עובדים שנפגעו בתאונת עבודה ומבוטחים בביטוח נפגעי עבודה צריכים להגיש תביעה לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי
הגשת התביעה לאחר יותר משנה מיום הפגיעה עלולה לפגוע בזכאות לתשלום
מי שקיבלו דמי פגיעה ובהמשך נקבעה להם נכות עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה (קצבה חודשית או מענק חד-פעמי)
למידע רשמי ראו אתר המוסד לביטוח לאומי
בקצרה
מבוטחים שנפגעו בעבודה ולא מסוגלים לעבוד בגלל הפגיעה, יכולים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל דמי פגיעה.
- לאחר קבלת דמי הפגיעה, מי שתיקבע להם נכות עקב הפגיעה עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה (קצבה חודשית או מענק חד-פעמי).
- כלל התהליך מתואר בתרשים הבא:
נקבעו לפחות 9% נכות? ראו פרטים על מענק חד-פעמי או קצבה חודשית
ערעור (במידת הצורך)
דיון מחדש בעקבות החמרה במצב הכלכלי או במצב הרפואי
למי זה רלוונטי?
- מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה שעברו פגיעה בעבודה וכתוצאה ממנה איבדו את יכולתם לעבוד.
- מתנדבים שנפגעו במהלך פעולת ההתנדבות.
- להגשת התביעה נדרשים מסמכים רפואיים שניתנו לנפגעים כאשר קיבלו טיפול רפואי בעקבות הפגיעה.
מועד הגשת התביעה
- יש להגיש את התביעה לדמי פגיעה בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה. הגשת תביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכאות לדמי פגיעה ואף להקטין את גובה הקצבה החודשית או המענק שהנפגעים עשויים לקבל אם ייקבעו להם בהמשך אחוזי נכות (אפשר לקבל תשלום רטרואקטיבי רק עד שנה אחת אחורה).
- מי שהגישו תביעה לדמי פגיעה (שהיא גם תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה) בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה ולאחר מכן הגישו את התביעה לקביעת נכות ולגמלת נכות בתוך 12 חודשים מההכרה בפגיעתם כפגיעה בעבודה, יהיו זכאים למלוא גמלת הנכות (אם נקבעה להם נכות שמזכה בגמלה).
- איחור מעבר ל-12 חודשים בהגשת כל אחת מהתביעות (תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה ולאחר מכן תביעה לקביעת נכות ולתשלום גמלת נכות מעבודה) עלול להפחית מהיקף הזכאות. למידע נוסף ראו פסק דין בנושא זה.
שלבי ההליך
- יש למלא ולהגיש מוקדם ככל האפשר טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה.
- יש לתאר בטופס התביעה את הפגיעה ואת נסיבותיה, כולל תאריך הפסקת העבודה עקב הפגיעה.
- נפגעים שכבר חזרו לעבוד, יציינו את תאריך החזרה לעבודה ואת פרטי הטיפול הרפואי שקיבלו.
- מי שלא נעדרו מהעבודה בעקבות הפגיעה יסמנו זאת בטופס (התביעה נדרשת לצורך ההכרה בפגיעה גם אם לא תובעים דמי פגיעה בגין היעדרות מהעבודה).
- יש למלא ולחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית המצורף לטופס התביעה.
- לטופס יש לצרף את המסמכים הרפואיים הבאים, שניתנו בעת הפנייה לטיפול רפואי:
- "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עם האבחנה הרפואית והתקופה שבה הנפגע אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, או דוח חדר מיון, או תעודה רפואית מבית חולים (לא כולל תעודה משירות רפואי פרטי - שר"פ).
- כל מסמך אחר שמעיד על הנזק הרפואי שנגרם כתוצאה מהפגיעה (כגון דוח מד"א).
- עובדים עצמאים שנפגעו בזמן עבודה מחוץ לעסק, יצרפו אישור מהגורם שעבורו ביצעו את העבודה (חשבונית על ביצוע העבודה, הזמנת עבודה, תעודת משלוח וכדומה).
- עובדים זרים יצרפו צילום דרכון. תושבי השטחים יצרפו צילום של תעודת זיהוי.
- במקרה של מתנדבים שנפגעו במהלך פעולת ההתנדבות:
- הגוף המפנה להתנדבות חייב לאשר בנפרד את עצם קיומה של ההפניה להתנדבות וכן את הפרטים הקשורים בפגיעה (תיאור הפגיעה, מקומה וכו’) ולחתום על טופס התביעה במקום המיועד למילוי על-ידי המעסיק.
- מתנדבים שהיו שכירים לפני שנפגעו בפעולת ההתנדבות, יבקשו מהמעסיק למלא את הפרטים הבאים בטופס התביעה:
- שכר עבודתם ב-3 החודשים שקדמו לפגיעתם כמתנדב.
- תאריך תחילת עבודתם אצל המעסיק.
- תאריכי הפסקה וחזרה לעבודה - אם הפגיעה בעת ההתנדבות גרמה להיעדרות מהעבודה.
- אם הפגיעה היא כתוצאה מתאונת דרכים, או שיש תביעת נזיקין נגד צד ג, יש לצרף:
- אישור מהמשטרה.
- צילום של תעודת הביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.
- אם הנפגעים תבעו גם פיצויים מצד שלישי שאינו מעסיקם (לדוגמה חברת ביטוח) יש להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי.
- שכירים שנעדרו מהעבודה בנסיבות שלא תלויות בהם (לדוגמה מחלה, מילואים, אבטלה) ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה נדרשים להגיש אישורים על ימי היעדרותם.
- שכירים שעבדו אצל מעסיקים שונים ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה נדרשים לצרף תלושי משכורת או אישורי שכר מכל המעסיקים.
- אפשר להגיש את הטופס ומסמכי התביעה באמצעות:
- שליחת טופס תביעה באופן מקוון בצירוף המסמכים.
- מילוי טופס תביעה באופן מקוון והדפסתו, או הדפסה ומילוי טופס תביעה באופן ידני, והגשת הטופס והמסמכים באחת מהדרכים הבאות:
- שליחה באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.
- הגשת התביעה לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.
- אם המעסיק קיבל הרשאה מהמוסד לביטוח לאומי לשלם ישירות לעובדים את דמי הפגיעה, הטפסים יוגשו לביטוח הלאומי על-ידי המעסיק.
נפגעים (מבוטחים) שכירים
- את טופס התביעה יש למסור למעסיק, כדי שיאשר את נסיבות הפגיעה, יפרט את שכר העובד/ת בכל אחד מ-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד עקב הפגיעה ויחתום במקום המיועד לכך בטופס.
- מעסיק שקיבל הרשאה מהמוסד לביטוח לאומי לשלם דמי פגיעה לעובדיו, ישלם את דמי הפגיעה ישירות לעובד/ת במועד שבו הוא משלם שכר לעובדיו.
- דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה שמגיעים לעובד/ת מהביטוח הלאומי.
השלמת פרטים
- לאחר שהוגשו מסמכי התביעה, המוסד לביטוח לאומי עשוי לדרוש מנפגעי העבודה או ממעסיקם להשלים פרטים על הנפגע/ת או הפגיעה.
- המוסד רשאי לעכב את התשלום עד שהנפגעים ימסרו את הפרטים הנוספים, אך התשלום לא יעוכב בגלל מעסיק שלא מסר פרטים נוספים.
המשך התהליך
| מה עכשיו? | לפרטים נוספים | הערות |
|---|---|---|
| אם תביעתכם לדמי פגיעה נדחתה, תוכלו לערער על ההחלטה. |
|
בהליך הערעור אפשר לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים. |
| קבלת דמי פגיעה | מקבלי דמי פגיעה שנותרו עם נכות עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה (קצבה חודשית או מענק חד-פעמי). לשם כך עליהם להגיש תביעה לקביעת נכות ולתשלום גמלת נכות מעבודה. |
הענקה מטעמי צדק
- עצמאים שתביעתם לדמי פגיעה נדחתה כי לא שילמו כחוק דמי ביטוח לאומי עשויים לקבל תשלום מטעמי צדק.
- למידע נוסף ראו הענקה מטעמי צדק למי שתביעתם לגמלה נדחתה.
כדאי לדעת
- מעסיק מחויב לדווח על תאונת עבודה למינהל הבטיחות.
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
מקורות משפטיים ורשמיים
פסקי דין
חקיקה ונהלים
- חוק הביטוח הלאומי - פרק ה' סימן ד'
- תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)
- תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)
תודות
- המידע המקורי בדף זה נכתב במסגרת פרוייקט הנגשת זכויות במחלקה לזקן של אגף הרווחה - עיריית ירושלים, בתרומתה האדיבה של עמותת משוב.