שכירים שמשרתים במילואים זכאים לתשלום מהביטוח הלאומי לפי גובה שכרם ולא פחות מ-321.07 ₪ ליום ו-9,632 ₪ לחודש
אם לא עבדתם כשכירים לפני השירות ראו מידע על התשלום לעצמאים או התשלום למי שלא עובדים

בקצרה

שכירים שמשרתים במילואים זכאים לתשלום מהביטוח הלאומי (תגמול מילואים).

  • התשלום נקבע לפי גובה שכרם, ולא פחות מ-321.07 ₪ ליום ו-9,632 ₪ לחודש.
  • למידע על הזכאות למי שאינם שכירים ראו:
    • תשלום עבור שירות מילואים לעצמאים
    • תשלום עבור שירות מילואים למי שלא עובדים (כולל סטודנטים)
שימו לב
בתקופת מלחמת חרבות ברזל נקבעו הקלות באופן קבלת התשלום.

מי זכאי?

מי לא זכאי

  • שוטרים, סוהרים ואנשי משמר הכנסת ששירתו במילואים לא מקבלים את התשלום מהביטוח הלאומי אלא ממשרד האוצר.

גובה התשלום

  • התשלום מחושב בהתאם לגובה השכר (כולל דמי מחלה, דמי לידה, תמורת חופשה, תגמולי מילואים, דמי אבטלה ודמי פגיעה לנפגעי עבודה).
  • בכל מקרה, סכום התשלום לא יפחת מהסכום המינימלי ולא יעלה על הסכום המקסימלי:
הסכום המינימלי והסכום המקסימלי לתשלום (נכון ל-2025)
הסכום המינימלי הסכום המקסימלי
ליום 321.07 ₪ 1,689.83 ₪
לחודש 9,632 ₪ 50,695 ₪

חישוב התשלום ליום

טיפ
  • התשלום לשכירים מחושב לפי שכר הברוטו החייב בדמי ביטוח ב-3 החודשים שלפני השירות מחולק ב-90.
  • מי שעבדו פחות מ־60 ימים ב-3 החודשים שלפני השירות יוכלו לבחור ב-3 חודשים מתוך 6 החודשים שלפני השירות, שלפיהם יחושב התשלום.
    • למי שהפסיקו לעבוד במהלך 60 הימים לפני המילואים התשלום יחושב לפי השכר שקיבלו כפי שמפורט למעלה (כאילו עבדו עד למילואים).
    • מי ששכרם החודשי עלה בחודש השירות או בחודשיים שלפני השירות ב-20% לפחות למשך 3 חודשים רצופים לפחות, זכאים לקבל תוספת לתשלום בהתאם לעלייה בשכרם. כדי לקבל את התוספת עליהם להגיש תביעה אישית אחר שהסתיימו 3 חודשים עם העלייה בשכר.
  • שכירים שעובדים גם כעצמאים:
    • התשלום יחושב לפי שכרם + הכנסתם מעבודה כעצמאים (ראו תשלום עבור שירות מילואים לעצמאים).
    • למי ששכרם או הכנסתם כעצמאים עלו ב-20% לפחות, התשלום יחושב לפי כל הכנסותיהם מעבודה בהתאם לעלייה בהכנסות.
  • למידע נוסף על אופן החישוב לאוכלוסיות הזכאים השונות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

חישוב מספר הימים

  • על שירות של פחות מ-7 ימים, או שארית שנשארת אחרי חלוקת תקופת השירות ב-7, מספר ימי השירות יחושבו עם תוספת.
מספר הימים שיחושב עבורם התשלום בהתאם למספר ימי השירות שבוצעו
מספר ימי השירות שבוצעו ברצף מספר הימים שיחושבו לתשלום
1 1.4
2 2.8
3 4.2
4 5.6
5 7
6 7
7 7
מעל 7 הימים יחושבו לפי כפולות של 7, כאשר שארית של 6-1 ימים תחושב כפי שמפורט בשורות הקודמות
שירות חצי יומי 1/2 יום
  • הסבר לטבלה:
    • בשירות של 7 ימים רצופים, או כפולות של 7 ימים, התשלום ליום יוכפל במספר ימי המילואים.
    • בשירות של 6 ימים רצופים, או מספר שאחרי חלוקתו ב-7 תישאר שארית של 6 (13, 20, 27 ימים וכו') 6 הימים יחושבו כמו 7.
    • בשירות של 1 עד 5 ימים רצופים, או מספר שאחרי חלוקתו ב-7 תישאר שארית של 5-1, הימים הבודדים יוכפלו ב-1.4:
      • יום אחד יחושב כמו 1.4 ימים
      • 2 ימים יחושבו כמו 2.8 ימים
      • 3 ימים יחושבו כמו 4.2 ימים
      • 4 ימים יחושבו כמו 5.6 ימים
      • 5 ימים יחושבו כמו 7 ימים
    • על שירות חצי יומי מקבלים מחצית מהתשלום של יום מילואים.
לדוגמה
עובד ששירת 26 ימים רצופים וזכאי לתשלום של 400 ₪ ליום.
  • תקופת השירות כוללת 3 כפולות של 7 ימים (21 יום) + שארית של 5 ימים.
  • 5 הימים יחושבו כמו 7, לכן מספר הימים שיחושב עבורם תשלום יהיה 28 (7 +‏ 21).
  • התשלום עבור 26 הימים ששירת בפועל יהיה 11,200 ₪ (11,200 = 28 X‏ 400).
לדוגמה
עובדת ששירתה 17 ימים רצופים וזכאית לתשלום של 400 ₪ ליום.
  • תקופת השירות כוללת 2 כפולות של 7 ימים (14 יום) + שארית של 3 ימים.
  • על 14 ימים סכום התשלום ליום יוכפל ב-14 (5,600 = 14 X‏ 400).
  • 3 הימים הנותרים יחושבו כמו 4.2 ימים, לכן התשלום עבורם יהיה 1,680 = 4.2 X‏ 400.
  • התשלום עבור 17 הימים ששירתה בפועל יהיה 7,280 ₪ (1,680 +‏ 5,600).

תהליך מימוש הזכות

תשלום לשכירים באמצעות המעסיק

  • רוב השכירים מקבלים את התשלום באמצעות המעסיק (במצבים שיפורטו בהמשך צריך להגיש תביעה אישית, לא דרך המעסיק).
  • שלבי התהליך:
    1. המעסיק ישלם לעובד סכום על חשבון התשלום (מקדמה) בגובה השכר שהעובד היה מקבל אם לא היה יוצא למילואים. מסכום זה המעסיק יפחית דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.
    2. העובד ימסור למעסיק את טופס 3010.
    3. המעסיק יגיש בהקדם לביטוח הלאומי טופס תביעת מעסיק להחזרת תגמולי מילואים (אחרי שמילא בו את תקופת השירות בהתאם לטופס 3010). אפשר לשלוח את התביעה באתר הביטוח הלאומי.
    4. פקיד התביעות יחשב את גובה התשלום שמגיע לעובד על-פי השכר שדווח בתביעה (ולא פחות מהסכום המינימלי שנקבע), ויוסיף עליו את תוספות היוקר על-פי החוק.
    5. התשלום יועבר למעסיק.
    6. אם הסכום שהועבר למעסיק גבוה מהמקדמה שהמעסיק שילם לעובד, המעסיק ישלם לעובד את ההפרש במועד הבא של תשלום השכר (בהפחתת דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה). מעסיק שיעכב את התשלום מסתכן בתביעת פיצויי הלנת שכר.
שימו לב
  • למעסיק אסור להפחית מהתשלום סכום שמשולם לעובד בכל מקרה, גם אם נעדר מעבודתו, כגון בונוס שנתי או דמי הבראה.
  • עובדים בשכר חודשי יקבלו את התשלום באמצעות המעסיק גם אם עבדו מספר ימים בודדים בחודש, או עבדו יום אחד בלבד אצל מעסיק חדש ולמחרת יצאו למילואים.

הגשת תביעה אישית

  • בכל אחד מהמצבים הבאים שכירים צריכים להגיש תביעה אישית:
    • עובדים גם כעצמאים.
    • הכנסתם עלתה ב-20% למשך 3 חודשים רצופים (ראו פרטים באתר המוסד לביטוח לאומי).
    • היו בחופשה ללא תשלום יותר מ-60 ימים כאשר יצאו למילואים.
      • עובדים יומיים או לפי שעות שעבדו פחות מ-75 ימים ב-3 החודשים לפני שיצאו למילואים (כולל שבתות וחגים, ימי חופשה והיעדרויות בעקבות תאונה, מחלה או אבל במשפחה).
    • עובדים בכמה מקומות עבודה (ראו פרטים בהמשך ב"שאלות ותשובות").
    • המעסיק נפטר או הוכרז כפסול דין או כפושט רגל.
    • החברה המעסיקה נמצאת בתהליכי פירוק או נסגרה.
    • כל מקרה אחר שבו הביטוח הלאומי מצא הצדקה להעביר את התשלום ישירות לעובד/ת.
  • ראו פרטים על תהליך הגשת התביעה האישית.
טיפ
המוסד לביטוח לאומי מפעיל מוקד אוטומטי 24/7 בטלפון 02-6463010 למי שמגישים תביעה אישית ולמעסיקים.


ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

  • מי שמעוניינים לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות צריכים להגיש את הערעור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מהיום שנמסרה להם ההחלטה.
  • אפשר לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • אם התביעה נדחתה, אפשר לבקש במקרים מסוימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה - במקום להגיש ערעור לבית הדין או לפני שמגישים את הערעור (בהתאם לתוצאות הפנייה לוועדה).
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.


הפחתת מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות

  • המוסד לביטוח לאומי מעביר את התשלום אחרי שהוא מפחית ממנו מס הכנסה.
  • לשכירים שמקבלים את התשלום דרך המעסיק, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מופחתים מהתשלום על-ידי המעסיק.
  • לשכירים שמגישים תביעה אישית:
    • המוסד לביטוח לאומי מפחית מהתשלום רק דמי ביטוח בריאות.
    • צריך לפנות למחלקת הגבייה בסניף המטפל כדי להסדיר את תשלום דמי ביטוח לאומי.

כדאי לדעת

  • מתשלום מילואים לא ינוכה חוב לביטוח הלאומי, אלא אם מקבל התשלום מבקש זאת.
  • העובדים זכאים לתשלום מילואים לאורך כל השירות עד לשחרור, כולל בימים שבהם נעדרו מהשירות בגלל מחלה, חופשה או פציעה.

שאלות ותשובות

סיימתי שירות מילואים וקראו לי שוב אחרי חודש. לפי איזה שכר יחשבו לי את התשלום על תקופת השירות השנייה?

למי שיוצאים למילואים בתוך 60 ימים מסוף השירות הקודם, התשלום יחושב על בסיס ההכנסה מעבודה שהייתה להם ב-3 החודשים לפני תקופת השירות הראשונה - אם החישוב הזה לטובתם.

אם עבדתי והגעתי למילואים באותו יום, מה אקבל על היום הזה? ומה אקבל אם יצאתי למילואים בסוף שבוע?

מי ששירתו במילואים ביום שגם עבדו בו או בימי המנוחה השבועית שלהם זכאים לשכר הרגיל על הימים האלה - בנוסף לתשלום המילואים. אחרי שהמעסיק יקבל מהביטוח הלאומי את התשלום, הוא יעביר להם את ההפרש בין התשלום למקדמה ששילם, בלי להפחית שכר של ימי עבודה/מנוחה שבועית.

אני עובד בכמה מקומות עבודה ויצאתי למילואים. איך אקבל את התשלום?

את התשלום על השכר שמשלם המעסיק הראשי מקבלים דרך אותו מעסיק. על השכר משאר המעסיקים צריכים להגיש תביעה אישית ולצרף תלושי שכר מכל מקומות העבודה (כולל מהמעסיק הראשי).

מה קורה עם התשלומים הקבועים לביטוח הפנסיוני כשאני במילואים?

מעסיקים ועובדים שמשלמים לביטוח פנסיוני/קופת גמל/קרן השתלמות/קופת פיצויים/כל קרן או קופה אחרת, חייבים להמשיך לשלם אותם כרגיל בתקופת המילואים. ההפרשות יחושבו לפי השכר הרגיל של העובדים ולא לפי תשלום המילואים שעשוי להיות גבוה יותר. לעוד פרטים ראו כאן.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים