פורים, תענית אסתר ושושן פורים (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

בשנת תשע"ח חג פורים חל ביום חמישי י"ד באדר 01.03.2018, שושן פורים חל ביום שישי ט"ו באדר 02.03.2018, וצום תענית אסתר חל ביום רביעי י"ג באדר 28.02.2018
כל אחד משלושת המועדים הללו נחשב ליום בחירה
דף זה מרכז זכויות שונות הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות הקשורות למועדים פורים, שושן פורים ותענית אסתר.

  • חג פורים מצוין על ידי המאמינים היהודים בחודש אדר. ברוב המקומות חוגגים את פורים בי"ד באדר. בערים המוקפות חומה (כגון ירושלים ועכו) מציינים את שושן פורים בט"ו באדר.
  • ברוב מקומות העבודה ימי החג אינם נחשבים כימי שבתון. יחד עם זאת קיימים מקומות עבודה המנצלים את ימות החג לחופשה מאורגנת של כל העובדים במקום העבודה.

עבודה וחופשה בערב החג

  • ערב החג הוא יום עבודה רגיל, אולם במקומות מסוימים הוא יום עבודה מקוצר שעובדים בו בין 7-5 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.
דוגמה

עבודה בחג או במהלך תענית אסתר

  • חג פורים, שושן פורים ותענית אסתר אינם נחשבים לימי מנוחה.
  • ככלל, עובדים אינם זכאים להיעדר מהעבודה במהלך החג או התענית.
  • עם זאת, עובד יכול לצאת לחופשה ביוזמתו או ביוזמת מעסיקו במקרים המפורטים להלן.

חופשה בחג או במהלך תענית אסתר

יום בחירה

  • פורים, שושן פורים ותענית אסתר נחשבים לימי חופשה לבחירה.
  • המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור כל אחד מהמועדים הללו כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.
  • אם העובד לא ניצל את מלוא 2 ימי הבחירה במהלך השנה, הוא רשאי לבחור יום נוסף מבין מועדים אלה כיום בחירה ולצאת לחופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, מבלי שהמעסיק יוכל לסרב לכך.
  • לשם מימוש זכאותו, על העובד לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה.
  • על המעסיק לאשר את בקשת העובד, וזאת בתנאי שהעובד טרם ניצל את ימי הבחירה שלו מאז תחילת השנה (מינואר).
  • אם העובד ניצל את ימי הבחירה, הוא יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בכל אחד מהמועדים הללו. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד אולם עליו לשקול אותה ואם הוא מסרב, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.
  • במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בתשלום בימי הבחירה, בנוסף לימי החופשה השנתית.
  • למידע נוסף על ימי בחירה ראו: ימי חופשה לבחירה.

חופשה ביוזמת המעסיק

  • מעסיק רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה.
  • המעסיק רשאי להחליט כי במהלך החג או התענית יצא העובד לחופשה (במקרה כזה החופשה היא על חשבון ימי החופשה השנתית שצבר העובד).
  • על המעסיק להודיע על כך לעובד מבעוד מועד.

חופשה "כפויה" מרוכזת במהלך החג והתענית

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך החג או התענית ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית (חופשה מרוכזת).
  • כמו כן רשאי המעסיק להוציא עובד מסוים או את כל העובדים לחופשה ארוכה יותר שבתוכה נכללים גם ימי החג והתענית.
  • אם מספר ימי החופשה (כולל ימי המנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
דוגמה
  • מעסיק שמוציא את כלל העובדים במקום העבודה לחופשה שנתית "כפויה" של 7 ימים מיום רביעי 28.02.2018 (מועד תענית אסתר) עד יום שלישי 06.03.2018 (כולל).
  • על המעסיק להודיע לעובדים על החופשה לפחות שבועיים מראש.
  • המעסיק ינכה מימי החופשה הצבורים של כל עובד 7 ימים ברוטו. בפועל ינוכו 5 ימי חופשה לעובדים במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה מקוצר בן 5 ימים, ו-6 ימים לעובדים במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים.
  • יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • כאשר מעסיק מעוניין להוציא לחופשה עובד שאין לזכותו מספיק ימי חופשה לניצול (בין אם מדובר בחופשה מרוכזת לכל העובדים ובין אם מדובר לחופשה של העובד הספציפי בלבד), יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד מעוניין לצאת לחופשה באותו מועד והוא נתן לכך את הסכמתו.
  • במקרה שהעובד מעוניין לצאת לחופשה במועד מסוים ואין לו מספיק ימי חופשה צבורים, הוא רשאי, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצבר וזאת על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

  • יום חופשה במהלך החג או התענית דינו כיום חופשה מלא.
  • עובדים שיצאו לחופשה במהלך החג או התענית, יקבלו דמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה).

ניכוי ימי החופשה

  • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם עבור כל אחד מהימים שבהם שהה בחופש. להרחבה ראו: חופשה שנתית.

מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי

פורים ושושן פורים

  • מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי אינם זכאים להיעדר מהשירות במהלך חג פורים או שושן פורים.

תענית אסתר

  • מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי, שהם יהודים הצמים בתענית אסתר, רשאים להיעדר מחצי יום עבודה.
  • היעדרות של יום מלא במועדים אלה תיחשב כיום חופשה ותיגרע מימי החופשה השנתית.
  • מתנדבים שאינם יהודים וכן מתנדבים יהודים שאינם צמים, אינם זכאים להיעדר מהשירות במהלך התענית.
  • להרחבה ראו: חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

מתייצבים בשירות התעסוקה

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים