אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי ההפרשות החודשיות שמעסיק מפריש לקופת פיצויים או קופת תגמולים הם במקום פיצויי הפיטורים וכי המעסיק פטור מהשלמת פיצויים בגין תוספות שכר במהלך תקופת העבודה
החל משנת 2008 סעיף 14 חל באופן אוטומטי על ההפרשות אשר המעסיק חייב להפריש לפיצויי פיטורים בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני . קודם חל הסעיף רק אם הוסכם על כך בהסכם קיבוצי או שניתן אישור משר העבודה
ההפרשות יהוו תחליף למלוא סכום הפיצויים רק אם המעסיק הפריש מדי חודש לקופת הפיצויים 8.33% משכר העובד. אם המעסיק הפריש פחות, עליו לשלם לעובד השלמת פיצויי פיטורים בסיום יחסי העבודה
החלת ההסדר מאפשרת לעובד לקבל את הפיצויים שנצברו לזכותו בקופה, גם אם הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים בסוף תקופת העבודה ובכפוף להגבלות על מועד משיכת הכספים מתוך הקופה

על-פי חוק פיצויי פיטורים, עובד זכאי לפיצויי פיטורים אם פוטר ממקום עבודתו, או כאשר יחסי עובד מעביד הגיעו לסיומם בנסיבות מסוימות.

  • סעיף 14 לחוק קובע כי הפרשות המעסיק לקופת תגמולים, לקרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכד', הם במקום פיצויי הפיטורים שעליו לשלם וכי הסדר זה פוטר את המעסיק מהשלמת פיצויים רטרואקטיביים בגין תוספות שכר שהיו במהלך תקופת העבודה.
  • ההפרשות יהוו תחליף למלוא סכום הפיצויים רק בתנאי שהמעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים - 8.33% מדי חודש. במידה והמעסיק הפריש פחות מ - 8.33%, עליו לשלם לעובד השלמת פיצויי פיטורים בתום יחסי העבודה ובלבד שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים.
  • בנוסף, תחולת סעיף 14 מזכה את העובד בכספי הפיצויים שנצברו בקופה גם במקרה שהתפטר, ללא קשר לנסיבות (למעט במקרים של שלילת פיצויים בעקבות מעשים חמורים של העובד) ואף אם לא השלים שנת עבודה מלאה. (עם זאת קיימות הגבלות על מועד ועיתוי משיכת הכספים מתוך הקופה).
  • החל משנת 2008 סעיף 14 חל באופן אוטומטי על ההפרשות אשר המעסיק חייב להפריש לפיצויי פיטורים בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני . בהתאם לצו ההרחבה חובה על כל מעסיק לבטח את כל העובדים בביטוח פנסיוני מקיף ולהפריש חלק מפיצויי הפיטורים לביטוח הפנסיוני, כשעל כספים אלה חל ההסדר של סעיף 14 באופן אוטומטי ללא צורך בהסכם קיבוצי או אישור משר העבודה.
    • בהתאם לצו ההרחבה, החל משנת 2014 חלה על המעסיק חובה להפריש 6% מהשכר לרכיב הפיצויים בקופת הגמל או בקרן הפנסיה וההסדר של סעיף 14 חל באופן אוטומטי על הפרשה זו.
    • מעסיק המפריש לרכיב הפיצויים גם 2.33% השלמת פיצויי הפיטורים (כך שסה"כ הוא מפריש 8.33% מהשכר לרכיב הפיצויים), רשאי להודיע בהודעה בכתב לקופה עם העתק לעובד, שסעיף 14 חל גם על השלמת פיצויי הפיטורים.
  • בעבר, לפני שחלה על המעסיקים חובה להפריש לביטוח פנסיוני מכח צו ההרחבה בשנת 2008, ניתן היה להחיל את ההסדר הקבוע בסעיף 14 על היחסים שבין העובד למעסיק אם נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד, או שניתן לכך אישור משר העבודה.
דוגמה
  • עובד השתכר 10,000 ₪ ב-5 השנים הראשונות לעבודתו.
  • לאחר מכן הועלה שכרו ל-15,000 ₪.
  • בעיקרון השכר שלפיו יחושבו פיצויי הפיטורים אמור להיות 15,000 ₪ (השכר האחרון והגבוה).
  • למרות זאת, אם המעסיק הפריש מדי חודש 8.33% לקופת הפיצויים, והוחל בינו לבין העובד ההסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, הוא מילא את חובו ולא יהיה חייב בתשלום פיצויים נוסף.
  • המשמעות היא שעבור 5 השנים הראשונות שולמו בפועל פיצויי פיטורים לפי שכר של 10,000 ₪ ולא לפי שכר של 15,000 ₪.

מתי ניתן להחיל את ההסדר על-פי סעיף 14

  • בעקבות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני שחל על כל המעסיקים (למעט מקומות עבודה בהם חל הסדר פנסיוני מיטיב), החל משנת 2008 המעסיק מחויב לבטח את כל העובדים בביטוח פנסיוני מקיף ולהפריש חלק מפיצויי הפיטורים לביטוח הפנסיוני. על פי צו ההרחבה על כספים אלה חל ההסדר של סעיף 14 באופן אוטומטי ללא צורך בהסכם קיבוצי או אישור משר העבודה (ראו בהמשך פסקת ההסדר הפנסיוני).
    • אם המעסיק מעוניין להחיל את סעיף 14 גם על השלמת פיצויי הפיטורים (כך שסה"כ הוא מפריש 8.33% מהשכר לרכיב הפיצויים), עליו להודיע בהודעה בכתב לקופה עם העתק לעובד, על החלת סעיף 14 גם על השלמת פיצויי הפיטורים.
  • בעבר, לפני שחלה חובה על המעסיקים להפריש כספים לביטוח פנסיוני מכח צו ההרחבה בשנת 2008, ניתן היה להחיל את ההסדר הקבוע בסעיף 14 על היחסים שבין העובד למעסיק רק בשני המקרים הבאים:
    • כאשר נקבע כך בהסכם קיבוצי החל על הצדדים , או
    • כאשר ניתן אישור משר העבודה והמעסיק והעובד חתמו על האישור.
    • עד שנת 2008, אם מקרים אלה לא התקיימו אזי סעיף 14 לא חל על הכספים שנצברו בביטוח הפנסיוני. אם סך הכספים שנצברו בקופת הפיצויים היה קטן מגובה הפיצויים להם זכאי העובד, על המעסיק היה לשלם לעובד השלמת פיצויי פיטורים. כמו כן עובד שהתפטר לא היה זכאי לפיצויים, אלא אם התפטר בנסיבות המזכות בפיצויים.

ההסדר הפנסיוני

  • לפני שנת 2008, חלק מהמעסיקים נהגו להפריש לקופות גמל חלק מפיצויי הפיטורים, בהתאם להסכם קיבוצי או חוזה אישי שנחתם עם העובדים.
  • החל מ-2008 הוחל במשק ביטוח פנסיוני חובה. ההסדר הפנסיוני שנקבע במשק מאמץ את סעיף 14 לגבי הכספים שעל המעסיק חלה חובה להפריש לרכיב הפיצויים. כלומר, על הכספים שהמעסיק מחויב להפריש לטובת קופת פיצויים לפי צו הרחבה לביטוח פנסיוני (6% מהשכר החל משנת 2014), יחולו עקרונות סעיף 14.
  • המעסיק יכול להעביר מדי חודש את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר) לביטוח הפנסיוני, ואם הוא מעוניין להחיל את סעיף 14 גם על השלמת פיצויי הפיטורים עליו להודיע על כך בהודעה בכתב לקופה עם העתק לעובד ובכך יהיה פטור בעתיד מתשלום פיצויי פיטורים נוספים לעובד. למידע נוסף ראו תשלום פיצויי פיטורים מראש באמצעות הפרשות חודשיות לביטוח הפנסיוני (סעיף 14).
  • במקרה שבו העובד זכאי לפיצויי פיטורים, ישלים המעסיק עבור כל אחת מהשנים שבהן הועברו ההפרשות לביטוח הפנסיוני, את החלק מפיצויי הפיטורים שלא הועבר לביטוח הפנסיוני (ההפרש בין 8.33% מהשכר ובין שיעור ההפרשות שבוצע בכל שנה) במכפלת השכר האחרון. העובד יהיה רשאי למשוך את הכספים שנצברו בקופה. עבור שכר שלא הופרש לגביו לקופת פיצויים זכאי העובד לתשלום מלא של פיצויי פיטורים. למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.
  • חובתו של המעסיק לדאוג לשחרור הכספים מהקופות. אי שחרורם במועד גורר חיוב בהלנת פיצויי פיטורים.
אזהרה
משרד האוצר ממליץ לא למשוך את כספי פיצויי הפיטורים מתוך הביטוח הפנסיוני
משיכת כספי הפיצויים מהביטוח הפנסיוני תקטין את גובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל העובד לאחר שיגיע לגיל פרישה ביותר מ-1/3, ואף עשויה להקטין את גובה הטבות המס שהעובד יוכל לקבל בעת פרישתו (אם ינצל את הפטור ממס על פיצויי הפיטורים בעת קבלתם). כמו כן ייתכן שיוטל מס הכנסה על כספי הפיצויים שנמשכו או על חלקם. מומלץ לפנות לרואה חשבון או יועץ מס/יועץ פרישה לקבלת יעוץ פרטני.

מה קורה לכספי הפיצויים לאחר סיום העבודה?

  • ככלל, כספי הפיצויים שהופקדו בביטוח הפנסיוני בהתאם לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק אינם ניתנים להחזרה למעסיק, כולל במקרים שהעובד מתפטר. למרות זאת בכל אחד מהמקרים הבאים רשאי המעסיק לקבל את הכספים בחזרה לידיו:
    1. במקרה שהעובד מבקש למשוך את הכספים בבת אחת לפני מועד פרישתו לגמלאות או לפני גיל 60 או שלא עקב נכות או מוות, גם אם העובד פוטר או התפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים.
    2. במקרה שבית המשפט שלל את זכאות העובד לכספים (למשל בעקבות גניבה, מעילה, אלימות וכו').
  • אם צו ההרחבה לא חל, (למשל כאשר מדובר בהסדר מיטיב או כאשר העובד והמעסיק הסכימו על החלת סעיף 14 לפני 2008), כספי הפיצויים שהופקדו לקופת הגמל אינם ניתנים להחזרה למעסיק, כולל במקרים שהעובד מתפטר. למרות זאת בכל אחד מהמקרים הבאים רשאי המעסיק לקבל את הכספים בחזרה לידיו:
    • שלילת פיצויים ע"י בית הדין לעבודה בעקבות מעשים חמורים של העובד בהתאם לסעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים.
    • העובד התפטר בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, ומתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים:
      1. הכספים לא מיועדים לקצבה (הופקדו לקופת גמל שאינה מיועדת לקצבה או שהעובד מבקש למשוך אותם בבת אחת); או
      2. נקבע במפורש בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר כי הסכום ניתן להחזרה למעסיק.
שימו לב
כדי שהמעסיק יוכל לקבל את כספי הפיצויים מקופת הגמל או מקרן הפנסיה (באותם מקרים שבהם הוא זכאי לכך), עליו לפנות אל קופת הגמל או קרן הפנסיה תוך 4 חודשים מסיום ההעסקה, אחרת יוכל העובד למשוך את הכספים ולמעסיק לא תהיה עילת תביעה נגד הקופה. עם זאת יוכל המעסיק עדיין לחזור ולתבוע את הכספים הללו מהעובד עצמו.

הפרשה לפיצויים לפי סעיף 14 שלא מתחילת העבודה

  • במקרה שהמעסיק התחיל להפריש לקופת פיצויים שלא ממועד תחילת העבודה, אלא במועד מאוחר יותר:
    • אם סיום העסקה התרחש בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, העובד יהיה זכאי לקבל את הכספים שהצטברו בקופה ובנוסף על המעסיק לשלם במועד סיום ההעסקה פיצויי פיטורים עבור אותה תקופה שעבורה לא הפריש לקופה. הפיצויים יחושבו על פי השכר האחרון של העובד לפני פיטוריו כפול מספר השנים שעבורן לא בוצעה הפרשה לקופה. להסבר מפורט על אופן החישוב ראו חישוב פיצויי פיטורים.
    • אם סיום העסקה נעשה בנסיבות שלא מזכות בפיצויים (כגון שהעובד התפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים או שעבד פחות משנה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה), העובד יהיה זכאי לקבל את הכספים שהצטברו בקופה אולם לשם כך יהיה עליו להמתין לארוע ביטוחי (פרישה בגיל הפרישה, נכות או מוות) או שיהיה עליו לקבל את הסכמת המעסיק למשיכת הכספים לפני כן (מספיק שהמעסיק לא יתנגד למשיכת הכספים במהלך 4 החודשים מסיום ההעסקה). בכל מקרה המעסיק לא יצטרך לשלם לעובד תוספת כלשהי מעבר לכספים שהצטברו בקופה.
  • לפירוט הנסיבות המזכות בפיצויים ראו פורטל פיצויי פיטורים.
  • לאופן חישוב הפיצויים ראו פורטל חישוב פיצויי פיטורים.
  • למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים עם סעיף 14 שנחתם במהלך העסקה.

הפרשה של חלק מהפיצויים לקופה לפי סעיף 14

  • במקרה שהמעסיק הפריש רק חלק מפיצויי הפיטורים לקופת פיצויים (למשל הוא הפריש מדי חודש שיעור מסוים לביטוח פנסיוני על פי השיעורים הקבועים בצו ההרחבה):
  • אם סיום ההעסקה התרחש בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, העובד יהיה זכאי לקבל את הכספים שהצטברו בקופה ובנוסף על המעסיק לשלם במועד סיום ההעסקה פיצויי פיטורים עבור תקופת עבודה שעבורה לא הפריש לקופה או על תקופה שבה הפריש רק חלק מפיצויי הפיטורים, בלי קשר לשאלה אם הצטברו בקופה רווחים. לקריאת פסק דין בנושא לחצו כאן.
דוגמה
  • מעסיק הפריש לעובד מדי חודש 6% בלבד לקופת הפיצויים.
  • העובד פוטר לאחר שעבד 5 שנים במקום העבודה. שכרו האחרון היה בסך 10,000 ₪.
  • העובד היה זכאי לקבל את הכספים שהצטברו בקופה (כולל הרווחים).
  • בנוסף, על המעסיק לשלם לעובד את החלק מפיצויי הפיטורים שלא הועבר לביטוח הפנסיוני (2.33%) מוכפל בשכר האחרון וכפול מספר חודשי העבודה, כלומר 13,980 ₪ ((2.33% כפול 10,000 כפול 60).
  • אם סיום ההעסקה נעשה בנסיבות שלא מזכות בפיצויי פיטורים (למשל, עובד שעבד פחות משנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, או התפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים), העובד יהיה זכאי לקבל את הכספים שהצטברו בקופה אולם לשם כך יהיה עליו להמתין לארוע ביטוחי (פרישה בגיל הפרישה, נכות או מוות) או שיהיה עליו לקבל את הסכמת המעסיק למשיכת הכספים לפני כן (מספיק שהמעסיק לא יתנגד למשיכת הכספים במהלך 4 החודשים מסיום ההעסקה). בכל מקרה המעסיק לא יצטרך לשלם לעובד תוספת כלשהי מעבר לכספים שהצטברו בקופה.
  • לפירוט הנסיבות המזכות בפיצויים ראו פורטל פיצויי פיטורים.
  • לאופן חישוב הפיצויים ראו פורטל חישוב פיצויי פיטורים.
  • למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים עם סעיף 14 שנחתם במהלך העסקה.

עיקול כספים שהופקדו לקופת גמל לפיצויים לפי סעיף 14 או לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני

  • כספי הפיצויים המופקדים לקופת גמל המיועדת לתשלום קצבה (כלומר הכספים לא ישולמו לעובד בסכום חד פעמי אלא כקצבה חודשית לאחר שיגיע לגיל פרישה) או לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני, מוגנים מפני הטלת עיקול, כלומר לא ניתן לעקל אותם כל עוד הם נמצאים בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני ולא נמשכו ממנה.
    • אם מושך העובד את כספי הפיצויים שהצטברו (ולא משאיר אותם בחיסכון הפנסיוני כדי שיגדילו את קצבת הפנסיה החודשית שלו לאחר שיגיע לגיל פרישה מעבודה), ניתן יהיה לעקל אותם.
    • אם החליט העובד להשאיר את הכספים בקופה כדי שיגדילו את קצבת הפנסיה החודשית, ניתן יהיה לעקל חלק מקצבת הפנסיה שתשולם לו מדי חודש בתנאי שיישאר בידו מדי חודש סכום מינימלי הקבוע בחוק.
  • אם הכספים הופקדו לקופת גמל שאינה מיועדת לקצבה, ניתן להטיל עליהם עיקול החל מהמועד שבו זכאי העובד למשוך את הכספים (לרוב עם סיום העסקתו), גם אם לא משך אותם בפועל מהקופה.
  • למידע נוסף ראו עיקול כספי פנסיה, כספי פיצויי פיטורים וכספים אחרים שהופקדו לקופת גמל.

חשוב לדעת

  • במקרה שהכספים אינם מופקדים במועדם ייתכן שלא תהיה אפשרות להפקיד אותם בדיעבד, ולכן חשוב שהעובד יעקוב אחרי ההפקדות.


ראו גם

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים