הקדמה:

תושב ישראל שעלה לארץ לראשונה לאחר גיל 62-60, ותושב חוזר שלא צבר תקופת אכשרה לקצבת זיקנה, עשויים להיות זכאים לגמלה מיוחדת במקום קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק)
שיעורי הגמלה זהים לשיעורי קצבת זיקנה בסיסית: 1,558 ש"ח עד גיל 80 ו- 1,646 ש"ח מגיל 80 ומעלה (נכון ל- 2020)
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

טפסים

תושב ישראל שעלה לארץ לראשונה לאחר גיל 62-60 ולכן הוא אינו מבוטח בביטוח זיקנה ואינו עונה על תנאי הזכאות לקצבת זיקנה, עשוי להיות זכאי לגמלה מיוחדת, בהתאם לתנאים שיפורטו בהמשך.

  • כמו כן, עשוי להיות זכאי לגמלה זו תושב חוזר שלא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת לקצבת זיקנה.
  • שיעורי הגמלה המיוחדת זהים לשיעורי קצבת הזיקנה הבסיסית (ללא תוספת ותק ותוספת דחיית קצבה): 1,558 ש"ח עד גיל 80 ו- 1,646 ש"ח מגיל 80 ומעלה, נכון לשנת 2020.

מי זכאי?

הערת עריכה
קראתי את ההסכם לתשלום גמלאות מיוחדות ולא הבנתי למה הגמלה ניתנת רק לנשים ולא לגברים, ולא ברור לי מהנוסח של הפסקה (שמצוטטת מתוך המסמך של ביטוח לאומי} אם הגמלה ניתנת רק לעולה.
הערה מאת שרון הורנשטיין 17:10, 2 במאי 2012 (IDT)

זכאות עולים על-פי גיל העלייה לארץ

  • מי שעלה לארץ לאחר גיל 62-60, בהתאם לתאריך הלידה כמפורט בטבלה הבאה, אינו מבוטח בביטוח זיקנה, ועשוי להיות זכאי לגמלת זיקנה מיוחדת.
תאריך הלידה הגיל בעת העלייה לארץ שאינו מאפשר להיות מבוטחים בביטוח זיקנה
עד יוני 1944 מעל 60
בין יולי לאוגוסט 1944 מעל גיל 60 ו-4 חודשים
בין ספטמבר 1944 לאפריל 1945 מעל גיל 60 ו-8 חודשים
בין מאי לדצמבר 1945 מעל גיל 61
בין ינואר לאוגוסט 1946 מעל גיל 61 ו-4 חודשים
בין ספטמבר 1946 לאפריל 1947 מעל גיל 61 ו-8 חודשים
מאי 1947 ואילך מעל גיל 62
דוגמה
  • אישה שנולדה באפריל 1946:
    • אם עלתה לארץ בגיל 61 ו-3 חודשים, היא עשויה להיות מבוטחת בביטוח זיקנה ולקבל קצבת זיקנה בהתאם לשאר תנאי הזכאות.
    • אם עלתה לארץ בגיל 61 ו-5 חודשים, אין לה אפשרות להיות מבוטחת בביטוח זיקנה ולקבל קצבת זיקנה, אולם היא עשויה להיות זכאית לגמלת זיקנה מיוחדת בהתאם לשאר תנאי הזכאות שצויינו לפני כן.

זכאות תושבים חוזרים

  • תושב חוזר שעונה על כל תנאי הזכאות והשלים את תקופת האכשרה הנדרשת, זכאי לקצבת אזרח ותיק (קצבת זיקנה).
  • כל תקופות הביטוח שצבר לפני שעזב את הארץ (בתקופה שהתגורר בה כתושב ישראל), יילקחו בחשבון לצורך חישוב תקופת האכשרה שלו.
  • מי שלא צבר את מלוא תקופת האכשרה לפני שעזב את הארץ עשוי להיות זכאי לאחר חזרתו לארץ לגמלת הזיקנה המיוחדת (או לקצבת זיקנה חלקית).
  • תקופת האכשרה תמשיך להיצבר לו מהיום שיוכר שוב כתושב ישראל.
  • אם יצבור את מלוא תקופת האכשרה הוא עשוי להיות זכאי לקצבת זיקנה במקום הגמלה המיוחדת.
  • למידע נוסף ראו קצבת אזרח ותיק (קצבת זיקנה) לתושב חוזר.

זכאות מבוטחים בביטוח סוציאלי במדינות אמנה

  • מי שהיו מבוטחים באחת מהמדינות החתומות עם ישראל על אמנה לביטוח סוציאלי, יכולים לבקש כי תיבחן זכאותם לגמלה על-פי אמנות לביטחון סוציאלי.
  • לשם כך, עליהם לפנות אל האגף לקשרי חוץ.
  • ניתן לפנות בכל אחת מהדרכים הבאות:
    • פנייה מקוונת באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי
    • פנייה בכתב אל המוסד לביטוח לאומי, האגף לקשר חוץ, שדרות וייצמן 13, תיבת דואר 90009 ירושלים 9190901
    • פנייה באמצעות פקס 02-6512683
  • קבלת קהל נעשית במשרד הראשי של האגף לקשרי חוץ, רח' הצבי 11, ירושלים, בימי ראשון ובימי חמישי בלבד, בין השעות 12:00-8:30.
  • בירורים בטלפון:
    • למתקשרים מהארץ 6050*
    • למתקשרים מחו"ל 972-8-9369669
    • למתקשרים בנושא האמנה עם רוסיה 2637*

תהליך מימוש הזכות

  • שכירים -
  • תלושי שכר או אישורי מעביד מכל תקופת עיסוק ובפרט מהשנתיים שלפני הגשת התביעה.
  • במקרה של הפסקה או צמצום בהיקף עבודה, יש לצרף אישור מעביד על כך.
  • במקרה שקיימת הכנסה מהשכרת נכס יש לצרף את חוזה השכירות.
  • במקרה שקיימות הכנסות מריבית ו/או דיווידנדים, יש לצרף אישור מתאים על כך.
  • במקרה שמבקשים במסגרת התביעה תוספת עבור ילד שהגיע לגיל 18, יש לצרף את האישורים הבאים:
  • אישור מבית הספר על לימודים, אם לא מלאו לילד 20 ורוב עיסוקו מוקדש לסיום לימודים על-יסודיים.
  • אישור משלישות צה"ל או מקצין העיר על תאריכי גיוס ושחרור - אם הילד לא הגיע לגיל 22 והוא משרת בשירות חובה.
  • אישור על שירות לאומי - אם הבת משרתת בשירות לאומי.
  • אישור על ילד שהנו שוחר במסגרת קדם-צבאית, עתודאי או מתנדב בשנת שירות.