מבוטחים שנפגעו במהלך עבודתם (וכן מתנדבים שנפגעו במהלך התנדבותם) עשויים להיות זכאים לתשלום דמי פגיעה אם אינם מסוגלים לעבוד עקב הפגיעה
דמי הפגיעה משולמים לכל היותר עבור 13 שבועות ולא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום, נכון ל-2024
מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות, עשויים להיות זכאים לגמלת נכות מעבודה
מי שנפגעו בתאונה שלא אירעה תוך כדי ועקב העבודה, עשויים להיות זכאים לדמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

תקציר

מבוטחים שנפגעו מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע או מפגיעת מיקרוטראומה, ועל-פי אישור רפואי אינם מסוגלים לעבוד (בעבודתם או בעבודה מתאימה אחרת), יהיו זכאים לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה.

  • הזכאות חלה גם על תושב ישראל שנפגע בעת עבודתו בחו"ל וכן על מתנדבים שנפגעו במהלך התנדבותם, אם הפגיעה שאירעה להם הוכרה כפגיעה בעבודה.
  • עובדים שנעדרו מעבודתם עקב פגיעה בעבודה והוכרו כנפגעי עבודה, אינם זכאים לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, אלא לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • בתקופה שהם מקבלים דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי המחלה הצבורים של העובדים (מלבד ליום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה במקרה שהעובד/ת נעדר/ה פחות מ-12 יום).
  • מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות בעקבות הפגיעה (כולל מי שחזרו לעבודה בתום התקופה ששולמו להם דמי הפגיעה), יכולים להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. כלל ההליך מתואר בתרשים הזרימה הבא:

מי זכאי?

  • מי שעונים על כל התנאים הבאים:
    1. הם מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה.
    2. עקב פגיעה בעבודה הם אינם מסוגלים לעבוד בעבודתם או בעבודה מתאימה אחרת, בהתאם לאישור רפואי.
    3. הם מחזיקים בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינם יכולים לעבוד.
    4. הם לא עבדו בתקופה המצוינת בתעודה. מי שנקבע להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על-פי האישור הרפואי, זכאים לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר השעות שבהן נעדרו מעבודתם.
  • זכאים, בהתאמה, גם תושב ישראל שנפגע בעת עבודתו בחו"ל וכן מתנדבים שנפגעו במהלך התנדבותם, אם הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה.

מי אינו זכאי?

  • מי שעבדו בתקופה שנקבע להם אי-כושר לעבוד (בהתאם לתעודה על אי כושר עבודה).
  • מבוטחים שנפגעו בעת שהיו בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, ועל כן הכנסתם מעבודה לא נפגעה עקב הפגיעה.
  • אסירים ועצירים או חוסים במעון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
  • עובדים זרים השוהים בישראל באופן בלתי חוקי.

מקבלי קצבאות נוספות מהמוסד לביטוח לאומי

  • מבוטחים הזכאים עבור אותו פרק זמן גם לדמי פגיעה בעבודה וגם לתגמולי מילואים, יבחרו באחת משתי הגמלאות.
  • בתקופה שבה זכאים לדמי פגיעה בעבודה לא תיתכן זכאות לדמי אבטלה.
  • דמי הפגיעה נחשבים כהכנסה בעת בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה).

שיעור דמי הפגיעה

שיעור דמי הפגיעה ליום

  • שיעור דמי הפגיעה ליום לעובד שכיר ועובד עצמאי מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטחים החייבת בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקו את עבודתם בשל הפגיעה, לחלק ב-90.
  • עובדים שכירים שלא קיבלו שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבלו שכר מלא. על העובדים להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבלו שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו"ב).
  • דמי הפגיעה לא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום (נכון ל-2024) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.
  • מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
  • לפרטים נוספים, ראו חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה.

ההכנסה החייבת לצורך חישוב דמי הפגיעה

  • עובדים שכירים - לשכירים דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לרבות שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
    • אם העובד מועסק ב-2 מקומות עבודה ובשל תאונת עבודה באחד מהם, הוא נאלץ להיעדר מעבודתו ב-2 מקומות העבודה, אזי יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר החייב ב-2 מקומות העבודה גם יחד.
  • עובדים עצמאיים - דמי הפגיעה יחושבו לפי ההכנסות בשנת המס השוטפת, בתנאי שבזמן הפגיעה בעבודה הנפגע היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד.
  • עובדים שכירים שהם גם עצמאים - עובד שנפגע במהלך עבודתו כשכיר או כעצמאי, יחושבו דמי הפגיעה לפי השכר משני המקורות גם יחד, בתנאי שבזמן הפגיעה בעבודה הנפגע היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד.

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.
דוגמה
עובדת נפגעה בעבודה ונקבע לה אי כושר עבודה חלקי, כך שעליה לעבוד 3 שעות ביום בלבד.
  • מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
  • העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).

תהליך מימוש הזכות

משך התשלום לעובד שכיר

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור התקופה שבה הנפגעים לא עבדו ולכל היותר עד ל-13 שבועות החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • יום הפגיעה: עבור יום הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה. המעסיק ישלם את שכרם של העובדים עבור יום זה.
  • היעדרות עד 12 יום:
    • לשכירים שנעדרו פחות מ-12 יום ישולמו דמי פגיעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
    • יום ההיעדרות הראשון והשני שאחרי יום הפגיעה (שלא מקבלים עבורם דמי פגיעה) נחשבים לימי מחלה שמזכים את העובדים בדמי מחלה מהמעסיק. זאת בתנאי שהעובדים הציגו למעסיק תעודת מחלה ונותרו להם ימי מחלה צבורים. לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה בנושא זה מ-2011, ראו תעא (נצ') 3003-09‏ (פסקה 18) באתר נבו.
דוגמה
  • עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדר בגלל הפגיעה עד ל-9 ביולי (סה"כ 9 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • עבור היעדרותו ביום הפגיעה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק.
  • יום ההיעדרות הראשון ויום ההיעדרות השני שאחרי יום התאונה יחשבו כימי מחלה וינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד.
  • על פי החוק, על יום המחלה הראשון העובד לא זכאי לשכר ועבור יום המחלה השני הוא זכאי לתשלום מהמעסיק בגובה 50% מהשכר היומי.
  • אם במקום עבודתו נהוג לשלם דמי מחלה מהיום הראשון להיעדרות, ישולמו לעובד דמי מחלה לפי הנוהג.
  • החל מ-4 ביולי (יום ההיעדרות השלישי אחרי יום התאונה) העובד יהיה זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 6 ימים, עד ל-9 ביולי.
  • היעדרות מעל 12 יום:
    • לשכירים שנעדרו מעל 12 ימים המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה החל מהיום שאחרי יום הפגיעה (המעסיק ישלם להם את שכרם ביום הפגיעה).
    • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדים עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם מדובר במעסיקים של עובדים במשק בית שנפגעו בעבודה).
    • אם העובד/ת מועסק/ת אצל מספר מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי יגבה את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי בשכר העובד/ת מתוך הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד/ת אצל כל המעסיקים.
דוגמה
  • עובדת שכירה נפגעה בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדרה בגלל הפגיעה עד ל-15 ביולי (סה"כ 15 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • העובדת זכאית לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 14 ימים, החל מהיום שלמחרת יום התאונה (2 ביולי) ועד ל-15 ביולי.
  • בנוסף היא זכאית לתשלום מהמעסיק על היעדרותה ביום הפגיעה.
  • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדת עבור 12 הימים הראשונים אחרי התאונה (מ-2 ביולי עד ל-13 ביולי).

תשלום דמי פגיעה על ידי המעסיק

  • מעסיקים שקיבלו הרשאה מיוחדת מהביטוח הלאומי רשאים לשלם את דמי הפגיעה לעובדיהם (על פי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי), והביטוח הלאומי יחזיר למעסיקים את הכספים ששילמו לעובדים בתוספת עמלה בשיעור 2.5% מדמי הפגיעה.
  • במקרה זה על המעסיק לשלם ישירות לעובדים את דמי הפגיעה בגובה 75% מהשכר (אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה בין הצדדים).
  • המעסיק ישלם לעובדים את דמי הפגיעה במועד תשלום השכר בסמוך לתאונה, גם אם טרם הגיש תביעה למוסד ביטוח לאומי להחזר דמי הפגיעה וגם אם המוסד טרם הכיר בתאונה כתאונת עבודה.
  • על המעסיק להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להחזר תשלום דמי פגיעה והמוסד יחזיר למעסיק את דמי הפגיעה, לא כולל את התשלום עבור 12 הימים הראשונים.
  • אם המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, תשלום דמי הפגיעה ששילם המעסיק מהווה מצד אחד חוב של העובדים כלפי המעסיק. המעסיק רשאי לנכות חוב זה משכר העובדים רק אם קיימת התחייבות בכתב מהעובדים למעסיק ובתנאי שהסכום שינוכה מהשכר על חשבון החוב לא יהיה גבוה מרבע מהשכר.
  • מצד שני, אם העובדים הציגו תעודת מחלה לתקופת ההיעדרות (שלא הוכרה כתאונת עבודה) ויש לרשותם ימי מחלה צבורים, על המעסיק חלה חובה לשלם לעובדים דמי מחלה כדין עבור תקופת ההיעדרות.
    • אם סכום דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לעובדים גבוה מדמי הפגיעה ששילם להם, עליו לשלם לעובדים את ההפרש.
    • אם סכום דמי המחלה שעל המעסיק לשלם לעובדים נמוך מדמי הפגיעה ששילם להם, ההפרש ייחשב כחוב של העובדים כלפי המעסיק כמוסבר למעלה.
  • למידע נוסף ראו מעסיק בהסדר לפי תקנה 22 באתר המוסד לביטוח לאומי.

משך התשלום לעובדים עצמאים

  • תשלום דמי פגיעה לעובדים עצמאים ישולם עבור פרק הזמן שבו לא עבדו בשל הפגיעה, לא כולל את 12 ימי ההיעדרות הראשונים מהעבודה, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).

אופן התשלום

  • דמי פגיעה ישולמו לחשבון הבנק של המבוטחים, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.
  • מעסיקים שחתמו הסכם עם הביטוח הלאומי, יכולים לשלם דמי פגיעה לעובדיהם בשם המוסד לביטוח לאומי.
  • דמי פגיעה שישלם המעסיק לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה המגיעים לעובדים על פי חוק.
  • עובדים שמעסיקם שילם להם דמי פגיעה לא יהיו זכאים לתשלום נוסף מהמוסד לביטוח לאומי.

הענקה מטעמי צדק

צבירת זכויות סוציאליות בתקופה של תשלום דמי פגיעה עקב תאונת עבודה

צבירת ותק לפיצויי פיטורים במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

  • סעיף 2 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי תקופת ההיעדרות בשל תאונה או מחלה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לצורך זכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • משמעות הדבר היא שאם עובדים הועסקו במשך שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אבל במהלך השנה נעדרו מהעבודה עקב תאונת עבודה כך שבפועל עבדו פחות משנה, הם ייחשבו (לצורך זכותם לפיצויי פיטורים) כאילו עבדו שנה מלאה.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת חודש ינואר 2017.
  • בחודש נובמבר נפגע בעבודה ונעדר מהעבודה במשך 2 חודשים.
  • לאחר שובו (באמצע ינואר 2018) פוטר מהעבודה עקב צמצומים.
  • העובד ייחשב כמי שעבד שנה במקום העבודה (למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים בשל היעדרות בת חודשיים), ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
דוגמה
  • עובד פוטר מהעבודה לאחר שהתקיימו בינו לבין המעסיק יחסי עבודה במשך 2 שנים, במהלכן נעדר העובד בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
  • במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.
  • כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.

הפקדות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

  • בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לפנסיה בתקופת היעדרותם של העובדים בשל תאונת עבודה. חובה זו תחול אם הצדדים הסכימו לכך בהסכם העבודה האישי, או שקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובדים.
  • עם זאת:
    • בפסק הדין האזורי תעא (ת"א) 3488-07 נפסק כי מעסיק חייב להמשיך ולהפריש את חלקו בקרן הפנסיה עבור התקופה שבה העובד נעדר מהעבודה בשל תאונת עבודה, כל זמן שממשיכים להתקיים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק, ובלבד שלא קיימת הסכמה אחרת בין הצדדים.
    • בפסק הדין האזורי סעש (נצ') 2420-10-13 נפסק כי היות שהיעדרותו של העובד בשל תאונת העבודה הייתה לתקופה ממושכת מאוד (למשך כשנתיים) ולאחריה לא חזר העובד לעבודתו מייד, לא חלה על המעסיק חובה להפריש לביטוח פנסיוני בתקופה שבה נעדר העובד בשל תאונת העבודה.
  • פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה הם פסקי דין מנחים בלבד, ונכון למאי 2019 טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי בסוגיה זו.
שימו לב
חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) כולל במקרים רבים תשלום של אבדן כושר עבודה ושחרור מפרמיות גם במקרה של אבדן כושר עבודה הנגרם כתוצאה מתאונת עבודה. חשוב לבחון אם הכיסוי הביטוחי הקיים כולל שחרור מפרמיות בתקופת ההיעדרות בגין תאונת עבודה.

צבירת ותק לדמי הבראה במהלך תקופת היעדרות בשל של תאונת עבודה

  • היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • בית הדין האזורי לעבודה פסק כי יש לראות בתקופת תאונת עבודה כחופשה ללא תשלום שאינה צוברת ותק להבראה. טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי.

צבירת ימי חופשה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

  • מספר ימי החופשה השנתית שהעובדים זכאים להם במהלך השנה שבה נעדרו מהעבודה בגלל תאונת עבודה, ייקבעו לפי מספר ימי העבודה שעבדו בפועל באותה שנה.
  • עובדים שבינם לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד-מעסיק במשך כל השנה (ינואר-דצמבר), אך הם נעדרו מעבודתם במהלך השנה בגלל תאונת עבודה יהיו זכאים לימי חופשה הבאים:
    • מי שעבדו לפחות 200 ימים במהלך השנה (ימי ההיעדרות בגלל תאונת עבודה אינם נחשבים כימי עבודה), יצברו במהלך שנה זו את מלוא ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
    • מי שעבדו פחות מ-200 ימים באותה שנה, יצברו את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
  • עובדים שיחסי העבודה בינם לבין המעסיק לא נמשכו לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר-דצמבר), היות שהעובדים פוטרו או התפטרו במהלך השנה או שהעובדים החלו את עבודתם אצל המעסיק באמצע השנה, יהיו זכאים לימי חופשה באופן הבא:
    • מי שעבדו לפחות 240 ימים באותה שנה (ימי ההיעדרות בגלל תאונת עבודה אינם נחשבים כימי עבודה), יצברו באותה שנה את מלוא ימי החופשה הקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
    • מי שעבדו פחות מ-240 ימים באותה שנה, יצברו את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
  • למידע נוסף ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

המשך זכאות להטבות שונות מכח הסכם העבודה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

  • הזכאות להמשיך ולקבל במהלך היעדרות בשל תאונת עבודה הטבות שונות שמקורן בחוזה העבודה (כגון: רכב צמוד, טלפון וכו') תלויה בהסכמת הצדדים, כעולה מהסכם העבודה, או בהתאם לנוהג הקיים במקום העבודה.

חשוב לדעת

  • בתקופה שעובדים מקבלים דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנכות ימי מחלה מימי מחלתם הצבורים (מלבד ליום ההיעדרות הראשון והשני שלאחר יום הפגיעה במקרה שהעובדים נעדרו פחות מ-12 יום).
  • פיטורים במהלך התקופה שהעובדים מקבלים דמי פגיעה:
    • ככלל מותר לפטר עובדים שנפגעו בתאונה ואינם יכולים לבצע עוד את עבודתם.
    • עם זאת, פיטורי עובדים במהלך התקופה שבה הם מקבלים דמי פגיעה עקב תאונת עבודה וטרם הוברר סופית אם יוכלו לשוב ולבצע את עבודתם, הם פיטורים בחוסר תום לב המזכים את העובדים בפיצויים.
    • ראו פסק דין בנושא זה.
  • מי שקיבלו דמי פגיעה ונותרו עם נכות בעקבות הפגיעה (כולל מי שחזרו לעבודה בתום התקופה ששולמו להם דמי הפגיעה), יכולים להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה.
  • מי שנפגעו בתאונה שלא אירעה תוך כדי ועקב העבודה, עשויים להיות זכאים לדמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות