דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לעיד אל פיטר (חג סיום צום הרמדאן)
בשנת 2025 החג חל מיום ראשון 30.03.2025 עד יום שלישי 01.04.2025
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

בקצרה

  • עיד אל פיטר הוא חג מוסלמי המציין את סיום צום הרמדאן.
  • מועד החג נקבע בהתאם למופע הירח.
  • עובדים מוסלמים, שבחרו את חגי האיסלאם כימי החג שלהם במקום העבודה, רשאים להיעדר מעבודתם ולצאת לחופשה במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות כמו: הזכות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו'.

ערב החג

עבודה בערב החג

  • בעיקרון, ערב החג לעובדים מוסלמים שבחרו בחגי האיסלאם במקום העבודה, הוא יום עבודה מקוצר של בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה.
  • אם אין הסכם עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
    • במקום עבודה שבו עובדים 8 שעות ביום במשך 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.
    • במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יהיה עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, עובדים מוסלמים שיום המנוחה השבועית שלהם הוא יום שישי, וכן עובדים שמועסקים במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים, בכל מקרה לא יעבדו בערב החג ולכן העובדים לא יהיו זכאים לשכר ולא יופחת ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם יום חופשה.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת, במקומות עבודה שיום המנוחה השבועית שנקבע בהם הוא שבת, בכל מקרה לא יעבדו באותו יום. העובדים לא יהיו זכאים לשכר ולא יופחת להם יום חופשה.
  • להרחבה בנושא עבודה בערבי חג ראו כאן.

חופשה בערב החג

  • חופשה ביוזמת העובד:
    • לעובד שבחר לצאת לחופשה בערב החג למרות שבמקום העבודה שלו עובדים כרגיל, ייחשב יום זה ליום חופשה. כל עוד יש לו מכסת ימי חופש צבורים, הוא יהיה זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (להרחבה ראו תשלום דמי חופשה), וממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו, יופחת יום חופשה שלם (להרחבה ראו חופשה שנתית). היציאה לחופשה צריכה להיעשות בתיאום ובהסכמה עם המעסיק.
    • ערב החג נחשב כיום בחירה - זהו אחד מהמועדים שהעובדים יכולים לבחור כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית מבלי שהמעסיק יוכל לסרב לחופשה זו. העובד חייב להודיע למעסיק לפחות 30 יום מראש על היעדרותו הצפויה באותו יום, אחרת היציאה לחופשה תהיה מותנית בהסכמת המעסיק.
    • עובדים במגזר הציבורי ועובדים על פי הסכמים קיבוציים שונים רשאים לצאת לחופשה ולהיעדר בתשלום בימים שנקבעו כימי בחירה (יום או יומיים בשנה, בהתאם להסכם), בנוסף לימי החופשה השנתית.
    • לשם מימוש זכאותם, על העובדים לפנות למעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתם לצאת לחופשה בערב החג.
    • על המעסיק לאשר את בקשתם.
    • למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
  • חופשה ביוזמת המעסיק:
    • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית וזאת בהתאם לתנאים הבאים:
    1. על המעסיק להודיע על כך לעובד מבעוד מועד.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
    • במקומות עבודה רבים שסגורים בערבי חג, מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

הזכות לחופשה במהלך החג

  • כל העובדים זכאים לצאת לחופשה להיעדר מעבודתם בהתאם לחגים הנהוגים בדתם.
לדוגמה
מהנדסת תוכנה מוסלמית שעובדת בחברת הייטק בתל-אביב זכאית לצאת לחופשה ולהיעדר מעבודתה בימי החגים המוסלמיים.
  • לכן עובדים מוסלמים שבחרו את החגים המוסלמיים כימי החג שלהם, רשאים לצאת לחופשה ולהיעדר מעבודתם במהלך ימי עיד אל פיטר, גם אם במקום העבודה שלהם נהוג לעבוד בחגים שאינם חגים יהודיים.
  • זכאותם של העובדים לצאת לחופשה ולהיעדר בחגים המוסלמיים מהעבודה תקפה גם אם נעדרו מעבודה במהלך חגים יהודיים שבהם מקום העבודה היה סגור, אולם הם לא יהיו זכאים לכפל תשלום של דמי חגים (עבור החגים המוסלמיים ועבור החגים היהודיים).
לדוגמה
  • מורה מוסלמית שמלמדת בבית ספר יהודי בחרה כימי חג את חגי דתה.
  • המורה זכאית להיעדר מעבודתה במהלך עיד אל פיטר, גם אם נעדרה מהעבודה במהלך ראש השנה וסוכות, שבהם בית הספר היה סגור.
  • עבור ימי החג המוסלמיים היא זכאית לתשלום דמי חגים.
  • ימי החג היהודיים יוכלו להיחשב לה כימי חופשה שמשולמים עבורם דמי חופשה, או כימי חופשה ללא תשלום.

תשלום שכר לעובדים מוסלמים עבור ימי החופשה בחג

  • עובד שעתי/יומי שעובד לפחות 3 חודשים במקום עבודתו זכאי לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) על הימים שבהם היה בחופשת חג, בתנאי שלא נעדר מהעבודה ביום שלפני החג וביום שלאחריו (אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק).
  • צו ההרחבה הקובע את הזכאות לדמי חגים אינו מציין את גובה התשלום עבור ימי החג.
  • הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל (ללא תוספת דמי נסיעה) שהעובד היה מקבל אילו היה עובד באותו יום.
  • לעובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות:
    • לפי פרשנות אחת יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 החודשים שקדמו לחג, בערך שעת העבודה במועד החג. (לצורך חישוב מספר שעות העבודה היומי יש לחלק את מספר שעות העבודה ב-3 החודשים שקדמו לחג, במספר ימי העבודה בפועל במהלך תקופה זו).
    • לפי הפרשנות השנייה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג בערך שעת העבודה במועד החג.
    • טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא.
לדוגמה
חישוב גובה יום חג לפי ממוצע שעות העבודה היומי ב -3 חודשים שקדמו לחג
  • עובד שעתי המשתכר 30 ₪ לשעה, עובד בשעות משתנות.
  • ב-3 חודשים שקדמו לחג, עבד העובד סה"כ 450 שעות ב-60 ימי עבודה.
  • ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 חודשים שקדמו לחג הוא 7.5 שעות (450:60).
  • עבור יום היעדרותו בחג, זכאי העובד לתשלום בסך 225 ₪ (7.5 שעות עבודה ביום כפול 30 ₪ לשעה).
  • לעובד חודשי: עובד חודשי המקבל משכורת קבועה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג, מבלי שינוכה יום היעדרותו בגין החג.

תשלום שכר לעובדים מוסלמים שעבדו במהלך החג

  • עובדים מוסלמים שבחרו בחגי האיסאלם, ולא יצאו לחופש במהלך החג, זכאים לתוספת לשכר עבור עבודתם בחג.
  • עובדים במשכורת חודשית זכאים לתוספת של 50% מערך שכרם היומי עבור שעות עבודתם בחגים.
  • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג, ואם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
  • אם החג חל ביום המנוחה השבועי של העובד (שישי, שבת או ראשון - לפי בחירתו), העובד זכאי ל-150% משכר עבודתו עבור שעות העבודה (ולא לתוספת שכר כפולה).
  • אם חל על העובד ועל המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניק גמול שונה מהגמול המחויב על פי חוק, יחויב המעסיק בשיעור הגמול הגבוה מביניהם.
  • בנוסף לתוספת השכר, זכאים העובדים המוסלמים גם לשעות מנוחה חלופיות ("מנוחת פיצוי") במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועסקו.
  • להרחבה ראו גמול עבור העסקה ביום חג.
שימו לב
עובד מוסלמי שבחר להיעדר בחגים היהודיים וכן עובד שאינו מוסלמי יקבלו שכר רגיל עבור עבודתם בעיד אל פיטר, ולא יהיו זכאים לגמול עבור העסקה ביום חג.

חופשה מרוכזת בימים שלפני או אחרי החג ("חופשה כפוייה")

  • המעסיק רשאי להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג והחג, וזאת, אך עליו להקפיד על שני הכללים הבאים:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש מספיק ימי חופשה צבורים, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית , ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
  • כאשר ימי החג חלים במהלך החופשה, ימי החג לא יופחתו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
לדוגמה
בשנה שבה עיד אל פיטר חל בימים ראשון עד שלישי
  • המעסיק הוציא את כלל העובדים במקום העבודה לחופשה שנתית "כפויה" של שבוע החל מהיום הראשון של החג עד יום ראשון בשבוע שלאחר מכן.
  • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע:
    • לעובד מוסלמי יופחתו 2 ימי חופשה נטו (ימים רביעי וחמישי), למרות שבפועל נעדר מהעבודה במשך שבוע שלם. ימי החג באותו שבוע אינם מופחתים ממכסת ימי החופשה הבורה
    • לעובד שאינו מוסלמי ולעובד שלא בחר את חגי האיסלאם במקום העבודה יופחתו עבור שבוע זה 5 ימי חופשה נטו.
  • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע:
    • לעובד מוסלמי יופחתו 3 ימי חופשה נטו (ימים רביעי, חמישי וששי).
    • לעובד שאינו מוסלמי ולכל עובד שלא בחר את חגי האיסלאם במקום העבודה, יופחתו עבור שבוע זה 6 ימי חופשה נטו.

בשנה שבה עיד אל פיטר חל בימים חמישי עד שבת

  • המעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה של שבוע החל מיום רביעי שלפני החג ועד יום שלישי אחרי החג (כולל).
  • לעובדים שבחרו בחגי האיסלאם יופחתו 4 ימי חופשה נטו (ימים רביעי, ראשון, שני ושלישי), למרות שבפועל נעדרו מהעבודה במשך שבוע שלם. ימי החג באותו שבוע (חמישי עד שבת) לא ייחשבו במניין החופשה.
  • לעובדים שאינם מוסלמים ולעובדים שלא בחרו בחגי האיסלאם:
    • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע, יופחתו 5 ימי חופשה נטו.
    • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע, יופחתו 6 ימי חופשה נטו.

עובדים שאינם מוסלמים

  • עובדים שאינם מוסלמים ואינם יהודים (למשל: דרוזים או נוצרים) זכאים לצאת לחופשה ולהיעדר מעבודתם בימי החג של דתם או בימי החגים היהודיים, לפי בחירתם.
  • אם עובד שאינו מוסלמי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים מוסלמיים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה (כלומר ימים אלה יופחתו ממכסת ימי החופשה שצבר), והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

סטודנטים

  • בחלק ממוסדות הלימוד האקדמיים קיימים הסדרים מיוחדים לגבי זכויות הסטודנטים בימי החגים הנהוגים בדתם.
    • האוניברסיטה העברית מתירה לסטודנטים המוסלמים להיעדר מלימודים במהלך עיד אל פיטר, בהתאם לנוהלי ההוראה והלימודים. כמו כן סטודנטים שצמים במהלך החג זכאים להיעדר מבחינה שנערכה באותו יום לאחר השעה 12:00 ולהיבחן במועד מיוחד בכפוף לנהלים.
    • אוניברסיטת חיפה הכריזה על עיד אל פיטר כיום חופשה מלימודים לכלל הסטודנטים.
  • מומלץ להתעדכן ולבדוק ישירות מול מוסד הלימודים את התנאים המיוחדים שהוא מעניק לתלמידיו בחגים הנהוגים על פי דתם.

מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי, שהינם מוסלמים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם מוסלמים, אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • למידע נוסף ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

אסירים

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים