בית משפט לנוער יכול להורות על הוצאת ילד שנמצא בסיכון מביתו ושילובו במשפחת אומנה, למרות התנגדות ההורים
צו להוצאת הילד מבית הוריו יינתן כמוצא אחרון ורק אחרי שנבחנו אפשרויות טיפול חלופיות ומתונות יותר
ההורים והילד רשאים לפנות לקבלת סיוע משפטי חינם לצורך ייצוג בהליך המשפטי, בהתאם לתנאי הזכאות


בית משפט לנוער, לבקשת עובד סוציאלי (פקיד סעד), יכול להורות על הוצאתו של ילד שנמצא בסיכון או סכנה מבית הוריו, למרות התנגדותם.

  • התהליך להוצאת ילד מבית הוריו הביולוגיים בניגוד לרצונם, מתואר בתרשים הזרימה הבא (הערך המודגש בתרשים מציין את הערך הנוכחי):

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • כל הורה ביולוגי שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים:
    1. התנגד להמלצת ועדת תכנון טיפול והערכה לשילוב ילדו במשפחת אומנה כחלק מתוכנית הטיפול.
    2. הוועדה בהרכב חדש ומורחב המליצה גם היא על שילוב הילד באומנה וההורה המשיך להביע את התנגדותו.
    3. נדחה ערר או בקשה לקיום דיון נוסף שהגיש ההורה (אם בחר להגיש).
    4. הוגשה בקשה לבית משפט לנוער שיורה על הוצאת הילד מבית ההורה לצורך שילובו במשפחת אומנה (או במסגרת חוץ ביתית אחרת).

למי ואיך פונים

  • ההליך המשפטי מתנהל בבית המשפט לנוער ונפתח לאחר שעובד סוציאלי מטעם שירותי הרווחה (פקיד סעד) הגיש בקשה.
  • לדיון יוזמנו ההורה, הילד (בהתאם לגילו ויכולתו), גורמי הטיפול וכל גורם אחר שבית המשפט יקבע.

שלבי ההליך

  • ככלל, ההליך בבית המשפט מורכב משלושה שלבים מרכזיים שעשויים להתקיים במסגרת דיון אחד או כמה דיונים.
  • לפני, במהלך ואחרי שלבים מרכזיים אלו, עשויים להתקיים הליכים נוספים.
  • לאורך כל ההליך המשפטי והשלבים השונים, לילד (בהתאם לגילו ולמצבו) ולהורה יש זכות להשתתף באופן מלא בדיונים ולהביע את עמדתם ודעתם, בעצמם או באמצעות גורם מטעמם (עורך דין, אפוטרופוס וכו'), כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת.

השלב הראשון

  • בשלב הראשון בית המשפט יבחן האם הילד עונה לההגדרה של "קטין נזקק" לפי אחד או יותר מהמצבים שקבועים בחוק הנוער:
    • לא נמצא אדם שאחראי עליו (הורה ביולוגי, אפוטרופוס או מי שהילד נמצא במשמורתו או בהשגחתו).
    • האחראי עליו לא מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו, או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה.
    • הוא ביצע עבירה פלילית ולא הועמד לדין.
    • הוא נמצא משוטט, פושט יד, או עוסק ברוכלות בניגוד לחוק עבודת הנוער.
    • הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום שמשמש לביצוע עבירות.
    • שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת.
    • מי שנולד כשהוא סובל מתסמונת גמילה מסמים (עקב שימוש בסמים של האם כשהייתה בהיריון).
  • במסגרת הדיון בשלב זה, בית המשפט מוסמך, בין היתר:
    • לדחות את הבקשה להכרזת הילד כ"קטין נזקק".
    • לדרוש מידע נוסף או לבצע פעולות נוספות לפני קבלת החלטה בבקשה.
    • למנות לילד אפוטרופוס לדין, אם ההורה לא מסוגל לקבל החלטה/לשמור על טובת הילד.
    • להכריז שהילד הוא "קטין נזקק".

השלב השני

  • בשלב השני ולאחר שבית המשפט הכריז על הילד כ"קטין נזקק", על העובד הסוציאלי (פקיד הסעד), להגיש תסקיר (מסמך שמפרט את מצב הילד והמשפחה בתחומים שונים).
  • העובד הסוציאלי יפרט בתסקיר את דרכי הטיפול שהוצעו ונוסו בעבר (אם נוסו) ויסביר מדוע שילוב הילד באומנה היא דרך הטיפול שמתאימה ביותר עבורו.
  • בשלב זה וכל עוד בית המשפט לא קבע אחרת, בית המשפט:
    • ישמע את הילד, את דעתו ואת עמדתו בנוגע לשילובו באומנה (בהתאם לגילו ולמצבו).
    • ישמע את ההורה, את דעתו ועמדתו וכן ישמע כל גורם רלוונטי אחר בנוגע לילד, למשפחה ולאפשרות שהילד ישולב באומנה.
    • יבדוק את דרכי הטיפול שהוצעו ונוסו (אם היו כאלו), יבחן דרכי טיפול ופתרונות שהועלו והוצעו על-ידי ההורה, הילד או כל גורם רלוונטי אחר (אם הועלו) ואף יציע בעצמו, לפי שיקול דעתו, דרכי טיפול ופתרונות אפשריים.

השלב השלישי

  • לאחר שבית המשפט קבע שהילד עונה להגדרה של "קטין נזקק" ורק אחרי שנבחנו דרכי טיפול אחרות, מתונות יותר, בית המשפט ייתן צו להוצאת הילד מביתו.
  • בית המשפט מוסמך, בין השאר:
    • לקבוע את התקופה שבה הצו יהיה בתוקף (משך הזמן שבו הילד ישהה באומנה).
    • לקבוע את מסגרת האומנה שמתאימה לילד (בהתאם לצרכיו).
    • לאשר שילוב הילד באומנה ספציפית או בתנאים מסוימים.
    • לתת הוראות והנחיות שונות לשירותי הרווחה, להורה, להורה האומנה ולכל גורם רלוונטי לפי שיקול דעתו.

ערעור

  • ניתן להגיש ערעור על החלטה או פסק-דין של בית המשפט לנוער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
  • הילד, ההורה וכל גורם רלוונטי אחר רשאים להגיש בקשה לבית המשפט לנוער (שנתן את ההחלטה/פסק הדין) לביטול ההכרזה של הילד כ"קטין נזקק" אם חל שינוי במצב הילד או ההורה שמאפשר לילד לחזור לביתו.

חשוב לדעת

  • במקרה חירום בית המשפט, לבקשת עובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד), יכול להורות על הוצאת הילד באופן מיידי מבית הוריו והעברתו להשגחת רשויות הרווחה שיקבעו את המסגרת שבה הילד ישולב, עד שיתקיים ההליך המשפטי ותתקבל החלטה במסגרתו.
  • ההליך המשפטי בבית משפט לנוער מתנהל ב"דלתיים סגורות" וחסוי בפני כל גורם שייקבע על ידי בית המשפט, אלא אם ייקבע אחרת על-ידו.
  • מי שלא ממלא אחר החלטת בית המשפט, עשוי להיות צפוי לעונש מאסר של 6 חודשים.
  • מומלץ לבדוק את האפשרות לקבל סיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים לצורך ייצוג בהליך, מאחר שבית המשפט מוסמך לקיים את הדיון ולקבל החלטות, גם אם ההורה או הילד לא מיוצגים על-ידי עורך-דין וגם אם הם לא התייצבו לדיון.
  • חוק האומנה קובע שתינתן עדיפות לשילוב ילד באומנה בקרב בני משפחתו שמביעים הסכמה ושעומדים, ככלל, בתנאים לקבלת רישיון.
  • ככלל, הליך זה זהה בכל מקרה של הוצאת ילד מביתו לצורך שילובו במסגרת חוץ-ביתית בניגוד לדעת הוריו (כגון פנימיה, מעון יום, מוסד טיפולי וכו').
  • ברוב המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות פועל שירות של "תמיכה ביתית", שמשמש כפיתרון קצר-מועד למצבי משבר משפחתיים, במסגרתו הילד שוהה אצל משפחה קולטת מספר שעות בכל יום וחוזר לישון בביתו. למידע נוסף לחצו כאן.
ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים