אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
עובדים זכאים בסיום יחסי העבודה לתשלום על ימי חופשה שנשארו להם (פדיון חופשה)
פדיון חופשה לפני סיום ההעסקה נוגד את החוק ומטרתו, ומעסיק שבוחר לעשות זאת מסתכן בתשלום כפול
למעסיק אסור להכריח עובד לצאת לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת אם המעסיק ויתר על עבודתו בתקופה זו

בקצרה

עובדים יכולים לנצל את ימי החופש שלהם במהלך תקופת העבודה שלהם, אך לא תמיד חייבים לנצל אותם במלואם.

  • לימי החופש יש ערך כספי עבור העובדים, ועובדים שלא ניצלו את כל ימי החופש שלהם זכאים לקבל בסיום יחסי העבודה תשלום עבור ימי החופש שהם לא ניצלו.
  • התשלום יהיה בשווי דמי החופשה שהיו מקבלים אילו יצאו לחופשה בימים אלה (פדיון חופשה), בניכוי תשלומים מתחייבים.
  • לחישוב ערך ימי החופשה ראו חדש:חישוב תשלום עבור פדיון ימי חופשה בסוף תקופת ההעסקה.
שימו לב
  • המעסיק רשאי לחייב את העובדים לנצל ימי חופשה ובכך להפחית ימי החופשה שהם צוברים.
  • אסור לפדות את ימי החופשה לפני תום יחסי העבודה, ומעסיק שמאפשר זאת ייאלץ לשלם לעובד גם פדיון עבור ימי החופשה גם בתום תקופת ההעסקה.

מי זכאי?

  • עובדים שכירים שמסיימים את יחסי העבודה מכל סיבה שהיא: פיטורים, התפטרות או פרישה.
  • חשוב: הזכאות ניתנת לכל העובדים השכירים, כולל עוזרות בית ומטפלות ועובדים זרים.

ימי החופשה שניתן לפדות (לקבל עליהם תשלום) עם סיום יחסי העבודה

  • ניתן לפדות את כל ימי החופשה שנצברו בשנה האחרונה של תקופת ההעסקה, וכן את ימי ימי החופשה שנצברו ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) שקדמו לה.
  • עם זאת, אם תלוש השכר מפרט ימי חופשה שנצברו לתקופה ארוכה יותר, ניתן לפדות את כל ימי החופשה שמפורטים בתלוש.
  • לאופן חישוב השווי של ימי החופשה הצבורים ראו חדש:חישוב תשלום עבור פדיון ימי חופשה בסוף תקופת ההעסקה.
לדוגמה
  • עובד שהתפטר אחרי 9 שנים במקום העבודה היה זכאי לפי החוק ל-20 ימי חופשה בשנה שבה התפטר.
    • ב-3 השנים הקלנדריות שקדמו לשנה האחרונה הוא היה זכאי ל-53 ימי חופשה.
    • סך כל ימי החופשה שהיה זכאי להם באותן שנים היה 73.
    • העובד ניצל במהלך תקופה זו 40 ימי חופשה ולכן הוא זכאי לפדות את ההפרש - 33 ימי חופשה שנשארו בלתי מנוצלים.
  • אם תלושי השכר של העובד פירטו את כל ימי החופשה שצבר וימי החופשה שלא ניצל בכל 9 שנות עבודתו הוא יהיה זכאי לפדות את כל הימים שנשארו בלתי מנוצלים.

מעקב אחרי ימי החופשה שלא נוצלו

  • נטל ההוכחה על יתרת החופשה שהעובד זכאי לה (בכל תקופת העבודה ובסיום יחסי העבודה) מוטל על המעסיק.
  • המעסיק חייב לנהל פנקס חופשה שנתית ולדעת כמה ימי חופשה עליו לתת לעובד לפי החוק, כמה ימי חופשה נוצלו על-ידי העובד וכמה נותרו לזכותו.
  • חוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לפרט את ימי החופשה שהעובד צבר וניצל. מעסיק שמפר הוראה זו מסתכן בסנקציות הפליליות והאזרחיות שקבועות בחוק וכן יידרש לשאת בנטל ההוכחה אם הנושא יגיע לדיון בבית המשפט.

תהליך מימוש הזכות

הגשת תלונה או תביעה אם המעסיק לא שילם פדיון ימי חופשה

  • עובדים שהמעסיק לא שילם להם פדיון חופשה בסיום יחסי העבודה יכולים להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • כמו כן, העובדים יכולים להגיש לבית הדין האזורי לעבודה תביעה לקבלת התשלום:

זכויות עובד לימי חופשה במקרים נוספים

עובד זכאי לימי חופשה או פדיון גם אם המעסיק שילם תמורתם במהלך תקופת ההעסקה

  • ימי חופשה לעובד לא נועדו לאפשר חופשה מהעבודה, ולא לצורך הגדלת שכר בזמן העבודה.
  • העובד יהיה זכאי לקחת את ימי החופש במהלך תקופת ההעסקה, או לפדות אותם לאחר סיום יחסי העבודה, גם אם המעסיק בחר לשלם לו תמורתם במהלך תקופת ההעסקה.
  • העובד יהיה זכאי לכך גם הוא הסכים ואפילו ביקש בעצמו לקבל את שווי ימי החופשה במהלך תקופת ההעסקה.
לדוגמה
  • לזכותו של עובד 20 ימי חופשה שנתית, והמעסיק שילם לו את שווי כל ימי החופשה במהלך תקופת ההעסקה.
  • למרות שהעובד קיבל כסף במהלך העבודה תמורת ימי החופשה, הוא עדיין יהיה זכאי:
    • לצאת ל-20 ימי חופשה במהלך תקופת ההעסקה.
    • לקבל את פדיון ימי החופשה שלא נוצלו מתוך 20 ימי החופשה, בתום תקופת ההעסקה.

עובד יכול לסרב לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים

  • עובד שהתפטר או פוטר, מחוייב לעבוד בתקופה הההודעה המוקדמת, אלא אם המעסיק ויתר על עבודתו בתקופה זו
  • מעסיק שויתר על עבודת העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, לא יכול לכפות על העובד לצאת לימי חופש בתקופה זו, אלא אם העובד מעוניין בכך.
  • אם העובד לא רוצה לקחת ימי חופש בתקופה ההודעה המוקדמת, המעסיק חייב לשלם לעובד את שכרו בתקופת ההודעה המוקדמת ובנוסף את פדיון ימי החופשה שלא נוצלו.
  • עם זאת, אם המעסיק יוכיח כי הוציא את העובד לחופשה בתקופת ההודעה המוקדמת ממניעים עניינים (הקשורים לצרכי העבודה) ובתום לב, ולא כדי להקטין את פדיון החופשה, ניתן יהיה לחפוף את ימי החופשה עם ימי ההודעה המוקדמת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתוך תקופת ההודעה המוקדמת לא יחפפו את ימי החופשה.

כדאי לדעת

  • הכללים שמפורטים בדף זה מתייחסים לימי חופשה שנקבעו על-פי החוק.
  • הכללים של פדיון החופשה לעובדים שזכאים לחופשה שנתית ארוכה יותר מזו שקובע החוק (חופשה עודפת) מכוח חוזה, הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יהיו בהתאם לתנאי ההסכם הספציפי המטיב.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל


מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים