אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
מבוטחים שנפגעו במהלך עבודתם (וכן מתנדבים שנפגעו במהלך התנדבותם) עשויים להיות זכאים לתשלום דמי פגיעה אם אינם מסוגלים לעבוד עקב הפגיעה
דמי הפגיעה ישולמו לכל היותר ל-13 שבועות
דמי הפגיעה לא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום, נכון ל-2024
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי


בקיצור

מי שנפגעו מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע, ושעל-פי אישור רפואי אינם מסוגלים לעסוק בעבודתם או בעבודה מתאימה אחרת, יהיו זכאים לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה. דמי הפגיעה ישולמו עבור התקופה שבה הנפגעים לא עבדו ולכל היותר עד ל-13 שבועות החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה, כלומר 91 ימים כולל שבתות וחגים.

  • הזכאות חלה גם על מתנדבים, אם הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה.
  • עובדים שנעדרו מעבודתם עקב פגיעה בעבודה והוכרו כנפגעי עבודה, אינם זכאים לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, אלא לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות בעקבות הפגיעה, יכולים להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. ההליך מתואר בתרשים הזרימה הבא:

בדקו אם אתם זכאים

לרשותכם, מחשבון באתר המוסד לביטוח לאומי שבאמצעותו תוכלו לבדוק את זכאותכם להכרה כנפגעי עבודה. למחשבון – לחצו על הקישור הבא.

  • רק מי שעונים על כל התנאים הבאים עשויים להיות זכאים לדמי פגיעה לנפגע עבודה:
    1. מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה.
    2. אינם מסוגלים לעבוד בעבודתם או בעבודה מתאימה אחרת עקב פגיעה בעבודה, בהתאם לאישור רפואי.
    3. הם מחזיקים בתעודה על אי-כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינם יכולים לעבוד.
    4. הם לא עבדו בתקופה המצוינת בתעודה. מי שנקבע להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על-פי האישור הרפואי, זכאים לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדרו מעבודתם.

מי אינו זכאי?

  • מי שעבדו בתקופה שנקבע להם אי-כושר לעבוד, בהתאם לתעודה על אי כושר עבודה.
  • מבוטחים שנפגעו בעת שהיו בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, ועל כן הכנסתם מעבודה לא נפגעה עקב הפגיעה.
  • אסירים ועצירים או חוסים במעון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
  • עובדים זרים השוהים בישראל באופן בלתי חוקי.

כמה אקבל ליום?

  • דמי הפגיעה ליום שכירים ולעצמאים מחושבים על-פי 75% מהכנסת המבוטחים החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקו את עבודתם בשל הפגיעה, לחלק ב-90.
  • לשכירים יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, כולל שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים כגון ביגוד, הבראה ומשכורת 13.
  • אם העובד מועסק ב-2 מקומות עבודה ובשל תאונת עבודה באחד מהם, הוא נאלץ להיעדר מעבודתו ב-2 מקומות העבודה, יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר ב-2 מקומות העבודה גם יחד.
  • עבור עובדים שכירים שלא קיבלו שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבלו שכר מלא. על העובדים להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבלו שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות כמו אישורי מחלה, חופשה וכיו"ב.
  • עובדים עצמאים - דמי הפגיעה יחושבו לפי ההכנסות בשנת המס השוטפת.
  • עובדים שכירים שהם גם עצמאים - עובד שנפגע במהלך עבודתו כשכיר או כעצמאי, יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר משני המקורות גם יחד.
  • דמי הפגיעה לא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום (נכון ל-2024) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.
  • מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

איך אממש את זכותי?

לפני שתגיש את התביעה לביטוח הלאומי, עליך לקבל מהמעסיק שלך טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד השכיר בל/ 250 מלא וחתום על ידו - להורדת הטופס. אם אתה עובד עצמאי, עליך למלא טופס הפניה לטיפול רפואי לעצמאי (בל/283) - להורדת הטופס.

  • עם טופס ההפניה לטיפול הרפואי, עליך לפנות למחלקת תאונות עבודה בקופת חולים שבה אתה חבר, למסור את הטופס לרופא, והרופא ייתן לך "תעודה רפואית ראשונה לנפגעי בעבודה".
  • את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה ומומלץ להגישה במועד הקרוב ביותר לפגיעה. הגשת תביעה לאחר יותר משנה עלולה לפגוע ואף להקטין את גובה הקצבה..
  • למילוי התביעה באופן מקוון באתר הביטוח הלאומי – לחצו כאן.
  • למילוי באופן ידני – הורידו את הטופס הבא ושלחו אותו באתר הביטוח הלאומי – בקישור הבא.

אילו מסמכים עליי לצרף לתביעה?

  • דו"ח מיון מבית החולים שבו טופלת מיד לאחר הפגיעה או "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". בתעודה הרפואית יציין הרופא את האבחנה הרפואית, והתקופה שבה אינך מסוגל לעבוד עקב הפגיעה.
  • עובד שכיר- אם מסיבות שאינן תלויות בך (מחלה, אבטלה, מילואים וכד’) נעדרת מהעבודה ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה - עליך לצרף אישורים על ימי היעדרותך מהעבודה.
  • אם עבדת בכמה מקומות עבודה ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה - עליך לצרף תלושי משכורת או אישורי שכר מכל מקומות העבודה.
  • אם הפגיעה נגרמה מתאונת דרכים - עליך לצרף דו"ח מהמשטרה, צילום תעודת ביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.
  • אם בשל הפגיעה בעבודה תבעת גם פיצויים מצד שלישי שאינו מעסיקך (כגון גורם אחר או חברת ביטוח) - עליך להודיע למחלקת נפגעי עבודה בביטוח הלאומי בקישור הבא.

תשלום על-ידי המעסיק

  • מעסיקים שקיבלו הרשאה מיוחדת מהביטוח הלאומי רשאים לשלם את דמי הפגיעה בגובה 75% מהשכר, אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה בין הצדדים. כלומר, דמי הפגיעה שישלם המעסיק לא יפחתו מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי החוק.
  • אם המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, תשלום דמי הפגיעה ששילם המעסיק מהווה חוב של העובדים כלפי המעסיק.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות