התייצבות בשירות התעסוקה (הליך)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

על מנת להיות זכאי לדמי אבטלה או לגמלת הבטחת הכנסה יש להירשם רישום ראשוני בלשכת התעסוקה ולאחר מכן להתייצב בה כדורש עבודה
מבקשי הבטחת הכנסה עשויים להיות פטורים במקרים מסויימים מהתייצבות בלשכת התעסוקה
במקרה שמבקש עבודה סירב לעבוד בעבודה שנקבעה כמתאימה עבורו, עשוי להירשם לו סירוב עבודה
למידע נוסף ראו מדריך רישום ללשכת התעסוקה וכן נוהל רישום ותיעוד דורש עבודה באתר שירות התעסוקה
סרטון הדרכה של שירות התעסוקה

כדי להיות זכאי לקצבאות כמו דמי אבטלה והבטחת הכנסה, יש להראות נכונות פעילה לעבוד. לכן, מיד עם הפסקת העבודה יש להירשם רישום ראשוני בלשכת התעסוקה כדורש עבודה, ולהיות מוכן לעבוד בכל עבודה שנמצאה כעבודה המתאימה לפונה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

למי ואיך פונים

  • על דורש העבודה להתייצב בלשכת התעסוקה הסמוכה למקום מגוריו ולהיות זמין ומוכן לעבוד בכל עבודה שתוצע לו, התואמת למצבו הבריאותי ועונה על הגדרות עבודה מתאימה.
    • אם אין התאמה בין כתובת המגורים בפועל של דורש העבודה לכתובת המופיעה במרשם האוכלוסין, עליו לשנות את הכתובת במרשם האוכלוסין (ראו בקשה לשינוי כתובת באתר השירותים והמידע הממשלתי).
    • דורש עבודה שאינו מעוניין לשנות את כתובתו הרשמית רשאי להירשם ולהתייצב בלשכה שאליה משוייך היישוב שהוא מתגורר בו בפועל. לשם כך עליו למלא טופס הצהרת דורש עבודה על מקום מגורים בפועל.

שלבי ההליך

  • לאחר ביצוע הרישום הראשוני, יש להתייצב בלשכת התעסוקה במועד שנקבע במקביל להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי ובכל מקרה בתוך שבועיים ממועד הרישום.
  • ככלל, נדרשת התייצבות פעם בשבוע. עם זאת הנהלת שירות התעסוקה רשאית לקבוע תדירות נמוכה או גבוהה יותר להתייצבות.
  • דורש עבודה יהיה זכאי לרצף דמי אבטלה בין שני ימי התייצבות שנקבעו לו והוא התייצב בהם.
  • דורשי עבודה בני 50 ומעלה צריכים להתייצב בלשכת התעסוקה פעם בחודש.
  • דורשות עבודה הנמצאות בהריון:
    • תובעת דמי אבטלה מהשבוע העשרים להריון תציג בלשכה אישור מרופא נשים המעיד על שבוע ההריון. תדירות התייצבותה תיקבע על סמך האישור לפעם בחודש.
    • תובעת הבטחת הכנסה החל מהשבוע ה-13 להריון תמסור למוסד לבטוח לאומי אישור המעיד על שבוע ההריון, ותהיה פטורה מההתייצבות בלשכה.

נסיבות שבהן ניתן להיעדר מההתייצבות בלשכה

מחלה

  • במקרה שדורש העבודה חלה ביום ההתייצבות, יש ליידע בהקדם את הפקיד המטפל בתיק וכן להציג, ביום ההתייצבות הבא, תעודת מחלה חתומה על-ידי רופא או אישור רפואי מתאים אחר (מומלץ לשמור עותק מהתעודה). ניתן לקבל דמי מחלה באבטלה לתקופה של עד 30 ימי מחלה באישור. חשוב שאישור המחלה יכלול גם ימי שבתות וחגים.
  • אם תקופת המחלה באבטלה נמשכת פחות מ- 12 ימים רצופים, לא יינתן תשלום עבור 2 ימי המחלה הראשונים.
  • דורש עבודה שמתייצב פעם בשבוע יציג את אישור המחלה לא יאוחר ממועד ההתייצבות הבא שלו מייד לאחר תום ההיעדרות בגין המחלה.
  • דורש עבודה שמתייצב אחת לחודש מחוייב להתייצב ביום אחר במהלך החודש כדי שקצבתו לא תיפגע. במקרים שבהם דורש עבודה נעדר כתוצאה ממחלה בכל החודש, עליו להציג את טופס חופשת המחלה עם התייצבותו הקרובה בלשכה.
  • תובעי גמלת הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה) יגישו את האישור למוסד לביטוח לאומי.
  • ככלל, מחלת ילד שטרם מלאו 16 שנים אינה מהווה עילה לאי התייצבות, אולם לתובעי אבטלה כל מקרה ייבחן לגופו (גיל הילד, חומרת המחלה, מצב משפחתי וכו').​ לשם כך יש למלא טופס הצהרה על היעדרות בשל מחלת ילד ולהגיש אותו ללשכה בצירוף אישור על מחלת הילד.

מילואים

  • במקרה שנקבע לדורש העבודה שירות מילואים במועד ההתייצבות, עליו להודיע על כך מראש למתאם ההשמה.
  • בהתייצבות הבאה שלאחר תום שירות המילואים עליו להציג אישור על שירות מילואים (טופס 3010).
  • דורשי הבטחת הכנסה יגישו את האישור למוסד לביטוח לאומי.

אבל

  • דורש עבודה שקרוב משפחתו נפטר זכאי להיעדר מהלשכה בתקופת האבל, בהתאם לנהוג בכל דת על-פי דרגות הקרבה המשפחתית.
    • תובעי אבטלה יציגו בלשכה תעודת פטירה.
    • תובעי הבטחת הכנסה יציגו תעודת פטירה במוסד לביטוח לאומי.
  • דורשי עבודה יהודים:
    • דורש עבודה יהודי זכאי להיעדר מיום הפטירה של קרוב משפחתו עד יום הקבורה ועוד 7 ימים החל ביום הקבורה (כולל שבת).
    • אם היום השביעי של שבעת ימי האבל חל בשבת, ולמחרת (ביום ראשון) עולים לקבר, ייחשב גם יום ראשון כיום חופשת האבל.
    • במקרים שבהם משנים את מקום הקבורה של קרוב משפחה, דורש העבודה רשאי להיעדר באותו יום (היות שלפי המסורת חל עליו באותו יום דין שבעה).
    • קרוב משפחה ייחשב אחד מאלה - אב, אם, בן, בת (כולל ילדים חורגים או מאומצים), אח, אחות (כולל אחים למחצה), בעל או אישה (כולל ידועים בציבור).
  • דורשי עבודה מוסלמים או נוצרים:
    • דורש עבודה מוסלמי או נוצרי שקרוב משפחתו מדרגה ראשונה נפטר, זכאי להיעדר מיום פטירת קרוב המשפחה עד יום קבורתו ועוד 7 ימים החל ביום הקבורה.
      • קרוב משפחה מדרגה ראשונה ייחשב אחד מאלה - אב, אם, בן, בת (כולל ילדים חורגים או מאומצים), אח, אחות (כולל אחים למחצה), בעל או אישה (כולל ידועים בציבור).
    • במקרה של פטירת קרוב משפחה מדרגה שנייה דורש העבודה זכאי להיעדר מיום פטירת קרוב המשפחה עד יום קבורתו ועוד 3 ימים החל מיום הקבורה.
      • קרוב משפחה מדרגה שנייה ייחשב אחד מאלה - סבא, סבתא, נכד, נכדה, דוד או דודה (מקרבת דם ולא מנישואין).
  • דורשי עבודה דרוזים:
    • דורש עבודה דרוזי שקרוב משפחתו נפטר רשאי להיעדר 7 ימים מיום פטירת קרוב המשפחה.
    • קרוב משפחה ייחשב אחד מאלה - אב, אם, בן, בת (כולל ילדים חורגים או מאומצים), סבא, סבתא, אח, אחות (כולל אחים למחצה), נכד, נכדה, חותן, חתן, גיס, גיסה, אחיין, אחיינית, דוד, דודה, בן-דוד, בת-דוד, בעל או אישה (כולל ידועים בציבור).

מועדים שאינם חגים

  • דורשי עבודה רשאים להיעדר בתשעה באב וכן בפורים.
  • לשם כך עליהם להציג הצהרה חתומה לגבי ההיעדרות באותו יום.

פעילות ביום ההתייצבות

  • דורש עבודה רשאי להיעדר ביום ההתייצבות הקבוע שלו בגין פעילויות שכוללות:
    • ראיון עבודה, מרכז הערכה, מבחנים וכו', בתנאי שהפעילות התקיימה בשעות קבלת הקהל של הלשכה או שהיא חייבה נסיעה ולא איפשרה לדורש העבודה להגיע ללשכה. יש להציג מסמך או אישור המעיד על הפעילות ומועדה.
    • השתלמות או סדנה הנערכת מחוץ ללשכה.

מקרים חריגים

  • מנהל הלשכה רשאי לאשר היעדרות במקרים חריגים ומורכבים, לאחר שייבחן את המקרה ואת יכולתו של דורש העבודה למנוע את ההיעדרות.
  • יש להציג אסמכתה לנסיבות ההיעדרות.

סירוב עבודה

לאחר ההפניה לעבודה

  • יש ליצור קשר עם המעסיק בתוך 24 שעות.
  • על דורש העבודה לעשות מאמץ סביר להתקבל לעבודה שנשלח אליה.
  • בראיון העבודה עליו להימנע מלהכשיל במכוון את קבלתו לעבודה, מעשה שעשוי להיחשב כסירוב עבודה ועשוי לשלול ממנו את הזכאות לגמלה (למשל, הצגת מגבלות רפואיות שלא הוכרו על-ידי ועדה לבדיקת כושר עבודה עשויה להיחשב כניסיון מכוון של דורש העבודה להכשיל את קבלתו לעבודה).
  • במקרה שמגיש הבקשה לא התקבל לעבודה, עליו להחזיר לשירות התעסוקה את טופס ההפניה עם תשובת המעסיק בתוך 48 שעות (תשובה טלפונית אינה מספיקה).

מידע זה עשוי לעניין אותך

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים