הקדמה:

חוק חופשה שנתית קובע כמה ימי חופשה עובד צובר בכל שנת עבודה
עובד שבשנה מסוימת עבד רק בחלק מהשנה, זכאי לחלק היחסי של ימי החופשה שנקבעו לגבי הוותק שלו
בני נוער, עובדי קבלן ועובדים בענפים מסויימים זכאים למספר ימי חופשה גבוה יותר (ראו סעיף הרחבות בהמשך)
ימי מחלה שבגינם מקבל העובד דמי מחלה ייספרו לצורך הוותק בצבירת ימי החופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל
אזהרה
דף זה עוסק בחישוב מספר ימי החופשה אשר צובר עובד המועסק במקום עבודה, בו מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים
למידע על חישוב מספר ימי חופשה במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה מקוצר בן 5 ימים, ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית לעובדים במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים.
למידע על עצם הזכאות לחופשה ועל גובה התשלום שיש לשלם לעובד עבור כל יום חופשה ראו חופשה שנתית.

חוק חופשה שנתית קובע כללים לגבי הזכאות לחופשה שנתית ואורך החופשה.

  • בכל שנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר) צובר העובד מספר ימי חופשה בהתאם ל-3 קריטריונים:
    1. משך הקשר המשפטי (יחסי עובד-מעביד) במהלך השנה - במסגרת קריטריון זה בודקים האם במשך כל השנה התקיימו יחסי עובד- מעביד בין הצדדים, או שמא יחסי העובד- מעביד התקיימו רק בחלק מהשנה מפאת פיטורים, התפטרות, או תחילת עבודה במהלך השנה.
    2. מספר הימים בפועל שעבד העובד במהלך השנה. (הצבירה נעשית באותו אופן למי שעובדים יום עבודה מלא ולמי שעובדים בהיקף של יום עבודה חלקי).
    3. הוותק של העובד במקום העבודה - סעיף 1 לחוק חופשה שנתית מגדיר "שנת עבודה" כפרק זמן של 12 חודשים, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה. לכן, לצורך חישוב החופשה השנתית, הוותק אינו משך הזמן שהעובד עובד במקום העבודה, אלא כמה שנים קלנדריות (מינואר עד דצמבר) הוא עובד במקום העבודה.
דוגמה
עובד שהחל לעבוד בינואר 2011 ועובד שהחל לעבוד באוקטובר 2011 ייחשבו שניהם כבעלי ותק של שנה אחת לעניין חישוב ימי החופשה השנתית בשנת 2011, ותק של שנתיים בשנת 2012, ותק של 5 שנים בשנת 2015 וכן הלאה (עם זאת, מספר ימי החופשה שהיו זכאים להם בשנה הראשונה לעבודתם נקבע בהתאם למספר הימים שעבדו באותה שנה - ראו פרטים בהמשך).
  • מספר ימי החופשה השנתית שנקבעו על-פי החוק כוללים את ימי המנוחה השבועית.
  • עובד שבמקום עבודתו מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים, זכאי ל-6 ימי היעדרות מעבודה על כל 7 ימי חופשה שצבר על-פי החוק (שכן בתוך 7 ימי החופשה נכלל יום שבת, שהוא יום המנוחה השבועית במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע).

עובד שהועסק אצל המעסיק לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר עד דצמבר)

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך לאורך כל השנה, הוא עובד שמתחילת חודש ינואר עד חודש דצמבר התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עובד-מעביד.

עובד שהשלים לפחות 200 ימי עבודה באותה שנה

  • עובדים שעבדו אצל המעסיק לאורך כל השנה, לפחות 200 ימים (כולל ימי מחלה בתשלום) זכאים לצבור במהלך שנת עבודה את מספר ימי החופשה המפורטים בטבלה הבאה.
הערת עריכה
לבדוק אם יש הפניה לפסקה זו מתוך מדריך להעסקת עובד זר בסיעוד
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 23:14, 26 בספטמבר 2018 (IDT)

מספר ימי החופשה שצובר עובד בכל שנה קלנדרית לפי הוותק

שנות ותק מספר ימי היעדרות בפועל מהעבודה (ימי זכאות נטו) מספר ימי חופשה ברוטו (כולל שבת)
1- 4 שנים (* החל מיום 01.01.2017) 14 16
5 שנים 14 16
6 שנים 16 18
7 שנים 18 21
8 שנים 19 22
9 שנים 20 23
10 שנים 21 24
11 שנים 22 25
12 שנים 23 26
13 שנים 24 27
14 שנים ומעלה 24 28

(*) בהתאם לתיקון לחוק, ימי החופשה שנקבעו לעובדים עם ותק שבין שנה ל- 4 שנים הם:

  • 14 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 12 ימי היעדרות נטו, לפי ימי העבודה בפועל) עד ה- 30.06.2016
  • 15 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 13 ימי היעדרות נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה- 01.07.2016 - עובד שהועסק לאורך כל שנת 2016 יצבור 14.5 ימים ברוטו (או 12.5 ימים נטו)
  • 16 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 14 ימי היעדרות נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מ-01.01.2017
דוגמה
  • עובד החל לעבוד בשנת 2005 במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה של 6 ימים.
  • בשנת 2018 הוא נמצא בשנה הקלנדרית ה- 14 לעבודתו.
  • העובד זכאי ל- 28 ימי חופשה עבור שנת 2016 (כולל ימי המנוחה השבועית).
  • מספר ימי העבודה נטו שמהם הוא רשאי להיעדר על חשבון החופשה השנתית הוא 24.
דוגמה
  • עובד הועסק החל מחודש ינואר 2016 ועד לחודש דצמבר 2017.
  • עבור שנת 2016 זכאי העובד ל-12.5 ימי חופשה נטו (14.5 ימי חופשה ברוטו , כולל 2 שבתות).
  • עבור שנת 2017 זכאי העובד ל-14 ימי חופשה נטו (16 ימי חופשה ברוטו)
  • סה"כ זכאי העובד ל 26.5 ימי חופשה נטו (ימי היעדרות בפועל מעבודתו) עבור כל תקופת עבודתו.

עובד שלא השלים 200 ימי עבודה באותה שנה

  • עובד שהקשר המשפטי שלו עם מעסיקו נמשך לכל אורך השנה, אך עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, זכאי לחלק יחסי ממספר הימים ברוטו המפורטים בטבלה.
  • החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 200.jpg
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה
  • עובדת החלה לעבוד בשנת 2012 במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה של 6 ימים.
  • בשנת 2017 יצאה לחופשה ללא תשלום ועבדה בפועל רק 85 ימים.
  • מספר ימי החופשה שצברה בשנת 2017 יחושב כך:
    • 85 (ימי עבודה בפועל) חלקי 200, כפול 18 (מקסימום ימי הזכאות לשנה השישית), סה"כ 7.65 ימים.
    • מכיוון שחלקי ימים לא נחשבים, המספר יעוגל כלפי מטה, והעובדת תהיה זכאית ל-7 ימי חופשה קלנדריים עבור עבודתה בשנת 2017.
    • ימי המנוחה השבועית נכללים בימי החופשה, ולכן המשמעות היא שאותה עובדת תהיה זכאית ל-6 ימי חופשה "נטו" (ימי היעדרות בפועל מהעבודה).

עובד שהועסק רק בחלק בחלק מהשנה

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, הוא עובד שיחסי העובד-מעביד בינו לבין מעסיקו לא נמשכו לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר-דצמבר).
דוגמה
עובד שפוטר או התפטר במהלך השנה לפני סיומה, עובד שהחל את עבודתו אצל המעסיק באמצע השנה וכיו"ב.
  • עובד כזה זכאי לחופשה שנתית שתחושב באופן הבא.

עובד שהשלים 240 ימי עבודה באותה שנה

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, ועבד לפחות 240 ימים באותה שנה, זכאי לחופשה שנתית בהתאם לימים שצויינו בטבלה שלעיל.

עובד שלא השלים 240 ימי עבודה באותה שנה

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, ועבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, זכאי לחלק היחסי של מספר ימי החופשה המפורטים בטבלה הנ"ל. החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 240.jpg
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה
  • עובדת החלה לעבוד בשנת 2008 במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע.
  • העובדת התפטרה מעבודתה במאי 2017. באותה שנה העובדת עבדה 90 ימים בפועל.
  • חישוב ימי החופשה השנתית שצברה בשנת 2017 ייעשה באופן הבא:
    • 90 ימי עבודה חלקי 240, כפול 24 (הזכאות המלאה לעובד בשנת העבודה ה-10 במקום העבודה), סה"כ 9 ימים ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית).
    • מספר ימי העבודה נטו שמהם היא רשאית להיעדר מעבודתה על חשבון החופשה השנתית הוא 8.

צבירת ימי חופשה בתקופת היעדרות מהעבודה

  • ימי היעדרות בשל מחלה אשר בגינם מקבל העובד דמי מחלה ייחשבו לצורך צבירת ימי החופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל. ראו פסק דין בסוגיה זו.
דוגמה
  • עובד עבד בפועל במשך השנה 170 יום.
  • העובד נעדר במהלך השנה 30 יום עקב מחלה והיה זכאי לדמי מחלה בגין היעדרות זו.
  • העובד נחשב כמי שעבד בפועל 200 יום בשנה ועל כן זכאי למלוא ימי החופשה המגיעים לו על-פי דין.
  • יום מחלה חלקי בו עבד העובד חלק מהיום וקיבל דמי מחלה עבור יתרת היום, נחשב כיום עבודה מלא לצורך חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
  • טרם נקבעה קביעה מפורשת בפסיקת בית המשפט לגבי צבירת ימי מחלה במהלך היעדרות מסיבות אחרות שבגינן משולם לעובד שכר, כגון מילואים.


חשוב לדעת

  • עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה. עם זאת ישנם מקומות עבודה שבהם מספר ימי החופשה שצובר העובד הם יחסיים להיקף משרתו, אולם במקרה כזה גם מספר ימי החופשה שינוכה ממכסת הימים הצבורים כאשר ינצל את החופשה, יהיה יחסי להיקף משרתו.
דוגמה
  • עובד בחצי משרה צובר בדיוק את אותו מספר ימי חופשה של עובד במשרה מלאה. אולם כאשר ייצא לחופשה ישולם לו על כל יום חופשה סכום השווה למחצית מהסכום שהיה משולם לו אילו עבד במשרה מלאה.
  • במקומות עבודה מסוימים צובר עובד בחצי משרה רק מחצית ממספר ימי החופשה (בהשוואה לעובד במשרה מלאה), אולם כאשר יצא לחופשה ינכה המעסיק ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד, רק חצי מהימים שניצל.
  • עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לחופשה שנתית רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות, או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים (אם אינם עונים על תנאים אלה, הם עשויים להיות זכאים לתמורת חופשה). למידע נוסף, ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.


חופשה לעובד שלא נותרו לו ימי חופשה

  • על-פי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שאורכה עולה על מספר ימי החופשה השנתית שצבר. כלומר, אין לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד.
  • כאשר מעסיק מעוניין להוציא לחופשה עובד שאין לזכותו מספיק ימי חופשה לניצול (בין אם מדובר בחופשה מרוכזת לכל העובדים ובין אם מדובר לחופשה של העובד הספציפי בלבד), יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד מעוניין לצאת לחופשה באותו מועד והוא נתן לכך את הסכמתו.
  • במקרה שהעובד מעוניין לצאת לחופשה במועד מסוים ואין לו מספיק ימי חופשה צבורים, הוא רשאי, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצבר וזאת על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.


הרחבות

  • הוראות החוק קובעות את מספר ימי החופשה השנתית, מלבד בענפים ספציפיים שבהם נקבעו בהסכם, בצו הרחבה או בתקנות הוראות שמיטיבות יותר עם העובד. בכל מקרה, אם הוראות החוק הן המיטיבות עם העובד, החוק יגבר:
ענף לפרטים על אופן חישוב ימי החופשה
עובדי קבלן כוח אדם המועסקים במגזר הפרטי (ובמקרים מסוימים גם עובדי קבלן המועסקים במגזר הציבורי) חופשה שנתית לעובדי קבלן (חברות כוח אדם)
עובדי חברות ניקיון ותחזוקה חופשה שנתית לעובדי ניקיון
עובדי שמירה ואבטחה חופשה שנתית לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי אולמות וגני אירועים חופשה שנתית לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדים בענף הבנייה הסכם קיבוצי כללי בענף הבנייה, התשתיות, הצמ"ה, העבודות הציבוריות והשיפוצים (באתר הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל) - סעיף "חופשה שנתית"
עובדים בענפי החקלאות צו הרחבה בענף החקלאות (באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) - סעיפים 24,25
עובדים בענף הדפוס צו הרחבה בענף הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה (באתר נבו) - סעיף יג
עובדים בתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (במפעלים עם עד 20 עובדים) צו הרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) - סעיף "חופשה שנתית"
עובדים בענף המלונאות צו ההרחבה בענף המלונאות (באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) - סעיף 29. העובדים זכאים על-פי הצו גם לחופשה מיוחדת בתשלום: לרגל נישואין- 3 ימי חופשה, לרגל נישואי בן/בת- יום חופשה אחד ולרגל ברית מילה לבן- יום חופשה אחד.

עובדים בעבודות ספציפיות

  • תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת) קובעות כללי זכאות לגבי עבודות מסוימות. תקופת החופשה לפי תקנות אלה כוללת את ימי המנוחה השבועית ואינה ניתנת לצבירה משנה לשנה:
    • עובדים שעבדו 150 יום לפחות בשנה אחת או בשנתיים רצופות בעבודות הבאות זכאים לחופשה של 21 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה:
      • עבודות הקשורות לטיפול בעופרת או בתחמוצת העופרת - ראו פירוט בתקנה 2(1)(א).
      • התזת צבע בתא התזה.
      • התזת חול על חפצים בתא התזה.
      • עבודות הקשורות ליציקה של פלדה, ברזל או עופרת - ראו פירוט בתקנה 2(1)(ד).
      • עבודות הקשורות לייצור זכוכית - ראו פירוט בתקנה 2(1)(ה).
      • עבודה שעיקרה ריתוך חשמלי בשטח סגור (enclosed) מ-3 צדדים לפחות.
      • עבודה שבאים בה במגע מתמיד עם TNT.
    • עובדים שעבדו 200 יום לפחות בשנה אחת או בשנתיים רצופות בבית חולים, מוסד, מרפאה או מעבדה המיוחדים לחולי שחפת בתפקידים הבאים זכאים לחופשה של 42 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה: רופאים, אחיות, לבורנטים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים ועובדי ניקיון. עובדי ניקיון במוסדות הללו שבאים במגע עם חולים או עם חומרי הפרשה של חולים זכאים לחופשה של 42 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה (ללא התניה של 200 יום).
    • לחופשה של 21 יום לכל שנת עבודה באותו מקום עבודה זכאים:

בני נוער

  • בני נוער (מתחת לגיל 18) זכאים ל-18 ימי חופשה בלי קשר לוותק שלהם במקום העבודה.
  • מי שעבדו רק בחלק מהשנה יהיו זכאים לחלק היחסי של החופשה.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לבני נוער עובדים.

ארגוני סיוע

חקיקה ונהלים

פסקי דין