הקדמה:

עיד אל פיטר (חג סיום צום הרמדאן) 2021 יחול מיום חמישי ה-13.05.2021 עד יום שבת ה-15.05.2021
דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק


עיד אל פיטר הוא חג מוסלמי המציין את סיום צום הרמדאן.

  • ייתכנו שינויים של יום-יומיים במועדי החגים בשל מופע הירח.
  • עובדים מוסלמים רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: הזכות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו'.

ערב החג

עבודה בערב החג

  • ככלל, ערב החג לעובדים מוסלמים הוא יום עבודה מקוצר של בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה.
  • במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
    • במקום עבודה שבו עובדים 8 שעות ביום במשך 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.
    • במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יהיה עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, עובדים מוסלמים שיום המנוחה השבועית שלהם הוא יום שישי, וכן עובדים שמועסקים במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים, לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם יום חופש.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת, במקומות עבודה שיום המנוחה השבועית שנקבע בהם הוא שבת, בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

חופשה בערב החג

  • חופשה ביוזמת המעסיק
    • מעסיק רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה, ולכן הוא רשאי להחליט כי בערב החג העובד יצא לחופשה.
    • על המעסיק להודיע על כך לעובד מבעוד מועד.
  • חופשה ביוזמת העובד
    • ערב החג נחשב כיום בחירה. המשמעות היא כי זהו אחד המועדים שאותו רשאי העובד לבחור כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית.
    • לשם מימוש זכאותו, על העובד לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג.
    • על המעסיק לאשר את בקשתו.
    • למידע נוסף על ימי בחירה ראו ימי חופשה לבחירה.
  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
    • עם זאת, במקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

הזכות לחופשה במהלך החג

  • כלל העובדים זכאים להיעדר מעבודתם בהתאם לחגים הנהוגים בדתם.
דוגמה
מהנדסת תוכנה מוסלמית שעובדת בחברת הייטק בתל-אביב זכאית להיעדר מעבודתה בימי החגים המוסלמיים.
  • משמעות הדבר היא כי עובדים מוסלמים שבחרו את החגים המוסלמיים כימי החג שלהם, רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי עיד אל פיטר, גם אם במקום העבודה שלהם נהוג לעבוד בחגים שאינם חגים יהודיים.
  • זכאותם של עובדים אלה להיעדר בימי החגים המוסלמיים מהעבודה תקפה גם אם נעדרו מעבודה במהלך חגים יהודיים שבהם מקום העבודה היה סגור, אולם הם לא יהיו זכאים לכפל תשלום של דמי חגים (עבור החגים המוסלמיים ועבור החגים היהודיים).
דוגמה
  • מורה מוסלמית המלמדת בבית ספר יהודי בחרה כימי חג את חגי דתה.
  • המורה זכאית להיעדר מעבודתה במהלך עיד אל פיטר, גם אם נעדרה מהעבודה במהלך ראש השנה וסוכות, שבהם בית הספר היה סגור.
  • עבור ימי החג המוסלמיים היא זכאית לתשלום דמי חגים.
  • ימי החג היהודיים יוכלו להיחשב לה כימי חופשה שמשולמים עבורם דמי חופשה, או כימי חופשה ללא תשלום.

חופשה "כפויה" בימים שלפני או אחרי החג

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, במקרה שימי החג חלים במהלך החופשה, החופשה נפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
דוגמה
  • בשנה שבה עיד אל פיטר חל בימים ראשון עד שלישי, המעסיק הוציא את כלל העובדים במקום העבודה לחופשה שנתית "כפויה" של שבוע החל מהיום הראשון של החג עד יום ראשון בשבוע שלאחר מכן.
  • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע:
    • לעובד מוסלמי ינוכו 2 ימי חופשה נטו (רביעי וחמישי), למרות שבפועל נעדר מהעבודה במשך שבוע שלם. ימי החג באותו שבוע אינם נלקחים בחשבון במניין החופשה.
    • לעובד שאינו מוסלמי ינוכו עבור שבוע זה 5 ימי חופשה נטו.
  • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע:
    • לעובד מוסלמי שיום המנוחה השבועית הקבוע שלו הוא יום שישי, ינוכו 3 ימי חופשה נטו (רביעי, חמישי ושבת).
    • לעובד מוסלמי שיום המנוחה השבועית הקבוע שלו הוא שבת, ינוכו 3 ימי חופשה נטו (רביעי, חמישי ושישי).
    • לעובד שאינו מוסלמי ינוכו עבור שבוע זה 6 ימי חופשה נטו.
דוגמה
  • בשנה שבה עיד אל פיטר חל בימים חמישי עד שבת, המעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה של שבוע החל מיום רביעי שלפני החג ועד יום שלישי אחרי החג (כולל).
  • לעובדים מוסלמים ינוכו 4 ימי חופשה נטו (רביעי, ראשון, שני ושלישי), למרות שבפועל נעדרו מהעבודה במשך שבוע שלם. ימי החג באותו שבוע (חמישי עד שבת) לא ייחשבו במניין החופשה.
  • לעובדים שאינם מוסלמים:
    • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע, ינוכו 5 ימי חופשה נטו.
    • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע, ינוכו 6 ימי חופשה נטו.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

עובדים מוסלמים

  • עובד שעתי/יומי זכאי לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה ביום שלפני החג וביום שלאחריו (אלא אם כן נעדר בימים אלה בהסכמת המעסיק).
  • צו ההרחבה הקובע את הזכאות לדמי חגים אינו מציין את גובה התשלום עבור ימי החג.
  • הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל (ללא תוספת דמי נסיעה) שהעובד היה מקבל אילו היה עובד באותו יום.
  • לעובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות:
    • לפי פרשנות אחת יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 החודשים שקדמו לחג, בערך שעת העבודה במועד החג. (לצורך חישוב מספר שעות העבודה היומי יש לחלק את מספר שעות העבודה ב-3 החודשים שקדמו לחג, במספר ימי העבודה בפועל במהלך תקופה זו).
    • לפי הפרשנות השנייה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג בערך שעת העבודה במועד החג.
    • טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא.
דוגמה
חישוב גובה יום חג לפי ממוצע שעות העבודה היומי ב -3 חודשים שקדמו לחג
  • עובד שעתי המשתכר 30 ש"ח לשעה, עובד בשעות משתנות.
  • ב-3 חודשים שקדמו לחג, עבד העובד סה"כ 450 שעות ב-60 ימי עבודה.
  • ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 חודשים שקדמו לחג הוא 7.5 שעות (450:60).
  • עבור יום היעדרותו בחג, זכאי העובד לתשלום בסך 225 ש"ח (7.5 שעות עבודה ביום כפול 30 ש"ח לשעה).
  • לעובד חודשי: עובד חודשי המקבל משכורת קבועה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג, מבלי שינוכה יום היעדרותו בגין החג.


עובדים שאינם מוסלמים

  • אם עובדים שאינם מוסלמים יצאו לחופשה במהלך החג, הם זכאים לדמי חופשה בגובה השכר הרגיל (ללא הוצאות נסיעה).
  • ימי החופשה ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו העובדים.

עבודה במהלך החג

  • יש לשלם לעובדים מוסלמים עבור עבודתם בחג, לפחות 150% משכרם (תוספת של 50% על שכרם הרגיל).
  • עובד שעבד בחג שחל ביום המנוחה השבועית שלו, זכאי ל-150% משכר עבודתו עבור שעות העבודה (ולא לתוספת שכר כפולה).
  • אם חל על העובד ועל המעסיק הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, המעניק גמול שונה מהגמול המחויב על פי חוק, יחויב המעסיק בשיעור הגמול הגבוה מביניהם.
  • בנוסף לתוספת השכר, זכאים העובדים גם לשעות מנוחה חלופיות ("מנוחת פיצוי") במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבדו.
  • להרחבה ראו גמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי דרכי פרשנות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • עובד שאינו מוסלמי (למשל, יהודי, דרוזי או נוצרי) זכאי להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
  • אם עובד שאינו מוסלמי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים מוסלמיים, ימי החג ייחשבו כימי חופשה (כלומר ימים אלה ינוכו ממכסת ימי החופשה שצבר), והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • עובד שאינו מוסלמי שיעבוד במהלך ימי עיד אל פיטר, יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.
  • לפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת ראו דמי חגים.

סטודנטים

  • בחלק ממוסדות הלימוד האקדמיים קיימים הסדרים מיוחדים לגבי זכויות הסטודנטים בימי החגים הנהוגים בדתם.
    • האוניברסיטה העברית מתירה לסטודנטים המוסלמים להיעדר מלימודים במהלך עיד אל פיטר, בהתאם לנוהלי ההוראה והלימודים. כמו כן סטודנטים הצמים במהלך החג זכאים להיעדר מבחינה שנערכה באותו יום לאחר השעה 12:00 ולהיבחן במועד מיוחד בכפוף לנהלים.
    • אוניברסיטת חיפה הכריזה על עיד אל פיטר כיום חופשה מלימודים לכלל הסטודנטים.
  • מומלץ להתעדכן ולבדוק ישירות מול מוסד הלימודים את התנאים המיוחדים שהוא מעניק לתלמידיו בחגים הנהוגים על פי דתם.

מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי, שהינם מוסלמים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם מוסלמים, אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו: חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

נאשמים במעצר בית

  • נאשם מוסלמי הנמצא במעצר בית מלא עשוי להיות זכאי לצאת מביתו לצורך ביקורי קרובים במהלך ימי החג.
  • למידע נוסף, ראו פסק דין בנושא זה.

אסירים

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים