עובד זר בתחום הסיעוד רשאי להתפטר מעבודתו בכל עת, כמו כל עובד בישראל, אך עליו לקיים מספר חובות שנועדו להגן על המעסיק ובראשן החובה לתת למעסיק הודעה מוקדמת לפני ההתפטרות
כשעובד מתפטר, המעסיק חייב לשלם לו את כל הזכויות הסוציאליות שצבר במסגרת עבודתו, כפי שמפורט בהמשך
נטישה של אדם חסר ישע מהווה עבירה פלילית, העשויה להביא לידי הגשת כתב אישום
אי מסירת הודעה מוקדמת לפני התפטרות או נטישת המטופל לפני סיום תקופת ההודעה המוקדמת, מהווה הפרה של תנאי הרישיון של העובד ועלולה להביא להרחקת העובד מישראל


זכותון זה מיועד לעובד זר בסיעוד שהועסק בבית המטופל והתפטר ממקום עבודתו ולמעסיקיו, ומרכז את הנושאים העיקריים הרלוונטיים לתהליך.

  • עובד זר שמעוניין להפסיק לעבוד אצל המעסיק רשאי להתפטר מעבודתו ללא צורך בקבלת רשות מהמעסיק, ואסור למעסיק למנוע ממנו את התפטרותו.
  • יחד עם זאת, ישנן מגבלות שהעובד צריך לעמוד בהן כדי למלא אחר חוקי העבודה הישראלים והנחיות רשות האוכלוסין וההגירה בהקשר להתפטרות, ובראשן החובה של העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת לפני התפטרות.
  • גם כשעובד זר מתפטר, המעסיק חייב לשלם לו את כל הזכויות הסוציאליות שצבר במסגרת עבודתו, כפי שמפורט בהמשך.
  • הגנות על המעסיק
    • נטישה של אדם חסר ישע מהווה עבירה פלילית, העשויה להביא לידי הגשת כתב אישום כנגד העובד.
    • אי מסירת הודעה מוקדמת לפני התפטרות או נטישת המטופל לפני סיום תקופת ההודעה המוקדמת, מהווה הפרה של תנאי הרישיון של העובד ועלולה להביא להרחקת העובד מישראל.
  • למידע אודות זכויות עובד זר בסיעוד שפוטר ראו זכותון עובד זר בסיעוד שפוטר או שמעסיקו נפטר, זכותון עובד זר בסיעוד שמעסיקו אושפז או עבר לבית אבות.

מי צריך לשלם את התשלומים לעובד הזר בסיעוד בסיום העסקתו?

  • המטופל תמיד ייחשב למעסיק של העובד הזר בטיפול:
    • לפעמים המטופל מעסיק את העובד הזר בסיעוד באופן בלעדי ומשלם את מלוא משכורתו - שאז ייחשב למעסיקו היחיד של העובד;
    • ולפעמים, לפי בחירת המטופל, יש לעובד הזר שני מעסיקים: חברת הסיעוד (בהיקף משרה בהתאם לשעות להם זכאי המטופל לפי גמלת הסיעוד שלו) והמטופל (בהיקף שייקבע בהתאם לפער שבין ההיקף שמכוסה על ידי חברת הסיעוד לבין משרה מלאה).
  • לגבי התשלומים שישולמו על ידי המטופל:
    • כאשר המטופל נפטר, ישולמו לעובד התשלומים להם הוא זכאי בשל סיום העסקתו מתוך עזבונו של המטופל.
    • במקרים רבים, המטופל או משפחתו אינם ערוכים להוצאות אלה, ואין ביכולתם לשלם סכומים כל כך גדולים בבת אחת.
    • עוד יש לקחת בחשבון שאם לנפטר אין בחשבון הבנק שותף שמורשה להמשיך ולעשות פעולות לאחר מותו, החשבון ייחסם עד קבלת צו קיום צוואה או צו ירושה, תהליך שעלול לקחת מספר שבועות.
    • לכן, מומלץ למטופל ולבני משפחתו להיערך מראש לנסיבות עתידיות אלה באמצעות חיסכון מראש של כספים שבעתיד יצטרכו לשלם לעובד.
    • לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים. במקרים חריגים, בהם אחד מקרובי המשפחה היה מעורב בהעסקתו של העובד באופן החורג מפיקוח רגיל על עבודתו, עשוי בית המשפט לראות בו מעסיק ישיר ואז יוכל העובד לתבוע את התשלום ישירות ממנו.
  • חברת הסיעוד מחויבת בתשלומים בפועל רק לגבי סכומים שלא הופקדו במהלך העסקת העובד בפיקדון. אם לא הופקדו מלוא הסכומים בהם היא חייבת, היא תצטרך לשלם לעובד את ההפרש.

לאלו חובות ותשלומים מחויב המעסיק במקרה של התפטרות?

  • כאשר עובד מתפטר הוא זכאי לזכויות כספיות ואחרות, אשר עשויות להסתכם בסכומים ניכרים.
התשלום הסבר תמציתי
תשלומים במקום חיסכון פנסיוני ועל חשבון פיצויי הפיטורים
  • גם עובדים זרים זכאים לקבל בסיום העסקתם סכומים המקבילים לרכיב המעסיק מתוך הסכומים שמופרשים עבור עובדים ישראלים לטובת ביטוח פנסיוני (12.5% מהשכר).
  • חברות סיעוד ומוסדות סיעוד צריכים להפקיד את הכספים לפיקדון מיוחד בבנק מזרחי טפחות, שיעמוד לרשות העובד בסיום עבודתו. לפרטים נוספים ראו הפקדת פיקדון חודשי עבור עובדים זרים ומשיכת כספי הפיקדון על ידי עובדים זרים.
  • מעסיקים פרטיים לא יכולים להפקיד פיקדון, והם יידרשו לשלם בסיום העסקת העובד, וגם במקרה שהעובד התפטר תשלום בגובה ההפרשות שחלות עליו לביטוח פנסיוני ופיצויי פיטורים (12.5% משכר העובד) כמפורט כאן


השלמת פיצויי פיטורים במקרה שהעובד התפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים
  • עובד שמתפטר אינו זכאי בדרך כלל לפיצויי פיטורים, אלא אם התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויים.
  • עם זאת, גם אם העובד התפטר מהעבודה, המעסיק צריך לשחרר לעובד את כספי הביטוח הפנסיוני שהופקדו לטובת העובד, הן את הרכיב הפנסיוני והן את הכספים שהופרשו על חשבון פיצויי הפיטורים.
  • כלומר, על המעסיק לשלם לעובד במועד סיום יחסי העבודה סכום של 12.5% משכרו של העובד.
  • עובד שהתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של שכר חודש אחרון עבור כל שנת עבודה (שהם למעשה 1/12 או ⅓8 אחוזים מסך כל השכר השנתי שלו), בתנאי שעבד אצל אותו מעסיק לפחות שנה אחת.
  • מומלץ לחסוך מראש ולכל אורך תקופת העסקה סכומים אלה.
  • להרחבה ראו סעיף "השלמת פיצויי פיטורים במקרה שהעובד התפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים" בהמשך.
פדיון ימי חופשה
  • עובד שסיים את עבודתו זכאי לפדות בכסף את ימי החופשה השנתית שלא ניצל ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) שקדמו לשנה הקלנדרית שבה הופסקת העסקתו, וכן את ימי החופשה שלא ניצל במהלך השנה הנוכחית (או חלקה). קיימת מגבלה על מספר הימים שניתן לצבור משנה לשנה.
  • להרחבה ראו סעיף "ניצול ימי החופשה או פדיון ימי חופשה שלא נוצלו" בהמשך.
דמי הבראה
  • עובד זכאי לקבל את דמי ההבראה עבור תקופת העסקתו.
  • אם העובד לא קיבל את דמי הבראה עבור תקופת ההעסקה או עבור חלקה, על המעסיק לשלם לו את כל ההפרשים עבור דמי ההבראה במועד תשלום השכר האחרון.
  • להרחבה ראו סעיף "דמי הבראה שלא שולמו" בהמשך.
תשלום שכר אחרון
  • עובד זכאי לקבל את שכרו האחרון, כולל כל הזכויות הסוציאליות הנלוות אליו.
  • גם את תשלום השכר האחרון יש לשלם במועד הקבוע בחוק.

הודעה מוקדמת לפני התפטרות

תקופת ההעסקה אצל המטופל תקופת ההודעה מראש
בין 7 ימים עד סוף החודש ה-3 לעבודתו אצל המטופל 7 ימים לפחות
החל מהחודש ה-4 עד סוף החודש ה- 6 לעבודתו אצל המטופל 14 ימים לפחות
החל מהחודש ה-7 ועד סוף שנת עבודתו הראשונה אצל המטופל 21 ימים לפחות
מעל שנה חודש לפחות
לדוגמה
הודעה מוקדמת של עובד שמתפטר
  • עובד בתחום הסיעוד שהועסק במשך 8 חודשים התפטר ביום 01.12.2017.
  • העובד חייב לתת למעסיק 21 ימי הודעה מוקדמת, ולכן תאריך סיום עבודתו יהיה ביום 21.12.2017.
  • עד למועד זה העובד יכול להמשיך לעבוד כרגיל, והוא זכאי לשכר מלא עבור עבודתו.
  • בתקופת ההודעה המוקדמת העובד יכול להמשיך לעבוד כרגיל, והוא זכאי לשכר מלא עבור עבודתו. המעסיק רשאי לוותר על הנוכחות של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אבל הוא עדיין יצטרך לשלם לעובד שכר עבור אותה תקופה.
  • אסור למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה הצבורים שלו בתקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם הדבר נעשה בתום לב ומשיקולים של צורכי עבודה, ובתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה. אם העובד רוצה מיוזמתו לנצל את ימי החופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת הוא רשאי לעשות כן, בהסכמת המעסיק.
  • הדרישה מהעובד למתן הודעה מוקדמת לא חלה בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש מהעובד להמשיך ולעבוד אצל המעסיק (לדוגמה במקרה שהמעסיק מתעלל בעובד).
  • לפירוט נוסף לגבי הודעה מראש בכתב של עובד זר בתחום הסיעוד ראו מתן הודעה מראש לפני התפטרות של עובד זר בסיעוד.
  • שימו לב
    עובד זר המועסק במוסד סיעודי ומעוניין להתפטר נדרש לתת הודעה מוקדמת שאורכה שונה , בהתאם לחוק הכללי . לפרטים נוספים ראו הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות.

    אי מסירת הודעה מוקדמת כדין

    • במקרה שהעובד לא נתן הודעה מוקדמת, המעסיק יוכל לתבוע בבית הדין לעבודה את השווי הכספי של תקופת ההודעה המוקדמת אשר העובד היה אמור לתת למעסיק, או לנכותה משכרו האחרון של העובד, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר.
    לדוגמה
    • עובד בתחום הסיעוד שהועסק במשך 8 חודשים התפטר מעבודתו ביום 01.12.2017, ללא מתן הודעה מוקדמת.
    • משכורתו החודשית של העובד הנה 6,247.67 ₪.
    • שווי יום קלנדרי של העובד (משכורת חודשית חלקי 30) הנו 208.26 ₪.
    • המעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד את 21 ימי ההודעה המוקדמת ובסה"כ סך של 4,373.37 ₪ (לפי החישוב: 208.26 ₪ X‏ 21 ימים).

    הגנות על המטופל

    • אי מסירת הודעה מראש כאמור או נטישת המטופל לפני סיום תקופת ההודעה המוקדמת, מהווה הפרה של תנאי הרישיון של העובד ועלולה להביא להרחקת העובד מישראל.
    • לפי החוק, נטישה של אדם חסר ישע מהווה עבירה פלילית, העשויה להביא לידי הגשת כתב אישום כנגד העובד במקרה שנטש את המטופל מבלי למסור לו הודעה מראש כנדרש.

    תשלום כספי במקרה של הפסקת עבודה מיידית במקום הודעה מוקדמת (חלף הודעה מוקדמת)

    • אם העובד מסר למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, והמעסיק החליט לוותר על העסקתו באופן מיידי, עליו לשלם לעובד את השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
    לדוגמה
    • עובד בתחום הסיעוד שהועסק במשך 8 חודשים הודיע ביום 01.12.2017 על התפטרותו שתכנס לתוקף ביום 21.12.2017.
    • המעסיק החליט לוותר על המשך העסקתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ודרש מהעובד להפסיק את עבודתו באופן מיידי.
    • במקרה זה יחסי העובד- מעביד יסתיימו ביום 01.12.2017, אך על המעסיק לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת עבור 21 ימי ההודעה המוקדמת.
    • משכורתו החודשית של העובד הנה 6,247.67 ₪.
    • שווי יום קלנדרי של העובד (משכורת חודשית חלקי 30) הוא 208.26 ₪.
    • על המעסיק לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת בסך של 4,373.37 ₪ (לפי החישוב: 208.26 ₪ X‏ 21 ימים).

    תשלומים על חשבון ביטוח פנסיוני

    • כשמדובר בעובדים ישראלים, מעסיקים מחוייבים להפריש מדי חודש כספים עבור ביטוח פנסיוני ששיעורו (החל מה-01.01.2017):
      • 6.5% מהשכר החודשי מהווים תגמולי מעסיק לטובת חיסכון פנסיוני
      • 6% מהשכר החודשי מהווים תגמולי מעסיק על חשבון פיצויי פיטורים
    • מי שמעסיק עובד זר, לא יכול להפריש לביטוח פנסיוני, ומחויב להפקיד את הסכומים ב פיקדון חודשי מיוחד).
    • אומנם, ככלל עובד שמתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורים, אלא אם התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויים.
    • אך גם עובד שהתפטר זכאי לקבל בסיום עבודתו את הכספים על חשבון ההפרשות המתחייבות לביטוח פנסיוני.
    • חברות סיעוד ומוסדות סיעוד המעסיקים עובדים זרים בסיעוד צריכות להפקיד את הכספים לפיקדון מיוחד, שיעמוד לרשות העובד בסיום עבודתו. במקרה שהעובד הזר עזב את הארץ לאחר מועד סיום השהייה המאושרת שלו, ינוכה לו מכספי הפיקדון קנס בהתאם לזמן שהייתו הבלתי חוקית בארץ. לפרטים נוספים ראו משיכת כספי הפיקדון על ידי עובדים זרים.
    • מעסיק פרטי לא יכול להפקיד פיקדון, והוא יצטרך לשלם את הסכומים המגיעים לעובד, בסיום העסקתו (גם אם התפטר).
    • אם העסקת העובד נעשתה במקביל ע"י המטופל וע"י חברת הסיעוד, חובת התשלום נחלקת בין המטופל לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם.
    • מעסיק פרטי (שאינו חברת סיעוד) ישלם לעובד בסיום יחסי העבודה את התשלומים על חשבון ביטוח פנסיוני בהתאם לחלקו היחסי בהעסקת העובד, גם אם העובד התפטר.
    • חובה זו חלה על המעסיק מלבד למקרים שבהם בית הדין לעבודה קבע כי התקיימו נסיבות מיוחדות שבגינן המעסיק פטור מלשחרר לעובד את הכספים שנצברו ברכיב הפיצויים על פי צו ההרחבה.

    השלמת פיצויי פיטורים במקרה שהעובד התפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים

    לדוגמה
    דוגמאות לנסיבות שמזכות את העובד המתפטר בפיצויי פיטורים
  • אם העסקת העובד נעשתה במקביל הן ע"י חברת סיעוד והן ע"י המטופל, חובת התשלום נחלקת בין המטופל (או עזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו דוגמה בהמשך):
  • מועד תשלום הפיצויים

    • מועד תשלום פיצויי הפיטורים הוא מיד עם סיום יחסי העבודה, כלומר ביום האחרון לעבודה או לכל המאוחר בתוך 15 יום ממועד זה.
    • החל מהיום ה-16 המעסיק מחויב בתוספת הצמדה למדד עד ליום התשלום בפועל.
    • אם המעסיק לא משלם לאחר 30 ימים, העובד יכול להגיש נגדו תביעה לבית הדין לעבודה ובמקרה כזה יכול בית המשפט לחייב אותו לשלם פיצוי על הלנת פיצויי פיטורים, שיכולים לכלול הפרשי הצמדה בתוספת ריבית של עד 20% על כל חודש של איחור בתשלום.

    כיצד מחשבים את גובה הפיצויים?

    • פיצויי הפיטורים מחושבים על-ידי מכפלה של השכר האחרון במספר השנים שבהן הועסק העובד.
    לדוגמה
    • עובד זר בתחום הסיעוד התפטר עקב מצב רפואי לקוי, המזכה אותו בפיצויי פיטורים לאחר 3 שנים וחצי. הוא השתכר 6,247.67 ₪.
    • חישוב הפיצויים נעשה כמכפלה של השכר החודשי האחרון במספר השנים שהעובד עבד, כולל החלק היחסי של השנה האחרונה. כלומר, במקרה זה סך הפיצויים הוא 21,866.85 ₪ (לפי החישוב: 6,247.67 X‏ 3.5 שנים).
  • בחישוב פיצויי הפיטורים צריך לקחת בחשבון רק את השכר הבסיסי ולא רכיבים שהם החזר הוצאות, כגון: נסיעות, בגדים וכדומה.
  • אם הופקדו לפיקדון תשלומים על חשבון חלק מכספי הפיצויים, יש לשלם לעובד רק את ההפרש.
  • למידע מדויק על אופן חישוב פיצויי פיטורים לפני מועד תחילת ההעסקה ושיעור הפרשות לביטוח הפנסיוני ראו פורטל חישוב פיצויי פיטורים.
  • ניצול ימי החופשה או פדיון ימי חופשה שלא נוצלו

    • עובד זר שהתפטר מעבודתו ולא ניצל בתקופת עבודתו את כל ימי החופשה המגיעים לו, זכאי במועד סיום יחסי העבודה לסכום כסף השווה לדמי החופשה שהיה מקבל אילו היה מנצל בפועל את ימי החופשה.
    • הזכאות מתייחסת לימי חופשה שנצברו ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה).
    • אסור למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה הצבורים שלו בתקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם הדבר נעשה בתום לב ומשיקולים של צורכי עבודה, ובתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה. אם העובד רוצה מיוזמתו לנצל את ימי החופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת הוא רשאי לעשות כן, בהסכמת המעסיק.
    • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין המטופל לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם.
    לדוגמה
    פדיון ימי חופשה לעובד שהועסק 3.5 שנים במשותף על-ידי המטופל ועל-ידי חברת הסיעוד (ראו דוגמה למעלה)
    • המטופל זכאי ל-19 שעות שבועיות של טיפול אישי מהמוסד לביטוח לאומי (גמלת סיעוד רמה 5), ובסה"כ 84 שעות טיפול חודשיות של עובד המועסק על-ידי חברת הסיעוד.
    • משרה מלאה כוללת 182 שעות (החל מיום 01.04.2018), ועל כן המטופל מעסיק את העובד ביתרת 98 השעות החודשיות של משרתו, המהווים 54% משרה. עבור היקף משרה זה בלבד המטופל צריך לשלם את שכרו של העובד ואת זכויותיו הסוציאליות, לרבות פדיון ימי חופשה.
    • על חברת הסיעוד לשלם לעובד 46% מסכום פדיון החופשה השנתית שמגיע לעובד.
    • המטופל צריך לשלם את היתרה, כלומר 54% מסכום פדיון החופשה השנתית שמגיע לעובד.

    דמי הבראה שלא שולמו

    • ככלל, עובד זכאי לתשלום דמי הבראה אם השלים שנת עבודה מלאה. להרחבה ראו דמי הבראה.
    לדוגמה
    • עובד הועסק אצל מטופל מ-01.01.2014.
    • העובד התפטר מעבודתו ב-30.06.2017.
    • בהנחה שבסוף כל שנת עבודה נהג המטופל לשלם לעובד את דמי ההבראה שמגיעים לו מדי שנה, זכאי העובד לדמי ההבראה עבור חצי השנה האחרונה להעסקתו.
    • מכיוון שהעובד נמצא בשנת עבודתו הרביעית הוא זכאי לדמי הבראה לפי בסיס של 7 ימי הבראה עבור שנה מלאה. מכיוון שבשנה זו עבד רק חצי שנה, הוא יהיה זכאי למחצית ימי ההבראה - סה"כ 3.5 ימי הבראה.
    • גובה דמי הבראה (נכון לשנת 2017) הוא 378 ₪ ליום.
    • סה"כ דמי ההבראה שיש לשלם לעובד עבור מחצית השנה האחרונה להעסקתו הם 1,323 ₪ (3.5 ימים X‏ 378 ₪).
    • אם העובד לא קיבל את דמי הבראה עבור תקופת העסקה או עבור חלקה, על המעסיק לשלם לו את דמי ההבראה במועד תשלום השכר האחרון.
    • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין המטופל (לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו סעיף העסקה משותפת באמצעות חברת סיעוד למעלה).
    לדוגמה
    תשלום דמי הבראה לעובד שהועסק 3.5 שנים במשותף על ידי המטופל ועל ידי חברת הסיעוד (ראו דוגמה קודמת לעיל)
    • המטופל זכאי ל-19 שעות שבועיות של טיפול אישי מהמוסד לביטוח לאומי (גמלת סיעוד רמה 5), ובסה"כ 84 שעות טיפול חודשיות של עובד המועסק על ידי חברת הסיעוד.
    • משרה מלאה כוללת 182 שעות (החל מה01.04.2018), ועל כן המטופל מעסיק את העובד ב-98 השעות החודשיות המשלימות את המשרה למשרה מלאה ואשר מהוות 54% משרה. עבור היקף משרה זה בלבד המטופל צריך לשלם את שכרו של העובד ואת זכויותיו הסוציאליות, כולל דמי הבראה.
    • 100% מדמי ההבראה הם 1,323 ₪.
    • 84 שעות מהוות 46% ממשרתו של העובד, ולכן על חברת הסיעוד המעסיקה לשלם 46% מדמי ההבראה בסך 608.58 ₪.
    • המטופל צריך לשלם את היתרה, כלומר 54% מדמי ההבראה - סה"כ 714.42 ₪.

    תשלום שכר אחרון

    • יש לשלם לעובד את השכר עבור התקופה האחרונה להעסקתו.
    • במסגרת שכר זה יש לשלם את כל התוספות שצוינו למעלה (דמי הבראה, פדיון חופשה, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וכו').
    • בנוסף יש לשלם לעובד את כל הזכויות הסוציאליות הנלוות לתשלום השכר בגין המשכורת האחרונה.

    מגורים הולמים לתקופה של 7 ימים לאחר סיום יחסי העבודה

    • בהתאם לסעיף 1ה לחוק עובדים זרים, מעסיק מחויב לדאוג למגורים הולמים לעובד הזר, למשך כל תקופת העסקתו ועד ל-7 ימים לאחר סיום עבודתו.
    • אם העובד מתגורר בבית המטופל, על המעסיק לאפשר לעובד להמשיך ולהתגורר בביתו למשך 7 ימים נוספים לאחר סיום יחסי העבודה, או לספק לו עבור תקופה זו מקום מוגרים הולם אחר.
    • אם נותרו לעובד פחות מ7 ימים בין מועד סיום העבודה למועד עזיבתו את הארץ, על המעסיק לספק לעובד מגורים במהלך ימים אלו.

    הודעה לרשות ההגירה על הפסקת העבודה, הסדרת אשרת השהייה והתייצבות בלשכה הפרטית

    • הודעה לרשות על הפסקת עבודה - עובד זר שמתפטר צריך להודיע על כך לתחום היתרים בסיעוד ברשות ההגירה ולהסדיר את המשך אשרת השהייה שלו בישראל.
    • התייצבות תוך 7 ימים מסיום העסקה בלשכה הפרטית
      • החל מיום 02.10.2022 מיד עם סיום ההעסקה ולכל המאוחר בתוך 7 ימים מסיום העסקה על העובד להתייצב בלשכה הפרטית בה הוא רשום על מנת לעדכן את פרטיו ולקבל הצעות חדשות לעבודה.
      • אם העובד לא יתייצב בלשכה הפרטית או יסרב, מסיבות שאינן מוצדקות, ל-3 הצעות עבודה, הלשכה תדווח על העובד לאגף סיעוד ברשות האוכלוסין . אגף הסיעוד יבחן האם העובד מנצל לרעה את רישיונו ואם נוכח שכן , הוא עלול לבטל את רישיון העבודה ולגרש את העובד מהארץ, וזאת בכפוף לשימוע.
      • בקשה ליציאה לחופשת מולדת, בכפוף ליתר נהלי הרשות, עשויה להוות סיבה מוצדקת לסירוב הצעת עבודה.
      • למידע נוסף ראו: הודעה לעובדים הזרים בסיעוד- תיקון לנוהל 5.3.0002
    • הסדרת המשך שהייה בארץ - עובדת זרה שהתפטרה מעבודתה בשל לידה, צריכה להסדיר את המשך שהייתה ושהיית היילוד בארץ. למידע נוסף ראו שהייה ועבודה בישראל של עובדת זרה לאחר לידה.
    • הסדרת אזור גיאוגרפי שבו יכול העובד לחפש מעסיק חדש - עובד זר בתחום הסיעוד מוגבל ביכולתו להחליף מקום עבודה בישראל. ההגבלות הן גאוגרפיות - לפי חלוקה לאזורים בארץ, וכמותיות - הגבלה על מספר ההחלפות שניתן לבצע.
      • במקרה שעובד זר הפסיק את עבודתו אצל 3 מטופלים סיעודיים לפחות בתקופה של שנתיים, ויש חשש שהוא מנצל לרעה את האשרה שלו, רשות האוכלוסין יכולה לזמן אותו לבירור בנוגע לחשדות אלה. אם הבירור העלה שהעובד הזר ניצל לרעה את האשרה שניתנה לו, רשאי פקיד מוסמך להחליט לבטל או לא לחדש לעובד את האשרה, לאחר שישמע את טענותיו. התפטרות עובד זר מעבודה אצל מטופל סיעודי בעקבות הרעה מוחשית בתנאי עבודתו או בשל נסיבות אחרות ביחסי עבודה שבגינן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו (למשל התעללות בעובד הזר), לא תיחשב כניצול לרעה של אשרת העבודה.
      • למידע נוסף ראו מגבלות על החלפת מקום עבודה לעובד זר סיעודי.

    מעבר של העובד למטופל אחר

    • עובד זר בתחום הסיעוד אינו "כבול" למעסיק מסוים והוא רשאי לעבור בין מעסיקים שהם מטופלים סיעודיים בעלי היתרים תקפים להעסקת עובד זר.
    • החל מיולי 2014, למעט מקרים חריגים, מעבר בין מעסיקים של עובדים זרים בתחום הסיעוד צריך להיות במסגרת אותו האזור הגיאוגרפי שנקבע באשרה של העובד.
    • מעבר מרובה בין מעסיקים עשוי לעורר חשד של ניצול לרעה של אשרת העבודה, ולהוביל לשלילתה לאחר שמיעת טענות העובד.
    • למידע נוסף ראו מגבלות על החלפת מקום עבודה לעובד זר סיעודי.

    תלונות בגין הפרת זכויות של עובדים זרים

    כדאי לדעת

    ראו גם

    גורמים מסייעים

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    גורם ממשלתי אתר אינטרנט זכויות ותחומי אחריות
    רשות האוכלוסין וההגירה - טל' ‎3450* אתר הרשות הרשות מופקדת על הטיפול בשוהים זרים בישראל, ובין היתר אחראית על מתן היתרים להעסקת עובד זר בסיעוד, ניהול הפיקדון הכספי של עובדים זרים שמעסיקיהם מחויבים להפקיד לפיקדון, ופיקוח על כניסתם ויציאתם של העובדים הזרים בישראל
    הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אתר הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אחראי על אכיפת זכויות העובדים הזרים המועסקים בישראל
    מוקד *6050 - המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי זכאות לקצבאות שונות בהתאם לגיל ולמצב הכלכלי, כולל גמלת סיעוד שיכולה לשמש להעסקת עובד זר, גביית דמי ביטוח לאומי לעובד הזר ועוד
    מוקד *9696 - המוקד הטלפוני של שירות הייעוץ לאזרח הוותיק מטעם המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי סיוע מטעם שירותי יעוץ לקשיש ומוקד טלפוני חינם לקשישים ולבני משפחותיהם
    מוקד 8840* לפניות הציבור אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד *8840 לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולסיוע במיצוי הזכויות.
    יחידת סגולה - מוקד מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים בבתי חולים אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד זכויות בריאותיות לאזרחים ותיקים, לסיוע לאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם בבירור זכויות המאושפז, במהלך תקופת האשפוז בבית החולים
    שי"ל - שירות ייעוץ לאזרח - מוקד טלפוני: 118 אזרחים ותיקים באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים מתן ייעוץ והכוונה בנושאי זכויות האזרח וחובותיו, והשירותים הניתנים לו.

    מקורות משפטיים ורשמיים

    פסקי דין

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים