עובדי קבלן במגזר הפרטי זכאים לחופשה שנתית בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף
עובדי קבלן במגזר הציבורי שבמקום עבודתם חל הסכם קיבוצי עשויים להיות זכאים למספר ימי חופשה בהתאם להוראות ההסכם
בכל מקרה שבו הוראות חוק חופשה שנתית מיטיבות יותר עם העובד לעומת הוראות הצו או ההסכם, החוק יגבר
מספר ימי החופשה שמגיעים לעובד בשנה נקבע בהתאם לוותק של העובד בחברת כוח האדם ואם חברת כוח האדם התחלפה-בוותק במקום העבודה, ואורך שבוע העבודה הנהוג במקום עבודתו


אזהרה
ערך זה עוסק בזכאות של עובדים בחברות כוח אדם (קבלני כוח אדם) מכח צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם
  • הוראות צו ההרחבה אינם חלים על עובדי קבלן כוח אדם המועסקים בתחום המחשוב (בתפקידי תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב), עובדים המועסקים במתן שירות סיעוד, עובדים המועסקים בטיפול בנכי מערכת הביטחון מטעם משרד הביטחון ועובדים המועסקים בשירות הציבורי. על עובדים אלה יחולו הוראות הדין הרגיל, לרבות הוראות של הסכמים קיבוצים וצוי הרחבה החלים עליהם, אם חלים עליהם.
  • כמו כן הוראות צו ההרחבה אינם חלים על מי שעובדים בחברות שירות (קבלני שירות). לעובדי קבלני שירות נקבעו זכויות נפרדות - ראו זכויות עובדי ניקיון ותחזוקה או זכויות עובדי שמירה ואבטחה.

עובדי קבלן במגזר הפרטי זכאים לחופשה שנתית בהתאם להוראות צו הרחבה בענף אספקת שירותי כוח אדם 2004.

מספר ימי החופשה השנתית של עובדי קבלן במגזר הפרטי

  • מספר ימי החופשה שמגיעים לעובד קבלן משתנה בהתאם לאורך שבוע העבודה הנהוג במקום עבודתו.
  • מספר ימי החופשה תלוי בוותק של העובד בחברת כוח האדם או מקום העבודה.
  • אם חברת כח האדם התחלפה והעובד נשאר לעבור באותם מקום עבודה, ימשיך העובד לצבור את ימי החופשה בהתאם לתקופת עבודתו באותו מקום עבודה.
שנות ותק ימי חופשה
לשבוע עבודה של 6 ימים לשבוע עבודה של 5 ימים
1-4
  • 13 ימים עד ה-31.12.2016
  • 14 ימים החל מה-01.01.2017
  • 11 ימים עד ה-31.12.2016
  • 12 ימים החל מה-01.01.2017
5 14 12
6-8 19 17
9+ 26 23

* בהתאם לצו ההרחבה
** בהתאם לחוק

דוגמה
  • בשנה ה-3 לעבודתו אצל אותו מזמין שירות, התחלף הקבלן והעובד המשיך לעבוד תחת הקבלן החדש אצל אותו מזמין שירות.
  • העובד זכאי לימי חופשה מהקבלן החדש בהתאם לותק של3 שנים שצבר באותו מקום עבודה

.

  • מספר ימי החופשה בטבלה הנ"ל מציין את מספר ימי העבודה בפועל שמהם רשאי העובד להיעדר בכל שנה מבלי ששכרו ייפגע.
  • מספר ימי החופשה בטבלה מתייחס למי שהועסק במשרה מלאה המוגדרת בצו ההרחבה - 175 שעות עבודה בחודש (ולא 182 שעות כי שמקובל ברוב ענפי המשק). עובד המועסק במשרה חלקית יהיה זכאי לחלק היחסי של מספר ימי החופשה.
  • אם העובד עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה או אם הקשר המשפטי בינו ובין המעסיק או חברת כוח האדם נמשך רק בחלק מהשנה, יהיה בעוד זכאי לחלק יחסי מתוך מספר ימי החופשה שבטבלה. להסבר על אופן חישוב מספר ימי החופשה במקרים אלה ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

מספר ימי החופשה השנתית לעובדי קבלן במגזר הציבורי

  • עובדי קבלן במגזר הציבורי זכאים למספר ימי חופשה הקבוע בחוק חופשה שנתית. לפירוט מספר ימי החופשה ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
  • עם זאת, אם במקום העבודה, שבו מועסק העובד בפועל, קיים הסכם קיבוצי המעניק לעובדים הישירים במקום מספר ימי חופשה גבוה יותר, יהיו גם עובדי הקבלן זכאים למספר ימי חופשה אלה.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  • המעסיק מחויב להעניק לעובדים את ימי החופשה שצברו באותה שנה, במהלך החודש האחרון של השנה (דצמבר) או במהלך השנה שלאחריה. עם זאת, המעסיק רשאי לקבוע את המועד שבו ייצאו העובדים לחופש, אך עליו להתחשב בבקשות עובדיו לצאת לחופש דווקא במועד מסוים.
    • מעסיק המעוניין להוציא עובד לחופשה, יודיע לו על כך מבעוד מועד.
    • מעסיק המעוניין להוציא את העובד לחופשה של יותר מ-7 ימים (ברוטו, כולל שישי ושבת) חייב להודיע לו לפחות שבועיים מראש. אם לא הודיע לו על כך, לא יוכל להפחית את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.
  • במקרים הבאים עובד זכאי לבחור את מועד החופשה ולמעסיק אסור להתנגד:
    • העובד רשאי לקחת יום אחד מתוך החופשה בכל מועד שיבחר, בתנאי שהודיע על כך למעסיק לפחות 30 ימים מראש. במקרה זה למעסיק אסור להתנגד ליציאתו של העובד לחופשה, והעובד אינו זקוק להסכמתו.
    • כמו כן, העובד רשאי לקחת יום אחד נוסף מתוך החופשה באחד מהמועדים שנקבעו בחוק כימי חופשה לבחירה, ובתנאי שהודיע על כך למעסיק לפחות 30 ימים מראש. גם במקרה זה למעסיק אסור להתנגד ליציאתו של העובד לחופשה, והעובד אינו זקוק להסכמתו.
    • עובד זכאי לקחת חופש מהעבודה לצורך הצבעה בבחירות המקדימות למפלגה שבה הוא חבר, מבלי שהמעסיק יוכל להתנגד לכך, כל עוד הודיע על כך מראש לפחות 14 ימים. למידע נוסף ראו יום חופשה לצורך הצבעה בבחירות מקדימות של מפלגה ("פריימריז").
  • בהסכמת המעסיק, העובד רשאי לקחת ימי חופשה במועדים נוספים שנוחים לו.

רישום ימי החופשה

  • המעסיק מחויב לנהל פנקס חופשה, שיירשמו בו פרטים הנוגעים לחופשה השנתית של עובדיו. למידע נוסף ראו ניהול פנקס חופשה.
  • על המעסיק לפרט בתלוש השכר את מספר ימי החופשה שניתנו לעובד, את סכום התשלום בגינם ואת יתרת ימי החופשה.

הפרת הזכות על ידי המעסיק

שימו לב
חשוב לזכור שימי חופשה ניתן לתבוע רק לגבי 3 השנים המלאות האחרונות במקום העבודה, אלא אם נקבע אחרת בהסכם העבודה.
  • אם המעסיק אינו מאפשר לעובד לצאת לחופשה שנתית בהתאם לחוק, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • עובד אינו רשאי להסכים לוותר על החופשה השנתית שלו, כולה או חלקה. אם הסכים, בגלל אי-הבנה או לחץ של המעסיק - אין להסכמה הזו תוקף מחייב.

תשלום דמי חופשה

  • במהלך החופשה זכאי העובד לתשלום דמי חופשה בגובה השכר הרגיל שלו.
  • למידע נוסף ראו תשלום דמי חופשה.

מחלה במהלך החופשה

  • אם עובד יצא לחופשה, ובמהלך החופשה חלה או נפגע בתאונה, החופשה נפסקת מרגע המחלה או הפגיעה.
  • הימים שבהם היה חולה לא ינוכו ממכסת ימי החופשה שעומדים לרשותו. ימים אלה ייחשבו כימי מחלה, והעובד עשוי להיות זכאי לדמי מחלה בגין היעדרותו מהעבודה במהלכם.

צבירת ימי חופשה

  • בעיקרון, העובד חייב לנצל את ימי החופשה באותה שנה בה הוא צבר אותם, ואסור לו לצבור חופשה לשנים הבאות.
  • עם זאת, רשאי העובד בהסכמת המעסיק, לנצל רק חלק מימי החופשה שצבר - אך לפחות 7 ימים בשנה - ולצרף את היתרה שלא נוצלה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.
  • שתיקת המעסיק תיחשב כהסכמה לצבירה. מאחר שהמעסיק הוא הנותן חופשה לעובדיו, מעסיק ש"יושב בחיבוק ידיים" ולא מוציא את עובדיו לחופשה ייראה כמעסיק שהסכים לצבירת חופשה. כך לפי פסיקת בית הדין לעבודה
  • אם העובד צבר ימי חופש מעבר למה שמותר לו לצבור או לא ניצל אותם לצורך חופשה במהלך השנתיים שאחרי השנה שעבורה הם ניתנו, הוא עלול לאבד את זכאותו לחופשה בימים אלה.
  • כדי שהעובד "ייאבד" את ימי החופשה הצבורים לזכותו, וכדי שמעסיק יהיה רשאי "למחוק" אותם, על המעסיק להוכיח שנתן לעובד אפשרות לצאת לחופשה, וכי העובד לא יצא לחופשה מסיבות התלויות בו. למשל, אם העובד סירב לצאת לחופשה.
שימו לב
החובה להוציא את העובד לחופשה חלה על המעסיק. אם המעסיק מונע מהעובד לצאת לחופשה ולנצל את ימי החופשה שמגיעים לו, הוא לא יוכל למחוק את ימי החופשה הללו ממכסת החופשה הצבורה.

פדיון ימי חופשה

  • עובד שלא ניצל את כל ימי החופשה שצבר, רשאי עם סיום העסקתו לפדות את ימי החופשה שלא ניצל ושהיה רשאי לצבור בשנה שבה סיים לעבוד וב-3 השנים שקדמו לה.
  • לצורך חישוב מספר ימי הפדיון, יש לכלול את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד ב-3 השנים (מינואר עד דצמבר) שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו בשנת העבודה עד למועד סיום ההעסקה. מהם יש להפחית את מספר הימים שניצל העובד כחופשה בתקופה זו.
  • יחד עם זאת, העובד זכאי בסיום עבודתו לפדות ימי חופשה בהתאם לאמור בתלוש השכר, גם אם ימי החופשה שנצברו הם מעבר לתקופת ההתיישנות.
  • למידע נוסף ראו פדיון חופשה שנתית.

חופשה לעובד שלא נותרו לו ימי חופשה

  • אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד ללא הסכמתו או בהיעדר הסכם קיבוצי מתאים.
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.

חשוב לדעת

חופשה שנתית

ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים