אסור לעקל את מלוא השכר של חייב בהוצאה לפועל או את מלוא הקצבה שהוא מקבל מהמעסיק או מקופת גמל (למשל פנסיה תקציבית או קצבת פנסיה חודשית), וחובה להשאיר בידיו סכום מסוים הקבוע בחוק
למרות זאת, אם מדובר בתיק מזונות המגיעים מהחייב, ניתן לעקל את מלוא השכר או הקצבה לצורך תשלום חוב המזונות
לא ניתן לחייב אדם שמתנהל נגדו הליך פשיטת רגל לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו, וחובה להשאיר בידיו סכום מסוים הקבוע בחוק
גובה הסכום שיש להשאיר בידי החייב משתנה בהתאם לגובה השכר ולמצבו המשפחתי
ראו סעיף 8 לחוק הגנת השכר


במסגרת הוצאה לפועל וכן במסגרת פשיטת רגל, לא ניתן לפגוע במלוא שכרו של החייב, ויש להשאיר בידיו סכום מסויים:

  • כאשר מוטל עיקול על שכר עבודה של חייב בהוצאה לפועל, לא ניתן לעקל את כל שכרו.
    • עם זאת, במקרה שמדובר בתיק מזונות המגיעים מהחייב, ניתן לעקל את כל השכר.
  • כאשר ניתן צו תשלומים חודשיים לחייב בפשיטת רגל, לא ניתן לחייב אותו לשלם את חובותיו מתוך מלוא השכר שלו.
  • החוק קובע סכום מינימלי שאותו יש להשאיר בידי החייב ושאותו לא ניתן לעקל.
  • אם שכר העבודה משולם באמצעות מוסד בנקאי או בנק הדואר, (והחל מיום 06.06.2024 גם באמצעות חברת תשלומים או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי) ההגבלה על העיקול תחול על השכר למשך חודש ימים מהיום שהופקד (כלומר, אם החייב לא משך את הסכום שהופקד בתוך חודש, יהיה ניתן לעקל אותו).
  • גובה הסכום נטו שיש להשאיר בידי העובד נקבע בהתאם למצבו המשפחתי, בדומה לאופן שבו מחושבת גמלת הבטחת הכנסה.
  • להלן טבלת המצבים והסכומים, נכון לשנת 2024:
מצב משפחתי הסכום שיש להשאיר לעובד מתוך שכר העבודה החודשי הסכום שיש להשאיר לעובד בשכר יומי מתוך שכר העבודה היומי
יחיד/ה 2,452 ₪ 98.06 ₪
שני בני זוג 3,677 ₪ 147.09 ₪
שני בני זוג עם ילד 4,266 ₪ 170.62 ₪
שני בני זוג עם 2 ילדים ומעלה 4,854 ₪ 194.16 ₪
הורה עצמאי (רווק/ה, גרוש/ה, אלמן/ה וכו') + ילד 4,010 ₪ 160.38 ₪
הורה עצמאי + 2 ילדים ומעלה 4,990 ₪ 199.61 ₪
  • לעובד ששכרו משולם על בסיס שעתי יחושב סך כל השתכרותו של העובד ביום כשכר יומי.
  • לעובד ששכרו משולם על בסיס של תקופה הארוכה מיום וקצרה מחודש, או לפי כמות התוצרת, השכר שקיבל יחולק במספר הימים שעבד והתוצאה תיחשב כשכר יומי.
  • לעובד ששכרו משולם עבור ביצוע עבודה מסוימת, חישוב השכר היומי ייעשה לפי הזמן שנמשך ביצוע העבודה, בהתאם לכללים הקודמים.
  • הסכומים בטבלה מבוססים על חישוב מדויק. בפועל ייתכן שהסכומים יעוגלו אל השקל הקרוב ולפיכך ייתכנו הפרשים קטנים בין הסכומים המצוינים בטבלה והסכומים המוגנים בפועל.
  • אם הסכומים שצוינו בטבלה גבוהים מ-80% משכר הנטו של העובד, יושארו בידי העובד 80% משכר הנטו ולא סכומים אלה, כלומר במקרים אלה מותר לעקל 20% משכר הנטו של העובד.
  • שכר נטו הוא השכר הנקי לאחר ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות וכל ניכוי אחר שמעסיק חייב לנכות משכר העובד על-פי חוק.
דוגמה
הסכום בטבלה אינו גבוה מ-80% מהשכר נטו של העובד
  • רווק (יחיד) משתכר 5,571.75 ₪ נטו בחודש.
  • 80% משכר הנטו שלו הם 4,457.4 ₪.
  • הסכום שיש להשאיר ליחיד על-פי הטבלה - 2,452 ₪, אינו גבוה מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו 2,452 ₪ לחודש.
דוגמה
הסכום בטבלה גבוה מ-80% מהשכר נטו של העובד
  • אדם נשוי עם ילד משתכר 160 ₪ נטו ליום.
  • 80% משכר הנטו היומי שלו הם 128 ₪.
  • הסכום היומי שעל-פי הטבלה יש להשאיר לשני בני זוג עם ילד- 170.62 ₪, גבוה יותר מ-80% של שכר הנטו שלו ולכן יושארו לו 128 ₪ ליום.
  • לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות, אם כל המשכורת נמוכה מהסכום הרלוונטי בטבלה, אז לא ניתן כלל לעקל סכומים כלשהם מתוך המשכורת. במילים אחרות: לא ניתן להטיל עיקול על משכורת של עובד שסכומה נמוך מהסכום ה"מוגן מעיקול" (הסכומים שבטבלה).
דוגמה
כל המשכורת נמוכה מהסכום בטבלה
  • רווק (יחיד) משתכר 2,000 ₪ נטו בחודש.
  • הסכום שיש להשאיר ליחיד על-פי הטבלה הוא 2,195 ₪.
  • לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל, המשכורת נמוכה מהסכום בטבלה ולכן לא ניתן להטיל עיקול על המשכורת.
  • במילים אחרות:
    • אם הסכום המוגן מעיקול המצוין בטבלה נמוך מ-80% משכר הנטו של העובד, יש להשאיר בידי העובד את הסכום המצוין בטבלה, ואת יתרת השכר ניתן לעקל.
    • אם הסכום המוגן מעיקול המצוין בטבלה הוא בין 80% - 100% משכר הנטו של העובד, ניתן לעקל 20% משכר העובד ולהשאיר בידיו 80% משכר הנטו שלו.
    • אם הסכום המוגן מעיקול המצוין בטבלה גבוה ממלוא שכר הנטו של העובד (כלומר שכר הנטו המלא של העובד נמוך מהסכום המצוין בטבלה), לא ניתן לעקל כלל את שכרו של העובד, ויש להשאיר בידיו את מלוא שכר הנטו (בהתאם להחלטת רשם ההוצאה לפועל בקריות).

מי זכאי?

דוגמה
דוגמאות לסוגי חייבים שחלה הגבלה על סכום העיקול שניתן להטיל עליהם בכל המקרים הללו לא ניתן לעקל את מלוא הסכומים שהחייב מקבל, אלא חובה להשאיר בידיו ולא לעקל את הסכומים שצוינו בטבלה.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • אם המעסיק מעכב או מסרב להעביר לעובד את הסכום הקבוע בחוק שאותו אסור לעקל, העובד רשאי לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל ולהגיש בקשה לשחרור הכספים. יש להגיש את הבקשה על גבי טופס בקשה כללית (טופס 988).
  • במקרה שסירוב המעסיק נובע מהנחיות שקיבל ממנהל לשכת ההוצאה לפועל, ניתן להגיש ערר, אשר יידון בפני רשם ההוצאה לפועל.
  • אם רשם ההוצאה לפועל קבע כי ניתן לעקל סכומים אלה, ניתן להגיש ערעור על החלטתו לבית המשפט.
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטה של לשכת ההוצאה לפועל.

חשוב לדעת

  • גובה השכר המוגן נקבע לפי מצבו המשפחתי של החייב, אך השכר המוגן הוא של החייב בלבד, בלי קשר לשכר של בן הזוג.
  • ככלל, אם הוטל עיקול על חשבון הבנק של החייב, לא ניתן לעקל את הסכומים המוגנים המופקדים לחשבון.
  • גם כאשר חייב בהוצאה לפועל אינו עובד, והוא מקבל קצבה מהמעסיק או מקופת גמל (למשל קצבת פנסיה תקציבית, קצבת פנסיה חודשית וכדומה), לא ניתן לעקל את מלוא הסכומים שהוא מקבל, אלא חובה להשאיר בידיו את הסכומים שצוינו בטבלה, וסכומים אלה לא יעוקלו.
  • למידע נוסף על נכסים שאסור לעקל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ראו נכסים וכספים שאסור לעקל בהוצאה לפועל.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים