אזהרה
דף זה רלוונטי להליכים שנפתחו לפני 15.09.2019
בעקבות רפורמה בהליכי פשיטת רגל, החל מ-15.09.2019 הליכי "פשיטת רגל" נקראים "חדלות פירעון ושיקום כלכלי".
המידע על ההליכים שנפתחו החל מ-15.09.2019 יתעדכן באתר בקרוב.

הקדמה:

נושה בפשיטת רגל של חייב העומד בתנאים מסוימים, יכול להגיש בקשת פשיטת רגל נגד החייב
את הבקשה יש להגיש תחילה לכונס הרשמי, ורק לאחר קבלת אישור הכונס הרשמי, להגישה לבית המשפט המחוזי
אם במהלך הדיון בבקשה בית המשפט משתכנע מהאמור בבקשת הנושה, הוא יתן צו כינוס נכסים לנכסי החייב

נושה אשר עומד בתנאי הסף המפורטים בהמשך, רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד אדם החב לו כספים.

  • במסגרת הליך פשיטת הרגל ייפרע החייב את חובותיו באופן חלקי, ולאחר מכן יינתן לו הפטר מחובותיו.
  • בקשת פשיטת רגל ניתן להגיש כנגד אדם או שותפות בלבד (ולא נגד חברה, אגודה וכד').

שלבים עיקריים בהליך פשיטת הרגל ביוזמת נושה

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • נושה אשר מתקיימים אצלו כל התנאים הבאים:
  1. גודל החוב - החוב שהחייב חייב לנושה גבוה מ-86,532 ש"ח (נכון לשנת 2016).
    • אם מדובר בבקשה המוגשת על ידי שני נושים או יותר, סך כל החובות שהחייב חייב להם צריך להיות גבוה מ-86,532 ש"ח.
    • במקרה של חוב נמוך מ-86,532 ש"ח:
      • נושה רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב בגין החוב הנמוך מהסכום הנ"ל.
      • אם ניתנה תגובת הכונס הרשמי, יש לצרף אותה לבקשה.
      • בית המשפט רשאי לאשר את הבקשה מטעמים מיוחדים שיירשמו, כלומר על הנושה לפרט מהן הסיבות המיוחדות לאישור בקשת פשיטת רגל בגין חוב נמוך מהסכום הקבוע.
  2. סכום קצוב - החוב הוא סכום קצוב בכסף (סכום שניתן לנקוב בו או לחשב אותו בקלות) שיש לשלמו מיד או במועד קבוע בעתיד.
  3. מעשה פשיטת רגל - אירע מעשה פשיטת רגל בתוך 3 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, והבקשה מסתמכת על מעשה פשיטת הרגל הזה.
  4. קשר של החייב לישראל - החייב מקיים את אחד מהקשרים הבאים לישראל:
    • החייב חי בישראל.
    • החייב גר בישראל או היה לו בית מגורים בישראל בשנה שקדמה להגשת הבקשה.
    • לחייב היה מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל בשנה שקדמה להגשת הבקשה.
    • החייב היה חבר בחבר-בני-אדם (כגון חברה, התאגדות, התאחדות) או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל בשנה שקדמה להגשת הבקשה.
  • במקרה שמגיש הבקשה הוא נושה מובטח, על הנושה לבחור באחת משתי אפשרויות:
    1. לציין בבקשתו שהוא מוכן לוותר על הערובה (הבטוחה) לטובת כלל הנושים אם תינתן נגד החייב הכרזת פשיטת רגל.
    2. לתת הערכה של שווי הערובה. במקרה כזה בקשת פשיטת הרגל תתייחס לעודף החוב שמגיע לנושה, לאחר ניכוי (הפחתת) השווי המוערך של הערובה. ביחס לעודף החוב הנושה יראה כנושה רגיל (ולא כנושה מובטח).

למי ואיך פונים

  • בשלב הראשון, על הנושה להגיש את בקשתו לכונס רשמי.
  • לאחר הגשת הבקשה לכונס הרשמי וקבלת אישורו על הגשתה, על הנושה להגיש את בקשתו לבית המשפט המחוזי.
  • מומלץ לפנות לייעוץ או ייצוג משפטי.

שלבי ההליך

הגשת הבקשה לכונס הרשמי

  • בקשת פשיטת הרגל תהיה תוגש על גבי טופס תביעת חוב בהליך פשיטת רגל.
  • על הבקשה להיות מאומתת בתצהיר של הנושה או של אדם אחר מטעמו היודע את העובדות.
  • יש לצרף לבקשה ראיות להוכחת החוב (פסק הדין בו נקבע החוב, שטר, חוזה וכד').
  • אם הנושה מגיש את בקשת פשיטת הרגל לאחר שהחייב הגיש בקשה למתן הפטר בהוצאה לפועל, על הנושה לפרט בבקשתו את הנימוקים לניהול ההליך לפי פקודת פשיטת הרגל ולא לפי חוק ההוצאה לפועל.
  • על הנושה להפקיד פיקדון על סך 1,600 ש"ח לקופת הכונס הרשמי. הכונס הרשמי יכול להורות על הפקדת סכום נוסף בהתאם לשיקול דעתו.
    • את שובר האגרה ניתן לקבל במזכירות הכונס הרשמי ולשלמה בסניפי בנק המזרחי בלבד.
    • ניתן לשלם את האגרה גם באמצעות שרת התשלומים הממשלתי.
  • טרם הגשת הבקשה לבית המשפט, על הנושה להגישה לכונס הרשמי, לפי מחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו.
  • יש לקבל מהכונס הרשמי אישור בדבר קבלת העתק הבקשה והמסמכים שצורפו לה וכן אישור על הפקדת הפיקדון.

הגשת הבקשה לבית המשפט

  • לאחר קבלת אישור הכונס הרשמי, ניתן להגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי במחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו.
  • בית המשפט לא יקבל בקשת נושה אם לא צורף אישורו של הכונס הרשמי.
  • אם הכונס הרשמי נתן תגובה לבקשת פשיטת הרגל, יש לצרפה לבקשה המוגשת לבית המשפט.
  • על הנושה להמציא (למסור) העתק מהבקשה לחייב.

התנגדות חייב לבקשת פשיטת רגל

מועד הדיון

  • הדיון בבית המשפט לבירור בקשת נושה יתקיים, על פי רוב, כעבור מספר חודשים מסירת הבקשה לחייב.
  • בית המשפט רשאי לברר את הבקשה במועד מוקדם יותר אם מעשה פשיטת רגל שנעשה הוא באחת מהנסיבות הבאות:
    • התחמקות מנושים - אם החייב, בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם, עשה אחת מאלה:
      • יצא מישראל.
      • בהיותו מחוץ לישראל לא חזר אליה.
      • מנע אפשרות יצירת קשר של הנושים עמו.
    • החייב הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו.
    • החייב הגיש לבית המשפט בקשת פשיטת רגל מטעמו.
  • בית המשפט רשאי לברר את הבקשה במועד מוקדם יותר אם קיימות נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות בירור מוקדם.

הדיון בבקשה למתן צו כינוס נכסים

חזרה מבקשת פשיטת רגל

  • הנושה רשאי לחזור בו מהבקשה רק באישור בית המשפט.
  • נושה, שבית המשפט אישר לו לחזור בו מבקשת פשיטת הרגל שהגיש, יכול, תוך 6 חודשים מיום האישור, לפנות לכונס הרשמי ולקבל החזר חלקי של הפיקדון שהפקיד.

חשוב לדעת

  • לאורך כל הליך פשיטת הרגל קיימת חובה למסור מידע אמיתי ומלא. הפרת החובה על ידי החייב או כל גורם אחר, כולל נושה אם מי שמתחזה להיות נושה, מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים