצל את החופשה, יהיה יחסי להיקף משרתו.
צבירת ימי חופשה לעובדים המשתכרים לפי שעה (עובדים שעתיים או יומיים)
- עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לצבור ימי חופשה (ולנצל אותם בהמשך לצורך חופשה) רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות, או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים.
- אם הם לא עונים על תנאים אלה, הם לא יוכלו לצבור ימי חופשה, אך הם עשויים להיות זכאים לתשלום מהמעסיק עם סיום עבודתם, בסכום של 4% מהשכר הכולל שקיבלו במשך כל תקופת העסקתם. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.