בקצרה
מבוטחים שנפגעו בעבודה ולא מסוגלים לעבוד בגלל הפגיעה, יכולים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל דמי פגיעה.
- לאחר קבלת דמי הפגיעה, מי שתיקבע להם נכות עקב הפגיעה עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה (קצבה חודשית או מענק חד-פעמי).
- כלל התהליך מתואר בתרשים הבא:
למי זה רלוונטי?
- מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה שעברו פגיעה בעבודה וכתוצאה ממנה איבדו את יכולתם לעבוד.
- מתנדבים שנפגעו במהלך פעולת ההתנדבות.
- להגשת התביעה נדרשים מסמכים רפואיים שניתנו לנפגעים כאשר קיבלו טיפול רפואי בעקבות הפגיעה.
מועד הגשת התביעה
- יש להגיש את התביעה לדמי פגיעה בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. הגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכאות לדמי פגיעה ואף להקטין את גובה הקצבה החודשית או המענק שהנפגעים עשויים לקבל אם ייקבעו להם בהמשך אחוזי נכות (אפשר לקבל תשלום רטרואקטיבי רק עד שנה אחת אחורה).
- מי שהגישו תביעה לדמי פגיעה (שהיא גם תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה) בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה ולאחר מכן הגישו את התביעה לקביעת נכות ולגמלת נכות בתוך 12 חודשים מההכרה בפגיעתם כפגיעה בעבודה, יהיו זכאים למלוא גמלת הנכות (אם נקבעה להם נכות שמזכה בגמלה).
- איחור מעבר ל-12 חודשים בהגשת כל אחת מהתביעות (תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה ולאחר מכן תביעה לקביעת נכות ולתשלום גמלת נכות מעבודה) עלול להפחית מהיקף הזכאות. למידע נוסף ראו פסק דין בנושא זה.
שלבי ההליך
- יש למלא ולהגיש מוקדם ככל האפשר טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה.
- יש לתאר בטופס התביעה את הפגיעה ואת נסיבותיה, כולל תאריך הפסקת העבודה עקב הפגיעה.
- נפגעים שכבר חזרו לעבוד, יציינו את תאריך החזרה לעבודה ואת פרטי הטיפול הרפואי שקיבלו.
- מי שלא נעדרו מהעבודה בעקבות הפגיעה יסמנו זאת בטופס (התביעה נדרשת לצורך ההכרה בפגיעה גם אם לא תובעים דמי פגיעה בגין היעדרות מהעבודה).
- יש למלא ולחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית המצורף לטופס התביעה.
- לטופס יש לצרף את המסמכים הרפואיים הבאים, שניתנו בעת הפנייה לטיפול רפואי:
- "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עם האבחנה הרפואית והתקופה שבה הנפגע אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, או דוח חדר מיון, או תעודה רפואית מבית חולים (לא כולל תעודה משירות רפואי פרטי - שר"פ).
- כל מסמך אחר שמעיד על הנזק הרפואי שנגרם כתוצאה מהפגיעה (כגון דוח מד"א).
- עובדים עצמאים שנפגעו בזמן עבודה מחוץ לעסק, יצרפו אישור מהגורם שעבורו ביצעו את העבודה (חשבונית על ביצוע העבודה, הזמנת עבודה, תעודת משלוח וכדומה).
- עובדים זרים יצרפו צילום דרכון. תושבי השטחים יצרפו צילום של תעודת זיהוי.
- מתנדבים שנפגעו בפעולת ההתנדבות יצרפו טופס הפניה למתנדב מהגוף המוסמך שהפנה אותם וצילום כרטיס מתנדב לשנה שבה נפגעו.
- הגוף המפנה להתנדבות ימלא בטופס התביעה את פרטי הפגיעה (תיאור הפגיעה, מקומה וכו’) ויחתום במקום שמיועד למילוי על-ידי המעסיק.
- מתנדבים שהיו שכירים לפני שנפגעו בפעולת ההתנדבות, יבקשו מהמעסיק למלא את הפרטים הבאים בטופס התביעה:
- שכר עבודתם ב-3 החודשים שקדמו לפגיעתם כמתנדב.
- תאריך תחילת עבודתם אצל המעסיק.
- תאריכי הפסקה וחזרה לעבודה - אם הפגיעה בעת ההתנדבות גרמה להיעדרות מהעבודה.
- אם הפגיעה היא כתוצאה מתאונת דרכים, או שיש תביעת נזיקין נגד צד ג, יש לצרף:
- אישור מהמשטרה.
- צילום של תעודת הביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.
- אם הנפגעים תבעו גם פיצויים מצד שלישי שאינו מעסיקם (לדוגמה חברת ביטוח) יש להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי.
- שכירים שנעדרו מהעבודה בנסיבות שלא תלויות בהם (לדוגמה מחלה, מילואים, אבטלה) ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה נדרשים להגיש אישורים על ימי היעדרותם.
- שכירים שעבדו אצל מעסיקים שונים ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה נדרשים לצרף תלושי משכורת או אישורי שכר מכל המעסיקים.
- אפשר להגיש את הטופס ומסמכי התביעה באמצעות:
- שליחת טופס תביעה באופן מקוון בצירוף המסמכים.
- מילוי טופס תביעה באופן מקוון והדפסתו, או הדפסה ומילוי טופס תביעה באופן ידני, והגשת הטופס והמסמכים באחת מהדרכים הבאות:
- שליחה באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.
- הגשת התביעה לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.
- אם המעסיק קיבל הרשאה מהמוסד לביטוח לאומי לשלם ישירות לעובדים את דמי הפגיעה, הטפסים יוגשו לביטוח הלאומי על-ידי המעסיק.
נפגעים (מבוטחים) שכירים
- את טופס התביעה יש למסור למעסיק, כדי שיאשר את נסיבות הפגיעה, יפרט את שכר העובד/ת בכל אחד מ-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד עקב הפגיעה ויחתום במקום המיועד לכך בטופס.
- מעסיק שקיבל הרשאה מהמוסד לביטוח לאומי לשלם דמי פגיעה לעובדיו, ישלם את דמי הפגיעה ישירות לעובד/ת במועד שבו הוא משלם שכר לעובדיו.
- דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה שמגיעים לעובד/ת מהביטוח הלאומי.
השלמת פרטים
- לאחר שהוגשו מסמכי התביעה, המוסד לביטוח לאומי עשוי לדרוש מנפגעי העבודה או ממעסיקם להשלים פרטים על הנפגע/ת או הפגיעה.
- המוסד רשאי לעכב את התשלום עד שהנפגעים ימסרו את הפרטים הנוספים, אך התשלום לא יעוכב בגלל מעסיק שלא מסר פרטים נוספים.
המשך התהליך
| מה עכשיו? | לפרטים נוספים | הערות |
|---|---|---|
| אם תביעתכם לדמי פגיעה נדחתה, תוכלו לערער על ההחלטה. |
|
בהליך הערעור אפשר לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. |
| קבלת דמי פגיעה | מקבלי דמי פגיעה שנותרו עם נכות עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה (קצבה חודשית או מענק חד-פעמי). לשם כך עליהם להגיש תביעה לקביעת נכות ולתשלום גמלת נכות מעבודה. |
הענקה מטעמי צדק
- עצמאים שתביעתם לדמי פגיעה נדחתה כי לא שילמו כחוק דמי ביטוח לאומי עשויים לקבל תשלום מטעמי צדק.
- למידע נוסף ראו הענקה מטעמי צדק למי שתביעתם לגמלה נדחתה.
כדאי לדעת
- מעסיק מחויב לדווח על תאונת עבודה למינהל הבטיחות.
שאלות ותשובות
נפגעתי בעבודה, אבל חזרתי לעבוד אחרי כמה ימים. האם עדיין כדאי לי להגיש תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה?
כן. הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה יכולה לסייע גם למי שכבר חזר לעבוד, משום שהיא נדרשת לצורך ההכרה בפגיעה בעבודה ויכולה לאפשר קבלת החזר עבור טיפול רפואי שקשור לפגיעה. אם לא הייתה היעדרות מהעבודה, יש לציין זאת בטופס התביעה.
נפצעתי בעבודה לפני שמונה חודשים ורק עכשיו התפניתי לטפל בזה. האם עדיין אפשר להגיש תביעה לדמי פגיעה?
כן. את התביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
עברו יותר מ-12 חודשים מאז שנפגעתי בעבודה. האם איבדתי את הזכאות לדמי פגיעה?
זה תלוי בנסיבות. הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה לאחר 12 חודשים עלולה לפגוע בזכאות, ובכל מקרה התשלום הרטרואקטיבי מוגבל לשנה אחת. האיחור עלול להשפיע גם על זכויות הנכות מעבודה, אם ייתבעו בהמשך.
הביטוח הלאומי כבר הכיר בפגיעה שלי בעבודה, אבל נשארתי עם נכות. האם אני צריך להגיש תביעה נוספת?
כן. הכרה בפגיעה בעבודה אינה יוצרת באופן אוטומטי זכאות לגמלת נכות מעבודה. לאחר ההכרה יש להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום הגמלה, ובהתאם לדרגת הנכות עשויים להשתלם מענק חד-פעמי או קצבה חודשית.
לא הפסדתי ימי עבודה בגלל התאונה, אבל הייתי צריך לשלם על טיפול רפואי. האם יש בכלל טעם להגיש תביעה לדמי פגיעה?
כן. תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה נדרשת גם במצב שבו לא תובעים תשלום עבור היעדרות מהעבודה, משום שהיא יכולה לשמש להכרה בפגיעה בעבודה ולמימוש הזכויות הנלוות לטיפול הרפואי בעקבות הפגיעה.
קיבלתי טיפול בחדר מיון אחרי תאונת העבודה, אבל לא נתנו לי "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". איזה מסמך אפשר לצרף לתביעה?
דוח חדר מיון או תעודה רפואית מבית חולים יכולים לשמש כמסמך רפואי לתביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה במקום תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. ניתן לצרף גם מסמכים נוספים המעידים על הנזק שנגרם בעקבות הפגיעה.
אני עובד אצל שני מעסיקים ונפגעתי בעבודה. האם מספיק שאצרף לתביעה את תלושי השכר מהמעסיק העיקרי?
לא. עובד שכיר שעבד אצל כמה מעסיקים בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה צריך לצרף לתביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה תלושי משכורת או אישורי שכר מכל המעסיקים הרלוונטיים לתקופה זו.
בשלושת החודשים שלפני התאונה נעדרתי מהעבודה בגלל מחלה וגם בגלל מילואים. האם הביטוח הלאומי יבקש ממני מסמכים על התקופות האלה?
כן. עובד שכיר שנעדר בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה מסיבות שאינן תלויות בו, כגון מחלה, שירות מילואים או אבטלה, נדרש לצרף לתביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה אישורים על ימי ההיעדרות.
אני עצמאי ונפגעתי אצל לקוח בזמן שביצעתי עבורו עבודה. איך אני יכול להראות שהייתי שם במסגרת העבודה?
עובד עצמאי שנפגע בזמן עבודה מחוץ לעסק צריך לצרף לתביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה מסמך שמוכיח את ביצוע העבודה עבור אותו גורם, למשל חשבונית, הזמנת עבודה או תעודת משלוח.
נפגעתי בתאונת דרכים בזמן העבודה ואני גם תובע את חברת הביטוח. האם צריך לציין את התביעה גם בטופס לביטוח הלאומי?
כן. כאשר פגיעה בעבודה נגרמה בתאונת דרכים או קיימת תביעה נגד צד שלישי, יש לצרף לתביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה אישור משטרה, צילום תעודת הביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח. יש גם להודיע לביטוח הלאומי על התביעה נגד הצד השלישי.
המעסיק שלי מסרב לחתום על טופס התביעה לדמי פגיעה כי הוא טוען שהתאונה לא קרתה בעבודה. האם בלי החתימה שלו אי אפשר להגיש את התביעה?
לא. המעסיק נדרש למסור את פרטי הפגיעה, נתוני השכר ולחתום במקום המיועד לכך, אך ההכרעה אם להכיר באירוע כפגיעה בעבודה היא של המוסד לביטוח לאומי. גם כאשר המעסיק אינו מוסר פרטים נוספים שהתבקשו ממנו, התשלום לא יעוכב רק מסיבה זו.
המעסיק שלי נמצא בהסדר עם הביטוח הלאומי ומשלם לי את דמי הפגיעה בעצמו. האם במקרה כזה המעסיק הוא שמגיש את הטפסים?
כן. כאשר המעסיק קיבל הרשאה מהמוסד לביטוח לאומי לשלם ישירות את דמי הפגיעה, הטפסים מוגשים לביטוח הלאומי על-ידי המעסיק. דמי הפגיעה משולמים לעובד במועד שבו המעסיק משלם את שכר עובדיו.
המעסיק משלם לי את דמי הפגיעה ישירות. האם הוא רשאי לשלם לי סכום נמוך יותר מזה שהביטוח הלאומי היה משלם?
לא. דמי הפגיעה המשולמים לעובד על-ידי מעסיק שקיבל הרשאה לכך מהמוסד לביטוח לאומי לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה שהעובד זכאי להם מהמוסד לביטוח לאומי.
הגשתי תביעה לדמי פגיעה והיא נדחתה. האם יש אפשרות לבקש בחינה נוספת של ההחלטה?
כן. במקרים המתאימים ניתן לפנות לוועדת תביעות בתוך 6 חודשים ממועד החלטת הדחייה. בנוסף, ניתן לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה, בכפוף למועד ולתנאים שנקבעו לכך.
אני עצמאי והתביעה שלי לדמי פגיעה נדחתה כי לא שילמתי את דמי הביטוח הלאומי כנדרש. האם עדיין קיימת אפשרות לקבל תשלום?
זה תלוי בנסיבות. עצמאי שתביעתו לדמי פגיעה נדחתה בגלל אי-תשלום דמי ביטוח לאומי עשוי להיות זכאי לבקש הענקה מטעמי צדק. הזכאות במסלול זה אינה אוטומטית והיא נבחנת לפי התנאים הרלוונטיים.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
| שם | אתר | דוא"ל | טלפוןטל' |
|---|---|---|---|
| מענה ממשלתי מרכזי | אתר | פניה מקוונת | 12991299 |
| ביטוח לאומי | אתר | *6050*6050 | |
| יד מכוונת (ביטוח לאומי) | אתר | *2496*2496 | |
| שי"ל | אתר | 118118 |
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
חקיקה ונהלים
- חוק הביטוח הלאומי - פרק ה' סימן ד'
- תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)
- תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)
תודות
- המידע המקורי בדף זה נכתב במסגרת פרוייקט הנגשת זכויות במחלקה לזקן של אגף הרווחה - עיריית ירושלים, בתרומתה האדיבה של עמותת משוב.