הקדמה:

יום העצמאות תשפ"א חל ביום חמישי, ג' באייר 15.04.2021 (החג הוקדם ביומיים)
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק


יום העצמאות הוא החג הלאומי של מדינת ישראל המציין את ההכרזה על הקמתה והוא מוגדר כיום שבתון.

שבתון ביום החג

  • סעיף 1(ג) לחוק יום העצמאות, תש"ט-1949 קובע כי יום העצמאות יהיה יום שבתון.
  • על-פי סעיף 2(ב) לחוק, ראש הממשלה מוסמך להורות על קיום עבודה ושירותים שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות.

תשלום שכר עבור יום השבתון שחל ביום העצמאות

  • עובד חודשי - עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
  • עובד שעתי/יומי -
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל (דמי חגים) בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (אלא אם כן נעדר בהסכמת המעסיק, או שמדובר בבן למשפחה שכולה הזכאי להיעדר מהעבודה ביום הזיכרון, מבלי שהיעדרותו תשפיע על זכאותו לתשלום עבור יום העצמאות).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרויותיו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על יום העצמאות, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
  • צו ההרחבה הקובע את הזכאות לדמי חגים אינו מציין את גובה התשלום עבור ימי החג.
  • הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל (ללא תוספת דמי נסיעה) שהעובד היה מקבל אילו היה עובד באותו יום.
  • לעובד שעתי העובד בשעות עבודה משתנות:
    • לפי פרשנות אחת יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 החודשים שקדמו לחג, בערך שעת העבודה במועד החג.
    • לפי הפרשנות השנייה יש להכפיל את ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-12 החדשים שקדמו לחג בערך שעת העבודה במועד החג.
    • טרם ניתנה פסיקה מחייבת בנושא.
דוגמה
חישוב גובה יום חג לפי ממוצע שעות העבודה היומי ב -3 חודשים שקדמו לחג
  • עובד שעתי המשתכר 30 ש"ח לשעה, עובד בשעות משתנות.
  • ב-3 חודשים שקדמו לחג, עבד העובד סה"כ 450 שעות ב-60 ימי עבודה.
  • ממוצע שעות העבודה היומי של העובד ב-3 חודשים שקדמו לחג הוא 7.5 שעות (450:60).
  • עבור יום היעדרותו בחג, זכאי העובד לתשלום בסך 225 ש"ח (7.5 שעות עבודה ביום כפול 30 ש"ח לשעה).
  • לעובד חודשי: עובד חודשי המקבל משכורת קבועה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג, מבלי שינוכה יום היעדרותו בגין החג.
דוגמה
  • עוזרת-בית מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
  • בשנה שבה יום העצמאות חל ביום רביעי, העובדת לא מגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים עבור אותו יום, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד להוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא יוציא אותה לחופשה באותו יום וינכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום אחר באותו שבוע, עליו לשלם לה שכר עבור היום שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה בשל החג.
  • חשוב להדגיש: הזכות לדמי חגים ביום העצמאות (כלומר לשכר מלא למרות ההיעדרות מהעבודה) ניתנת לעובדים מכל הדתות.
  • למידע נוסף על דמי חגים ראו דמי חגים.
  • להרחבה על זכויות עובדים שעתיים ויומיים ראו זכותון עובדים שעתיים/יומיים.

עבודה במהלך יום העצמאות

  • יום העצמאות לא נחשב יום חג לפי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט ולכן לא חל עליו סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה הקובע שעובד המועסק בחג זכאי לתוספת של 50% עבור שעות עבודתו בחג וכן למנוחת פיצוי.
  • יחד עם זאת, בחוק יום העצמאות מוגדר יום זה כיום שבתון.
  • על פי הנחיות משרד הכלכלה משנת 2016, עובד שעבד ביום העצמאות ומקום עבודתו כלול ברשימת מקומות העבודה אשר צו ראש הממשלה קבע שיש להפעילם ביום העצמאות (צו שמעולם לא פורסם), זכאי לתשלום של 150% עבור שעות עבודתו ביום העצמאות וכן למנוחת פיצוי (בדומה לגמול עבור העסקה בימי חג) או לחלופין לתשלום בסך 200% משכרו ללא מנוחת פיצוי.
הערת עריכה
לא מצאתי את הנחיות משרד הכלכלה והקישור שהיה לנו להנחיות אלה שבור. כמו כן בפועל מעולם לא פורסמה רשימה של מקומות עבודה שיש להפעילם ביום העצמאות ולכן ההנחיה של משרד הכלכלה אינה רלוונטית.
הערה מאת סיגל רונן-כץ (שיחה) 17:56, 9 במאי 2021 (IDT)
  • במקומות עבודה שאינם כלולים בצו ראש הממשלה ושאין לכפות בהם על עובד לעבוד ביום העצמאות המצב המשפטי אינו חד משמעי. בפסיקת בית הדין האזורי לעבודה נקבע כי יש לשלם לעובד שכר בשווי 150%, אך בית הדין לא הכריע בשאלה אם בנוסף לתשלום זה יש להעניק לעובד גם יום מנוחת פיצוי.
  • במקום עבודה שאינו מופיע ברשימת המקומות שיש להפעילם בחג, המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדיו לעבוד.
    • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים. סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). ייתכן שזכאות זו תהיה תקפה גם לעובדים במשכורת חודשית (הסוגיה טרם נידונה בבית הדין).
  • חשוב להדגיש - בהתאם להנחיות משרד הכלכלה החג נחשב כמתחיל בשעה 20:00 בערב החג, ומסתיים ב-20:00 בערב שלמחרת (לדוגמה: בשנה שבה יום העצמאות חל ביום רביעי, הגמול ישולם רק עבור עבודה שנעשתה אחרי השעה 20:00 ביום שלישי ולפני השעה 20:00 ביום רביעי).

חופשה "כפויה" בתקופת החג ביוזמת המעסיק

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם החג, ערב החג וימים נוספים, וזאת בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם תקופת החופשה (כולל ימי המנוחה השבועית) היא למשך 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה אין התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג (כמו יום העצמאות), קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם לעובד את יום המחלה שחל ביום החג, בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא חלה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאיים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

פסקי דין

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים