נושה בפשיטת רגל של חייב שעמד בתנאים מסוימים, היה יכול להגיש בקשת פשיטת רגל נגד החייב
את הבקשה היה צריך להגיש תחילה לכונס הרשמי, ורק לאחר קבלת אישור הכונס הרשמי, להגישה לבית המשפט המחוזי
אם במהלך הדיון בבקשה בית המשפט משתכנע מהאמור בבקשת הנושה, הוא יתן צו כינוס נכסים לנכסי החייב
נושה שעומד בתנאי הסף המפורטים בהמשך, היה רשאי להגיש בקשה לפשיטת רגל נגד אדם החב לו כספים.
- במסגרת הליך פשיטת הרגל החייב פורע את חובותיו באופן חלקי, ולאחר מכן ניתן לו הפטר מחובותיו.
- בקשת פשיטת רגל ניתן להגיש כנגד אדם או שותפות בלבד (ולא נגד חברה, אגודה וכד').
שלבים עיקריים בהליך פשיטת הרגל ביוזמת נושה
אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים
- נושה שהתקיימו אצלו כל התנאים הבאים:
- סכום החוב של החייב לנושה היה גבוה מ-86,532 ₪ (נכון לשנת 2016).
- אם מדובר בבקשה שהוגשה על ידי שני נושים או יותר, סך כל החובות שהחייב חייב להם היה צריך להיות גבוה מ-86,532 ₪.
- במקרה של חוב שהיה נמוך מ-86,532 ₪:
- נושה היה רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב בגין החוב הנמוך מהסכום שצוין.
- אם ניתנה תגובת הכונס הרשמי, יש לצרף אותה לבקשה.
- בית המשפט רשאי לאשר את הבקשה מטעמים מיוחדים שיירשמו, כלומר על הנושה לפרט מהן הסיבות המיוחדות לאישור בקשת פשיטת רגל בגין חוב נמוך מהסכום הקבוע.
- סכום קצוב - החוב הוא סכום קצוב בכסף (סכום שניתן לנקוב בו או לחשב אותו בקלות) שיש לשלמו מיד או במועד קבוע בעתיד.
- מעשה פשיטת רגל - אירע מעשה פשיטת רגל בתוך 3 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, והבקשה מסתמכת על מעשה פשיטת הרגל הזה.
- קשר של החייב לישראל - החייב מקיים את אחד מהקשרים הבאים לישראל:
- החייב חי בישראל.
- החייב גר בישראל או היה לו בית מגורים בישראל בשנה שקדמה להגשת הבקשה.
- לחייב היה מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל בשנה שקדמה להגשת הבקשה.
- החייב היה חבר בחבר-בני-אדם (כגון חברה, התאגדות, התאחדות) או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל בשנה שקדמה להגשת הבקשה.
- במקרה שמגיש הבקשה הוא נושה מובטח, על הנושה לבחור באחת משתי אפשרויות:
- לציין בבקשתו שהוא מוכן לוותר על הערובה (הבטוחה) לטובת כלל הנושים אם תינתן נגד החייב הכרזת פשיטת רגל.
- לתת הערכה של שווי הערובה. במקרה כזה בקשת פשיטת הרגל תתייחס לעודף החוב שמגיע לנושה, לאחר ניכוי (הפחתת) השווי המוערך של הערובה. ביחס לעודף החוב הנושה יראה כנושה רגיל (ולא כנושה מובטח).
למי ואיך פונים
- בשלב הראשון, על הנושה היה להגיש את בקשתו לכונס רשמי.
- הבקשה תוגש על גבי טופס תביעת חוב בהליך פשיטת רגל.
- הבקשה תכלול ראיות להוכחת החוב (פסק הדין בו נקבע החוב, שטר, חוזה וכד') ותהיה מאומתת בתצהיר.
- יש לשלם אגרה בגין הבקשה וכן להפקיד פיקדון בסך 1,600 ש"ח או בסכום אחר אם הכונס הרשמי הורה על כך.
- חשוב: יש לקבל מהכונס הרשמי אישור בדבר קבלת העתק הבקשה והמסמכים שצורפו לה וכן אישור על הפקדת הפיקדון.
- לאחר הגשת הבקשה לכונס הרשמי וקבלת אישורו על הגשתה, על הנושה להגיש את בקשתו לבית המשפט המחוזי.
שלבי ההליך
הגשת הבקשה לבית המשפט
- לאחר קבלת אישור הכונס הרשמי, ניתן להגיש את הבקשה לבית המשפט המחוזי במחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו.
- בית המשפט לא יקבל בקשת נושה אם לא צורף אישורו של הכונס הרשמי.
- אם הכונס הרשמי נתן תגובה לבקשת פשיטת הרגל, יש לצרפה לבקשה המוגשת לבית המשפט.
- על הנושה להמציא (למסור) העתק מהבקשה לחייב.
התנגדות חייב לבקשת פשיטת רגל
- החייב רשאי להגיש התנגדות לבקשה. למידע נוסף ראו התנגדות חייב לבקשת פשיטת רגל.
מועד הדיון
- הדיון בבית המשפט לבירור בקשת נושה יתקיים, על פי רוב, כעבור מספר חודשים ממסירת הבקשה לחייב.
- בית המשפט רשאי לברר את הבקשה במועד מוקדם יותר אם מעשה פשיטת רגל נעשה באחת מהנסיבות הבאות:
- התחמקות מנושים, כאשר החייב, בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם, ביצע אחת מהפעולות הבאות:
- יצא מישראל.
- בהיותו מחוץ לישראל לא חזר אליה.
- מנע מהנושים את האפשרות ליצור עמו קשר.
- החייב הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו.
- החייב הגיש לבית המשפט בקשת פשיטת רגל מטעמו.
- התחמקות מנושים, כאשר החייב, בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם, ביצע אחת מהפעולות הבאות:
- בית המשפט רשאי לברר את הבקשה במועד מוקדם יותר אם קיימות נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות בירור מוקדם.
הדיון בבקשה למתן צו כינוס נכסים
- הדיון יתקיים בנוכחות הנושה, החייב והכונס הרשמי, ובית המשפט יוכל להחליט אם לתת צו כינוס לנכסי החייב או לדחות את הבקשה. למידע נוסף ראו דיון בבקשת נושה למתן צו כינוס נכסים לנכסי חייב בפשיטת רגל.
חזרה מבקשת פשיטת רגל
- הנושה רשאי לחזור בו מהבקשה רק באישור בית המשפט.
- נושה, שבית המשפט אישר לו לחזור בו מבקשת פשיטת הרגל שהגיש, יכול, תוך 6 חודשים מיום האישור, לפנות לכונס הרשמי ולקבל החזר חלקי של הפיקדון שהפקיד.
חשוב לדעת
- לאורך כל הליך פשיטת הרגל קיימת חובה למסור מידע אמיתי ומלא. הפרת החובה על ידי החייב או כל גורם אחר, כולל נושה אם מי שמתחזה להיות נושה, מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר.
ראו גם
גורמים מסייעים
מוקדים ממשלתיים
מקורות משפטיים ורשמיים
חקיקה ונהלים
- פקודת פשיטת הרגל - סעיפים 10-7, 19, 172, 188
- תקנות פשיטת הרגל - סעיפים 10-9, 12.