הקדמה:

עובד זר בתחום הסיעוד רשאי להתפטר מעבודתו בכל עת, כמו כל עובד בישראל, אך עליו לקיים מספר חובות שנועדו להגן על המעסיק ובראשן החובה לתת למעסיק הודעה מוקדמת לפני ההתפטרות
כשעובד מתפטר, המעסיק חייב לשלם לו את כל הזכויות הסוציאליות שצבר במסגרת עבודתו, כפי שמפורט בהמשך
נטישה של אדם חסר ישע מהווה עבירה פלילית, העשויה להביא לידי הגשת כתב אישום
אי מסירת הודעה מוקדמת לפני התפטרות או נטישת המטופל לפני סיום תקופת ההודעה המוקדמת, מהווה הפרה של תנאי הרישיון של העובד ועלולה להביא להרחקת העובד מישראל


זכותון זה מיועד לעובד זר בסיעוד שהתפטר ממקום עבודתו ולמעסיקיו, ומרכז את הנושאים העיקריים הרלוונטיים לתהליך.

  • עובד זר שמעוניין להפסיק לעבוד אצל המעסיק רשאי להתפטר מעבודתו ללא צורך בקבלת רשות מהמעסיק, ואסור למעסיק למנוע ממנו את התפטרותו.
  • יחד עם זאת, ישנן מגבלות שהעובד צריך לעמוד בהן כדי למלא אחר חוקי העבודה הישראלים והנחיות רשות האוכלוסין וההגירה בהקשר להתפטרות, ובראשן החובה של העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת לפני התפטרות.
  • גם כשעובד זר מתפטר, המעסיק חייב לשלם לו את כל הזכויות הסוציאליות שצבר במסגרת עבודתו, כפי שמפורט בהמשך.
  • הגנות על המעסיק
    • נטישה של אדם חסר ישע מהווה עבירה פלילית, העשויה להביא לידי הגשת כתב אישום כנגד העובד.
    • אי מסירת הודעה מוקדמת לפני התפטרות או נטישת המטופל לפני סיום תקופת ההודעה המוקדמת, מהווה הפרה של תנאי הרישיון של העובד ועלולה להביא להרחקת העובד מישראל.
  • למידע אודות זכויות עובד זר בסיעוד שפוטר ראו זכותון עובד זר בסיעוד שפוטר או שמעסיקו אושפז או נפטר.

לאלו חובות ותשלומים מחויב המעסיק במקרה של התפטרות?

  • כאשר עובד מתפטר הוא זכאי לזכויות כספיות ואחרות, אשר עשויות להסתכם בסכומים ניכרים.
התשלום הסבר תמציתי
שחרור הכספים שהופקדו לחיסכון פנסיוני ועל חשבון פיצויי הפיטורים
  • החל משנת 2008 חל צו הרחבה המחייב מעסיק להפריש מדי חודש כספים לטובת ביטוח פנסיוני עבור עובדיו. חלק מהכספים מופרשים כרכיב פנסיוני וחלק מופרשים על חשבון פיצויי פיטורים.
  • מאחר ואי אפשרלבצע הפרשות לקרן פנסיה עבור עובדים זרים, חלה על המטופל הלכת "הביצוע בקירוב". בהתאם להלכה זו, המטופל ישלם לעובד בסיום יחסי העבודה פיצוי בגובה ההפרשות שחלות עליו לביטוח פנסיוני ופיצויי פיטורים, בהתאם לצו ההרחבה (החל משנת 2017 -12.5% משכר העובד)ו חלקו היחסי בהעסקת העובד, גם במקרה שהעובד התפטר.
  • חברות סיעוד צריכות להפריש את הכספים לפיקדון מיוחד בבנק מזרחי טפחות, שיעמוד לרשות העובד בסיום עבודתו. לפיקדון זה יש להפקיד את רכיב תגמולי המעסיק ואת רכיב הפיצויים בלבד ללא רכיב תגמולי עובד. לפרטים נוספים ראו הפקדת פיקדון חודשי למעסיקים של עובדים זרים בענף הבניה, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית ולחברות סיעוד.
  • להרחבה ראו סעיף "שחרור הכספים שהופקדו לחיסכון פנסיוני ועל חשבון פיצויי הפיטורים" בהמשך.
השלמת פיצויי פיטורים במקרה שהעובד התפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים
  • ככלל עובד שמתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורים, אלא אם התפטר ה בנסיבות המזכות אותו בפיצויים.
  • יחד עם זאת, צו ההרחבה קובע שגם אם העובד התפטר מהעבודה, על המעסיק לשחרר לעובד את כספי הביטוח הפנסיוני שהופקדו לטובת העובד, הן את הרכיב הפנסיוני והן את הכספים שהופרשו על חשבון פיצויי הפיטורים. להרחבה ראו בהמשך.
    • אם המעסיק לא הפריש את הכספים לביטוח הפנסיוני של העובד, עליו לשלם לעובד במועד סיום יחסי העבודה את הסכומים שהיה עליו להפריש על פי הדין במהלך שנות עבודתו של העובד, גם אם העובד התפטר (12.5% משכרו של העובד).
  • עובד שהתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים, זכאי לפיצויי פיטורים בסכום של שכר חודש אחרון עבור כל שנת עבודה (שהם למעשה 1/12 או ⅓8 אחוזים מסך כל השכר השנתי שלו), בתנאי שעבד אצל אותו מעסיק לפחות שנה אחת.
    • כאשר המעסיק הפריש חלק מהפיצויים לביטוח הפנסיוני, כפי שנדרש בצו ההרחבה (6% נכון לשנת 2017), ולא את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33%), הרי שלצורך תשלום פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד על המעסיק לשלם לעובד את החלק היחסי מפיצויי הפיטורים שלא הופרשו לביטוח הפנסיוני. כאשר המעסיק לא הפריש כספים לביטוח פנסיוני עליו לשלם לעובד את מלוא פיצויי הפיטורים (משכורת אחרונה כפול מספר שנות עבודה).
  • מומלץ לחסוך מראש ולכל אורך תקופת העסקה סכומים אלה.
  • להרחבה ראו סעיף "השלמת פיצויי פיטורים במקרה שהעובד התפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים" בהמשך.
פדיון ימי חופשה
  • עובד שסיים את עבודתו זכאי לפדות בכסף את ימי החופשה השנתית שלא ניצל ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) שקדמו לשנה הקלנדרית שבה הופסקת העסקתו, וכן את ימי החופשה שלא ניצל במהלך השנה הנוכחית (או חלקה). קיימת מגבלה על מספר הימים שניתן לצבור משנה לשנה.
  • להרחבה ראו סעיף "ניצול ימי החופשה או פדיון ימי חופשה שלא נוצלו" בהמשך.
דמי הבראה
  • עובד זכאי לקבל את דמי ההבראה עבור תקופת העסקתו.
  • אם העובד לא קיבל את דמי הבראה עבור תקופת ההעסקה או עבור חלקה, על המעסיק לשלם לו את כל ההפרשים עבור דמי ההבראה במועד תשלום השכר האחרון.
  • להרחבה ראו סעיף "דמי הבראה שלא שולמו" בהמשך.
תשלום שכר אחרון
  • עובד זכאי לקבל את שכרו האחרון, כולל כל הזכויות הסוציאליות הנלוות אליו, כגון: הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני של העובד.
  • גם את תשלום השכר האחרון יש לשלם במועד הקבוע בחוק.
  • להרחבה ראו סעיף "תשלום השכר האחרון" בהמשך.

מי חייב בתשלום הזכויות של עובד סיעוד שהתפטר?

  • קיימות שתי דרכים להעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד בישראל:
    1. העסקה באופן בלעדי על-ידי המטופל.
    2. העסקה מקבילה באמצעות חברת סיעוד (העובד מועסק בחלק מהמשרה על-ידי חברת הסיעוד ובחלק מהמשרה על-ידי המטופל).
  • מטופלים הזכאים לגמלת סיעוד יכולים לבחור, החל מיום 01.06.2014, אם לקבל את דמי הגמלה בכסף ולהעסיק עובד זר בעצמם, או להמשיך לפעול לפי ההסדר הישן שבו חברת הסיעוד (המוכרת גם כ"נותנת שירותים") מעסיקה את העובד הזר במקביל להעסקתו על ידי המטופל.
  • עובד רשאי לתבוע את זכויותיו אך ורק ממי שנחשב למעסיקו.

העסקה באופן בלעדי על-ידי המטופל

  • במקרה זה המטופל הוא המעסיק היחידי של העובד, וחייב לשלם לו את שכר העבודה ואת שאר זכויותיו התעסוקתיות.
  • על העובד לתבוע את זכויותיו מהמטופל עצמו.
  • אם המטופל נפטר, על העובד לתבוע את העזבון של המטופל. לא ניתן לתבוע באופן ישיר את היורשים של המטופל.

העסקת עובד זר במקביל על ידי המטופל וחברת הסיעוד

  • במקרה של העסקה מקבילה עם חברת הסיעוד, כל אחד מהמעסיקים (חברת הסיעוד והמטופל) חב בכל החובות החלים על מעסיק כלפי העובד על-פי הדין.
  • בהעסקה מקבילה כל אחד מהמעסיקים (חברת הסיעוד והמטופל) נושא בעלות העסקה של העובד על-פי הדין, בהתאם לחלק היחסי של היקף המשרה המשויך לו.
  • עלות ההעסקה של העובד הזר כוללת בתוכה את כל ההוצאות שחלות על-פי הדין על המעסיק לרבות תשלום השכר של העובד הזר (לרבות חופשה, מחלה, דמי הבראה), תשלום ביטוח לאומי לעובדים זרים, תשלום עבור ביטוח פנסיוני לעובד זר, תשלום עבור פיצויי פיטורים בסיום העסקה וכו'.
  • היקף המשרה שמשויך לחברת הסיעוד נקבע לפי מספר שעות גמלת הסיעוד שהמטופל זכאי להן מהמוסד לביטוח לאומי, ואילו היקף המשרה שמשויך למטופל הוא יתרת השעות הדרושות על מנת להשלים את היקף המשרה למשרה מלאה. (החל מיום 01.04.2018 משרה מלאה מוגדרת כ-42 שעות שבועיות או 182 שעות חודשיות).
  • במקרה כזה כל אחד מהמעסיקים (המטופל וחברת הסיעוד) אחראי לתשלום השכר (כל רכיבי השכר וכל התנאים הסוציאליים הנלווים) לפי חלקו היחסי.
דוגמה
  • מטופל זכאי לגמלת סיעוד רמה 1 (9 שעות שבועיות של טיפול מהמוסד לביטוח לאומי) - בסה"כ 39 שעות טיפול חודשיות. שעות אלה, המהוות 21% ממשרה מלאה (182 שעות), ממומנות על-ידי חברת הסיעוד.
  • המטופל מממן בעצמו את יתרת השעות הנדרשות לצורך משרה מלאה, המהוות 79% מהמשרה המלאה.
  • אחריות המטופל היא לתשלום 79% מהתשלומים הקשורים להעסקת העובד ואחריות חברת הסיעוד היא לתשלום 21% הנותרים.
  • כשמטופל מחליט לעבור מגמלה בעין והעסקה מקבילה עם חברת הסיעוד, לגמלה בכסף ולהעסקה עצמית של העובד הזר, אזי למעשה חברת הסיעוד מפטרת את העובד, ויחסי העבודה בין חברת הסיעוד והעובד הזר מסתיימים, בעוד יחסי העבודה בין העובד למטופל ממשיכים.
  • במועד זה חלה חובה על חברת הסיעוד לשלם לעובד את חלקה בזכויות המפורטות בהמשך, המגיעות לעובד עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים.
  • למידע נוסף ראו העסקת עובד זר בסיעוד על-ידי המטופל במקביל להעסקתו על-ידי חברת הסיעוד.

תביעה אישית נגד קרוב משפחה של המטופל

  • במקרים חריגים מכירים בתי המשפט בקיומם של יחסי עבודה בין קרוב משפחה של המטופל לבין המטפל, כלומר קרוב המשפחה ייחשב כמעסיק, והוא יהיה זה שחייב באופן אישי בתשלום השכר ושאר הזכויות הסוציאליות למטופל.
  • מדובר במקרים שבהם מוכח כי מעורבותו של קרוב המשפחה היא מלאה וחורגת מגדר הפעולות המתבקשות באופן טבעי ממערכת הפיקוח על ענייני המטופל.


הודעה מוקדמת לפני התפטרות

הערת עריכה
סיגל, לבדוק אם יש התייחסות לכך במסגרת הערך הכללי של הודעה מוקדמת
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 10:38, 29 במרץ 2018 (IDT)
תקופת ההעסקה אצל המטופל תקופת ההודעה מראש
בין 7 ימים ל- 3 חודשים 7 ימים לפחות
בין 3 ל- 6 חודשים 14 ימים לפחות
בין 6 חודשים לשנה 21 ימים לפחות
מעל שנה חודש לפחות
דוגמה
הודעה מוקדמת של עובד שמתפטר
  • עובד בתחום הסיעוד שהועסק במשך 8 חודשים התפטר ביום 01.12.2017.
  • העובד חייב לתת למעסיק 21 ימי הודעה מוקדמת, ולכן תאריך סיום עבודתו יהיה ביום 21.12.2017.
  • עד למועד זה העובד יכול להמשיך לעבוד כרגיל, והוא זכאי לשכר מלא עבור עבודתו.
  • בתקופת ההודעה המוקדמת העובד יכול להמשיך לעבוד כרגיל, והוא זכאי לשכר מלא עבור עבודתו. המעסיק רשאי לוותר על הנוכחות של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, אבל הוא עדיין יצטרך לשלם לעובד שכר עבור אותה תקופה.
  • אסור למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה הצבורים שלו בתקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם הדבר נעשה בתום לב ומשיקולים של צורכי עבודה, ובתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה. אם העובד רוצה מיוזמתו לנצל את ימי החופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת הוא רשאי לעשות כן, בהסכמת המעסיק.
  • הדרישה מהעובד למתן הודעה מוקדמת לא חלה בנסיבות בהן לא ניתן לדרוש מהעובד להמשיך ולעבוד אצל המעסיק (לדוגמה במקרה שהמעסיק מתעלל בעובד).
  • לפירוט נוסף לגבי הודעה מראש בכתב של עובד זר בתחום הסיעוד ראו מתן הודעה מראש לפני התפטרות של עובד זר בסיעוד.

אי מסירת הודעה מוקדמת כדין

  • במקרה שהעובד לא נתן הודעה מוקדמת, המעסיק יוכל לתבוע בבית הדין לעבודה את השווי הכספי של תקופת ההודעה המוקדמת אשר העובד היה אמור לתת למעסיק, או לנכותה משכרו האחרון של העובד, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר.
דוגמה
  • עובד בתחום הסיעוד שהועסק במשך 8 חודשים התפטר מעבודתו ביום 01.12.2017, ללא מתן הודעה מוקדמת.
  • משכורתו החודשית של העובד הנה 5,300 ש"ח.
  • שווי יום קלנדרי של העובד (משכורת חודשית חלקי 30) הנו 176.67 ש"ח.
  • המעסיק רשאי לנכות משכרו האחרון של העובד את 21 ימי ההודעה המוקדמת ובסה"כ סך של 3,710 ש"ח (לפי החישוב: 176.67 ש"ח X‏ 21 ימים).

הגנות על המטופל

  • אי מסירת הודעה מראש כאמור או נטישת המטופל לפני סיום תקופת ההודעה המוקדמת, מהווה הפרה של תנאי הרישיון של העובד ועלולה להביא להרחקת העובד מישראל.
  • לפי החוק, נטישה של אדם חסר ישע מהווה עבירה פלילית, העשויה להביא לידי הגשת כתב אישום כנגד העובד במקרה שנטש את המטופל מבלי למסור לו הודעה מראש כנדרש.

תשלום כספי במקרה של הפסקת עבודה מיידית במקום הודעה מוקדמת (חלף הודעה מוקדמת)

  • אם העובד מסר למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, והמעסיק החליט לוותר על העסקתו באופן מיידי, עליו לשלם לעובד את השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
דוגמה
  • עובד בתחום הסיעוד שהועסק במשך 8 חודשים הודיע ביום 01.12.2017 על התפטרותו שתכנס לתוקף ביום 21.12.2017.
  • המעסיק החליט לוותר על המשך העסקתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ודרש מהעובד להפסיק את עבודתו באופן מיידי.
  • במקרה זה יחסי העובד- מעביד יסתיימו ביום 01.12.2017, אך על המעסיק לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת עבור 21 ימי ההודעה המוקדמת.
  • משכורתו החודשית של העובד הנה 5,300 ש"ח.
  • שווי יום קלנדרי של העובד (משכורת חודשית חלקי 30) הוא 176.67 ש"ח.
  • על המעסיק לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת בסך של 3,710 ש"ח (לפי החישוב: 176.67 ש"ח X‏ 21 ימים).

שחרור הכספים שהופקדו לחיסכון פנסיוני ועל חשבון פיצויי הפיטורים

  • החל משנת 2008 חל צו הרחבה המחייב מעסיקים להפריש מדי חודש כספים עבור ביטוח פנסיוני לעובדים ששיעורו (החל מה-01.01.2017):
    • 6.5% מהשכר החודשי מהווים תגמולי מעסיק לטובת חיסכון פנסיוני
    • 6% מהשכר החודשי מהווים תגמולי מעסיק על חשבון פיצויי פיטורים
  • חובה זו חלה גם על מי שמעסיק עובד זר (ראו ביטוח פנסיוני לעובד זר).
  • אומנם, ככלל עובד שמתפטר אינו זכאי לפיצויי פיטורים, אלא אם התפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויים.
  • יחד עם זאת, צו ההרחבה קובע שגם עובד שהתפטר זכאי לקבל בסיום עבודתו את הכספים שנצברו לזכותו ברכיב הפיצויים על פי ההפרשות הקבועות בצו ההרחבה.
  • מאחר ואי אפשר לבצע הפרשות לקרן פנסיה עבור עובדים זרים, חלה על המטופל הלכת "הביצוע בקירוב". בהתאם להלכה זו, המטופל ישלם לעובד בסיום יחסי העבודה פיצוי בגובה ההפרשות שחלות עליו לביטוח פנסיוני ופיצויי פיטורים, בהתאם לצו ההרחבה (12.5% משכרו של העובד) וחלקו היחסי בהעסקת העובד, גם במקרה שהעובד התפטר.
  • חברות סיעוד המעסיקות עובדים זרים בסיעוד צריכות להפריש את הכספים לפיקדון מיוחד בבנק מזרחי טפחות, שיעמוד לרשות העובד בסיום עבודתו. לפיקדון זה יש להפקיד את רכיב תגמולי המעסיק ואת רכיב הפיצויים בלבד ללא רכיב תגמולי עובד. לפרטים נוספים ראו הפקדת פיקדון חודשי למעסיקים של עובדים זרים בענף הבניה, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית ולחברות סיעוד.
  • אם העסקת העובד נעשתה במקביל הן ע"י המטופל והן ע"י חברת הסיעוד, חובת התשלום נחלקת בין המטופל לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו דוגמה בהמשך):
    • מעסיק פרטי (שאינו חברת סיעוד) ישלם לעובד בסיום יחסי העבודה את ההפרשות שהיה עליו להפריש לעובד בהתאם לחלקו היחסי בהעסקת העובד והאמורבצו ההרחבה, גם אם העובד התפטר.
    • חברת סיעוד תפקיד את חלקה בפיקדון מיוחד בבנק מזרחי והעובד יהיה זכאי לקבל את כספי הפיקדון שהופקד לזכותו, בתנאי שעזב את הארץ בהתאם למועד הקבוע באשרת השהייה שלו.
    • במקרה שהמעסיק הוא חברת סיעוד והעובד הזר עזב את הארץ לאחר סיום מועד השהייה שלו בארץ, ינוכה לו מכספי הפיקדון קנס בהתאם לזמן שהייתו הבלתי חוקית בארץ. לפרטים נוספים ראו משיכת כספי הפיקדון על ידי עובד זר בענף הבניה, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית ובחברות סיעוד
    • חובה זו חלה על המעסיק מלבד למקרים שבהם בית הדין לעבודה קבע כי התקיימו נסיבות מיוחדות שבגינן המעסיק פטור מלשחרר לעובד את הכספים שנצברו ברכיב הפיצויים על פי צו ההרחבה.

תשלום עבור ביטוח פנסיוני, כשהמעסיק לא הפריש לעובד כספים לקרן מיוחדת או לחשבון בנק ייעודי

  • בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (ראו פסקי דין בהמשך), אם המעסיק לא הפריש את הכספים לקופת גמל במהלך תקופת העבודה, עליו לשלם לעובד בסיום העסקתו פיצוי בסך גובה ההפרשות שהיה עליו להפריש.
    • אם העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים (למשל, התפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים, או פוטר לפני שהשלים שנת עבודה מלאה), על המעסיק לשלם לו פיצוי בגובה ההפרשות שהיה עליו לבצע, כלומר: תגמולי המעסיק (6.5% החל מינואר 2017) + רכיב הפיצויים (6% נכון ל-2017).
    • אם העובד זכאי לפיצויי פיטורים, על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים מלאים (8.33% ממשכורתו האחרונה של העובד כפול מספר חודשי העבודה) ובנוסף את תגמולי המעסיק (6.5% החל מינואר 2017).


השלמת פיצויי פיטורים במקרה שהעובד התפטר בנסיבות שמזכות אותו בפיצויי פיטורים

דוגמה
דוגמאות לנסיבות שמזכות את העובד המתפטר בפיצויי פיטורים
  • אם העסקת העובד נעשתה במקביל הן ע"י חברת סיעוד והן ע"י המטופל, חובת התשלום נחלקת בין המטופל (או עזבונו במקרה שהמטופל נפטר) לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו דוגמה בהמשך):
  • מועד תשלום הפיצויים

    • מועד תשלום פיצויי הפיטורים הוא מיד עם סיום יחסי העבודה, כלומר ביום האחרון לעבודה או לכל המאוחר בתוך 15 יום ממועד זה. מהיום ה-16 ועד היום ה-30 מחויב המעסיק בתוספת הצמדה למדד עד ליום התשלום בפועל.
    • אם המעסיק אינו משלם לאחר 30 ימים, רשאי העובד להגיש נגדו תביעה לבית הדין לעבודה ובמקרה כזה יכול בית המשפט לחייב אותו לשלם פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שיכולים לכלול הפרשי הצמדה בתוספת ריבית של עד 20% בעד כל חודש של איחור בתשלום.

    כיצד מחשבים את גובה הפיצויים?

    • פיצויי הפיטורים מחושבים על-ידי מכפלה של השכר האחרון במספר השנים שבהן הועסק העובד.
    דוגמה
    • עובד זר בתחום הסיעוד התפטר עקב מצב רפואי לקוי, המזכה אותו בפיצויי פיטורים לאחר 3 שנים וחצי. הוא השתכר 5,300 ש"ח.
    • במקרה הרגיל, חישוב הפיצויים נעשה כמכפלה של השכר החודשי האחרון במספר השנים שהעובד עבד, כולל החלק היחסי של השנה האחרונה. כלומר, במקרה זה סך הפיצויים הוא 18,550 ש"ח (לפי החישוב: 5,300 X‏ 3.5 שנים).
  • בחישוב פיצויי הפיטורים צריך לקחת בחשבון רק את השכר הבסיסי ולא רכיבים שהם החזר הוצאות, כגון: נסיעות, בגדים וכדומה.
  • אם הופרשו חלק מכספי הפיצויים במסגרת הביטוח הפנסיוני של העובד, יש לשלם לעובד רק את ההפרש, כלומר את החלק שלא הופרש לחסכון הפנסיוני. להרחבה ראו בהמשך.
  • להסבר על חישוב פיצויי פיטורים ואופן חישובם במקרים שונים, למשל במקרה שחל שינוי בגובה השכר של העובד או בחלקיות משרתו, ראו חישוב פיצויי פיטורים.
  • תשלום פיצויי פיטורים כאשר העובד הזר מועסק במשותף על-ידי חברת סיעוד והמטופל

    • חברת הסיעוד והמטופל יחלקו ביניהם את סכום פיצויי הפיטורים בהתאם להיקף המשרה שכל אחד מהם העסיק בו את העובד, כך שביחד ישלמו את סכום הפיטורים המלא.
    דוגמה
    תשלום פיצויי פיטורים לעובד שהועסק 3.5 שנים במקביל על ידי המטופל ועל ידי חברת הסיעוד
    • המטופל זכאי ל-19 שעות שבועיות של טיפול אישי מהמוסד לביטוח לאומי (גמלת סיעוד רמה 5), ובסה"כ 84 שעות טיפול חודשיות של עובד המועסק על-ידי חברת הסיעוד.
    • משרה מלאה (החל מיום 01.04.2018) כוללת 182 שעות והמטופל מעסיק את העובד ב-98 השעות החודשיות הנותרות המשלימות למשרה מלאה ומהוות 54% משרה. עבור היקף משרה זה בלבד המטופל צריך לשלם את שכרו של העובד ואת זכויותיו הסוציאליות, ובכלל זה פיצויי הפיטורים.
    • 100% פיצויי פיטורים עבור 3.5 שנים, בשכר של 5,300 ש"ח הינם 18,550 ש"ח (לפי החישוב: 5,300 X‏ 3.5 שנים).
    • 84 שעות מהווים 46% ממשרתו של העובד. ולכן על חברת הסיעוד המעסיקה לשלם 46% מפיצויי הפיטורים בסך 8,533 ש"ח.
    • המטופל צריך לשלם את היתרה, כלומר 54% מפיצויי הפיטורים - סה"כ 10,017 ש"ח.

    תשלום חלק מפיצויי הפיטורים באמצעות הפרשות לביטוח פנסיוני או לקופת פיקדון

    • החל משנת 2008 חל צו הרחבה המחייב מעסיק להפריש מדי חודש כספים לטובת ביטוח פנסיוני עבור עובדיו.
    • חובה זו חלה גם על מי שמעסיק עובד זר (ראו ביטוח פנסיוני לעובד זר).
    • חלק מהכספים מופרשים כרכיב פיצויים. למידע מפורט ראו כאן.
    • חברת הסיעוד תפריש את חלקה היחסי בביטוח הפנסיוני ובפיצויי הפיטורים לחשבון פיקדון נפרד ומסוים בבנק מזרחי טפחות אשר ישוחרר לעובד בעת עזיבתו את הארץ. אם חברת הסיעוד הפקידה רק 6% משכר העובד עבור פיצויי הפיטורים, בהתאם לצו ההרחבה, ולא את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% משכר העובד), אז בעת סיום יחסי העבודה עליה לשלם לעובד "השלמת פיצויי פיטורים", עד ל-8.33% כפול משכורת אחרונה (המשכורת החודשית המלאה שהחברה עצמה שילמה לעובד) כפול מספר שנות העבודה. למידע נוסף ראו הפקדת פיקדון חודשי למעסיקים של עובדים זרים בענף הבניה, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית ולחברות סיעוד.
    • לגבי חלקו של המעסיק - כיום מטופלים לא יכולים להפריש כספי פנסיה ופיצויים של עובדי זרים לקרן פנסיה, ולכן חלה על המטופל הלכת "הביצוע בקירוב", לפיה בסיום יחסי העבודה ישלם המעסיק (המטופל) לעובד את מלוא פיצויי הפיטורים (שכר אחרון כפול מספר שנות עבודה), בהתאם לחלקו היחסי בהעסקת העובד.
    • לכן במקרה כזה, כשהמטופל לא הפריש כלל כספים לביטוח פנסיוני -
      • עליו יהיה לשלם לעובד פיצויי פיטורים באופן הרגיל (משכורת חודשית אחרונה כפול מספר שנות העסקה).
      • לצורך עמידתו בחובת הביטוח הפנסיוני, על המעסיק לשלם לעובד בנוסף לפיצויי הפיטורים גם את רכיב התגמולים בביטוח הפנסיוני (6.5% החל משנת 2017) כפול מספר החודשים שבהם הועסק העובד מתחילת עבודתו עד לסיומה.
    דוגמה
    • עובד הועסק אצל מטופל 3.5 שנים (42 חודשים).
    • משכורתו החודשית האחרונה, ששולמה לו על ידי המטופל, היתה 5,300 ש"ח.
    • המטופל לא ביצע הפרשות לביטוח פנסיוני.
    • בסיום העסקה העובד זכאי לפיצויי פיטורים בסך 18,550 ש"ח (לפי החישוב: 3.5 שנים X‏ 5,300 ש"ח (המשכורת החודשית האחרונה).
    • בנוסף הוא זכאי להפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני בסך 14,469 ש"ח (לפי החישוב: 6.5% X‏ 5,300 ש"ח X‏ 42 חודשים).
    • למידע מדויק על אופן חישוב פיצויי פיטורים לפני מועד תחילת ההעסקה ושיעור הפרשות לביטוח הפנסיוני ראו פורטל חישוב פיצויי פיטורים.

    ניצול ימי החופשה או פדיון ימי חופשה שלא נוצלו

    • עובד זר שהתפטר מעבודתו ולא ניצל בתקופת עבודתו את כל ימי החופשה המגיעים לו, זכאי במועד סיום יחסי העבודה לסכום כסף השווה לדמי החופשה שהיה מקבל אילו היה מנצל בפועל את ימי החופשה.
    • הזכאות מתייחסת לימי חופשה שנצברו ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה).
    • אסור למעסיק לדרוש מהעובד לנצל את ימי החופשה הצבורים שלו בתקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם הדבר נעשה בתום לב ומשיקולים של צורכי עבודה, ובתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא ינוצלו לחופשה. אם העובד רוצה מיוזמתו לנצל את ימי החופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת הוא רשאי לעשות כן, בהסכמת המעסיק.
    • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין המטופל לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו סעיף העסקה משותפת באמצעות חברת סיעוד למעלה).
    דוגמה
    פדיון ימי חופשה לעובד שהועסק 3.5 שנים במשותף על-ידי המטופל ועל-ידי חברת הסיעוד (ראו דוגמה למעלה)
    • המטופל זכאי ל-19 שעות שבועיות של טיפול אישי מהמוסד לביטוח לאומי (גמלת סיעוד רמה 5), ובסה"כ 84 שעות טיפול חודשיות של עובד המועסק על-ידי חברת הסיעוד.
    • משרה מלאה כוללת 182 שעות (החל מיום 01.04.2018), ועל כן המטופל מעסיק את העובד ביתרת 98 השעות החודשיות של משרתו, המהווים 54% משרה. עבור היקף משרה זה בלבד המטופל צריך לשלם את שכרו של העובד ואת זכויותיו הסוציאליות, לרבות פדיון ימי חופשה.
    • על חברת הסיעוד לשלם לעובד 46% מסכום פדיון החופשה השנתית שמגיע לעובד.
    • המטופל צריך לשלם את היתרה, כלומר 54% מסכום פדיון החופשה השנתית שמגיע לעובד.

    דמי הבראה שלא שולמו

    • ככלל, עובד זכאי לתשלום דמי הבראה אם השלים שנת עבודה מלאה. להרחבה ראו דמי הבראה.
    דוגמה
    • עובד הועסק אצל מטופל מ-01.01.2014.
    • העובד התפטר מעבודתו ב-30.06.2017.
    • בהנחה שבסוף כל שנת עבודה נהג המטופל לשלם לעובד את דמי ההבראה שמגיעים לו מדי שנה, זכאי העובד לדמי ההבראה עבור חצי השנה האחרונה להעסקתו.
    • מכיוון שהעובד נמצא בשנת עבודתו הרביעית הוא זכאי לדמי הבראה לפי בסיס של 7 ימי הבראה עבור שנה מלאה. מכיוון שבשנה זו עבד רק חצי שנה, הוא יהיה זכאי למחצית ימי ההבראה - סה"כ 3.5 ימי הבראה.
    • גובה דמי הבראה (נכון לשנת 2017) הוא 378 ש"ח ליום.
    • סה"כ דמי ההבראה שיש לשלם לעובד עבור מחצית השנה האחרונה להעסקתו הם 1,323 ש"ח (3.5 ימים X‏ 378 ש"ח).
    • אם העובד לא קיבל את דמי הבראה עבור תקופת העסקה או עבור חלקה, על המעסיק לשלם לו את דמי ההבראה במועד תשלום השכר האחרון.
    • אם העסקת העובד נעשתה באמצעות חברת סיעוד, חובת התשלום מתחלקת בין המטופל (לחברת הסיעוד על-פי החלק היחסי של כל אחד מהם (ראו סעיף העסקה משותפת באמצעות חברת סיעוד למעלה).
    דוגמה
    תשלום דמי הבראה לעובד שהועסק 3.5 שנים במשותף על ידי המטופל ועל ידי חברת הסיעוד (ראו דוגמה קודמת לעיל)
    • המטופל זכאי ל-19 שעות שבועיות של טיפול אישי מהמוסד לביטוח לאומי (גמלת סיעוד רמה 5), ובסה"כ 84 שעות טיפול חודשיות של עובד המועסק על ידי חברת הסיעוד.
    • משרה מלאה כוללת 182 שעות (החל מה01.04.2018), ועל כן המטופל מעסיק את העובד ב-98 השעות החודשיות המשלימות את המשרה למשרה מלאה ואשר מהוות 54% משרה. עבור היקף משרה זה בלבד המטופל צריך לשלם את שכרו של העובד ואת זכויותיו הסוציאליות, כולל דמי הבראה.
    • 100% מדמי ההבראה הם 1,323 ש"ח.
    • 84 שעות מהוות 46% ממשרתו של העובד, ולכן על חברת הסיעוד המעסיקה לשלם 46% מדמי ההבראה בסך 608.58 ש"ח.
    • המטופל צריך לשלם את היתרה, כלומר 54% מדמי ההבראה - סה"כ 714.42 ש"ח.

    תשלום שכר אחרון

    • יש לשלם לעובד את השכר עבור התקופה האחרונה להעסקתו.
    • במסגרת שכר זה יש לשלם את כל התוספות שצוינו למעלה (דמי הבראה, פדיון חופשה, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וכו').
    • בנוסף יש לשלם לעובד את כל הזכויות הסוציאליות הנלוות לתשלום השכר, כגון: הפרשות המעסיק לביטוח פנסיוני של העובד, בגין המשכורת האחרונה.


    מגורים הולמים לתקופה של 7 ימים לאחר סיום יחסי העבודה

    • בהתאם לסעיף 1ה לחוק עובדים זרים, מעסיק מחויב לדאוג למגורים הולמים לעובד הזר, למשך כל תקופת העסקתו ועד ל-7 ימים לאחר סיום עבודתו.
    • אם העובד מתגורר בבית המטופל, על המעסיק לאפשר לעובד להמשיך ולהתגורר בביתו למשך 7 ימים נוספים לאחר סיום יחסי העבודה, או לספק לו עבור תקופה זו מקום מוגרים הולם אחר.
    • אם נותרו לעובד פחות מ 7 ימים בין מועד סיום העבודה למועד עזיבתו את הארץ, על המעסיק לספק לעובד מגורים במהלך ימים אלו.


    נושאים שיש להסדיר מול רשות האוכלוסין וההגירה לאחר ההתפטרות

    • הודעה לרשות על הפסקת עבודה - עובד זר שמתפטר צריך להודיע על כך לתחום היתרים בסיעוד ברשות ההגירה ולהסדיר את המשך אשרת השהייה שלו בישראל.
    • הסדרת המשך שהייה בארץ - עובדת זרה שהתפטרה מעבודתה בשל לידה, צריכה להסדיר את המשך שהייתה ושהיית היילוד בארץ. למידע נוסף ראו שהייה ועבודה בישראל של עובדת זרה לאחר לידה.
    • הסדרת אזור גיאוגרפי שבו יכול העובד לחפש מעסיק חדש - עובד זר בתחום הסיעוד מוגבל ביכולתו להחליף מקום עבודה בישראל. ההגבלות הן גאוגרפיות - לפי חלוקה לאזורים בארץ, וכמותיות - הגבלה על מספר ההחלפות שניתן לבצע.
      • במקרה שעובד זר הפסיק את עבודתו אצל 3 מטופלים סיעודיים לפחות בתקופה של שנתיים, ויש חשש שהוא מנצל לרעה את האשרה שלו, רשות האוכלוסין יכולה לזמן אותו לבירור בנוגע לחשדות אלה. אם הבירור העלה שהעובד הזר ניצל לרעה את האשרה שניתנה לו, רשאי פקיד מוסמך להחליט לבטל או לא לחדש לעובד את האשרה, לאחר שישמע את טענותיו. התפטרות עובד זר מעבודה אצל מטופל סיעודי בעקבות הרעה מוחשית בתנאי עבודתו או בשל נסיבות אחרות ביחסי עבודה שבגינן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו (למשל התעללות בעובד הזר), לא תיחשב כניצול לרעה של אשרת העבודה.
      • למידע נוסף ראו מגבלות על החלפת מקום עבודה לעובד זר סיעודי.

    מעבר של העובד למטופל אחר

    • עובד זר בתחום הסיעוד אינו "כבול" למעסיק מסוים והוא רשאי לעבור בין מעסיקים שהם מטופלים סיעודיים בעלי היתרים תקפים להעסקת עובד זר.
    • החל מיולי 2014, למעט מקרים חריגים, מעבר בין מעסיקים של עובדים זרים בתחום הסיעוד צריך להיות במסגרת אותו האזור הגיאוגרפי שנקבע באשרה של העובד.
    • מעבר מרובה בין מעסיקים עשוי לעורר חשד של ניצול לרעה של אשרת העבודה, ולהוביל לשלילתה לאחר שמיעת טענות העובד.
    • למידע נוסף ראו מגבלות על החלפת מקום עבודה לעובד זר סיעודי.

    תלונות בגין הפרת זכויות של עובדים זרים


    חשוב לדעת

    ארגוני סיוע

    גורמי ממשל

    גורם ממשלתי אתר אינטרנט זכויות ותחומי אחריות
    רשות האוכלוסין וההגירה - טל' ‎3450* אתר הרשות הרשות מופקדת על הטיפול בשוהים זרים בישראל, ובין היתר אחראית על מתן מתןהיתרים להעסקת עובד זר בסיעוד, ניהול הפיקדון הכספי של עובדים זרים שמעסיקיהם מחויבים להפקיד לפיקדון, ופיקוח על כניסתם ויציאתם של העובדים הזרים בישראל
    הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אתר הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה אחראי על אכיפת זכויות העובדים הזרים המועסקים בישראל
    מוקד 6050* - המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי זכאות לקצבאות שונות בהתאם לגיל ולמצב הכלכלי, כולל גמלת סיעוד שיכולה לשמש להעסקת עובד זר, גביית דמי ביטוח לאומי לעובד הזר ועוד
    מוקד 9696* - המוקד הטלפוני של שירות הייעוץ לאזרח הוותיק מטעם המוסד לביטוח לאומי זכויות בגיל השלישי באתר המוסד לביטוח לאומי סיוע מטעם שירותי יעוץ לקשיש ומוקד טלפוני חינם לקשישים ולבני משפחותיהם
    מוקד 8840* לפניות הציבור אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד 8840* לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי מהווה כתובת מרכזית לטיפול בפניות של אזרחים ותיקים, למתן מידע אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים לציבור האזרחים הוותיקים ולסיוע במיצוי הזכויות.
    יחידת סגולה - מוקד מיצוי זכויות לאזרחים ותיקים בבתי חולים אתר המשרד לשוויון חברתי מוקד זכויות בריאותיות לאזרחים ותיקים, לסיוע לאזרחים ותיקים ובני משפחותיהם בבירור זכויות המאושפז, במהלך תקופת האשפוז בבית החולים
    שי"ל - שירות ייעוץ לאזרח - מוקד טלפוני: 118 אזרחים ותיקים באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים מתן ייעוץ והכוונה בנושאי זכויות האזרח וחובותיו, והשירותים הניתנים לו.


    פסקי דין

    • ע"ע (ארצי) 137-08 ‏(באתר נבו) - עובד שלא בוצעו עבורו הפרשות לקרן חיסכון על- פי הוראות הסכם קיבוצי בשל אי הקמתה של הקרן, זכאי לפיצוי בגובה ההפרשות שלא הועברו.
    • בר"ע (ארצי) 51823-10-14 (באתר נבו) - עובדים זכאים לפיצוי בשווי ההפרשות שלא הופרשו עבורם לפנסיית חובה על-פי הוראות צו ההרחבה.

    חקיקה ונהלים

    הרחבות ופרסומים