ניכויים אסורים משכר עבודה (זכות)

מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il), אנציקלופדיית הזכויות של ישראל

הקדמה:

למעסיק אסור לנכות משכר העבודה ניכוי שלא הותר מפורשת בחוק, לרשימת הניכויים המותרים על פי החוק ראו ניכויים משכר העובד
ניכוי שלא הותר מפורשות בחוק והעובד לא הסכים בכתב לניכוי או ניכוי הנובע מעבירת משמעת כאשר אין הסכם קיבוצי שחל על העובד ומתיר זאת או ניכוי של חוב שנוי במחלוקת הינם ניכויים אסורים
נגד מעסיק שהפר את חובתו, ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה
למידע נוסף ראו סעיף 25 לחוק הגנת השכר

למעסיק אסור לנכות משכר העבודה ניכוי שלא הותר מפורשת בחוק הגנת השכר.

מי זכאי?

  • כלל ציבור העובדים.

תהליך מימוש הזכות

  • עובד שנוכה משכרו ניכוי אסור, צריך לדרוש בכתב מהמעסיק את השבת הניכוי.
  • אם המעסיק מסרב, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • כמו כן ניתן להגיש נגד המעסיק תביעה בבית הדין לעבודה.

מאפיינים של ניכויים אסורים משכר עבודה

  • הניכוי לא הותר מפורשות בחוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי -
    • בין הניכויים המותרים לפי חוק הגנת השכר: מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, הפרשות לקרן פנסיה, לקופת גמל, דמי חבר לארגון עובדים.
    • ראו הרחבה בניכויים משכר העובד.
  • העובד לא הסכים בכתב לניכוי -
    • עובדים יכולים להסכים בכתב למתן תרומה חודשית קבועה לגוף כלשהו, לניכוי קבוע של ארוחות אותן הם מקבלים במקום העבודה, לניכויים לביטוחי רשות שונים (כגון ביטוח חיים וכדומה).
  • הניכוי נובע מעבירת משמעת, אולם אין הסכם קיבוצי המאפשר הטלת קנס על עבירת משמעת -
    • מעסיק יכול לנכות קנס מעובד על עבירת משמעת רק כאשר יש הסכם קיבוצי המאפשר לו לעשות זאת.
    • ככלל, לגבי עובדים במגזר הפרטי (שאינם עובדי מדינה) אין אפשרות בהסכמים קיבוציים להטלת קנסות על עבירות משמעת.
    • מעסיק שיטען כי הטיל קנס על עבירת משמעת, יצטרך לעמוד בנטל ההוכחה כי קיים הסכם קיבוצי המאפשר לו הטלת קנסות כאלה, וכי עמד בתנאים המפורטים באותו הסכם להטלת הקנס (למשל: הקנס הוטל בהחלטה של ועדת משמעת ולאחר שנערך לעובד שימוע).
  • הניכוי אינו "חוב מוכח וקצוב" -
    • על פי הפסיקה, הכוונה לחוב אשר אינו שנוי במחלוקת (היעדר המחלוקת נוגעת הן לעצם החוב והן לגובהו).
    • דוגמה לחוב מוכח וקצוב שאינו שנוי במחלוקת היא למשל, הלוואה או מקדמה שקיבל העובד מהמעסיק, ושאישר קבלתה בחתימתו.
    • בפסיקה יש שלל דוגמאות לחובות שאינם מוכחים וקצובים ולפיכך אסורים.
    • בכל מקרה אסור לנכות יותר מרבע משכר העבודה החודשי של העובד.

דוגמאות לניכויים אסורים

  • ניתן למצוא בפסיקה דוגמאות לניכויים שונים שאסור לנכות מהשכר, הרשימה הבאה מציגה רק כמה מהן -
  • נזקי תאונות דרכים - בדמ (נצ') 1475/08 מופק זועבי נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ (באתר נבו) נקבע כי ניכוי נזקי תאונת דרכים מנהג שעשה את התאונה במסגרת העבודה, מבלי שניתנה לנהג אפשרות להשמיע את טענותיו ולפני שנקבע גובה הנזק על-ידי שמאי אינו חוקי.
  • "דמי שימוש" בטלפון או במכשירים אחרים בקשר לעבודה -
    • בדמ (ת"א) 5261/07 אוטומוטור שירותי דרך (2000) בע"מ נ' סבג ג'רי (באתר נבו) נקבע כי מעסיק המעניק לעובד מכשיר טלפון, אינו יכול לנכות משכרו של העובד "דמי שימוש" במכשיר הטלפון (במקרה שהמעסיק סיפק טלפון, משמעות הדבר היא שהעובד נזקק לטלפון לצורך עבודתו).
    • קביעה זו נכונה גם לגבי מכשירים אחרים הניתנים לעובד במסגרת העבודה (למשל GPS).
  • שירותים שניתנו על-ידי המעסיק אך לא הוכחה עלותם או הסכמת העובד לניכויים - בדמ (ת"א) 7905/07 ויטלי יפרמוב נ' רודי השקעות (באתר נבו) נקבע שניכוי 100 ש"ח משכר עובד מאחר שלא הגיע להסעה אינו חוקי, הן לאור עלות ההסעה לעומת עלות הניכוי והן מאחר שהמעסיק לא הוכיח האם ומתי לא התייצב העובד להסעה.
  • ניכוי "מתנה לחגים", "קרן עובדים" וכד' - במקומות עבודה מסוימים נהוג לנכות סכום חודשי קבוע משכר העובדים, בגובה של בין 10 ל-20 ש"ח בחודש, ושמיועד כביכול למתנות לחגים. הניכוי נקבע כלא חוקי בכמה פסקי דין (למשל: עב (ב"ש) 2357/06 רשקובן אלכסנדר נ' חברת גשש ז.א (באתר נבו)).
  • טעויות/חוסרים בקופה -
    • לא ניתן לנכות משכרו של העובד סכומים בגין טעויות שביצע במסגרת העבודה, אף אם מחתימים את העובד מראש על הסכמה לניכויים כאלה.
    • בדמ (ב"ש) 1210/01 גרינשפן איסק נ' יש מן שרותי כח אדם (באתר נבו) נקבע שניכוי של 660 ש"ח משכר עובד בתחנת דלק על מילוי שמן לא נכון, אינו חוקי, אף שהמעסיקה הראתה הסכמה בחוזה העבודה לניכוי כזה.
  • פיקדון עבור ביגוד - בהתאם להחלטת ועדת הערר לעיצומים כספיים (באתר משרד העבודה והרווחה) ניכוי "פיקדון" עבור ביגוד לא נכלל ברשימה הסגורה של ניכויים המותרים משכר העובד על-פי סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, ולכן הוא אסור.

ניכוי בגין החזר הוצאות הכשרה

  • פיצוי מוסכם על עזיבה מוקדמת או החזר הוצאות הכשרה הם ניכויים נפוצים המוטלים על עובד המתפטר בטרם תקופה שנקבעה מראש בחוזה.
  • ככלל ניכויים אלה מותרים על פי חוק.
  • ניכוי זה אינו חוקי בכל אחד מהמקרים הבאים:
    • הוא מוטל על העובד בלא שניתנה לו הכשרה כלשהי עם תחילת עבודתו.
    • ניתנה הכשרה בתחילת העבודה, אולם אין קשר בין גובה הפיצוי לעלות ההכשרה. על המעסיק להוכיח את עלות ההכשרה באמצעות קבלות או חשבוניות.
    • עובד שפוטר או שהתפטר בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים או בשל הפרת חוזה – לא יישא בפיצוי מוסכם או בהחזר הוצאות הכשרה. למשל, עובד שהתפטר מעבודתו כי הובטחו לו תנאים שלא קוימו, עובד שהתפטר מסיבות בריאותיות ועוד.
    • לא ניתן לחייב עובד בתקופת עבודה בלתי סבירה, ביחס לאופי העבודה, לענף ולהכשרה שקיבל העובד. למשל: מאבטח שקיבל הכשרה של כמה ימים, לא ניתן לחייבו בקנס אם עזב בטרם חלפו שנתיים.
  • למידע נוסף ראו התחייבות עובד לתקופת העסקה מינימלית בשל הכשרה מקצועית.
  • לגבי ניכוי בגין החזר הוצאות הכשרה לעובדי חברות כוח אדם/עובדי קבלן ראו זכותון עובדי קבלן (פסקת "הכשרה מקצועית או השתלמות").

ניכויים המותרים בחוק

חשוב לדעת

  • מהשכר האחרון הניתן לעובד במקום עבודתו ניתן לנכות כל יתרה של חוב קצוב (חוב שסכומו ידוע, שניתן לחשבו) שהעובד חייב למעסיק, לרבות מקדמות.

הרחבות

עובדי שמירה ואבטחה לפי צו הרחבה בענף השמירה 2009, קבלן המעסיק עובדי שמירה ואבטחה אינו רשאי לדרוש מעובדיו או לנכות משכרם תשלומים עבור בגדי עבודה, אגרות נשק, ביטוח נשק, או ציוד שהמעסיק מעמיד לרשותם לצורך עבודתם. למידע נוסף ראו ניכויים אסורים משכר עובדי שמירה ואבטחה.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מידע זה עשוי לעניין אותך

חקיקה ונהלים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב בסיוע קו לעובד.