הקדמה:

עובדים שנפגעו בתאונת עבודה ומבוטחים בביטוח נפגעי עבודה זכאים להגיש תביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי
הגשת התביעה לאחר יותר משנה מיום הפגיעה עלולה לפגוע בזכאות לתשלום
מי שקיבלו דמי פגיעה, ונותרו עם נכות, עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

מבוטחים שנפגעו בעבודה ואינם מסוגלים לעבוד בשל הפגיעה, יכולים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל דמי פגיעה.

  • לאחר קבלת דמי הפגיעה, מי שנותרה להם נכות עקב הפגיעה עשויים להיות זכאים לקצבת נכות מעבודה, לפי ההליך המתואר בתרשים הבא:

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

שימו לב
יש להגיש את התביעה לצורך ההכרה בפגיעה וקבלת החזר על תשלומים ששולמו עבור טיפול רפואי, גם אם לא תובעים דמי פגיעה בגין היעדרות מהעבודה.

מועד הגשת התביעה

  • את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך שנה (12 חודשים) מיום הפגיעה. הגשת תביעה לאחר יותר משנה עלולה לפגוע בזכאות של העובדים לדמי פגיעה ואף להקטין את גובה גמלת הנכות שיקבלו אם ייקבעו להם אחוזי נכות, היות שניתן לקבל תשלום באופן רטרואקטיבי עבור לא יותר משנה קלנדרית אחת אחורה.
דוגמה
עובד נפצע ונעדר ממקום עבודתו מיום 01.12.2011 ועד יום 01.03.2012. את הבקשה לדמי הפגיעה הוא הגיש ביום 01.01.2013. היות שניתן לקבל תשלום באופן רטרואקטיבי עבור שנה אחת בלבד, הוא יוכל לקבל תשלום דמי פגיעה רק עבור החודשים ינואר ופברואר 2012, ולא עבור דצמבר 2011.
  • עובדים שהגישו את התביעה לדמי פגיעה (שהיא גם התביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה) בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה או ממועד היווצרות הנכות, ולאחר מכן הגישו את התביעה לקביעת דרגת נכות (תביעה לגמלת נכות) תוך 12 חודשים מהמועד שבו הכיר המוסד לביטוח לאומי בפגיעתם כפגיעה בעבודה, יהיו זכאים לגמלת הנכות המלאה החל ממועד תחילת הנכות, ללא כל הפחתה.
  • איחור מעבר ל-12 חודשים בהגשת כל אחת מהתביעות (תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה ולאחר מכן התביעה לקביעת דרגת נכות וקבלת גמלת נכות מעבודה) נחשב לשיהוי, והמוסד לביטוח לאומי עלול להפחית את גובה המענק בהתאם לתקופת השיהוי או להעניק את הגמלה רק ממועד מאוחר יותר ולא ממועד תחילת הנכות. למידע נוסף, ראו פסק דין בנושא זה.

שלבי ההליך

  • יש למלא ולהגיש מוקדם ככל האפשר טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה.
  • יש לתאר בטופס התביעה את הפגיעה ואת נסיבותיה, כולל תאריך הפסקת העבודה עקב הפגיעה.
  • נפגעים שכבר חזרו לעבוד, יציינו את תאריך החזרה לעבודה ואת פרטי הטיפול הרפואי שקיבלו.
  • מי שלא נעדרו מהעבודה בעקבות הפגיעה יסמנו זאת בטופס (התביעה נדרשת לצורך ההכרה בפגיעה גם אם לא תובעים דמי פגיעה בגין היעדרות מהעבודה).
  • יש למלא ולחתום על כתב ויתור על סודיות רפואית המצורף לטופס התביעה.
  • לטופס יש לצרף את המסמכים הרפואיים הבאים, שניתנו בעת הפנייה לטיפול רפואי:
    • "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" עם האבחנה הרפואית והתקופה שבה הנפגע אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, או דוח חדר מיון, או תעודה רפואית מבית חולים (לא כולל תעודה משירות רפואי פרטי - שר"פ).
    • כל מסמך אחר המעיד על הנזק הרפואי שנגרם כתוצאה מהפגיעה (כגון דוח מד"א).
  • עובדים עצמאים שנפגעו בזמן עבודה מחוץ לעסק, יצרפו אישור מהגורם שעבורו ביצעו את העבודה (חשבונית על ביצוע העבודה, הזמנת עבודה, תעודת משלוח וכדומה).
  • עובדים זרים יצרפו צילום דרכון. תושבי השטחים יצרפו צילום של תעודת זיהוי.
  • במקרה של מתנדבים שנפגעו במהלך פעולת ההתנדבות:
    • הגוף המפנה להתנדבות חייב לאשר בנפרד את עצם קיומה של ההפניה להתנדבות וכן את הפרטים הקשורים בפגיעה (תיאור הפגיעה, מקומה וכו’) ולחתום על טופס התביעה במקום המיועד למילוי על-ידי המעסיק.
    • מתנדבים שהיו שכירים לפני שנפגעו בפעולת ההתנדבות, יבקשו מהמעסיק למלא את הפרטים הבאים בטופס התביעה:
      • שכר עבודתם בשלושת החודשים שקדמו לפגיעתם כמתנדב.
      • תאריך תחילת עבודתם אצל המעסיק.
      • תאריכי הפסקה וחזרה לעבודה - אם הפגיעה בעת ההתנדבות גרמה להיעדרות מהעבודה.
  • אם הפגיעה היא כתוצאה מתאונת דרכים, או שיש תביעת נזיקין נגד צד ג, יש לצרף:
    • אישור מהמשטרה.
    • צילום של תעודת הביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.
  • אם הנפגעים תבעו גם פיצויים מצד שלישי שאינו מעסיקם (לדוגמה חברת ביטוח) יש להודיע על כך למוסד לביטוח לאומי.
  • עובדים שכירים שנעדרו מהעבודה בנסיבות שאינן תלויות בהם (לדוגמה מחלה, מילואים, אבטלה) בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה נדרשים להגיש אישורים על ימי היעדרותם.
  • עובדים שכירים שעבדו במספר מקומות עבודה שונים בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה נדרשים לצרף תלושי משכורת או אישורי שכר מכל מקומות העבודה.
  • הגשת הטופס ומסמכי התביעה אפשרית באמצעות:
    1. שליחת טופס תביעה באופן מקוון בצירוף המסמכים.
    2. מילוי טופס תביעה באופן מקוון והדפסתו, או הדפסה ומילוי טופס תביעה באופן ידני, והגשת הטופס והמסמכים באחת מהדרכים הבאות:
  • אם למקום העבודה של הנפגעים קיימת הרשאה מהמוסד לביטוח לאומי לשלם ישירות לעובדים את דמי הפגיעה, הטפסים יוגשו לביטוח הלאומי על-ידי מקום העבודה.

נפגעים (מבוטחים) שכירים

  • את טופס התביעה יש למסור למעסיק, כדי שיאשר את נסיבות הפגיעה, יפרט את שכר העובד/ת בכל אחד משלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה לעבוד עקב הפגיעה ולחתום במקום המיועד לכך בטופס.
  • מעסיק שקיבל הרשאה מהמוסד לביטוח לאומי לשלם דמי פגיעה לעובדיו, ישלם את דמי הפגיעה ישירות לעובד/ת במועד שבו הוא משלם שכר לעובדיו.
  • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובד/ת על-פי החוק.

המשך התהליך

מה עכשיו? לפרטים נוספים הערות
אם תביעתכם לדמי פגיעה נדחתה, תוכלו לערער על ההחלטה. ניתן לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
קבלת דמי פגיעה. זכאים לדמי פגיעה שנותרו עם נכות עשויים להיות זכאים לקצבת נכות מעבודה ועליהם להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.


הענקה מטעמי צדק


חשוב לדעת

  • לאחר שהוגשו מסמכי התביעה, המוסד לביטוח לאומי עשוי לדרוש מהעובדים שנפגעו בעבודה או ממעסיקם להשלים פרטים הקשורים לנפגע/ת או לפגיעה. המוסד רשאי לעכב את התשלום עד שהנפגעים ימסרו את הפרטים הנוספים, אך לא יחול עיכוב בתשלום בשל מעסיק שהתבקש להוסיף פרטים ולא מסר אותם.
  • זכאים לדמי פגיעה שנותרו עם נכות עשויים להיות זכאים לקצבת נכות מעבודה. למידע נוסף ראו קצבת נכות ומענק נכות לנפגעי עבודה.
  • מעסיק מחויב לדווח על תאונת עבודה למינהל הבטיחות.

פסקי דין


חקיקה ונהלים

תודות