אישה שאינה נשואה (ובמקרים חריגים גם נשואה) בגילאי 35-21 רשאית לתרום ביצית למטרת הולדה בלבד
לא ניתן להשתיל ביצית מופרית ברחמה של בת הזוג של התורמת בישראל
התורמת זכאית לפיצוי בסך של 20,316 ₪, נכון לשנת 2016 (הפיצוי פטור מתשלום מס הכנסה)
למידע נוסף, ראו באתר משרד הבריאות

על-פי חוק תרומת ביציות נשים ישראליות בישראל, רשאיות לתרום ביציות לטובת נשים הנזקקות לתרומה כזאת.

  • שאיבת ותרומת ביציות יבוצעו למטרת הולדת ילד בלבד.
  • אישור לתורמת לתרום ביציות, יינתן על-ידי ועדת אישורים שהוקמה בכל בית חולים העוסק באישור תרומת ביציות.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • תורמת הביצית חייבת לענות על כל התנאים הבאים:
  1. היא תושבת ישראל
  2. היא אינה נשואה (במקרים חריגים גם נשואה יכולה לתרום ביצית באישור ועדת חריגים. להרחבה ראו קבלת תרומת ביצית).
  3. היא בגיל 35-21.
  4. היא אינה קרובת משפחה של האם המיועדת או של האב המיועד.
  5. היא אינה פסולת דין, עצורה או אסירה.
  • תורמת ביציות יכולה להיות אישה שעוברת בעצמה טיפולי הפריה ("תורמת מטופלת") או אישה שמתנדבת לתרום ואינה נמצאת בטיפולי הפריה ("תורמת מתנדבת").

למי ואיך פונים

שלבי ההליך

הגשת בקשה והחתמה על טופסי הסכמה

  • על התורמת להגיש בקשה בכתב לוועדת אישורים של בית החולים לקבלת אישור לתרומת ביציות.
  • לפני הפניה לוועדת אישורים, הרופא האחראי ביחידת ההפריה החוץ גופית יחתים את התורמת על טופס הסכמה. הטופס כולל את הסכמת התורמת לביצוע ההליך וגם להכללת פרטיה במאגר המידע ובמרשם היילודים.
  • הרופא האחראי יעביר את פרטי התורמת למאגר המידע במשרד הבריאות, לאחר שווידא כי מולאו תנאי הסף לביצוע תרומת ביציות על פי החוק, והם: גיל התורמת, אזרחותה, מצב רפואי, הסכמתה להכליל פרטיה האישיים במאגר המידע ובמרשם היילודים.

בדיקות רפואיות

  • לאחר קבלת אישור ממאגר המידע, יפנה הרופא המטפל את התורמת לביצוע בדיקות רפואיות ואבחון פסיכולוגי, לשם התאמתה לתרומה.
  • הבדיקות כוללות: בדיקה גופנית, כולל בדיקת כירורג שד ובדיקה גניקולוגית, בדיקות מעבדה (ספירת דם, גילוי מחלות מין וכו') והערכה פסיכולוגית מפסיכולוג של בית החולים.

אישור התרומה ועדכון מאגר המידע

  • התורמת צריכה להופיע בפני ועדת אישורים, לקבלת אישור סופי לתרומה.
  • אם ניתן אישור של וועדת אישורים, יעדכן הרופא יעדכן את מאגר המידע על קבלת האישור.

בדיקת התאמה בין התורמת לנתרמות פוטנציאליות

  • הרופא האחראי יפנה למאגר המידע לצורך בדיקת התאמה בין התורמת למספר נתרמות פוטנציאליות.
  • נתוני התורמת והנתרמת מוזנים לתוכנה מיוחדת של משרד הבריאות, ורק אם קיימת התאמה מלאה בין התורמת לנתרמת מבצעים את התהליך.
  • בדיקת התאמה בין הנתרמת לתורמת - לאחר שניתן אישור של ועדת אישורים לתורמת, הרופא האחראי פונה שוב למאגר המידע במשרד הבריאות, לצורך בדיקת התאמה בין התורמת למספר נתרמות פוטנציאליות. בדיקת ההתאמה נועדה לוודא כי:
    1. התורמת היא בת דתה של הנתרמת
    2. התורמת והנתרמת אינן קרובות משפחה
    3. התורמת אינה קרובת משפחה של האב הגנטי
    4. התורמת אינה נשואה.
  • אם הביציות המיועדות להשתלה הן מתורמת שהיא נשואה או מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת, יודיע הרופא האחראי לנתרמת (ובן/בת זוגה) על כך ויקבל את הסכמתם בכתב לקבלת הביציות מהתורמת. תרומה זו מותנית באישור ועדת חריגים. במקרה כזה ובמקרה שהתורמת מוכרת לנתרמת (או לנתרמת ובן/בת זוגה), תפנה הנתרמת (ובן/בת זוגה) אל ועדת חריגים. (ראו להלן).

פנייה לוועדת חריגים

ביצוע השאיבה

  • לאחר קבלת אישור של וועדת אישורים וכן אישור ממאגר המידע של משרד הבריאות, ניתן להתחיל בפעולות הכנה רפואיות בתורמת לקראת תרומת הביציות.
  • בית החולים יבצע את כל הטיפולים, הבדיקות הנדרשות (כולל בדיקות גנטיות) לתורמת, ויספק את כל הטיפול התרופתי.
  • הרופא המטפל, יבצע את שאיבת הביציות בתורמת, לאחר שווידא כי הפעולה אינה כרוכה בסיכונים לתורמת, החורגים מהסיכונים הרגילים הכרוכים בפעולה זו. הליך השאיבה נעשה בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית.
  • הרופא המטפל ימסור לתורמת מידע לגבי מספר הביציות שנשאבו מגופה ואיכותן.

חזרה מההסכמה

  • על פי החוק, תורמת יכולה לחזור בה מהסכמתה לשאיבת ביציות מגופה למטרת השתלה בנתרמת, עד לשלב הפריית הביציות. כלומר, גם לאחר שנעשתה שאיבת ביציות, וכל עוד לא בוצעה ההפריה, התורמת יכולה להתחרט.
  • אם התורמת חוזרת מהסכמתה, לא תהיה זכאית לקבל כל פיצוי כספי.

אנונימיות התרומה

  • הרופא המטפל והרופא האחראי לא יגלו לתורמת מידע המזהה את הנתרמת, ולא יגלו לנתרמת מידע המזהה את התורמת, אלא אם כן, התורמת ייעדה מראש את הביציות שיישאבו מגופה, לאותה נתרמת.
  • הרופא האחראי והרופא המטפל, רשאים למסור לנתרמת מידע על התורמת, שאינו מידע מזהה, אם הם סוברים שיש טעמים המצדיקים לעשות כך.

מימון הטיפול

  • קופות החולים מממנות את הטיפול, כחלק מסל הבריאות.
  • מימון הוצאות הטיפול יחול במלואו על קופ"ח של הנתרמת.
  • אם ביציות מאותה תורמת הושתלו לאחר הפרייתן בגופן של מספר נשים החברות בקופות חולים שונות, תחולק עלות הטיפול באופן יחסי בין קופות החולים.

פיצוי לתורמת

  • התורמת זכאית לפיצוי בסך 20,316 ₪ (נכון לשנת 2016) למחזור שאיבה.
  • הפיצוי יינתן על-ידי בית החולים שבו בוצעה פעולת שאיבת הביציות.
  • לפי סעיף 9(30) לפקודת מס הכנסה, הפיצוי ששולם לתורמת, פטור מתשלום מס הכנסה.

חשוב לדעת

  • שאיבת הביציות מתורמת, לשם השתלתן, הטיפול המעבדתי בביציות שנשאבו והשתלת הביציות, יבוצעו רק במחלקה מוכרת.
  • על פי חוק תרומת ביציות, כל תורמת יכולה לתרום מביציותיה בהליך אחד, ללא יותר מ-3 נתרמות.
  • כל תורמת יכולה לתרום בחייה לא יותר מ-3 פעמים.
  • יש לשמור על מרווח של 180 יום בין תרומה לתרומה.
  • תרומת ביציות מתורמת המייעדת מראש את הביציות לנתרמת מסוימת, מצריכה אישור של ועדת חריגים.
  • בנות זוג לסביות יכולות לתרום ביצית אחת לשנייה, ואף ניתן להפרות אותן בארץ, אולם השתלת הביציות המופרות לא יכולה להיעשות בארץ. ראו פסיקת בית המשפט העליון בנושא זה.
ראו גם

גורמים מסייעים

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.