אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן

הקדמה:

מספר ימי החופשה השנתית של כל עובד נקבע בהתאם לוותק שלו במקום העבודה, למספר הימים שעבד באותה שנה ולתקופה שההועסק בה (במשך כל השנה או רק בחלקה)
ברוב מקומות העבודה שעובדים בהם 5 ימים בשבוע, חישוב ימי החופשה נקבע על-פי צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר
במקומות עבודה שהצו לא חל עליהם, מספר ימי החופשה נקבע לפי חוק חופשה שנתית
בני נוער, עובדי קבלן ועובדים בענפים מסוימים זכאים למספר ימי חופשה גבוה יותר (ראו סעיף הרחבות בהמשך)
שימו לב
דף זה עוסק במספר ימי החופשה שצובר עובד במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע
למידע על חישוב מספר ימי חופשה למי שמועסק 6 ימים בשבוע ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית לעובדים במקומות עבודה שבהם מונהג שבוע עבודה בן 6 ימים.
למידע על עצם הזכאות לחופשה ועל גובה התשלום שיש לשלם לעובד עבור כל יום חופשה ראו חופשה שנתית.

ברוב מקומות העבודה שעובדים בהם 5 ימים בשבוע, חישוב ימי החופשה נקבע על-פי צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר. במקומות עבודה שהצו לא חל עליהם, מספר ימי החופשה נקבע לפי חוק חופשה שנתית.

על מי חל צו ההרחבה?

  • צו ההרחבה חל על מרבית מקומות העבודה שעברו לשבוע עבודה בן 5 ימים, בהתאם לענפים המפורטים בתוספת השנייה לצו (ענפי התעשייה, המלאכה, שמירה ואבטחה, ניקיון ואחזקה, שירותי משרד ועוד).
  • הצו אינו חל על ענפים שלא מפורטים בו, ואינו חל על העובדים ועל מקומות העבודה הבאים:
    • מקום עבודה שמועסקים בו פחות מ-4 עובדים (כולל עבודה במשק בית - עוזרות בית, מטפלים וכו')
    • עובדים ומעסיקים שהמעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים הוסדר או יוסדר לגביהם בהסכם קיבוצי
    • עובדים בחברה ממשלתית
    • עובדים בחברה עירונית
    • עובדים אצל מעסיק שוועדת הפיקוח שהוקמה לעניין צו ההרחבה קבעה כי הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו ההרחבה לא יחולו עליו.

כיצד נקבע מספר ימי החופשה?

  • צבירת ימי החופשה (על-פי החוק ועל-פי צו ההרחבה) נעשית בהתאם ל-3 קריטריונים:
    1. הוותק של העובד במקום העבודה - סעיף 1 לחוק חופשה שנתית מגדיר "שנת עבודה" כפרק זמן של 12 חודשים, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה. לכן, לצורך חישוב החופשה השנתית, הוותק אינו משך הזמן שהעובד עובד במקום העבודה, אלא כמה שנים קלנדריות (מינואר עד דצמבר) הוא עובד במקום העבודה. הטבלאות שיופיעו בהמשך מפרטות את מספר ימי החופשה בהתאם לוותק.
    2. משך הקשר המשפטי בין העובד למעסיק במהלך השנה - האם התקיימו יחסי עובד- מעביד במשך כל השנה הקלנדרית, או רק בחלקה (בשל פיטורים, התפטרות, או תחילת עבודה במהלך השנה). לפרטים על אופן חישוב ימי החופשה בהתאם לתקופת ההעסקה ראו בהמשך.
    3. מספר הימים בפועל שעבד העובד במהלך השנה (הצבירה נעשית באותו אופן למי שעובדים יום עבודה מלא ולמי שעובדים בהיקף של יום עבודה חלקי). לפרטים על אופן חישוב ימי החופשה בהתאם למספר ימי העבודה בפועל ראו בהמשך.
דוגמה
עובד שהחל לעבוד בינואר 2011 ועובד שהחל לעבוד באוקטובר 2011 ייחשבו שניהם כבעלי ותק של שנה אחת לעניין חישוב ימי החופשה השנתית בשנת 2011, ותק של שנתיים בשנת 2012, ותק של 5 שנים בשנת 2015 וכן הלאה (עם זאת, מספר ימי החופשה שהיו זכאים להם בשנה הראשונה לעבודתם נקבע בהתאם למספר הימים שעבדו באותה שנה - ראו פרטים בהמשך).

מספר ימי החופשה בהתאם לוותק במקומות עבודה שחל עליהם צו ההרחבה

  • צו ההרחבה נוקב במספר ימי החופשה נטו (מספר ימי העבודה הכלולים בחופשה ללא ימי המנוחה השבועית).
  • רוב ימי הזכאות בטבלה הם על-פי צו ההרחבה, אולם בכל מקרה שבו נקבע בחוק מספר ימי חופשה גבוה יותר, מצוין בטבלה מספר ימי החופשה על-פי החוק, שכן העובד יהיה זכאי למספר הגבוה מביניהם:
שנות ותק מספר ימי זכאות בפועל (ימי זכאות נטו) מספר ימי זכאות ברוטו (כולל שישי ושבת)
1- 4 שנים (* החל מיום 01.01.2017) 12 16
5 שנים 12 16
6-8 שנים 17 23
9 שנים ומעלה 23 31

(*) בהתאם לתיקון לחוק, ימי החופשה שנקבעו לעובדים עם ותק שבין שנה ל-4 שנים הם:

  • 14 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 10 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) עד ה-30.06.2016
  • 15 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 11 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה-01.07.2016 - עובד שהועסק לאורך כל שנת 2016 צבר 14.5 ימים ברוטו (או 10.5 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל)
  • 16 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 12 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה-01.01.2017
דוגמה
  • עובדת החלה לעבוד בשנת 2009 במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים ושהוראות צו ההרחבה חלות עליו.
  • בשנת 2017 העובדת היתה בשנה הקלנדרית ה-9 לעבודתה.
    • על-פי הוראות החוק, העובדת זכאית ל-17 ימי חופשה (נטו, ללא שישי ושבת) עבור שנת 2017.
    • על-פי הוראות צו ההרחבה, העובדת זכאית ל-23 ימי חופשה (נטו, ללא שישי ושבת) עבור שנת 2017.
  • הזכאות נקבעת על-פי מספר ימי החופשה הגבוה מבין שתי האפשרויות, ולכן העובדת היתה זכאית ל-23 ימי חופשה נטו בפועל עבור שנת 2017.
דוגמה
  • עובד עבד החל מחודש ינואר 2016 ועד לחודש דצמבר 2017.
  • עבור שנת 2016 העובד זכאי ל-10.5 ימי חופשה נטו בפועל (14.5 ימי חפשה ברוטו, כולל שישי ושבת).
  • עבור שנת 2017 העובד זכאי ל-12 ימי חופשה נטו (16 ימי חופשה ברוטו).
  • סה"כ העובד היה זכאי ל-22.5 ימי חופשה נטו בפועל עבור תקופת עבודתו.

מספר ימי החופשה בהתאם לוותק במקומות עבודה שלא חל עליהם צו ההרחבה

  • במקומות עבודה שעובדים בהם 5 ימים בשבוע וצו ההרחבה אינו חל עליהם, העובדים זכאים לימי חופשה בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית בלבד.
  • מספר ימי החופשה השנתית שנקבעו על-פי החוק הם מספר ימי החופשה ברוטו, כלומר הם כוללים את ימי המנוחה השבועית.
  • העובד זכאי ל-5 ימי היעדרות בפועל מעבודה על כל 7 ימי חופשה שצבר על-פי החוק (שכן בתוך 7 ימי החופשה נכללים גם ימים שישי ושבת, שהם ימי המנוחה השבועית במקומות ששבוע העבודה בהם הוא בן 5 ימים).
שנות ותק מספר ימי זכאות בפועל (ימי זכאות נטו) מספר ימי זכאות ברוטו (כולל שישי ושבת)
1- 4 שנים (* החל מיום 01.01.2017) 12 16
5 שנים 12 16
6 שנים 14 18
7 שנים 15 21
8 שנים 16 22
9 שנים 17 23
10 שנים 18 24
11 שנים 19 25
12 שנים 20 26
13 שנים 20 27
14 שנים ומעלה 20 28

(*) בהתאם לתיקון לחוק, ימי החופשה שנקבעו לעובדים עם ותק שבין שנה ל-4 שנים הם:

  • 14 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 10 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) עד ה-30.06.2016
  • 15 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 11 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה-01.07.2016 - עובד שהועסק לאורך כל שנת 2016 צבר 14.5 ימים ברוטו (או 10.5 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל)
  • 16 ימים ברוטו כולל ימי המנוחה השבועית (או 12 ימים נטו, לפי ימי העבודה בפועל) החל מה-01.01.2017
דוגמה
  • עובדת החלה לעבוד בשנת 2009 במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים ושהוראות צו ההרחבה חלות עליו.
  • בשנת 2017 העובדת היתה בשנה הקלנדרית ה-9 לעבודתה.
    • על-פי הוראות החוק עבור שנת עבודתה ה-9 זכאית העובדת ל-17 ימי חופשה בפועל נטו (ללא שישי ושבת).
דוגמה
  • עובד עבד החל מחודש ינואר 2016 ועד לחודש דצמבר 2017.
  • עבור שנת 2016 זכאי העובד ל-10.5 ימי חופשה נטו בפועל (14.5 ימי חופשה ברוטו, כולל שישי ושבת).
  • עבור שנת 2017 זכאי העובד ל-12 ימי חופשה נטו (16 ימי חופשה ברוטו).
  • סה"כ העובד היה זכאי ל-22.5 ימי חופשה עבור תקופת עבודתו.

עובד שהועסק אצל המעסיק לאורך כל השנה

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך לאורך כל השנה, הוא עובד שמתחילת ינואר עד סוף דצמבר התקיימו בינו לבין המעסיק יחסי עובד-מעביד.
    • עובד שהועסק אצל המעסיק לאורך כל השנה ועבד בפועל לפחות 200 ימים (כולל ימי מחלה בתשלום) זכאי לצבור במהלך שנת עבודה את מספר ימי החופשה שצוין בטבלאות.
    • עובד שהועסק אצל המעסיק לאורך כל השנה ועבד בפועל פחות מ-200 ימים, זכאי לחלק יחסי ממספר הימים ברוטו (כולל שישי ושבת) שצוין בטבלאות, כאשר החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 200.jpg
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד בשנת 2010 במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים והוראות צו ההרחבה חלות עליו.
  • העובד מועסק במשרה חלקית 3 פעמים בשבוע.
  • במהלך שנת 2017 (שנת העבודה השמינית שלו), הוא עבד 150 ימים בפועל.
  • בשנת העבודה השמינית זכאי עובד ל-23 ימי חופשה ברוטו (כולל שישי ושבת).
  • מספר ימי החופשה השנתית שלהם העובד זכאי יחושב באופן הבא:
    • 150 חלקי 200 כפול 23 (מספר הימים ברוטו) - סה"כ 17.25 ימים, כולל ימי המנוחה השבועית.
    • היות שהתקבל מספר שאינו שלם, המספר יעוגל כלפי מטה, כלומר 17 ימים ברוטו.
    • מדובר בתקופה של שבועיים ו-3 ימים, כלומר במהלכה ישנם 4 ימי מנוחה (שני ימי שישי ושתי שבתות), ולכן מספר ימי החופשה נטו של העובד (ללא שישי ושבת) הוא 13 ימים.
דוגמה
  • אם העובד בדוגמה הקודמת מועסק במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה של 5 ימים והוראות צו ההרחבה לא חלות עליו, הוא יהיה זכאי ל-16 ימי חופשה ברוטו (12 ימי היעדרות נטו מהעבודה) לפי החישוב הבא:
    • בשנת העבודה השמינית זכאי עובד ל-22 ימי חופשה ברוטו (כולל שישי ושבת).
    • 150 חלקי 200 כפול 22 (מספר הימים ברוטו) - סה"כ 16.5 ימים, כולל ימי המנוחה השבועית.
    • היות שהתקבל מספר שאינו שלם, המספר יעוגל כלפי מטה, כלומר 16 ימים ברוטו (שבועיים ויומיים).
    • מספר ימי החופשה נטו של העובד (ללא שישי ושבת) הוא 12 ימים.

עובד שהועסק אצל המעסיק רק חלק מהשנה

  • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה, הוא עובד שיחסי העובד-מעביד בינו לבין המעסיק לא נמשכו לאורך כל השנה הקלנדרית, מינואר עד דצמבר (למשל עובד שפוטר או התפטר באמצע השנה).
    • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה ועבד לפחות 240 ימים באותה שנה, זכאי לחופשה שנתית בהתאם לימים שצוינו בטבלאות.
    • עובד שהקשר המשפטי עם מעסיקו נמשך רק בחלק מהשנה ועבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, זכאי לחלק היחסי של מספר ימי החופשה המפורטים בטבלאות, כאשר החישוב ייעשה באופן הבא:
חישוב חופשה שנתית 240.jpg
דוגמה
  • עובדת החלה לעבוד ביולי 2017 במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע.
  • סה"כ הספיקה העובדת לעבוד במשך 120 ימים בפועל בשנת 2017.
  • חישוב ימי החופשה השנתית שצברה ייעשה באופן הבא:
    • 120 ימי עבודה חלקי 240, כפול 16 (מספר ימי הזכאות המלאה ברוטו) - סה"כ היא צברה 8 ימים ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית).
    • מספר ימי העבודה נטו שמהם העובדת רשאית להיעדר על חשבון החופשה השנתית הוא 6.
  • אם מתקבל מספר שאינו שלם בחישוב ימי החופשה למי שעבד פחות מ-240 ימים באותה שנה, המספר יעוגל כלפי מטה.
דוגמה
  • אם העובדת בדוגמה הקודמת הספיקה לעבוד במשך 110 ימים בפועל בשנת 2017, חישוב ימי החופשה השנתית שצברה ייעשה באופן הבא:
    • 110 ימי עבודה חלקי 240, כפול 16 (מספר ימי הזכאות המלאה ברוטו) - סה"כ היא צברה 7.33 ימים ברוטו (כולל ימי המנוחה השבועית).
    • מכיוון שחלקי ימים לא מחושבים, המספר יעוגל כלפי מטה, ל-7 ימים ברוטו.
    • מספר ימי העבודה נטו שמהם העובדת רשאית להיעדר על חשבון החופשה השנתית הוא 5.


צבירת ימי חופשה בתקופת היעדרות מהעבודה

  • ימי היעדרות בשל מחלה אשר בגינם מקבל העובד דמי מחלה ייחשבו לצורך צבירת ימי החופשה כאילו היו ימי עבודה בפועל. ראו פסק דין בסוגיה זו.
דוגמה
  • עובד עבד בפועל במשך השנה 170 יום.
  • העובד נעדר במהלך השנה 30 יום עקב מחלה והיה זכאי לדמי מחלה בגין היעדרות זו.
  • העובד נחשב כמי שעבד בפועל 200 יום בשנה ועל כן זכאי למלוא ימי החופשה המגיעים לו על-פי דין.
  • יום מחלה חלקי בו עבד העובד חלק מהיום וקיבל דמי מחלה עבור יתרת היום, נחשב כיום עבודה מלא לצורך חישוב מספר ימי החופשה השנתית.
  • טרם נקבעה קביעה מפורשת בפסיקת בית המשפט לגבי צבירת ימי חופשה במהלך היעדרות מסיבות אחרות שבגינן משולם לעובד שכר, כגון מילואים.


חשוב לדעת

  • עובדים במשרה חלקית צוברים את אותו מספר ימי חופשה כמו עובדים במשרה מלאה, אולם שווי יום חופשה שלהם יהיה נמוך יותר בהתאם לחלקיות המשרה. עם זאת ישנם מקומות עבודה שבהם מספר ימי החופשה שצובר העובד הם יחסיים להיקף משרתו, אולם במקרה כזה גם מספר ימי החופשה שינוכה ממכסת הימים הצבורים כאשר ינצל את החופשה, יהיה יחסי להיקף משרתו.
דוגמה
  • עובד בחצי משרה צובר בדיוק את אותו מספר ימי חופשה של עובד במשרה מלאה. אולם כאשר ייצא לחופשה ישולם לו על כל יום חופשה סכום השווה למחצית מהסכום שהיה משולם לו אילו עבד במשרה מלאה.
  • במקומות עבודה מסוימים צובר עובד בחצי משרה רק מחצית ממספר ימי החופשה (בהשוואה לעובד במשרה מלאה), אולם כאשר יצא לחופשה ינכה המעסיק ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד, רק חצי מהימים שניצל.
  • עובדים בשכר שעתי או יומי זכאים לחופשה שנתית רק אם עבדו 75 ימים רצופים לפחות, או אם יש להם הסכם עבודה בכתב עם המעסיק לתקופת עבודה העולה על 74 ימים רצופים (אם אינם עונים על תנאים אלה, הם עשויים להיות זכאים לתמורת חופשה). למידע נוסף, ראו חופשה שנתית לעובדים בשכר שעתי או יומי.


חופשה לעובד שלא נותרו לו ימי חופשה

  • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שאורכה עולה על מספר ימי החופשה השנתית שצבר, אלא אם ניתנה הסכמה לכך בהסכם קיבוצי או בהסכם עם העובד ובתנאי שהמעסיק נוהג בתום לב. כלומר, אין לדרוש מהעובד, בלי הסכמתו, לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד.
  • כאשר מעסיק מעוניין להוציא לחופשה עובד שאין לזכותו מספיק ימי חופשה לניצול (בין אם מדובר בחופשה מרוכזת לכל העובדים ובין אם מדובר לחופשה של העובד הספציפי בלבד), יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד מעוניין לצאת לחופשה באותו מועד והוא נתן לכך את הסכמתו.
  • במקרה שהעובד מעוניין לצאת לחופשה במועד מסוים ואין לו מספיק ימי חופשה צבורים, הוא רשאי, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצבר וזאת על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.


הרחבות

  • הוראות החוק קובעות את מספר ימי החופשה השנתית, מלבד בענפים ספציפיים שבהם נקבעו בהסכם, בצו הרחבה או בתקנות הוראות שמיטיבות יותר עם העובד. בכל מקרה, אם הוראות החוק הן המיטיבות עם העובד, החוק יגבר:
ענף לפרטים על אופן חישוב ימי החופשה
עובדי קבלן כוח אדם המועסקים במגזר הפרטי (ובמקרים מסוימים גם עובדי קבלן המועסקים במגזר הציבורי) חופשה שנתית לעובדי קבלן (חברות כוח אדם)
עובדי חברות ניקיון ותחזוקה חופשה שנתית לעובדי ניקיון
עובדי שמירה ואבטחה חופשה שנתית לעובדי שמירה ואבטחה
עובדי אולמות וגני אירועים חופשה שנתית לעובדי אולמות וגני אירועים
עובדים בענף הבנייה הסכם קיבוצי כללי בענף הבנייה, התשתיות, הצמ"ה, העבודות הציבוריות והשיפוצים (באתר הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל) - סעיף "חופשה שנתית"
עובדים בענפי החקלאות צו הרחבה בענף החקלאות (באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) - סעיפים 24,25
עובדים בענף הדפוס צו הרחבה בענף הדפוס, הכריכה והצינקוגרפיה (באתר נבו) - סעיף יג
עובדים בתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (במפעלים עם עד 20 עובדים) צו הרחבה בענף תעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) - סעיף "חופשה שנתית"
עובדים בענף המלונאות צו ההרחבה בענף המלונאות (באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) - סעיף 29. העובדים זכאים על-פי הצו גם לחופשה מיוחדת בתשלום: לרגל נישואין-3 ימי חופשה, לרגל נישואי בן/בת- יום חופשה אחד ולרגל ברית מילה לבן- יום חופשה אחד.

עובדים בעבודות ספציפיות

  • תקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת) קובעות כללי זכאות לגבי עבודות מסוימות. תקופת החופשה לפי תקנות אלה כוללת את ימי המנוחה השבועית ואינה ניתנת לצבירה משנה לשנה:
    • עובדים שעבדו 150 יום לפחות בשנה אחת או בשנתיים רצופות בעבודות הבאות זכאים לחופשה של 21 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה:
      • עבודות הקשורות לטיפול בעופרת או בתחמוצת העופרת - ראו פירוט בתקנה 2(1)(א).
      • התזת צבע בתא התזה.
      • התזת חול על חפצים בתא התזה.
      • עבודות הקשורות ליציקה של פלדה, ברזל או עופרת - ראו פירוט בתקנה 2(1)(ד).
      • עבודות הקשורות לייצור זכוכית - ראו פירוט בתקנה 2(1)(ה).
      • עבודה שעיקרה ריתוך חשמלי בשטח סגור (enclosed) מ-3 צדדים לפחות.
      • עבודה שבאים בה במגע מתמיד עם TNT.
    • עובדים שעבדו 200 יום לפחות בשנה אחת או בשנתיים רצופות בבית חולים, מוסד, מרפאה או מעבדה המיוחדים לחולי שחפת בתפקידים הבאים זכאים לחופשה של 42 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה: רופאים, אחיות, לבורנטים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים ועובדי ניקיון. עובדי ניקיון במוסדות הללו שבאים במגע עם חולים או עם חומרי הפרשה של חולים זכאים לחופשה של 42 יום עבור כל שנת עבודה באותו מקום עבודה (ללא התניה של 200 יום).
    • לחופשה של 21 יום לכל שנת עבודה באותו מקום עבודה זכאים:

בני נוער

  • בני נוער (מתחת לגיל 18) זכאים ל-18 ימי חופשה בלי קשר לוותק שלהם במקום העבודה.
  • מי שעבדו רק בחלק מהשנה יהיו זכאים לחלק היחסי של החופשה.
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית לבני נוער עובדים.

ארגוני סיוע

חקיקה ונהלים

פסקי דין