הקדמה:

בית משפט לנוער, רשאי להורות על הוצאת ילד שנמצא בסיכון מביתו ושילובו במשפחת אומנה, על-אף התנגדות ההורים הביולוגיים
צו להוצאת ילד מבית הוריו הביולוגיים, יינתן כמוצא אחרון ורק לאחר שנבחנו אפשרויות טיפול חלופיות ומתונות יותר
ההורים הביולוגיים והילד (בהתאם לגילו ויכולתו) רשאים לפנות לקבלת סיוע משפטי חינם לצורך ייצוג בהליך המשפטי, בהתאם לתנאי הזכאות
למידע נוסף ראו סע' 3(4) בחוק הנוער (טיפול והשגחה)


בית משפט לנוער, לבקשת עובד סוציאלי (פקיד סעד), מוסמך להורות על הוצאתו של ילד הנמצא בסיכון או סכנה מבית הוריו הביולוגיים, למרות התנגדותם.

  • התהליך להוצאת ילד מבית הוריו הביולוגיים בניגוד לרצונם, מתואר בתרשים הזרימה הבא (הערך המודגש בתרשים מציין את הערך הנוכחי):

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • כל הורה ביולוגי שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים:
    1. התנגד להמלצת ועדת תכנון טיפול והערכה לילדים ובני נוער בסיכון לשילוב ילדו במשפחת אומנה כחלק מתכנית הטיפול.
    2. הוועדה בהרכב חדש ומורחב המליצה גם היא על שילוב הילד באומנה וההורה הביולוגי המשיך להביע את התנגדותו.
    3. נדחה ערר או בקשה לקיום דיון נוסף שהגיש ההורה הביולוגי (אם בחר להגיש).
    4. הוגשה בקשה לבית משפט לנוער שיורה על הוצאת הילד מבית ההורה הביולוגי לצורך שילובו במשפחת אומנה (או במסגרת חוץ ביתית אחרת).

למי ואיך פונים

  • ההליך המשפטי מתנהל בבית המשפט לנוער ונפתח לאחר שהוגשה בקשה על ידי עובד סוציאלי מטעם שירותי הרווחה (פקיד סעד).
  • הצדדים (ההורה הביולוגי, הילד (בהתאם לגילו ויכולתו), גורמי הטיפול וכל גורם אחר שיקבע בית המשפט), יוזמנו לדיון.

שלבי ההליך

  • ככלל, ההליך בבית המשפט מורכב משלושה שלבים מרכזיים שעשויים להתקיים במסגרת דיון אחד או במסגרת מספר דיונים.
  • לפני, במהלך ולאחר שלבים מרכזיים אלו, עשויים להתקיים הליכים נוספים.
  • לאורך כל ההליך המשפטי והשלבים השונים, לילד (בהתאם לגילו ולמצבו) ולהורה הביולוגי יש זכות להשתתף באופן מלא בדיונים ולהביע את עמדתם ודעתם, בעצמם או באמצעות גורם מטעמם (עורך דין, אפוטרופוס וכו'), כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת.

השלב הראשון

  • בשלב הראשון, על בית המשפט לבחון האם הילד עונה על ההגדרה של "קטין נזקק" לפי אחד או יותר מהמצבים הבאים הקבועים בחוק הנוער:
    • לא נמצא אדם האחראי עליו (הורה ביולוגי, אפוטרופוס או מי שהילד נמצא במשמורתו או בהשגחתו).
    • האחראי עליו אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו, או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה.
    • הוא ביצע עבירה פלילית ולא הועמד לדין.
    • הוא נמצא משוטט, פושט יד, או עוסק ברוכלות בניגוד לחוק עבודת הנוער.
    • הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש לביצוע עבירות.
    • שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת.
    • מי שנולד כשהוא סובל מתסמונת גמילה מסמים (עקב שימוש בסמים של האם בהיותה בהריון).
  • במסגרת הדיון בשלב זה, בית המשפט מוסמך, בין היתר:
    • לדחות את הבקשה להכרזת הילד כ"קטין נזקק".
    • לדרוש מידע נוסף או לבצע פעולות נוספות בטרם קבלת החלטה בבקשה.
    • למנות לילד אפוטרופוס לדין, במקרה שההורה הביולוגי לא מסוגל לקבל החלטה/לשמור על טובת הילד.
    • להכריז כי הילד הוא "קטין נזקק".

השלב השני

  • בשלב השני ולאחר שבית המשפט הכריז על הילד כ"קטין נזקק", על העובד הסוציאלי (פקיד הסעד), להגיש תסקיר (מסמך המפרט את מצב הילד והמשפחה בתחומים שונים).
  • במסגרת התסקיר, על העובד הסוציאלי לפרט את דרכי הטיפול שהוצעו ונוסו בעבר (אם נוסו) ומדוע שילוב הילד באומנה היא דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורו.
  • בשלב זה וכל עוד בית המשפט לא קבע אחרת, בית המשפט:
    • ישמע את הילד, את דעתו ואת עמדתו בנוגע לשילובו באומנה (בהתאם לגילו ולמצבו).
    • ישמע את ההורה הביולוגי, את דעתו ועמדתו וכן ישמע כל גורם רלוונטי אחר בנוגע לילד, למשפחה ולאפשרות כי הילד ישולב באומנה.
    • יבדוק את דרכי הטיפול שהוצעו ונוסו (אם היו כאלו), יבחן דרכי טיפול ופתרונות שהועלו והוצעו על-ידי ההורה הביולוגי, הילד או כל גורם רלוונטי אחר (אם הועלו) ואף יציע בעצמו, לפי שיקול דעתו, דרכי טיפול ופתרונות אפשריים.

השלב השלישי

  • לאחר שבית המשפט קבע כי הילד עונה על ההגדרה של "קטין נזקק" ורק לאחר שנבחנו דרכי טיפול אחרות, מתונות יותר, בית המשפט ייתן צו להוצאת הילד מביתו.
  • בית המשפט מוסמך, בין השאר:
    • לקבוע את התקופה שבה הצו יהיה בתוקף (משך הזמן שבו הילד ישהה באומנה).
    • לקבוע את מסגרת האומנה המתאימה עבור הילד (בהתאם לצרכיו).
    • לאשר שילוב הילד באומנה ספציפית או בתנאים מסוימים.
    • לתת הוראות והנחיות שונות לשירותי הרווחה, הורה האומנה, ההורה הביולוגי וכל גורם רלוונטי לפי שיקול דעת בית המשפט.

ערעור

  • ניתן להגיש ערעור על החלטה או פסק-דין של בית המשפט לנוער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
  • בנוסף, הילד, ההורה הביולוגי וכל גורם רלוונטי אחר רשאים להגיש בקשה לבית המשפט לנוער (שנתן את ההחלטה/פסק הדין) לביטול ההכרזה של הילד כ"קטין נזקק" אם חל שינוי במצב הילד או ההורה הביולוגי שמאפשר לילד לחזור לביתו.

חשוב לדעת

  • במקרה חירום, בית המשפט, לבקשת עובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד), יכול להורות על הוצאת הילד באופן מידי מבית הוריו הביולוגיים והעברתו להשגחת רשויות הרווחה שיקבעו את המסגרת שבה הילד ישולב, עד שיתקיים ההליך המשפטי ותתקבל החלטה במסגרתו.
  • ההליך המשפטי בבית משפט לנוער מתנהל ב"דלתיים סגורות" וחסוי בפני כל גורם שייקבע על ידי בית המשפט, אלא אם ייקבע אחרת על-ידו.
  • מי שאינו ממלא אחר החלטת בית המשפט, עשוי להיות צפוי לעונש מאסר של 6 חודשים.
  • מומלץ לבדוק את האפשרות לקבל סיוע משפטי חינם מטעם משרד המשפטים לצורך ייצוג בהליך, מאחר ובית המשפט מוסמך לקיים את הדיון ולקבל החלטות, גם במקרה שההורה הביולוגי או הילד לא מיוצגים על-ידי עורך-דין וגם אם הם לא התייצבו לדיון.
  • חוק האומנה קובע, כי תינתן עדיפות לשילוב ילד באומנה בקרב בני משפחתו, המביעים הסכמה והעומדים, ככלל, בתנאים לקבלת רישיון.
  • ככלל, הליך זה זהה בכל מקרה של הוצאת ילד מביתו לצורך שילובו במסגרת חוץ-ביתית בניגוד לדעת הוריו הביולוגיים (כגון פנימיה, מעון יום, מוסד טיפולי וכו').

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים