מספר ימי החופשה השנתית שצובר עובד במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים תלוי בשאלה אם באותו מקום עבודה או ענף עבודה חל צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר
במקומות עבודה שעליהם לא חל הצו, נקבע מספר ימי החופשה לפי חוק חופשה שנתית
בנוסף מושפע מספר ימי החופשה של כל עובד מהוותק שלו במקום העבודה, ממספר ימי העבודה שעבד באותה שנה ומהשאלה אם הועסק במשך כל השנה או רק בחלקה
למידע רשמי ראו אתר משרד העבודה
מספר ימי החופשה השנתית שצוברים עובדים במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים תלוי בשאלה אם באותו מקום עבודה או ענף עבודה חל צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר.
- צו זה חל על מרבית מקומות העבודה שעברו לשבוע עבודה בן 5 ימים, בהתאם לענפים המפורטים בתוספת השנייה לצו.
- צו ההרחבה נוקב במספר ימי החופשה נטו (מספר ימי העבודה הכלולים בחופשה ללא ימי המנוחה השבועית), בשונה מהחוק שבו מצוינים מספר ימי החופשה ברוטו (הכוללים את ימי המנוחה השבועית).
- בכל מקרה שבו מספר ימי החופשה המופיעים בחוק שונה ממספר הימים המופיע בצו ההרחבה, העובד יהיה זכאי למספר ימי החופשה הגבוה מביניהם.
- הצו אינו חל על ענפים אחרים שלא מפורטים בו וכן אינו חל על מקומות עבודה מסוימים.
- במקומות עבודה שצו ההרחבה לא חל עליהם, ייקבע מספר ימי החופשה השנתית על פי חוק חופשה שנתית (ראו בהמשך).
- מספר ימי החופשה השנתית שנקבעו על-פי החוק הם מספר ימי החופשה ברוטו, כלומר הם כוללים את ימי המנוחה השבועית.
- עובד שבמקום עבודתו מונהג שבוע עבודה בן 5 ימים, זכאי ל-5 ימי היעדרות בפועל מעבודה על כל 7 ימי חופשה שצבר על-פי החוק (שכן בתוך 7 ימי החופשה נכללים גם ימים שישי ושבת, שהם ימי המנוחה השבועית במקומות ששבוע העבודה בהם הוא בן 5 ימים).
הקריטריונים שלפיהם נקבע מספר ימי החופשה של כל עובד
- בכל שנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר) צובר העובד מספר ימי חופשה בהתאם ל-3 קריטריונים:
- משך הקשר המשפטי (יחסי עובד-מעסיק) במהלך השנה - במסגרת קריטריון זה בודקים אם במשך כל השנה התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, או שיחסי העובד-מעסיק התקיימו רק בחלק מהשנה בשל פיטורים, התפטרות, או תחילת עבודה במהלך השנה.
- מספר הימים בפועל שעבד העובד במהלך השנה (הצבירה נעשית באותו אופן למי שעובדים יום עבודה מלא ולמי שעובדים בהיקף של יום עבודה חלקי).
- הוותק של העובד במקום העבודה - סעיף 1 לחוק חופשה שנתית מגדיר "שנת עבודה" כפרק זמן של 12 חודשים, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה. לכן, לצורך חישוב החופשה השנתית, הוותק אינו משך הזמן שהעובד עובד במקום העבודה, אלא כמה שנים קלנדריות (מינואר עד דצמבר) הוא עובד במקום העבודה.
עובד שהועסק אצל המעסיק לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר עד דצמבר)
- עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך לאורך כל השנה, הוא עובד שמתחילת חודש ינואר עד חודש דצמבר התקיימו בינו לבין מעסיקו יחסי עובד-מעסיק.
עובד שהשלים לפחות 200 ימי עבודה באותה שנה
- עובדים שעבדו בפועל אצל המעסיק לאורך כל השנה, לפחות 200 ימים (כולל ימי מחלה בתשלום) זכאים לצבור במהלך שנת עבודה את מספר ימי החופשה המפורטים בטבלאות הבאות.
מספר ימי החופשה שצובר עובד במקומות עבודה שחל עליהם צו ההרחבה, בכל שנה קלנדרית לפי הוותק
- ימי הזכאות בטבלה הם על פי הקבוע בצו ההרחבה, אולם בכל מקרה שבו מספר ימי החופשה המופיעים בחוק גבוה ממספר הימים המופיע בצו ההרחבה, מצוין בטבלה מספר ימי החופשה שבחוק (כלומר מספר הימים הגבוה מביניהם):
| שנות ותק | מספר ימי זכאות בפועל (ימי זכאות נטו) | מספר ימי זכאות ברוטו (כולל שישי ושבת) |
| 1- 4 שנים (* החל מיום 01.01.2017) | 12 | 16 |
| 5 שנים | 12 | 16 |
| 6-8 שנים | 17 | 23 |
| 9 שנים ומעלה | 23 | 31 |
(*) בהתאם לתיקון לחוק, ימי החופשה שנקבעו לעובדים עם ותק שבין שנה ל-4 שנים הם:
- 14 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 10 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) עד ה-30.06.2016
- 15 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 11 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה-01.07.2016 - עובד שהועסק לאורך כל שנת 2016 צבר 14.5 ימים ברוטו (או 10.5 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל)
- 16 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 12 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה-01.01.2017
מספר ימי החופשה שצובר עובד במקומות עבודה שלא חל עליהם צו ההרחבה, בכל שנה קלנדרית לפי הוותק
- עובדים שעובדים 5 ימים בשבוע אך צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר אינו חל עליהם, זכאים לימי חופשה בהתאם להוראות שנקבעו בחוק חופשה שנתית בלבד.
- עובדים שצו ההרחבה לא חל עליהם זכאים לימי חופשה על פי החוק, במפורט בטבלה:
| שנות ותק | מספר ימי זכאות בפועל (ימי זכאות נטו) | מספר ימי זכאות ברוטו (כולל שישי ושבת) |
| 1- 4 שנים (* החל מיום 01.01.2017) | 12 | 16 |
| 5 שנים | 12 | 16 |
| 6 שנים | 14 | 18 |
| 7 שנים | 15 | 21 |
| 8 שנים | 16 | 22 |
| 9 שנים | 17 | 23 |
| 10 שנים | 18 | 24 |
| 11 שנים | 19 | 25 |
| 12 שנים | 20 | 26 |
| 13 שנים | 20 | 27 |
| 14 שנים ומעלה | 20 | 28 |
(*) בהתאם לתיקון לחוק, ימי החופשה שנקבעו לעובדים עם ותק שבין שנה ל-4 שנים הם:
- 14 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 10 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) עד ה-30.06.2016
- 15 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 11 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה-01.07.2016 - עובד שהועסק לאורך כל שנת 2016 צבר 14.5 ימים ברוטו (או 10.5 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל)
- 16 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 12 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה-01.01.2017
עובד שלא השלים 200 ימי עבודה באותה שנה
- עובד שעבד אצל המעסיק כל השנה, החל מחודש ינואר ועד חודש דצמבר פחות מ-200 ימים, זכאי לחלק יחסי ממספר הימים ברוטו (כולל שישי ושבת) שצוינו בטבלאות.
- החישוב ייעשה באופן הבא:
- אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
עובד שהועסק אצל המעסיק רק חלק מהשנה
- עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, הוא עובד שיחסי העובד-מעסיק בינו לבין מעסיקו לא נמשכו לאורך כל השנה הקלנדרית (מינואר-דצמבר).
- עובד כזה זכאי לחופשה שנתית לפי הכללים הבאים:
עובד שהשלים 240 ימי עבודה באותה שנה
- עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, ועבד לפחות 240 ימים באותה שנה, זכאי לחופשה שנתית בהתאם לימים שצויינו בטבלאות.
עובד שלא השלים 240 ימי עבודה באותה שנה
- עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, ועבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, זכאי לחלק היחסי של מספר ימי החופשה המפורטים בטבלאות החישוב ייעשה באופן הבא:
- אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
צבירת ימי חופשה בתקופת היעדרות מהעבודה
- צבירת ימי חופשה בתקופת מחלה - ימי היעדרות בשל מחלה אשר בגינם מקבל העובד דמי מחלה ייחשבו לצורך צבירת ימי החופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל. ראו פסק דין בסוגיה זו.
- יום מחלה חלקי בו עבד העובד חלק מהיום וקיבל דמי מחלה עבור יתרת היום, נחשב כיום עבודה מלא לצורך חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
- טרם נקבעה קביעה מפורשת בפסיקת בית המשפט לגבי צבירת ימי חופשה במהלך היעדרות מסיבות אחרות שבגינן משולם לעובד שכר.
- צבירת ימי חופשה בתקופה של היעדרות בתשלום, לרבות מילואים - ב פסק-דין של בית הדין הארצי לעבודה סברו חלק מהשופטים שיש לספור את כל ימי היעדרות בתשלום מסיבה שאיננה תלויה בעובד (למשל מילואים), כימי עבודה בפועל לצורך חישוב הזכאות לימי חופשה. יחד עם זאת עמדה הובעה "כבדרך אגב", ולא הייתה חלק מעמדת הרוב כך שהיא אינה הלכה מחייבת.
חשוב לדעת
צבירת ימי חופשה לעובדים במשרה חלקית
- עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה.
- עם זאת ישנם מקומות עבודה שבהם מספר ימי החופשה שצובר העובד הם יחסיים להיקף משרתו, אולם במקרה כזה גם מספר ימי החופשה שינוכה ממכסת הימים הצבורים כאשר ינצל את החופשה, יהיה יחסי להיקף משרתו.
צבירת ימי חופשה לעובדים המשתכרים לפי שעה (עובדים שעתיים או יומיים)
- עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לצבור ימי חופשה (ולנצל אותם בהמשך לצורך חופשה) רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות, או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים.
- אם הם לא עונים על תנאים אלה, הם לא יוכלו לצבור ימי חופשה, אך הם עשויים להיות זכאים לתשלום מהמעסיק עם סיום עבודתם, בסכום של 4% מהשכר הכולל שקיבלו במשך כל תקופת העסקתם. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.
חופשה לעובד שלא נותרו לו ימי חופשה
- אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד ללא הסכמתו או בהיעדר הסכם קיבוצי מתאים.
- מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
- לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
- להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
- להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
- עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
- למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
הרחבות
- הוראות החוק קובעות את מספר ימי החופשה השנתית, מלבד בענפים ספציפיים שבהם נקבעו בהסכם, בצו הרחבה או בתקנות הוראות שמיטיבות יותר עם העובד. בכל מקרה, אם הוראות החוק הן המיטיבות עם העובד, החוק יגבר:
| ענף | לפרטים על אופן חישוב ימי החופשה |
|---|---|
| עובדי קבלן כוח אדם המועסקים במגזר הפרטי (ובמקרים מסוימים גם עובדי קבלן המועסקים במגזר הציבורי) | חופשה שנתית לעובדי קבלן (חברות כוח אדם) |
| עובדי חברות ניקיון ותחזוקה | חופשה שנתית לעובדי ניקיון |
| עובדי חברות שמירה ואבטחה | חופשה שנתית לעובדי שמירה ואבטחה |
| עובדי אולמות וגני אירועים | חופשה שנתית לעובדי אולמות וגני אירועים |
| עובדים בענף הבנייה והשיפוצים (עובדי בניין) | חופשה שנתית לעובדי בניין ושיפוצים |
| עובדים בענפי החקלאות | צו הרחבה בענף החקלאות (באתר משרד העבודה) - סעיפים 24,25 |
| עובדים בענף הדפוס | צו הרחבה בענף הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה (באתר נבו) - סעיף יג |
| עובדים בתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (במפעלים עם עד 20 עובדים) | צו הרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (באתר משרד העבודה) - סעיף "חופשה שנתית" |
| עובדים בענף המלונאות | צו ההרחבה בענף המלונאות (באתר משרד העבודה) - סעיף 29. העובדים זכאים על-פי הצו גם לחופשה מיוחדת בתשלום: לרגל נישואין-3 ימי חופשה, לרגל נישואי בן/בת- יום חופשה אחד ולרגל ברית מילה לבן- יום חופשה אחד. |
עובדים בעבודות ספציפיות
- תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת) קובעות כללי זכאות לגבי עבודות מסוימות. תקופת החופשה לפי תקנות אלה כוללת את ימי המנוחה השבועית ואינה ניתנת לצבירה משנה לשנה:
- עובדים שעבדו 150 יום לפחות בשנה אחת או בשנתיים רצופות בעבודות הבאות זכאים לחופשה של 21 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה:
- עבודות הקשורות לטיפול בעופרת או בתחמוצת העופרת - ראו פירוט בתקנה 2(1)(א).
- התזת צבע בתא התזה.
- התזת חול על חפצים בתא התזה.
- עבודות הקשורות ליציקה של פלדה, ברזל או עופרת - ראו פירוט בתקנה 2(1)(ד).
- עבודות הקשורות לייצור זכוכית - ראו פירוט בתקנה 2(1)(ה).
- עבודה שעיקרה ריתוך חשמלי בשטח סגור (enclosed) מ-3 צדדים לפחות.
- עבודה שבאים בה במגע מתמיד עם TNT.
- עובדים שעבדו 200 יום לפחות בשנה אחת או בשנתיים רצופות בבית חולים, מוסד, מרפאה או מעבדה המיוחדים לחולי שחפת בתפקידים הבאים זכאים לחופשה של 42 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה: רופאים, אחיות, לבורנטים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים ועובדי ניקיון. עובדי ניקיון במוסדות הללו שבאים במגע עם חולים או עם חומרי הפרשה של חולים זכאים לחופשה של 42 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה (ללא התניה של 200 יום).
- לחופשה של 21 יום לכל שנת עבודה באותו מקום עבודה זכאים:
- עובדים בעבודות הקשורות בקרינה מיננת במקום עבודה שחלות עליו תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מיננת).
- מי שעובדים רק כאמודאים או כצוללים.
- מי שעובדים רק בחדרי דוודים באניות.
- מי שעובדים לפחות 4 שעות ביום באופן קבוע כמקשרים במרכזיית טלפון בת 4 קווי חוץ ו-40 סניפים פנימיים לפחות.
- עובדים שעבדו 150 יום לפחות בשנה אחת או בשנתיים רצופות בעבודות הבאות זכאים לחופשה של 21 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה:
בני נוער
- בני נוער (מתחת לגיל 18) זכאים ל-18 ימי חופשה בלי קשר לוותק שלהם במקום העבודה.
- מי שעבדו רק בחלק מהשנה יהיו זכאים לחלק היחסי של החופשה.
- למידע נוסף ראו חופשה שנתית לבני נוער עובדים.