עובדים שנפגעו בעבודה (ומתנדבים שנפגעו במהלך ההתנדבות) עשויים לקבל דמי פגיעה אם אינם מסוגלים לעבוד עקב הפגיעה
דמי הפגיעה משולמים עבור עד 13 שבועות ולא יעלו על 1,283.5 ₪ ליום
מי שקיבלו דמי פגיעה ובהמשך נקבעה להם נכות עשויים לקבל גמלת נכות מעבודה (קצבה חודשית או מענק חד-פעמי)
מי שנפגעו בתאונה שלא קשורה לעבודה עשויים לקבל דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות

בקצרה

מבוטחים שנפגעו בעבודה ולא מסוגלים לעבוד זכאים לתשלום דמי פגיעה כפיצוי על אובדן ההכנסה.

  • מי שקיבלו דמי פגיעה ובהמשך נקבעה להם נכות עקב הפגיעה עשויים לקבל גמלת נכות מעבודה (קצבה חודשית או מענק חד-פעמי).
  • כלל התהליך מתואר בתרשים הבא:


מי זכאי?

מי לא זכאי?

שימו לב
מי שנקבע להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על-פי התעודה הרפואית, זכאים לדמי פגיעה מופחתים בהתאם למספר שעות היעדרותם מהעבודה.

שיעור דמי הפגיעה

חישוב דמי הפגיעה ליום

  • לעובדים שכירים ולעובדים עצמאים דמי הפגיעה ליום מחושבים לפי הגבוה מבין הסכומים הבאים לחלק ב-90:
    • 75% מהכנסתם החייבת בדמי ביטוח ב-3 חודשי העבודה המלאים לפני חודש הפגיעה
    • 75% מהכנסתם החייבת בדמי ביטוח בחודש הפגיעה (עד ליום הפגיעה) ובשני החודשים שקדמו לו
  • לשכירים שלא קיבלו שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבלו שכר מלא. עליהם להגיש למוסד לביטוח לאומי אישורים שלא קיבלו שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכו').
  • למי שנפגעו במהלך הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי וב-3 החודשים שקדמו לפגיעה היו להם הכנסות מעבודה כשכירים או כעצמאים, דמי הפגיעה יחושבו לפי ההכנסות האלה או לפי הכנסה בסך 19,974 ₪ (נכון ל-2025) - לפי הגבוהה מביניהן.
  • למידע נוסף ראו חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה.

ההכנסה החייבת לצורך חישוב דמי הפגיעה

  • שכירים:
    • דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב בדמי ביטוח לאומי כולל שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
    • למי שמועסק בשני מקומות עבודה ובגלל תאונת עבודה באחד מהם נעדר משניהם, דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב הכולל בשני מקומות העבודה.
  • עצמאים:
    • דמי הפגיעה יחושבו לפי הכנסות העצמאי בשנת המס השוטפת.
    • זאת בתנאי שבזמן הפגיעה בעבודה הוא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי ושילם את דמי הביטוח בזמן.
  • שכירים שהם גם עצמאים:
    • לעובד שנפגע במהלך עבודתו כשכיר או כעצמאי, דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר הכולל משני המקורות.
    • זאת בתנאי שבזמן הפגיעה בעבודה הוא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי ושילם את דמי הביטוח בזמן.

דמי פגיעה מופחתים

  • מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.
  • דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.
לדוגמה
עובדת נפגעה בעבודה ונקבע לה אי כושר עבודה חלקי, כך שעליה לעבוד 3 שעות ביום בלבד.
  • מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
  • העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).

תהליך מימוש הזכות

  • יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
  • עובדים עצמאים ושכירים שלמעסיק שלהם אין הרשאה כמפורט בהמשך יגישו את התביעה בעצמם.
  • למידע נוסף ראו הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה.
  • אם התביעה תאושר, דמי הפגיעה ישולמו לחשבון הבנק של הזכאים, כפי שהוא מופיע בטופס התביעה.

תשלום דמי פגיעה באמצעות המעסיק

  • המעסיק יכול לשלם ישירות את דמי הפגיעה לעובדים אם קיבל הרשאה לכך מהמוסד לביטוח לאומי.
  • במקרים אלה המעסיק יגיש את התביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי (במקום העובד). עליו לסמן בטופס התביעה כי הוא מעסיק מורשה לפי תקנה 22 ששילם לעובד דמי פגיעה כחוק.
  • דמי הפגיעה שהמעסיק ישלם לא יהיו נמוכים מדמי הפגיעה שהעובדים היו מקבלים מהביטוח הלאומי.
  • המעסיק ישלם לעובדים את דמי הפגיעה במועד תשלום השכר בסמוך לתאונה, גם אם המוסד לביטוח לאומי טרם הכיר בתאונה כתאונת עבודה.
  • אם הפגיעה תוכר כתאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי יחזיר למעסיק את דמי הפגיעה מיום ההיעדרות ה-13 בתוספת עמלה של 2.5% מדמי הפגיעה. דמי פגיעה שהמעסיק משלם עבור 12 הימים הראשונים לא מוחזרים לו.
  • למידע נוסף ראו אתר המוסד לביטוח לאומי.

חוב בתביעה שלא אושרה

  • אם המעסיק הגיש את התביעה והמוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, דמי הפגיעה שהמעסיק שילם יהפכו לחוב של העובדים למעסיק.
  • המעסיק רשאי להפחית את החוב משכר העובדים אם מתקיימים שני התנאים:
    • העובדים חתמו על התחייבות להחזרת החוב
    • הסכום שיופחת כל פעם על חשבון החוב לא יעלה על 25% מהשכר
  • עם זאת, עובדים שיגישו למעסיק תעודת מחלה על תקופת ההיעדרות ויש להם מספיק ימי מחלה צבורים, זכאים לתשלום דמי מחלה מהמעסיק עבור תקופת היעדרותם.
    • אם דמי המחלה שהעובדים זכאים לקבל גבוהים מדמי הפגיעה שקיבלו מהמעסיק, המעסיק ישלם להם את ההפרש.
    • אם דמי המחלה שהעובדים זכאים לקבל נמוכים מדמי הפגיעה שקיבלו מהמעסיק, ההפרש ייחשב כחוב של העובדים למעסיק בתנאים שצוינו למעלה.

תשלום הפרשים לשכירים שקיבלו תשלום נוסף מהמעסיק

  • שכירים עשויים לקבל הפרשים לדמי הפגיעה בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • המעסיק שילם להם במהלך 11 החודשים שלאחר הפגיעה תשלום נוסף (דמי הבראה, ביגוד, בונוס וכו') בסכום של 1,562 ₪ לפחות.
    • המעסיק שילם להם הפרשי שכר עבור החודשים שלפיהם חושבו דמי הפגיעה שקיבלו.
  • כדי לבדוק את זכאותם העובדים צריכים להגיש "בקשה לתשלום הפרשים ותשלומים נוספים בנפגעי עבודה" תוך 12 חודשים ממועד קבלת התשלום הנוסף מהמעסיק.
  • יש להגיש את הבקשה באמצעות טופס מקוון ולצרף את תלושי השכר שמפורט בהם התשלום הנוסף.
  • מי שעבדו אצל יותר ממעסיק אחד, יצרפו את תלושי השכר מכל המעסיקים.

תקופת התשלום לעובדים שכירים

  • דמי הפגיעה ישולמו עבור התקופה שבה הנפגעים לא עבדו ולכל היותר עד 13 שבועות מהיום שלמחרת יום הפגיעה (עד 91 ימים כולל שבתות וחגים).
  • על היום שבו קרתה הפגיעה לא משולמים דמי פגיעה והמעסיק ישלם את שכרם של העובדים עבור יום זה.

היעדרות עד 12 ימים

לדוגמה
  • עובד שכיר נפגע בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדר בגלל הפגיעה עד ל-9 ביולי (סה"כ 9 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • עבור היעדרותו ביום הפגיעה זכאי העובד לתשלום מהמעסיק.
  • יום ההיעדרות הראשון ויום ההיעדרות השני שאחרי יום התאונה יחשבו כימי מחלה וינוכו ממכסת ימי המחלה הצבורים של העובד.
  • על פי החוק, על יום המחלה הראשון העובד לא זכאי לשכר ועבור יום המחלה השני הוא זכאי לתשלום מהמעסיק בגובה 50% מהשכר היומי.
  • אם במקום עבודתו נהוג לשלם דמי מחלה מהיום הראשון להיעדרות, ישולמו לעובד דמי מחלה לפי הנוהג.
  • מ-4 ביולי (יום ההיעדרות השלישי אחרי יום התאונה) העובד יהיה זכאי לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 6 ימים, עד ל-9 ביולי.

היעדרות מעל 12 ימים

  • לשכירים שנעדרו מעל 12 ימים המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה מהיום שאחרי יום הפגיעה (ביום הפגיעה המעסיק ישלם להם את שכרם הרגיל).
  • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדים עבור 12 הימים הראשונים (אלא אם מדובר במעסיקים של עובדים במשק בית שנפגעו בעבודה).
  • אם העובד/ת מועסק/ת אצל מספר מעסיקים, המוסד לביטוח לאומי יגבה את התשלום מכל מעסיק, בהתאם לחלקו היחסי בשכר העובד/ת מתוך הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד/ת אצל כל המעסיקים.
לדוגמה
  • עובדת שכירה נפגעה בתאונת עבודה ב-1 ביולי ונעדרה בגלל הפגיעה עד ל-15 ביולי (סה"כ 15 ימי היעדרות כולל יום הפגיעה).
  • העובדת זכאית לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור 14 ימים, מהיום שלמחרת יום התאונה (2 ביולי) ועד ל-15 ביולי.
  • בנוסף היא זכאית לתשלום מהמעסיק על היעדרותה ביום הפגיעה.
  • המוסד לביטוח לאומי יגבה מהמעסיק את סכום דמי הפגיעה ששילם לעובדת עבור 12 הימים הראשונים אחרי התאונה (מ-2 ביולי עד ל-13 ביולי).

תקופת התשלום לעובדים עצמאים

  • דמי פגיעה ישולמו לעובדים עצמאים עבור התקופה שלא עבדו בה בגלל הפגיעה, לא כולל 12 ימי ההיעדרות הראשונים מהעבודה, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות מהיום שלמחרת יום הפגיעה (עד 91 ימים כולל שבתות וחגים).

זכאות לתשלום אחר מהמוסד לביטוח לאומי

הענקה מטעמי צדק

צבירת זכויות סוציאליות בתקופת תשלום דמי פגיעה

צבירת ותק לפיצויי פיטורים בתקופת היעדרות עקב תאונת עבודה

  • תקופת ההיעדרות בגלל תאונה או מחלה לא קוטעת את הרציפות בעבודה שנדרשת בזכאות לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
  • לכן עובדים שהועסקו שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ובמהלך השנה נעדרו מהעבודה עקב תאונת עבודה (כך שבפועל עבדו פחות משנה) ייחשבו כאילו עבדו שנה מלאה לצורך זכאותם לפיצויי פיטורים.
לדוגמה
  • עובד התחיל לעבוד במקום עבודה חדש בתחילת ינואר 2023.
  • בנובמבר 2023 נפגע בעבודה ונעדר מהעבודה במשך חודשיים.
  • לאחר שובו (באמצע ינואר 2024 פוטר מהעבודה עקב צמצומים.
  • העובד ייחשב כמי שעבד שנה במקום העבודה ולכן יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (למרות שבפועל עבד רק כ-10 חודשים).
  • כאשר מחשבים את התקופה שעבורה זכאים העובדים לפיצויי פיטורים מביאים בחשבון לכל היותר 30 ימי היעדרות עקב תאונת עבודה (בתנאי שבתקופות אלה העובדים היו זכאים לתשלום בשל היותם עובדים, כגון: דמי פגיעה) על כל שנת עבודה שבה הועסקו.
לדוגמה
  • עובד פוטר מהעבודה לאחר שהתקיימו בינו לבין המעסיק יחסי עבודה במשך 2 שנים, במהלכן נעדר העובד בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
  • במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שעבורה הוא זכאי לפיצויי פיטורים.
  • כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.


הפקדות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

  • המעסיק לא מחויב לפי החוק להמשיך להפריש הפרשות לפנסיה בתקופת היעדרותם של העובדים בגלל תאונת עבודה. חובת המעסיק קיימת אם נקבע כך בהסכם העבודה האישי או בהסכם קיבוצי שחל על העובדים.
  • עם זאת:
    • בפסק הדין תעא (ת"א) 3488-07 בית הדין האזורי לעבודה פסק כי מעסיק חייב להמשיך להפריש את חלקו בקרן הפנסיה עבור התקופה שבה העובד נעדר מהעבודה בגלל תאונת עבודה, כל עוד ממשיכים להתקיים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק ולא הוסכם אחרת בין הצדדים.
    • בפסק הדין סעש (נצ') 2420-10-13 בית הדין האזורי לעבודה פסק כי במקרה שבו היעדרות העובד בגלל תאונת עבודה נמשכה תקופה ארוכה מאוד (כשנתיים) והעובד לא חזר לעבוד מייד אחרי תקופה זו, המעסיק לא חייב להפריש לביטוח הפנסיוני במהלך היעדרותו של העובד בגלל התאונה.
  • פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה הם פסקי דין מנחים בלבד וחשוב לברר אם התקבל אחריהם פסק דין מחייב של בית הדין הארצי באותו נושא.
שימו לב
חיסכון פנסיוני (קרן פנסיה או ביטוח מנהלים) כולל במקרים רבים תשלום של אובדן כושר עבודה ושחרור מפרמיות גם כאשר אובדן כושר העבודה נגרם כתוצאה מתאונת עבודה. חשוב לבחון אם הכיסוי הביטוחי הקיים כולל שחרור מפרמיות בתקופת היעדרות בגלל תאונת עבודה.

צבירת ותק לדמי הבראה במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה

  • היעדרות בשל תאונת עבודה אינה מזכה בשכר מטעם המעסיק, אך מזכה בדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
  • בית הדין האזורי לעבודה פסק כי יש לראות בתקופת תאונת עבודה כחופשה ללא תשלום שאינה צוברת ותק להבראה. טרם התקבל פסק דין מחייב של בית הדין הארצי.

צבירת ימי חופשה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה

  • מספר ימי החופשה שעובדים זכאים לקבל בשנה קלנדרית (ינואר-דצמבר) שבה נעדרו מהעבודה בגלל תאונת עבודה נקבע לפי מספר ימי העבודה שעבדו בפועל באותה שנה.
  • לעובדים שבינם לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד-מעסיק במשך כל השנה:
    • מי שעבדו בפועל לפחות 200 ימים במהלך השנה (ימי ההיעדרות בגלל תאונת עבודה לא נחשבים ימי עבודה) יצברו את כל ימי החופשה שהיו זכאים להם באותה שנה.
    • מי שעבדו פחות מ-200 ימים באותה שנה, יצברו את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שהיו זכאים להם באותה שנה.
  • לעובדים שיחסי העבודה בינם לבין המעסיק לא נמשכו לאורך כל השנה (כי פוטרו או התפטרו במהלך השנה או שהחלו לעבוד אצל המעסיק באמצע השנה):
    • מי שעבדו בפועל לפחות 240 ימים באותה שנה יצברו את כל ימי החופשה שהיו זכאים להם באותה שנה.
    • מי שעבדו בפועל פחות מ-240 ימים באותה שנה יצברו את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שהיו זכאים להם באותה שנה.
  • למידע נוסף ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

המשך זכאות להטבות שנקבעו בהסכם העבודה בתקופת ההיעדרות

  • הזכאות להמשיך ולקבל בתקופת ההיעדרות מהעבודה הטבות שונות (רכב צמוד, טלפון וכו') נקבעת בהתאם למפורט בהסכם העבודה של העובדים או בהתאם לנוהג שקיים במקום עבודתם.

פיטורים בתקופה שמקבלים בה דמי פגיעה

  • למעסיק מותר לפטר עובדים שנפגעו בתאונה ולא יכולים לבצע עוד את עבודתם.
  • עם זאת, פיטורי עובדים בתקופה שבה הם מקבלים דמי פגיעה וטרם הוברר סופית אם יוכלו לחזור ולבצע את עבודתם נחשבים פיטורים בחוסר תום לב (לא הוגנים) - ראו פסק דין על פיצויים לעובד שפוטר בתקופה שקיבל דמי פגיעה.

כדאי לדעת

  • בתקופה שהעובדים מקבלים דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, למעסיק אסור להפחית להם ימים מימי המחלה שצברו (מלבד לימי ההיעדרות הראשון והשני אחרי יום הפגיעה - אם נעדרו פחות מ-12 יום).
  • מי שנפגעו בתאונה שלא אירעה תוך כדי ועקב העבודה עשויים לקבל דמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות