הקדמה:

עובדי קבלן במגזר הפרטי זכאים לחופשה שנתית בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף
עובדי קבלן במגזר הציבורי שבמקום עבודתם חל הסכם קיבוצי עשויים להיות זכאים למספר ימי חופשה בהתאם להוראות ההסכם
בכל מקרה שבו הוראות חוק חופשה שנתית מיטיבות יותר עם העובד לעומת הוראות הצו או ההסכם, החוק יגבר
מספר ימי החופשה שמגיעים לעובד בשנה נקבע בהתאם לוותק שלו בחברת כוח האדם ואורך שבוע העבודה הנהוג במקום עבודתו


אזהרה
ערך זה עוסק בזכאותם של עובדים בחברות כוח אדם (קבלני כוח אדם)
למי שעובדים בחברות שירות (קבלני שירות) ישנן זכויות נפרדות - ראו זכויות עובדי ניקיון ותחזוקה או זכויות עובדי שמירה ואבטחה.

עובדי קבלן במגזר הפרטי זכאים לחופשה שנתית בהתאם להוראות צו הרחבה בענף אספקת שירותי כוח אדם 2004.

מספר ימי החופשה השנתית של עובדי קבלן במגזר הפרטי

  • מספר ימי החופשה שמגיעים לעובד קבלן משתנה בהתאם לאורך שבוע העבודה הנהוג במקום עבודתו.
  • מספר ימי החופשה תלוי בוותק של העובד בחברת כוח האדם ולא בוותק שלו אצל המעסיק בפועל.
שנות ותק ימי חופשה
לשבוע עבודה של 6 ימים לשבוע עבודה של 5 ימים
1-4
  • 13 ימים עד ה-31.12.2016*
  • 14 ימים החל מה-01.01.2017**
  • 11 ימים עד ה-31.12.2016*
  • 12 ימים החל מה-01.01.2017**
5 14 12
6-8 19 17
9+ 26 23

* בהתאם לצו ההרחבה
** בהתאם לחוק

  • מספר ימי החופשה בטבלה הנ"ל מציין את מספר ימי העבודה בפועל שמהם רשאי העובד להיעדר בכל שנה מבלי ששכרו ייפגע.
  • מספר ימי החופשה בטבלה מתייחס למי שהועסק במשרה מלאה המוגדרת בצו ההרחבה - 175 שעות עבודה בחודש (ולא 182 שעות כי שמקובל ברוב ענפי המשק). עובד המועסק במשרה חלקית יהיה זכאי לחלק היחסי של מספר ימי החופשה.
  • אם העובד עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה או אם הקשר המשפטי בינו ובין המעסיק או חברת כוח האדם נמשך רק בחלק מהשנה, יהיה בעוד זכאי לחלק יחסי מתוך מספר ימי החופשה שבטבלה. להסבר על אופן חישוב מספר ימי החופשה במקרים אלה ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

מספר ימי החופשה השנתית לעובדי קבלן במגזר הציבורי

  • עובדי קבלן במגזר הציבורי זכאים למספר ימי חופשה הקבוע בחוק חופשה שנתית. לפירוט מספר ימי החופשה ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
  • עם זאת, אם במקום העבודה, שבו מועסק העובד בפועל, קיים הסכם קיבוצי המעניק לעובדים הישירים במקום מספר ימי חופשה גבוה יותר, יהיו גם עובדי הקבלן זכאים למספר ימי חופשה אלה.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • על-פי החוק, יש להעניק לעובד את החופשה שצבר באותה שנה, במהלך החודש האחרון של השנה (דצמבר) או במהלך השנה שלאחריה. עם זאת, על-פי פסיקת בתי הדין המעסיק רשאי לקבוע את המועד שבו ייצא העובד לחופש, אך עליו להתחשב בבקשותיו של עובד המבקש לצאת לחופש דווקא במועד מסוים.
    • מעסיק המעוניין להוציא את העובד לחופשה, יודיע לו על כך מבעוד מועד.
    • מעסיק המעוניין להוציא את העובד לחופשה שמעל 7 ימים חייב להודיע לו לפחות שבועיים מראש. אם לא הודיע לו על כך, לא יוכל להפחית את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.
  • במקרים הבאים עובד זכאי לבחור את מועד החופשה ולמעסיק אסור להתנגד:
    • העובד רשאי לקחת יום אחד מתוך החופשה בכל מועד שיבחר, בתנאי שהודיע על כך למעסיק לפחות 30 ימים מראש. במקרה זה למעסיק אסור להתנגד ליציאתו של העובד לחופשה, והעובד אינו זקוק להסכמתו.
    • כמו כן, העובד רשאי לקחת יום אחד נוסף מתוך החופשה באחד מהמועדים שנקבעו בחוק כימי חופשה לבחירה, ובתנאי שהודיע על כך למעסיק לפחות 30 ימים מראש. גם במקרה זה למעסיק אסור להתנגד ליציאתו של העובד לחופשה, והעובד אינו זקוק להסכמתו.
    • עובד זכאי לקחת חופש מהעבודה לצורך הצבעה בבחירות המקדימות למפלגה שבה הוא חבר, מבלי שהמעסיק יוכל להתנגד לכך, כל עוד הודיע על כך מראש לפחות 14 ימים. למידע נוסף ראו יום חופשה לצורך הצבעה בבחירות מקדימות של מפלגה ("פריימריז").
  • בהסכמת העובד והמעסיק, העובד רשאי לקחת ימי חופשה במועדים נוספים שנוחים לו ולא רק במועדים הקבועים בחוק.

רישום ימי החופשה

  • המעסיק מחויב לנהל פנקס חופשה, שיירשמו בו פרטים הנוגעים לחופשה השנתית של עובדיו. למידע נוסף ראו ניהול פנקס חופשה.
  • על-פי חוק הגנת השכר, על המעסיק לפרט בתלוש השכר את מספר ימי החופשה שניתנו לעובד, את סכום התשלום בגינם ואת יתרת ימי החופשה.

הפרת הזכות על ידי המעסיק

  • אם המעסיק אינו מאפשר לעובד לצאת לחופשה שנתית בהתאם לחוק, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • עובד אינו רשאי להסכים לוותר על החופשה השנתית שלו, כולה או חלקה ואם הסכים, בגלל אי הבנה או לחץ של המעסיק אין להסכמה הזו תוקף מחייב.
  • התיישנות: חשוב לזכור שימי חופשה ניתן לתבוע רק לגבי 3 השנים המלאות האחרונות במקום העבודה, אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה.

תשלום דמי חופשה

  • במהלך החופשה זכאי העובד לתשלום דמי חופשה בגובה השכר הרגיל שלו.
  • למידע נוסף ראו תשלום דמי חופשה.

מחלה במהלך החופשה

  • אם עובד יצא לחופשה, ובמהלך החופשה חלה או נפגע בתאונה, רואים את החופשה כנפסקת מרגע המחלה או הפגיעה.
  • הימים שבהם היה חולה לא ינוכו ממכסת ימי החופשה שעומדים לרשותו. ימים אלה ייחשבו כימי מחלה, והעובד עשוי להיות זכאי לדמי מחלה בגין היעדרותו מהעבודה במהלכם (בהתאם לכללי הזכאות).

צבירת ימי חופשה

  • חוק חופשה שנתית אוסר על צבירת חופשה. עם זאת, רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לנצל רק חלק מימי החופשה שצבר (אך לפחות 7 ימים בשנה) ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
  • לפי לשון החוק, אם העובד צבר ימי חופשה בניגוד לחוק (כלומר מעבר למה שמותר לו לצבור) או לא ניצל אותם לצורך חופשה במהלך השנתיים שאחרי השנה שעבורה הם ניתנו, הוא עלול לאבד את זכאותו לחופשה בימים אלה.
    • על מנת שהעובד "יאבד" את ימי החופשה הצבורים לזכותו, ובכדי שמעסיק יהיה רשאי "למחוק" אותם, על המעסיק להראות כי נתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה, וכי העובד לא יצא לחופשה מסיבות התלויות בו (למשל אם העובד סירב לצאת לחופשה).
  • חשוב להדגיש כי החובה להוציא את העובד לחופשה חלה על המעסיק. אם המעסיק מונע מהעובד לצאת לחופשה ולנצל את ימי החופשה שמגיעים לו, הוא לא יוכל למחוק את ימי החופשה הללו ממכסת החופשה הצבורה.

פדיון ימי חופשה

  • עובד שלא ניצל את כל ימי החופשה שצבר, רשאי עם סיום העסקתו לפדות את ימי החופשה שלא ניצל (ושהיה רשאי לצבור) במהלך השנה הקלנדרית שבה סיים לעבוד וב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לה.
  • לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
  • למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.

חופשה לעובד שלא נותרו לו ימי חופשה

  • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שאורכה עולה על מספר ימי החופשה השנתית שצבר, אלא אם ניתנה הסכמה לכך בהסכם קיבוצי או בהסכם עם העובד ובתנאי שהמעסיק נוהג בתום לב. כלומר, אין לדרוש מהעובד, בלי הסכמתו, לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד.
  • כאשר מעסיק מעוניין להוציא לחופשה עובד שאין לזכותו מספיק ימי חופשה לניצול (בין אם מדובר בחופשה מרוכזת לכל העובדים ובין אם מדובר לחופשה של העובד הספציפי בלבד), יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד מעוניין לצאת לחופשה באותו מועד והוא נתן לכך את הסכמתו.
  • במקרה שהעובד מעוניין לצאת לחופשה במועד מסוים ואין לו מספיק ימי חופשה צבורים, הוא רשאי, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצבר וזאת על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.


חשוב לדעת

חופשה שנתית

פסקי דין



ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים