חייב שאינו יכול לעמוד בתשלום חוב המזונות, יכול להגיש בקשה לחקירת יכולת במטרה לפרוס את החוב לתשלומים
פריסת חוב המזונות לתשלומים תתאפשר בנסיבות חריגות בהן תשלום החוב במלואו יותיר את החייב ללא אמצעים למחייתו
חייב שלא ישלם את חובו ולא יתייצב לחקירת יכולת או לא יעמוד בדרישות הרשם בחקירת יכולת, עשוי להיחשב כחייב שמשתמט מתשלום חובותיו, וניתן להטיל עליו הגבלות שונות ואף מאסר
למידע נוסף ראו מדריך לחייבים בהוצאה לפועל באתר רשות האכיפה והגבייה

חייב בהוצאה לפועל שאינו יכול לעמוד בתשלום מלוא חוב המזונות הנקוב באזהרה, רשאי להתייצב לחקירת יכולת מול רשם ההוצאה לפועל במסגרת תקופת האזהרה.

  • במהלך הדיון מול רשם ההוצאה לפועל, תיבחן יכולתו הכלכלית של החייב אל מול חובו להוצאה לפועל.
  • אם רשם ההוצאה לפועל התרשם כי קיימות נסיבות חריגות בגינן יש לפרוס את חוב המזונות, הוא רשאי להורות על פריסת חוב המזונות למספר תשלומים, אם ראה כי מתקיימות נסיבות חריגות.
  • הרשם והערכאות השיפוטיות ייעתרו לבקשה רק במקרים חריגים, בהם אי-פריסת חוב המזונות יביא את החייב למצב בו יישאר ללא אמצעים למחייתו.
  • לחייב יש זכות להתייצב לחקירת יכולת גם בשלבים מתקדמים יותר בתיק, וזאת במקרה שקיבל התראה כי הוטלה עליו הגבלה וברצונו לשכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו חייב המשתמט מחובותיו. למידע נוסף על חקירת יכולת במקרה כזה ראו חקירת יכולת של חייב בהוצאה לפועל לפני הטלת הגבלה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • חייב במזונות שקיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל ומעוניין לשלם את החוב ולפרוס אותו לתשלומים.

למי ואיך פונים

  • על החייב לפנות לאחת מלשכות ההוצאה לפועל (החייב רשאי לפנות לכל לשכה שנוחה לו ולא בהכרח ללשכה שבה מתנהל התיק) ולהגיש בקשה לפריסת חוב המזונות לתשלומים.
  • רשם ההוצאה לפועל יקיים חקירת יכולת כדי לבחון את מצבו של החייב.
  • אם החלטת רשם ההוצאה לפועל היא כי יש מקום לפרוס את התשלומים, הוא רשאי להורות על פריסת החוב.
  • את הבקשה יש להגיש על גבי טופס בקשת זימון לדיון או לחקירת יכולת (טופס 400) ובסעיף 3, לסמן ב- X את בקשה מס' 159.
  • לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים, כאשר הם חתומים על ידי החייב:
    1. שאלון וכתב ויתור על סודיות (טופס 529).
    2. צילום תעודת זהות (כולל הספח).
    3. מסמכים התומכים בתשובות לשאלון (כגון: צילום דף חשבון בנק, דפי חיוב כרטיסי אשראי וכו').
    4. המסמכים המפורטים בתחתית טופס ויתור על סודיות:
      • צילום/העתק של תעודת הזהות כולל הספח.
      • תלושי משכורת- 6 תלושים אחרונים של המבקש/ת, בן/בת זוגו ושאר בני ביתו.
      • אישור מבטוח לאומי על קבלת קצבת ילדים או קצבאות/גמלאות אחרות, לרבות אבטלה או הבטחת הכנסה, על ידי המבקש/ת ו/או בן/בת זוגו.
      • דפי חשבון המפרטים פעולות בחשבונות עו"ש של המבקש/ת, בן/בת זוגו, ושאר בני ביתו ל-6 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
      • מסמך "פרופיל לקוח" או מסמך "אישור יתרות" מכל מוסד בנקאי בו מתנהלים חשבונות ע"ש המבקש/ת, בן/בת זוגו, ושאר בני ביתו.
      • אישורים על יתרות הכספים המופקדים בקופות גמל, תוכניות חסכון, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וביטוחים מסוגים שונים של המבקש/ת, בן/בת זוגו ושאר בני ביתו. יש לציין לכל תוכנית/קרן/קופה מועד הפיכתה לנזילה.
      • עותק מתדפיס פירוט חיובי כרטיסי אשראי של המבקש/ת, בן/בת זוגו ושאר בני ביתו לתקופה של 6 חודשים טרם הגשת הבקשה או טרם ביטולם.
      • חשבונות חשמל, ארנונה, מים, גז, טלפון, טלפון סלולארי ל-6 החודשים שקדמו ליום הגשת הבקשה.
      • אם המבקש/ת גר/ה בשכירות יש להמציא חוזה שכירות.
      • מסמכי בעלות ברכב או כלי אחר, של המבקש/ת בן/בת זוגו ושאר בני ביתו, לרבות מסמכי שעבוד ו/או משכון.
      • מסמכים המעידים על בעלות ו/או שימוש בנכסים כגון דירה, מקרקעין אחרים (נסח טאבו, אישור חברה משכנת, חוזה שכירות וכד) של המבקש/ת, בן/בת זוגו ושאר בני ביתו.
      • העתק מהסכם גירושין וגט או הסכם יחסי ממון עם בן/בת הזוג של המבקש/ת.
  • יחד עם הגשת הבקשה על החייב לשלם את התשלום הראשון של חובו, בגובה התשלום החודשי שהציע במסגרת תשובותיו לשאלון (מינימום של 150 ₪).

מועד התייצבות לחקירת יכולת או הגשת הבקשה לחקירה

  • על החייב להגיש את הבקשה בתוך 21 ימים מהיום שהומצאה לו האזהרה.

מקום הגשת הבקשה

  • כאשר הבקשה לחקירת יכולת מוגשת במועד, רשאי החייב להגיש אותה בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל בארץ לפי בחירתו.
  • אם מוגשת הבקשה לאחר שחלפו המועדים הנ"ל, ניתן להגיש את הבקשה אך ורק ללשכת ההוצאה לפועל שבה נפתח התיק.

שלבי ההליך

ההליך בלשכת ההוצאה לפועל

  • חקירת יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות בהתאם להוראת רשם ההוצאה לפועל.
  • בחקירת יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולחייב אותם להתייצב למתן עדות והגשת מסמכים.
  • חקירת יכולת יכולה להתבצע גם ללא הזמנת הזוכה, אולם אם התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה הוא רשאי לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
  • במסגרת חקירת היכולת, רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על המבקש כ"חייב מוגבל באמצעים" אשר מוגדר כחייב שאינו מסוגל לשלם את כל חובותיו, בתקופה הקבועה בחוק, גם אם יעשה מאמץ גדול. על חייב שהוכרז כ"מוגבל באמצעים" עשויות להיות מוטלות הגבלות שונות. למידע נוסף ראו הכרזה על חייב מוגבל באמצעים.
  • אם ישתכנע הרשם כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות פריסת החוב לתשלומים, הוא רשאי להורות על פריסת החוב.
  • נסיבות חריגות יהיו מקרים נדירים בהם אי-פריסת החוב לתשלומים יגרום לכך שהחייב יישאר ללא אמצעים למחייתו ויפנה את החייב והזוכה לבית המשפט.

ההליך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני

  • עד 15.08.2018 הופנו הצדדים על ידי רשם ההוצאה לפועל אל בית המשט שנתן את ההחלטה על הזמנות לצורך דיון בבקשת פריסת החוב.
  • במקרים אלה הדיון בבית המשפט מתקיים במתכונת הדומה במהותה לחקירת יכולת.
  • בדומה לבדיקה הנערכת על ידי הרשם, גם הערכאה השיפוטית תיעתר לבקשה רק אם מתקיימותנסיבות מיוחדות בגינן אי-פריסת החוב תשאיר את החייב ללא אמצעים למחייתו.

ערעור

חשוב לדעת

  • אם החייב מעוניין להתייצב לחקירת יכולת לאחר שעברו 21 הימים הכתובים באזהרה, הוא יוכל לעשות זאת אך ורק בלשכה שבה נפתח התיק.
  • אם כלל לא התייצב חייב לחקירת יכולת תוך 21 יום (מהיום שקיבל את האזהרה (או תוך מועד אחר שנקבע על-ידי לשכת ההוצאה לפועל) ולא שילם את חובו, הוא עשוי להיחשב כמי שיש ביכולתו לשלם אך משתמט מתשלום חובותיו.
  • במקרים מסוימים פטור החייב מהתייצבות לחקירת יכולת גם אם לא שילם את החוב תוך התקופה שנקבעה באזהרה. למידע נוסף ראו פטור מהתייצבות לחקירת יכולת בהוצאה לפועל.
  • אם התייצב החייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כחייב שמשתמט מתשלום חובותיו.
  • חייב המעוניין להתייצב לחקירת יכולת לפני הטלת מגבלה יכול להתייצב רק בלשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או בלשכה שליד בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות