זכותון עובדים במשק בית (עוזרות בית ומטפלים/ות) (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

מעסיקים מחוייבים לדאוג לזכויות עובדות משק הבית הבית שלהם - מנקות, מטפלות וכו'
התעלמות מזכויותיהן של העובדות חושפת את המעסיק לתביעות, לרבות במקרה של תאונות עבודה
יש אבחנה בין עובדות המועסקות מספר שעות מצומצם בשבוע (לרוב עוזרות בית) לבין כאלה המועסקות בהיקף רחב (מטפלות)
כל המידע במדריך רלוונטי גם לוועדי בתים משותפים שמעסיקים עובד/ת ניקיון בצורה ישירה

תוכן עניינים

עובדות ועובדים במשק בית זכאים לכל הזכויות המוענקות לעובדים שכירים.

  • עובדות משק הבית מועסקות לרוב כעובדות שעתיות - כלומר שכר עבודתן משולם על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל.
  • ראו הגדרת עובד/ת במשק בית באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • אם אתם מעסיקים עובדת/עובד במשק בית אזי יש כמה נקודות שחשוב ביותר לזכור:
    • חובת תשלום שכר שאינו נמוך משכר המינימום
    • חובת הסדרת התשלום למוסד לביטוח לאומי (חלק מהתשלום ינוכה משכר העובדת)
    • חובת הביטוח הפנסיוני לעובדת (חלק מהתשלום ינוכה משכר העובדת)
    • תשלום שכר מלא על עבור ימי חג אם "נפלו" ביום ההעסקה הרגיל של העובדת
    • תשלום דמי הבראה כדין
  • כל המידע במדריך רלוונטי גם לוועדי בתים משותפים שמעסיקים עובד/ת ניקיון בצורה ישירה
מעסיק שלא מקפיד על זכויותיה של עובדת במשק הבית עשוי להיות חשוף לתביעות כספיות ופליליות הן מצד המדינה והן מצד העובדת

תשלומים שוטפים - שכר, הוצאות נסיעה

  • כל עובד בישראל, כולל עובדות במשק בית, זכאי ששכרו לא יפחת משכר מינימום.
  • עובדות משק בית זכאיות להחזר הוצאות נסיעה למקום עבודתן (פרט להסעות מטעם המעסיק). לגובה תקרה עדכני של ההחזר ראו החזר הוצאות נסיעה.
טיפ:

שאלות חוזרות בנושא העסקת עובדים במשק בית

שאלה הסבר הרחבה
האם מגיע לעוזרת בית ימי חופש?
  • עובדות משק בית זכאיות לחופשה שנתית כמו כל עובד אחר במשק.
  • עובדת אשר עבדה בשנה קלנדרית אצל המעסיק, לפחות 200 ימים בשנה, זכאית למלוא ימי החופשה על פי החוק. אם העובדת לא עבדה שנה קלנדרית, היא זכאית למלוא ימי החופשה כאמור בתנאי שעבדה אצל אותו מעסיק לפחות 240 ימים בשנה.
  • עובדת אשר עבדה פחות ימים מהאמור בסעיף הקודם, זכאית לחלק יחסי ממספר ימי החופשה המלאים על פי החוק.
חופשה שנתית
האם עוזרת בית זכאית לשכר בגין היעדרות עקב מחלה?
  • עוזרת בית אשר נעדרה מהעבודה עקב מחלה זכאית לדמי מחלה.
  • עבור היום הראשון להיעדרותה לא זכאית עוזרת הבית לשכר. עבור היום השני והשלישי להיעדרותה זכאית עוזרת הבית ל-50% משכרה היומי והחל מהיום הרביעי והלאה זכאית העובדת לשכר מלא, ועד למכסת ימי המחלה שעומדים לרשותה ושהיא רשאית ל נצל.
  • ימי ההיעדרות בגין מחלה של עובדת משק בית העובדת אצל מספר מעסיקים בכל ימי שבוע העבודה, ייספרו כימי ההיעדרות מנקודת המבט של העובד ולא של המעסיק.
מחלה
מה קורה אם המעסיק נעדר בשל נסיעה ואינו זקוק לשירותי עובדת משק הבית?
  • המעסיק רשאי לקבוע כי במועד מסוים (כרצונו) תצא העובדת לחופשה ולא תבוא לעבודתה, אך עליו לשלם עבור יום זה [תשלום דמי חופשה|דמי חופשה]] (שכר מלא ללא הוצאות נסיעה) למרות היעדרותה מהעבודה.
  • על המעסיק להודיע לעובדת על כך מראש.
  • אם אין לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק אסור לדרוש ממנה לצאת לחופשה זו על חשבונה או על חשבון ימי חופשה עתידיים שתצבור.
חופשה שנתית
מתי משלמים לעוזרת דמי הבראה? על המעסיק לשלם לעובדת משק הבית את דמי ההבראה באחד מחודשי הקיץ, מחודש יוני ועד חודש ספטמבר, אלא אם הצדדים הסכימו על מועד אחר. דמי הבראה
האם משלמים דמי הבראה לעוזרת חדשה?
  • רק עובדות משק בית שעבדו לפחות 12 חודשים במקום עבודתן זכאיות לדמי הבראה.
  • בחלוף שנה זכאית עובדת משק הבית לדמי הבראה רטרואקטיבית מיום תחילת עבודתה
דמי הבראה
האם על המעסיק להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני לעובדת משק הבית? ואם כן, מאיזה מועד?
  • מעסיקים חייבים להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לעובדים במשק הבית שלהם.
  • אם לעובדת לא היה ביטוח פנסיוני קודם, או אם היה לה ביטוח פנסיוני שאינו פעיל עוד, על המעסיק להפריש את הכספים לאחר תום 6 חודשי עבודה.
  • אם בעת התחלת עבודתה יש לעובדת ביטוח פנסיוני פעיל, על המעסיק להפריש את הכספים לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מביניהם), רטרואקטיבית מיום תחילת עבודתה.
ביטוח פנסיוני
אם עובדת משק הבית עובדת יחד עם בן זוגה/בתה/אחותה, האם חלה חובה לרשום את את שני העובדים בנפרד בביטוח לאומי ובקרן הפנסיה?
  • במקרה זה, כל אחד מהעובדים נחשב כעובד בפני עצמו, וחובות המעסיק על פי הדין חלות כלפי כל אחד מהעובדים.
  • על המעסיק לדווח לביטוח לאומי על כל אחד מהעובדים בנפרד ולשלם עבור כל אחד מהעובדים דמי ביטוח לאומי.
  • על המעסיק להפריש לכל אחד מהעובדים כספים לביטוח פנסיוני על פי הדין.
ביטוח לאומי, בריאות ופנסיה

ביטוח לאומי, בריאות ופנסיה

ביטוח לאומי וביטוח בריאות

  • ניתן להירשם כמעסיק של עובדות משק בית באמצעות אחת משתי הדרכים הבאות-
  • בעת מילוי הטופס, יש להקפיד על רישום כל פרטי העובדת. אי רישום הפרטים או רישום לא נכון עלולים לפגוע בזכויותיה של העובדת בביטוח הלאומי.
דוגמה:
  • משפחה מעסיקה בביתה עובדת בסיעוד (ישראלית) על מנת לטפל בסב המשפחה בן ה-90.
    • המטפלת מועסקת כ-40 שעות בחודש על חשבון המשפחה (יתר השעות ממומנות במסגרת גמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי).
    • השכר לשעה של המטפלת הוא 40 ש"ח.
    • המטפלת היא בת 65 וזכאית לקצבת זיקנה.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי הם בסך 32 ש"ח לחודש (2% ממשכורת חודשית של 1,600 ש"ח).
דוגמה:
  • משפחה מעסיקה בביתה עוזרת בית בת 35, פעם בשבוע למשך 5 שעות.
    • עוזרת הבית מועסקת בין 20 ל-25 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של עוזרת הבית הוא 50 ש"ח.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש שבו עבדה עוזרת הבית 25 שעות הם בסך 91 ש"ח (7.25% ממשכורת חודשית של 1,250 ש"ח). 25 ש"ח מהסכום (2% מהשכר) ינוכו משכרה של עוזרת הבית.
דוגמה:
  • משפחה מעסיקה בביתה שמרטפית בת 17 פעמיים בשבוע, למשך 3 שעות כל פעם (סה"כ 6 שעות בשבוע).
    • השמרטפית מועסקת בממוצע 27 שעות בחודש.
    • השכר לשעה של השמרטפית הוא 28.49 ש"ח.
    • דמי הביטוח שעל המשפחה לשלם לביטוח לאומי בחודש שבו עבדה השמרטפית 27 שעות הם בסך 15.38 ש"ח (2% ממשכורת חודשית של 769.23 ש"ח).
  • שיעורי דמי הביטוח מחושבים מהשכר ברוטו (השכר לפני הניכויים השונים, כגון: מס הכנסה, פנסיה וכו').
  • התשלומים משולמים אחת ל-3 חודשים באמצעות פנקס שוברים שהביטוח הלאומי שולח למעסיקים, או באופן מקוון - באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.
  • מי שמעסיק עובדת משק בית ולא שילם עבורה דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות יכול לשלם את חובו רטרואקטיבית לתקופה של שנה אחת ללא קנסות.
  • במקרה שלא שולמו דמי ביטוח במשך תקופה העולה על שנה, יש לפנות למוסד לביטוח הלאומי בצירוף תצהיר של העובד ותצהיר של המעסיק, במסגרתם הם מצהירים על תקופת העסקה, תדירותה (כמה פעמים בשבוע), השכר ששולם וכן הצהרה על קרבה משפחתית (אם קיימת) בין העובדת למעסיק. במקרה כזה יחויב המעסיק גם בהפרשי הצמדה, ריבית וקנסות בגין הפיגור בתשלום.
  • למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לעובד במשק בית, וכן עובד במשק בית ומעסיקו באתר המוסד לביטוח לאומי.
מעסיק שאינו משלם את דמי הביטוח הלאומי עבור עובדת משק הבית עשוי להיות חשוף לתביעות כספיות הן מצד המדינה והן מצד העובדת

ביטוח לאומי למעסיקים עובד זר

  • חובת תשלום דמי ביטוח לאומי חלה גם על מי שמעסיק במשק ביתו עובדת משק בית שאינה תושבת ישראל.
  • דמי הביטוח הלאומי לעובד זר במשק הבית עומדים על 2% מהשכר, ואינם כוללים דמי ביטוח בריאות. (למידע נוסף ראו דמי ביטוח לאומי לעובד זר).
  • במקרה זה המעסיק מחויב לרכוש, בנוסף, ביטוח בריאות פרטי. לפרטים נוספים, ראו: ביטוח בריאות לעובדים זרים.

ביטוח פנסיוני

  • מעסיקים חייבים להפריש כספים לטובת ביטוח פנסיוני מקיף לעובדים במשק הבית שלהם.
  • חובת המעסיק קיימת גם אם העובדת לא מעוניינת בביטוח הפנסיוני ואף אם היא מתנגדת או מסרבת לביטוח כזה.
  • החובה להפרשת הכספים חלה לאחר השלמת שישה חודשי עבודה של העובדת אצל אותו מעסיק, אם לעובדת לא היה ביטוח פנסיוני קודם.
  • עובדת עם ביטוח פנסיוני קודם, זכאית להיות מבוטחת מהיום הראשון לעבודתה, כאשר ביצוע ההפרשות בפועל יתחיל רטרואקטיבית לאחר שלושה חודשי עבודה או בתום שנת המס (המוקדם מביניהם).
  • יש לשאול את העובד לאיזה גוף פנסיוני הוא רוצה להפריש את הכספים ובאיזה סוג ביטוח הוא מעוניין.
  • החל מ-01.11.2016 אם העובד לא הודיע למעסיק על הגוף שבו בחר לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו, יהיה המעסיק חייב לערוך עבור העובד ביטוח פנסיוני באחת משתי קרנות הפנסיה שנבחרו כ"קרנות ברירת מחדל" ע"י משרד האוצר (קרנות אלה מעניקות דמי ניהול נמוכים מהממוצע ומתחייבות לאפשר את אותם דמי ניהול למשך 10 שנים).
  • למידע על תהליך עריכת הביטוח הפנסיוני ואופן העברת הכספים לקרן הפנסיה, לקופת הגמל או לחברת הביטוח שבהן ינוהל הביטוח הפנסיוני, ראו ביטוח פנסיוני לעובדים במשק בית (עוזרות בית).

דמי הבראה

  • עובדות משק בית שעבדו לפחות 12 חודשים במקום עבודתן זכאיות לדמי הבראה בהתאם לוותק שצברו אצל המעסיק.
  • בחודש שבו משולמים דמי הבראה, יש לכלול את הסכום בסך התשלומים המדווחים לביטוח הלאומי ושמהם מופרשים דמי ביטוח לאומי.
  • למחיר עדכני של יום הבראה ומספר ימי הבראה לפי ותק ראו דמי הבראה (החל מיולי 2014, גובה דמי הבראה ליום הוא 378 ש"ח).

חישוב גובה דמי ההבראה

(מס' שעות עבודה רגילות בשבוע מחולק ב- 43) X מחיר יום הבראה X מס' ימי הבראה
(43 הינן שעות עבודה שבועיות למשרה מלאה; אין להציב בנוסחה ערך הגבוה מ- 43).

  • החישוב יכול להיעשות גם על-פי מספר השעות החודשיות של העובד חלקי 186 (שעות עבודה חודשיות למשרה מלאה).
דוגמה:

תשלום דמי הבראה לעובדת משק בית עם היקף עבודה קבוע

  • עובדת משק בית עם ותק של 10 שנים שעובדת פעם בשבוע למשך 6 שעות
  • בשנת 2016 העובדת זכאית לתשלום דמי הבראה בסך של 369.21 ש"ח
  • הסבר לחישוב:
    • מכיוון שעבדה 10 שנים אזי היא זכאית ל- 7 ימי הבראה לפי טבלת חישוב מספר ימי ההבראה.
    • החל מיולי 2014 תשלום ליום הבראה הוא 378 ש"ח.
    • התשלום הוא 369.21 ש"ח (369.21 = 43 /‏ 6 X‏ 378 ש"ח X‏ 7 ימים).
דוגמה:

דמי הבראה לעובדת משק בית המועסקת פעם בשבועיים

  • נניח שבדוגמה הקודמת העובדת מועסקת פעם בשבועיים, 6 שעות בכל פעם.
  • ניתן להתייחס אליה כאל מי שעובדת 3 שעות שבועיות בממוצע, ולכן תהיה זכאית לדמי הבראה בסך 184.60 ש"ח לפי החישוב הבא:
  • 184.60 = 43 /‏ 3 X‏ 378 ש"ח X‏ 7 ימים

חופשה שנתית

עובדת במשק בית זכאית לחופשה שנתית בפועל, ולא לתשלום כספי על חשבון החופשה
החוק מחייב מעסיק להעניק לעובדת במשק בית חופשה שנתית בפועל, כלומר זכות להיעדר מהעבודה ולקבל שכר רגיל עבור ימי ההיעדרות (תשלום שנתי הניתן כתוספת לשכר במקום יציאה לחופשה חוקי רק לגבי עובדת זמנית).
  • עובדות במשק בית זכאיות לחופשה שנתית כמו כל עובד אחר במשק.
  • אמנם בפועל נוהגים מעסיקים לשלם לעובדות במשק בית סכום כספי מדי שנה על חשבון החופשה, אולם תשלום זה אינו עונה על דרישות החוק. החוק דורש מתן חופשה בפועל (כלומר, זכות להיעדר ממקום העבודה ולקבל שכר עבור ימי ההיעדרות).
  • תשלום כספי במקום מתן חופשה בפועל הוא חוקי רק לגבי עובדת זמנית המועסקת לתקופה של פחות מ-75 ימים, כפי שיפורט בהמשך.
  • עובדות משק בית זכאיות לימי חופשה בפועל בכל אחד מהמקרים הבאים:
  1. אם הן מקבלות שכר על בסיס חודשי; או
  2. אם הן מקבלות שכר על בסיס יומי, שבועי או שעתי והן עובדות אצל המעסיק בתקופה של יותר מ-74 ימים רצופים (גם אם בפועל הן עובדות פחות מ-74 ימים במהלך תקופה זו); או
  3. אם הן מקבלות שכר על בסיס יומי, שבועי או שעתי, ויש בינן ובין המעסיק הסכם כתוב להעסקה של למעלה מ-74 ימים רצופים.
  • חשוב להדגיש: עובדת המועסקת אצל המעסיק במשך תקופה העולה על 74 ימים (כחודשיים וחצי) או שיש בינה לבין המעסיק הסכם כתוב להעסקתה במשך תקופה ארוכה מ-74 ימים, תהיה זכאית לחופשה שנתית, גם אם מספר ימי העבודה שלה בפועל נמוך מ-75 ימים.
דוגמה:
עובדת שהועסקה במשך חצי שנה, פעם אחת בשבוע, תיחשב כמי שהועסקה במשך תקופה העולה על 74 יום למרות בפועל עבדה רק 26 ימים בפועל (יום בשבוע X‏ 26 שבועות), ותהיה זכאית לחופשה שנתית.

אורך החופשה השנתית (מספר ימי החופשה בתשלום שהעובדת זכאית להם)

  • את זכאות העובדת לימי חופשה, יש לחשב באופן הבא:
  • מי שעבדה שנה שלמה (מינואר עד דצמבר):
  • אם עבדה 200 ימים בשנה (כ-4 ימים בשבוע), היא זכאית לימי חופשה בהתאם לטבלה שבערך חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
  • אם עבדה פחות מ-200 ימים בשנה, היא זכאית לחלק יחסי ממספר הימים המפורטים בטבלה. החישוב ייעשה באופן הבא: מספר הימים שעבדה חלקי 200, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה.
דוגמה:

חישוב מספר ימי החופשה לעובדת שעבדה פחות מ-200 ימים מינואר עד דצמבר בשנה מסויימת

  • עובדת משק בית שהחלה לעבוד בשבוע הראשון של חודש ינואר.
  • העובדת עבדה פעמיים בשבוע, וסה"כ 100 יום בשנת העבודה הראשונה אצל המעסיק.
  • לעובדת מגיעים 7 ימי חופשה שנתית קלנדריים (5 ימי עבודה), לפי החישוב הבא: 100 ימי עבודה, חלקי 200, כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7
  • מי שעבדה רק חלק מהשנה:
  • אם הספיקה לעבוד לפחות 240 יום, היא זכאית למלוא ימי החופשה כמו כל עובד במשרה מלאה, בהתאם לטבלה שבערך חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
  • אם עבדה פחות מ-240 ימים, זכאית העובדת לחלק היחסי של ימי חופשה, המחושבים באופן הבא: מספר הימים שעבדה חלקי 240, כפול ימי החופשה המפורטים בטבלה.
דוגמה:

חישוב מספר ימי החופשה לעובדת שעבדה חלק מהשנה

  • עובדת משק בית החלה לעבוד אצל המעסיק באמצע השנה.
  • סה"כ עבדה 120 יום בשנת העבודה הראשונה.
  • לעובדת מגיעים 7 ימי חופשה שנתית קלנדריים (5 ימי עבודה), לפי החישוב הבא: 120 ימי עבודה, חלקי 240, כפול 14 ימי חופשה. סה"כ: 7.
  • כאמור, החישובים המפורטים לעיל לא חלים על עובדות בשכר שעתי/יומי (עובדת שהשכר שלה מחושב על בסיס תקופה הקצרה מחודש, למשל שכר לפי שעה או לפי יום עבודה), ואשר עבדה פחות מ-75 ימים רצופים ושאין בינה לבין המעסיק חוזה בכתב לתקופת העסקה של למעלה מ-74 ימים רצופים. עובדת כזו זכאית בכל שנה לתשלום בסך 4% מהשכר הכולל שקיבלה באותה שנה מהמעסיק (ראו הסבר מפורט בהמשך).

אופן חישוב דמי החופשה (גובה התשלום לעובד עבור ימי החופשה)

  • עובדות המשתכרות שכר חודשי: יקבלו שכר רגיל במהלך ימי החופשה.
  • עובדות המשתכרות על בסיס שעתי או יומי: שכר העבודה לכל יום חופשה יהא שווה לשכר היומי הממוצע שהשתכרו בשלושת החודשים המלאים, שקדמו ליציאתן לחופשה (השכר ב-3 החודשים שקדמו חלקי 90). אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה (3 חודשים רצופים במשך השנה האחרונה, לפי בחירת העובדת, שבהם עבדה באופן מקסימלי).
  • כאמור, החישובים המפורטים לעיל לא חלים על עובדות בשכר שעתי/יומי (עובדת שהשכר שלה מחושב על בסיס תקופה הקצרה מחודש, למשל שכר לפי שעה או לפי יום עבודה), ואשר עבדה בתקופה שקצרה מ-75 ימים רצופים ושאין בינה לבין המעסיק חוזה בכתב לתקופת העסקה של למעלה מ-74 ימים רצופים. עובדת כזו זכאית בכל שנה לתשלום בסך 4% מהשכר הכולל שקיבלה באותה שנה מהמעסיק, ראו הסבר מפורט בסעיף הבא.

תשלום תמורת חופשה לעובדות זמניות

עובדת במשק בית זכאית לחופשה שנתית בפועל, ולא לתשלום כספי על חשבון החופשה
למרות הנוהג לשלם לעוזרות בית תשלום שנתי כ"דמי חופשה", החוק מחייב מעסיק להעניק לעובדת במשק בית חופשה שנתית בפועל, כלומר זכות להיעדר מהעבודה ולקבל שכר רגיל עבור ימי ההיעדרות. תשלום שנתי הניתן כתוספת לשכר במקום יציאה לחופשה חוקי רק לגבי עובדת זמנית, כפי שמפורט להלן.
  • עובדות במשק בית שהועסקו באופן זמני בתקופה שאינה עולה על 75 ימים רצופים (כלומר מועסקות אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי) אינן זכאיות לחופשה בפועל אלא לתשלום תמורת חופשה (בשונה מעובדים הזכאים לצאת לחופשה שנתית, ולקבל עבור ימי החופשה דמי חופשה).
  • תשלום תמורת חופשה יתווסף על השכר הרגיל של העובדות.
  • עובדות אלה אינן זכאיות לצאת לחופשה (בתשלום) על חשבון ימי עבודה. במקרה שהן תצאנה לחופשה על חשבון יום עבודה, המעסיק לא יהיה חייב לשלם להן שכר עבור אותו יום.
  • בהתאם לסעיף 15א לחוק חופשה שנתית, עובדות משק בית זכאיות לתשלום תמורת חופשה, אם הן עונות על כל שלושת התנאים הבאים:
    1. הן עובדות בשכר יומי, שבועי או שעתי (כלומר, עובדות שאינן מקבלות משכורת חודשית קבועה אלא משכורת שנקבעת לפי מספר הימים או השעות שעבדו בפועל);
    2. הן עבדו לפחות יום אחד, אך פחות מ-75 ימים רצופים (כלומר מועסקות אצל המעסיק פחות מחודשיים וחצי);
    3. אין ביניהן ובין מעסיקיהן חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים.
  • עובדות אלה זכאיות לקבל תשלום תמורת חופשה בגובה של 4% לפחות משכר העבודה הכולל שקיבלו באותה תקופה, וזאת במקום חופשה בפועל.
דוגמה:
  • עובדת משק בית שהועסקה לתקופה קצרה של חודשיים. במשך תקופה זו עבדה חמישה ימים בשבוע, 5 שעות בכל יום, והשכר שקיבלה היה 40 ש"ח לשעה.
  • סך הכל הועסקה בתקופה שאינה עולה על 74 ימים, ובפועל עבדה 45 ימים ולאחר מכן הופסקה העסקתה.
  • העובדת זכאית בסוף העסקתה לתשלום תמורת חופשה שנתית בסך 360 ש"ח
  • הסבר לחישוב: סה"כ השכר באותה תקופה הוא 9,000 (200 ש"ח ליום X‏ 45 ימים). 4% מסכום זה הוא 360 ש"ח.
  • חשוב להדגיש: תשלום "תמורת חופשה" ישולם רק לעובדת המועסקת במשך תקופה הקצרה מ-75 יום (כחודשיים וחצי) בלי קשר לשאלה כמה ימים בפועל עבדה במהלך תקופה זו. אם העובדת מועסקת באותו מקום עבודה במשך תקופה ארוכה יותר (גם אם בפועל עבדה פחות מ-75 ימים) היא זכאית לימי חופשה (בתשלום) ולא ל"תמורת חופשה".
דוגמה:
עובדת שהועסקה במשך חצי שנה, פעם אחת בשבוע, תיחשב כמי שהועסקה במשך תקופה העולה על 75 יום למרות בפועל עבדה רק 26 ימים בפועל (יום בשבוע X‏ 26 שבועות). עובדת זו תהיה זכאית לחופשה שנתית (ימי חופשה בפועל) ולא לתשלום "תמורת חופשה".

אופן העברת התשלום

  • עובדים שאינם זכאים לחופשה, אלא לתמורת חופשה מהמעביד יקבלו את התמורה באופן הבא:
    • המעביד יעביר את הסכום אל קרן חופשה מיוחדת שהוקמה בענף העבודה בו מועסק העובד.
    • את הסכום יש להעביר עד תחילת החודש שלאחר חודש העבודה שבמסגרתו אמור להיות משולם השכר האחרון.
    • הקרן תעביר את התמורה לידי העובד בהתאם לתקנות הקרן.
    • במקרה שלא הוקמה קרן חופשה בענף שבו מועסק העובד, ניתן לנהוג באחד מהאופנים הבאים:
      1. המעביד יכול להעביר את התמורה ישירות לעובד.
      2. להעניק לעובד זכאות לחופשה שנתית, כלומר הזכות להיעדר מעבודה ולקבל דמי חופשה בגובה שכר העבודה עבור אותם ימים. מספר ימי החופשה יחושב באותו אופן שבו מחושבת זכאותו של עובד בשכר חודשי שהקשר המשפטי שלו עם מעבידו לא נמשך לאורך כל השנה. לחישוב מספר ימי החופשה השנתית לה יהיה זכאי עובד כזה לחצו כאן.

דמי חגים

היעדרות מעבודה ביום החג

  • עובדת במשק בית המקבלת את שכרה על בסיס חודשי רשאית להיעדר מעבודתה בחגים הנהוגים בדתה, ועל המעסיק חלה חובה לשלם לה שכר רגיל עבור ימי החג שבהם נעדרה (מלבד הוצאות נסיעה).
  • עובדת במשק בית ששכרה נקבע על בסיס תקופה קצרה יותר מחודש (למשל עובדת בשכר שעתי או בשכר יומי) זכאית להיעדר מהעבודה בימי החג הנהוגים בדתה ולקבל שכר מלא (מלבד הוצאות נסיעה) עבור ימי החג שבהם נעדרה, בתנאי שהתקיימו כל התנאים הבאים:
  1. העובדת השלימה 3 חודשי עבודה במקום העבודה;
  2. העובדת היתה אמורה לעבוד ביום שבו חל החג, ואלמלא החג היתה עובדת (כלומר החג חל ביום שבו העובדת נוהגת לעבוד אצל המעסיק);
  3. העובדת עבדה ביום שלפני החג וביום שלאחריו או שנעדרה בהסכמת המעסיק מעבודתה בימים שלפני ואחרי החג. במקרה שעובדת מועסקת יום אחד קבוע בשבוע אצל מעסיק מסוים, והחג חל באותו יום, היא זכאית להיעדר מעבודתה ולקבל שכר עבור אותו יום למרות שלא עבדה אצל המעסיק בימים שלפני ואחרי החג, מכיוון שהיעדרותה מעבודתה בימים אלה נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק (שכן הוסכם כי בימים אלה היא אינה מועסקת). לקריאת פסק דין בסוגיה זו.
  4. העובדת לא ניצלה יותר מ-9 ימי חג בשנה.
דוגמה:

עובדת יהודייה שנעדרה מעבודה בשל חג יהודי

  • עוזרת-בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
  • בשנת 2016 (תשע"ז) חל יום כיפור ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום חמישי באותו שבוע במקום יום רביעי, עליו לשלם לה שכר עבור יום חמישי שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
דוגמה:

עובדת לא יהודייה שנעדרה מעבודתה אצל המעסיק בשל חג יהודי

  • אם בדוגמה הקודמת העובדת אינה יהודייה, אך יום עבודתה בוטל על ידי המעסיק בשל חג יהודי, ייחשב הדבר כיום חופשה של העובדת.
  • ככל שיש לעובדת מספיק ימי חופשה צבורים יש לנכות את יום זה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובדת ולשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יום זה.
  • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, יש לשלם לה שכר מלא (ללא הוצאות נסיעה) עבור יו זה מבלי לנכות לה ימי חופשה שתצבור בעתיד.
  • למידע נוסף ראו פסקת חופשה שנתית בזכותון זה.
  • למידע נוסף ולרשימות החגים שבהם זכאים העובדים לתשלום, ראו דמי חגים.

היעדרות מעבודה בערב החג

  • אם העובדת נעדרה מעבודתה מרצונה בערב החג, ייחשב הדבר כחופש שנטלה העובדת על חשבונה, והיא לא תקבל דמי חגים בגין היעדרות זו:
    • במקרה שהעובדת זכאית לחופשה שנתית, היא תקבל שכר רגיל עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ובנוסף יופחת יום אחד מימי החופשה שצברה.
דוגמה:
  • עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי שלישי.
  • בשנת 2016 (תשע"ז) חל ערב יום כיפור ביום שלישי, והעובדת לא הגיעה לעבודה מרצונה (ולא כתוצאה מדרישת המעסיק).
  • המעסיק חייב לשלם לה שכר עבור אותו יום ולנכות לה יום חופשה ממכסת ימי החופשה שצברה.
  • אם אין לה מספיק ימי חופשה צבורים, לא חלה על המעסיק חובה לשלם לעובדת עבור אותו יום שבו נעדרה.
  • אם העובדת נעדרה מעבודתה בערב החג על-פי דרישת המעסיק, על המעסיק לשלם לה שכר עבור אותו יום (ללא הוצאות נסיעה) ולנכות לה את יום ההיעדרות ממכסת ימי החופשה השנתית שצברה. אם לא עומדים לרשותה מספיק ימי חופשה צבורים, אסור למעסיק לדרוש ממנה לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשה שתצבור בעתיד, ובמקרה כזה עליו לשלם לה שכר מבלי לנכות את יום ההיעדרות ממכסת החופשה השנתית.
  • אם העובדת זכאית ל"תשלום תמורת חופשה" ולא לחופשה בפועל (כפי שהוסבר לפני כן), היא לא תקבל כל תגמול עבור יום זה.
  • למידע נוסף, ראו בפסקאות הקודמות בזכותון זה:

מחלה

  • עובדת משק בית זכאית להיעדר מעבודתה בשל מחלתה ואף בשל מחלת בן משפחתה, ועל המעסיק לשלם לה עבור ימים אלה דמי מחלה, בהתאם לאורך מחלתה, ובהתאם למספר ימי המחלה שצברה במהלך עבודתה.
  • ממכסת ימי המחלה שצברה העובדת, ינוכו מספר ימי המחלה שניצלה במהלך מחלתה.
  • המעסיק רשאי לדרוש אישור רופא כתנאי לתשלום עבור ימי המחלה.
  • לפרטים נוספים ראו:

צבירת ימי מחלה של העובדת במהלך עבודתה

  • עובדים במשק בית המועסקים במשרה מלאה על בסיס משכורת חודשית צוברים 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה.
  • אם הם עובדים במשרה חלקית (רק בחלק מימי השבוע או פחות מ-43 שעות שבועיות או פחות מ-186 שעות בחודש) או אם הם מקבלים את משכורתם על בסיס שעתי או יומי (ולא משכורת חודשית קבועה), קובע החוק כי צבירת ימי המחלה תיעשה באופן הבא:
    • במקום בו שבוע העבודה הוא בן 6 ימים: 25/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏1.5
    • במקום בו שבוע העבודה הוא בן 5 ימים: 21.66/מספר ימי העבודה בפועל באותו חודש X ‏ 1.5
טיפ:
החוק והפסיקה לא קבעו אם משק בית נחשב למקום עבודה של 5 ימים או 6 ימים, ולכן אין קביעה חד משמעית באיזה אופן מבין שני האופנים הנ"ל יחושבו ימי המחלה של עובד שעתי או במשרה חלקית.

חישוב ימי המחלה המנוכים ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובדת ותשלום דמי המחלה


ירידה בהיקף המשרה או התפטרות עקב מחלה

  • כאשר מצבה הבריאותי של העובדת לא מאפשר לה להמשיך לעבוד, היא רשאית להתפטר ובמקרה כזה היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים (אם השלימה שנת עבודה אחת לפחות אצל המעסיק). למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו.
  • אם במהלך תקופת עבודתה העובדת ירדה בהיקף המשרה מסיבות בריאותיות או מכל סיבה אחרת, פיצויי פיטורים יחושבו באופן יחסי עבור כל תקופה בהתאם להיקף המשרה שבו הועסקה. למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.

ימי אבל

  • עובדת שנעדרה מעבודתה בשל מות קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אח, אחות, הורה, ילדים או בן זוג) והיא מקיימת מנהג אבלות דתי (כגון שבעה), זכאית לקבל שכר עבור כל ימי העבודה שמהם נעדרה במהלך אותם שבעה ימים, בתנאי שעבדה אצל אותו מעסיק שלושה חודשים לפחות.
דוגמה:

תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת פעם בשבוע

  • עובדת משק בית המועסקת בימי שלישי אחת לשבוע.
  • בעלה של העובדת נפטר ביום שני, והיא יושבת שבעה מאותו יום ועד יום ראשון בשבוע שלאחר מכן.
  • העובדת זכאית להיעדר באותו שבוע ממקום עבודתה, והמעסיק יחוייב לשלם שכר רגיל עבור יום עבודה אחד (יום שלישי שבו היא אמורה היתה לעבוד, אך נעדרה בגלל האבל).
  • הזכאות היא אך ורק לשבוע האבל. העובדת לא זכאית להיעדר בתשלום גם ביום שלישי שלאחריו.
דוגמה:

תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת פעמיים בשבוע

  • עובדת משק בית המועסקת פעמיים בשבוע.
  • בשל מות אביה נעדרה מעבודתה יומיים באותו שבוע.
  • העובדת זכאית לקבל שכר עבור שני ימי העבודה שמהם נעדרה.
דוגמה:

תשלום עבור היעדרות בגלל אבל לעובדת המועסקת ע"י שני מעסיקים שונים

  • עובדת משק בית המועסקת אצל מעסיק אחד פעמיים בשבוע (בימים שני וחמישי) ואצל מעסיק אחר 3 פעמים בשבוע (ימים ראשון שלישי ורביעי).
  • בשל מות אמה נעדרה העובדת מעבודתה במהלך אותו שבוע.
  • העובדת זכאית לקבל שכר רגיל עבור שני ימים באותו שבוע מהמעסיק הראשון ושכר רגיל עבור 3 ימים מהמעסיק השני.
  • עבור יום שישי שבו התאבלה היא אינה זכאית לקבל שכר, כי ממילא לא היתה אמורה לעבוד ולקבל שכר באותו יום.
דוגמה:

תשלום לעובדת שנעדרה למעלה משבוע

  • עובדת משק בית המועסקת פעם בשבוע בימי רביעי.
  • אביה של העובדת נפטר ביום רביעי והיא נעדרה מעבודתה באותו יום.
  • מכיוון שההלוויה התקיימה רק למחרת ביום חמישי, החלה השבעה מאותו יום (יום חמישי) והסתיימה ביום רביעי בשבוע בלאחר מכן.
  • כתוצאה מכך נעדרה העובדת מעבודתה בשני ימי רביעי (ביום הפטירה וביום האחרון לשבעה).
  • העובדת זכאית לשכר רק בגין יום אחד בלבד ולא עבור שני הימים שמהם נעדרה, שכן הזכאות היא לשכר עבור ימי היעדרות שחלים במהלך 7 ימים קלנדריים.

הפסקות במהלך העבודה

  • עובדת במשק בית עשויה להיות זכאית להפסקת מנוחה בת 45 דקות במהלך עבודתה, בדומה לשאר העובדים במשק (הדבר תלוי במספר השעות שבהן היא מועסקת באותו יום).
  • ההפסקה אינה חלק משעות העבודה, והמעסיק אינו צריך לשלם שכר עבורה.
  • למרות זאת, הפסקות קצרות המוסכמות על-ידי המעסיק הן חלק משעות העבודה והמעסיק חייב לשלם עבורן.
  • כמו כן, הפסקות לצורך שימוש בשירותים נחשבות כחלק משעות העבודה ויש לשלם שכר עבורן.
  • למידע נוסף ראו הפסקות בעבודה.

זכויות מכוח חוק עבודת נשים (הריון, לידה ועוד)

  • חוק עבודת נשים חל על עובדות משק בית והן זכאיות לזכויות ולהגנות המוענקות בו, בהתאם לנסיבות העסקתן, לרבות:
  • למידע נוסף על זכויות נשים עובדות, מכוח חוק עבודת נשים וחוקים נוספים ראו בפורטל נשים עובדות.

סיום עבודה - פיטורים והתפטרות

הודעה מוקדמת

  • מעסיקים המעוניינים לפטר עובדות במשק בית (וכן עובדות המעוניינות להתפטר), מחוייבים במתן הודעה מוקדמת בת יום אחד עבור כל חודש של עבודה. (למשל, בתום שנה של עבודה העובדות זכאיות להודעת פיטורים מוקדמת בת 12 ימים).
  • המשמעות היא שבמהלך תקופת ההודעה המוקדמת העובדת זכאית להמשיך לעבוד כרגיל (בימי העבודה והשעות הרגילים שלה) ולקבל שכר.
  • המעסיק רשאי לוותר על עבודה בפועל במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ולהפסיק את העסקתה של העובדת באופן מיידי, אבל הוא עדיין חייב לשלם לה את השכר הרגיל שהיה משלם אילו המשיכה לעבוד אצלו באותם ימי עבודה החלים במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (למעט החזר הוצאות נסיעה).
דוגמה:

הודעה מוקדמת לפיטורים של עובדת המועסקת פעמיים בשבוע

  • עובדת משק בית שעבדה במשך שנה כעוזרת בית, פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי.
  • כעבור שנה, ביום חמישי מודיע לה המעסיק על פיטוריה.
  • העובדת זכאית ל-12 ימי הודעה מוקדמת (יום לכל חודש עבודה).
  • 12 הימים מסתיימים ביום שלישי בשבוע השני שלאחר מתן ההודעה.
  • העובדת זכאית להמשיך לעבוד ולקבל שכר בכל ימי העבודה (ימים שני ורביעי) אשר חלים במהלך 12 הימים הבאים:
  • ימים שני ורביעי בשבוע הראשון שלאחר ההודעה.
  • יום שני בשבוע שלאחר מכן.
  • סה"כ שלושה ימי עבודה. (העובדת אינה זכאית לעבוד ביום רביעי בשבוע השני, שכן הוא חל לאחר שכבר הסתיימו 12 הימים של ההודעה המוקדמת).
  • אם המעסיק רוצה להפסיק את עבודתה מייד, הוא רשאי לעשות זאת אך עליו לשלם לה שכר רגיל עבור שלושה ימים (שלושת ימי העבודה שבהם היתה עובדת במהלך תקופת ההודעה המוקדמת).

פיצויי פיטורים

  • עובדת שעבדה לפחות שנה אצל המעסיק ופוטרה זכאית לפיצויי פיטורים.
  • יחד עם זאת, פיטורים שבוצעו בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה ייחשבו כפיטורים שנעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים. במקרה זה העובדת שפוטרה תהיה זכאית לפיצויי פיטורים, אלא אם כן יצליח המעסיק להוכיח שהפיטורים נעשו שלא על מנת להתחמק מחובת התשלום.
  • במקרים מסוימים עובדת שהתפטרה תהיה זכאית לפיצויי פיטורים (למרות שהתפטרה ביוזמתה ולא פוטרה על ידי המעסיק) וזאת בתנאי שעבדה שנה אחת לפחות אצל אותו מעסיק.
דוגמה:

מקרים שבהם תיתכן זכאות לפיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה

  • כאשר מצבה הבריאותי לא מאפשר לה להמשיך לעבוד בעבודה פיסית.
  • כאשר ההתפטרות היא עקב מעבר דירה למקום מרוחק או לישובים מסוימים.
  • כאשר ההתפטרות היא לאחר לידה לצורך טיפול בילד.
  • פיצויי הפיטורים מחושבים לפי השכר שהעובדת קיבלה במשך חודש, כפול מספר שנות עבודתה אצל המעסיק.
דוגמה:
  • עובדת משק בית מועסקת תמורת 35 ש"ח לשעה במשך 5 שעות בשבוע.
  • לאחר פיטוריה, הפיצויים יחושבו כך:
    • מכפילים 35 שקל עבור שעת עבודה בכמות השעות השבועיות - 5.
    • את התוצאה מכפילים במספר השבועות הממוצע בחודש - 4.3. מקבלים 752 ש"ח, שהם הפיצוי לשנה הראשונה.
    • כעבור שנתיים הפיצוי מכפיל את עצמו ומגיע ל-1,504 ש"ח וכן הלאה.
  • כאשר היקף המשרה של העובדת משתנה במהלך תקופת ההעסקה, יש לערוך את חישוב הפיצויים באופן יחסי על פי היקפי המשרה שבהם הועסקה העובדת בכל תקופה, כאשר שכר הבסיס יהיה פי התעריף שבו הועסקה בסיום עבודתה.
דוגמה:

עובדת שירדה בהיקף המשרה

  • בדוגמה הקודמת, אם העובדת הועסקה במשך 10 שנים פעם בשבוע, ולאחר מכן הועסקה שנתיים נוספות פעם בשבועיים, הרי בהנחה ששכר הבסיס לשעה או ליום לא השתנה, היא תהיה זכאית לפיצויים באופן הבא:
    • עבור 10 השנים הראשונות היא תקבל פיצויים לפי משרה מלאה - 7,520 ש"ח (לפי החישוב: 752 ש"ח לחודש X‏ 10 שנים).
    • עבור השנתיים הנוספות שבה עבדה פעם בשבוע היא תקבל 752 ש"ח, אשר חושבו באופן הבא:
      • כמות השעות השבועית היא 2.5 (5 שעות בשבועיים שקולות ל-2.5 שעות בשבוע).
      • את כמות השעות השבועיות מכפילים ב-4.3 שבועות, ואותו מכפילים בשכר לשעה (35 ש"ח) - סה"כ משכורת חודשית 376 ש"ח.
      • את המשכורת חודשית יש להכפיל במספר השנים (שנתיים) - סה"כ 752 ש"ח (לפי החישוב 376 ש"ח לחודש X‏ 2 שנים).
  • בכל מקרה מחשבים את הפיצויים לפי גובה השכר האחרון.
דוגמה:
אם בדוגמה הקודמת הועסקה העובדת ב-10 השנים הראשונות בשכר של 30 ש"ח ולאחר מכן כשירדה בהיקף המשרה הועסקה בשכר של 35 ש"ח, יחושבו הפיצויים עבור כל התקופה לפי שכר של 35 ש"ח לשעה.
  • חשוב להדגיש: אם המעסיק ביצע הפרשות לביטוח הפנסיוני עבור העובדת, הרי שהמעסיק לא יצטרך לשלם לעובדת את מלוא פיצויי הפיטורים אלא רק חלק מהם, שכן חלק מהפיצוי כבר שולם באמצעות הסכומים שהפריש המעסיק בכל חודש כרכיב פיצויים לביטוח הפנסיוני. גובה הפיצויים שעל המעסיק יחושב באופן המפורט בפסקה הבאה.

הפחתת גובה פיצויי הפיטורים לעובדת שהופרשו עבורה כספים לפנסיה

  • כאמור לעיל, מעסיק חייב להפריש כספים עבור ביטוח פנסיוני לעובדת במשק הבית.
  • סך ההפרשות לביטוח הפנסיוני של עובדת במשק בית הוא 18% מהשכר (5.75% מתוכן רשאי המעסיק לנכות משכרה של העובדת) - נכון ליולי 2016.
  • 6% מההפרשות של המעסיק הן על חשבון פיצויי פיטורים (החל מ-2014 ואילך). משמעות הדבר כי מתוך סך הפיצויים שעליו לשלם לעובדת שפוטרה (סך של 8.33% מהשכר), מעסיק שהפריש כספים לביטוח הפנסיוני כדין צריך להפחית 6% (ולשלם רק את היתרה בגובה 2.33% מהשכר) עבור התקופה שעבורה הופרשו לעובדת הפרשות לביטוח הפנסיוני.
דוגמה:

פיצויי פיטורים לעובדת שבוטחה בביטוח פנסיוני מיומה הראשון לעבודה

  • עובדת משק בית שהיה לה ביטוח פנסיוני במקום העבודה הקודם והחלה לעבוד אצל מעסיק חדש, זכאית להפרשות לפנסיה החל מיומה הראשון (ההפרשות מתבצעות רטרואקטיבית מהחודש השלישי לעבודתה).
  • העובדת עבדה כעוזרת בית במשך שלוש שנים והשתכרה 1,000 ש"ח לחודש.
  • העובדת פוטרה כעבור שלוש שנים.
  • העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 8.33% מהשכר שהשתכרה במהלך כל התקופה - 3,000 ש"ח. (סך כל השכר שהשתכרה הוא 36,000 ש"ח, המחושב לפי מכפלה של 1,000 ש"ח לחודש X‏ 36 חודשי עבודה. 8.33% מסכום זה הוא 3,000 ש"ח).
  • מכיוון שעבור כל תקופת עבודתה הופרשו עבורה כספים לפנסיה שמתוכם 6% הם על חשבון הפיצויים, על המעסיק לשלם לה בעת הפיטורים רק את היתרה (2.33% מהשכר) - סה"כ רק 838.8 ש"ח (2.33% משכר של 36,000).
דוגמה:

פיצויי פיטורים לעובדת שבוטחה בביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי לעבודה

  • לעובדת במשק בית לא היה ביטוח פנסיוני במקום העבודה הקודם ועל כן לאחר שהחלה לעבוד אצל מעסיק חדש היתה זכאית להפרשות לפנסיה רק כעבור חצי שנה.
  • העובדת עבדה כעוזרת בית במשך שלוש שנים, והשתכרה 1,000 ש"ח לחודש.
  • העובדת פוטרה כעבור שלוש שנים.
  • העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 8.33% מהשכר שהשתכרה במהלך כל התקופה - 3,000 ש"ח. (סך כל השכר שהשתכרה הוא 36,000 ש"ח, המחושב לפי מכפלה של 1,000 ש"ח לחודש X‏ 36 חודשי עבודה. 8.33% מסכום זה הוא 3,000 ש"ח).
  • מכיוון שעבור חלק מהתקופה הופרשו עבורה כספים לפנסיה שמתוכם 6% הם על חשבון הפיצויים, ועל חלק אחר לא הופרשו לה, על המעסיק לשלם לה בעת הפיטורים פיצויי פיטורים באופן יחסי:
  • עבור ששת החודשים הראשונים של העבודה - פיצויי פיטורים מלאים - 8.33% מהשכר.
  • סך כל השכר בחצי השנה הראשונה הוא 6,000 ש"ח (המחושבים לפי מכפלה של 1,000 ש"ח לחודש X‏ 6 חודשי עבודה).
  • 8.33% מסכום זה הוא 500 ש"ח.
  • עבור 30 חודשי העבודה הנוספים, שבהם הופרשו עבור העובדת הפרשות לפנסיה (שמתוכן 6% הם על חשבון פיצויי הפיטורים), על המעסיק לשלם לה רק את היתרה (2.33% מהשכר):
  • סך כל השכר שקיבלה העובדת בתקופה זו 30,000 ש"ח (1,000 ש"ח לחודש X‏ 30 חודשי עבודה).
  • 2.33% משכר זה הוא 700 ש"ח.
  • סך כל הפיצויים שעל המעסיק לשלם לעובדת הוא 1,200 ש"ח (500 ש"ח +‏ 700 ש"ח). יתרת הפיצויים (1,800 ש"ח המשלימים לסכום של 3,000 ש"ח) נכללת בתוך הכספים שהפריש המעסיק לפנסיה.
  • מעסיק שהפריש מדי חודש פחות מ-6% -
    • אם במהלך העסקתה של העובדת הפריש המעסיק פחות מ-6% לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני (למשל אם התחיל להעסיק אותה לפי שנת 2014) אז בעת תשלום הפיצויים יהיה על המעסיק לשלם עבור תקופות אלה יותר מ-2.33%, שכם עליו לבצע השלמה ל-8.33% מהשכר עבור כל חודש העסקה.
    • ההשלמה ל-8.33% תחושב מתוך השכר החודשי האחרון והגבוה ביותר של העובדת.
    • למידע על אופן חישוב הפיצויים בהתאם לשנת התחלת העבודה ושינויים בשכר ובהיקף המשרה ראו חישוב פיצויי פיטורים.
  • מעסיק שהפריש מדי חודש 8.33% (מלוא הפיצויים) -
    • מעסיק רשאי לשלם מראש מדי חודש השלמת פיצויי פיטורים עד ל- 8.33% ישירות לקופת גמל לקצבה ("השלמת הפיצויים") - כלומר במקום להפריש 12.25% מהשכר, הוא יפריש 14.58% מהשכר, כך שכל פיצויי הפיטורים ייכללו בהפרשות לפנסיה.
    • אם המעסיק ירצה להחיל גם על השלמת הפיצויים את הפטור מתשלום פיצויי פיטורים, עליו להודיע על כך בכתב לקופה עם העתק לעובד כי בחר לעשות כן. למידע נוסף ראו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
    • במקרה כזה בעת פיטורים או התפטרות לא יצטרך המעסיק לשלם לעובדת שום פיצוי מכיסו אלא להודיע לקופה שהוא מסכים לשחרור הכספים לטובת העובדת על מנת שהיא וכל למשוך אותם. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים