לשר העבודה והרווחה יש סמכות בשעת חירום להוציא צו שירות עבודה ולגייס עובדים לעבודה במפעלים חיוניים או במפעלים למתן שירותים קיומיים, כדי להגן על המדינה ובטחון הציבור או לצורך קיום הספקה של שירותים חיוניים
ניתן לגייס לעבודה כל תושב מעל גיל 16 שנה ועד גיל פרישה (למעט חייל, שוטר ואישה בהיריון או עד שנה לאחר לידה) בין אם הוא מועסק במפעל החיוני (מגויסי פנים) ובין אם הוא אינו מועסק בשגרה במפעל זה (מגויסי חוץ)
בין העובד המגויס למפעל בו הוא נקרא לשירות עבודה מתקיימים יחסי עבודה וכל חוקי העבודה חלים, למעט חוקים מסויימים המפורטים בהמשך
על המעסיק שהעובד עבד אצלו טרם גיוסו, חל איסור לפטר את העובד במהלך התקופה בה נקרא העובד לשירות עבודה ואם העובד שירת מעל יומיים רצופים, אסור לפטרו גם במשך 30 ימים מתום השירות, אלא בהיתר
למידע רשמי ראו אתר משרד העבודה
חוק שירות עבודה בשעת חירום מקנה לשר העבודה והרווחה סמכות בשעת חירום להוציא צו שירות עבודה ולגייס עובדים לעבודה במפעלים חיוניים או במפעלים למתן שירותים קיומיים, כדי להגן על המדינה ובטחון הציבור או לצורך קיום הספקה של שירותים חיוניים.
מהו מפעל חיוני ומפעל למתקן שירותים קיומיים?
- מפעל חיוני – הוא מפעל הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים והוא אושר על ידי שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר הבטחון, ובשעת לחימה – על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה.
- מפעל למתן שירותים קיומיים –הוא הוא מפעל שנותן שירותים קיומיים אשר אושר על ידי שר העבודה והרווחה לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי. שירותים קיומים הם אחד מאלה:
- אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר.
- שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסייה או בשטח, שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הכרזה על אירוע חירום אזרחי או הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת.
- שירות שלדעת שר העבודה והרווחה הוא חיוני, לקיום אספקה או לטיפול באוכלוסייה.
- שירות אשר לדעת שר העבודה והרווחה הפסקתו עלולה לגרום לפגיעה רבה בכלכלה המשפיעה על המשק כולו.
- מקום עבודה המוגדר כמפעל חיוני או קיומי מחזיק באישור ממשרד העבודה ובאחריות המפעל לעדכן את כלל העובדים על כך שהמפעל מוגדר כמפעל למתן שירותים חיוניים.
- באתר אגף כוח אדם לשעת חירום ניתן לבדוק האם מקום העבודה מוגדר כמפעל למתן שירותים חיוניים. יש לשים לב שמנוע החיפוש אינו כולל מפעלים של מערכת הביטחון ומפעלים שהינם עוסקים מורשים, ובמקרים כאמור, יש לבדוק עם המעסיק.
- ניתן לבדוק אם מקום עבודה מסוים נחשב מפעל חיוני באתר משרד העבודה.
מתי יש סמכות להוציא צו גיוס לשירות עבודה?
- שר העבודה והרווחה רשאי להוציא צו גיוס לשירות עבודה במקרים הבאים:
- גיוס מילואים - כשיש גיוס מילואים רשאי שר העבודה והרווחה,לאחר התייעצות עם שר הבטחון, להוציא צו גיוס לשירות עבודה במדינה כולה או בחלק ממנה, וכן בכל ענפי המשק או בענף מסויים, אם הוא סבור כי הדבר הדרוש להגנת המדינה, לבטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים.
- מצב מיוחד בעורף- כשהוכרז מצב מיוחד בעורף רשאי שר העבודה והרווחה,לאחר התייעצות עם שר הביטחון, להוציא צו גיוס לשירות עבודה אם מצא כי האפשרות למתן שירותים קיומיים עלולה להיפגע בשל המצב המיוחד בעורף.
- אירוע אסון המוני – כשהוכרז על אירוע חירום אזרחי רשאי שר העבודה והרווחה, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, עם השר לביטחון הפנים או עם שר הביטחון, להוציא צו גיוס לשירות עבודה אם מצא כי האפשרות למתן שירותים קיומיים עלולה להיפגע עקב אירוע החירום האזרחי, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים.
את מי ניתן לגיייס לעבודה בצו לשירות עבודה?
- בשעת חירום ניתן לגייס לעבודה במפעלים חיוניים או במפעלים למתן שירותים קיומיים, כל תושב מעל גיל 16 שנה ועד גיל פרישה (גברים עד גיל 67 ונשים עד גיל 62) למעט: חייל, שוטר, אישה בהיריון ואישה אחרי לידה שטרם חלפה שנה מיום הלידה.
- בהתאם לחוק יש גם להתחשב באשה שיש לה ילדים הנתונים לטיפולה והקשיים שעשויים להיגרם לה עקב כך.
- ניתן לגייס לעבודה במפעלים אלה את עובדי המפעל הקיימים בין אם מועסקים כשכירים או עצמאים (מגויסי פנים), או עובדים שאינם מועסקים בשגרה במפעלים אלה( מגויסי חוץ).
מה המשמעות של הוצאת צו גיוס לשירות העבודה?
- מי שנקרא לשירות עבודה חייב להתייצב בזמן, במקום ולפני הרשות שנקבעה לכך בצו ולבצע כל עבודה שתוטל עליו.
- עובדים שנקראו לשירות מילואים פטורים מלהופיע לעבודה בשעת חירום, כל זמן שהם בשירות פעיל.
- אי התייצבות לעבודה בשעת חירום, מהווה עבירה פלילית שעונשה 3 שנות מאסר.
- במצב של אי התייצבות רשאי המפקח הכללי או המרחבי לשעת חירום, להורות לשוטר להביא את המגויס (פנים או חוץ) לפניו או לפני מי שיורה.
- יחסי עבודה- בין העובד המגויס למפעל בו הוא נקרא לשירות עבודה מתקיימים יחסי עבודה וכל חוקי העבודה חלים, למעט החוקים הבאים אשר אינם חלים על המגוייס לשירות עבודה:
- חוק שעות עבודה ומנוחה (המקנה, בין השאר, את הזכאות ל: הפסקות בעבודה, גמול עבור עבודה בשעות נוספות וגמול עבור עבודה במנוחה השבועית) לא יחול על עבודת מגוייס, למעט איסור העסקה במנוחה שבועית. יחד עם זאת, שר העבודה והרווחה רשאי לתת היתר כללי להעסקת מגוייס בימי המנוחה.
- חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 (אם המגויס צעיר כמשמעותו באותו חוק).
- חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954.
- חוק שירות התעסוקה תשי"ט-1959.
- חוק החניכות, תשי"ג-1953.
מה הן זכויות העבודה של מי שנקרא לשירות עבודה בצו (מגויס פנים ומגויס חוץ)?
- בדיקה רפואית- מגוייס אשר לא נדרש במשך 6 חודשים טרם גיוסו לשירות עבודה, לבצע בדיקה רפואית לשם קביעת כושרו לשירות בעבודה מסויימת, רשאי לבקש שייבדק בדיקה רפואית כדי לקבוע התאמתו למפעל חיוני או למפעל למתן שירותים קיומיים מסויים או לעבודהמסויימת. מי שביקש בדיקה רפואית לא יידרש לעבוד כל עוד לא נבדק כאמור ונמצא מתאים לעבודה המסויימת, אולם בקשתו של מגוייס-פנים לא תעכב את המשך העבודה בה עבד ערב גיוסו. מגוייס שנבדק בבדיקה רפואית, רשאי לבקש בדיקה רפואית נוספת בידי רופא אחר.
- שכר העבודה- בעת הגיוס יהיה השכר שנקבע לתפקיד זה בהסכם הקיבוצי החל על בעל המפעל (אלא אם על העובד חל הסכם קיבוצי הקובע הוראות מטיבות במצב של צו לשירות עבודה), ובאין הסכם קיבוצי – לפי הסכמה הדדית, ואם אין הסכמה – לפי השכר שיייקבע המפקח הכללי על כוח האדם בשעת חירום, בשים לב לשכר המקובל בענף.
- איסור פיטורים ממקום העבודה בו הוצב העובד המגוייס- חל איסור לפטר מגויס מעבודתו כמגויס או להעסיק מגויס בניגוד לצו לקריאה לשירות עבודה אלא בהיתר בכתב ממפקח עבודה בשעת חירום.
- איסור פיטורים של מגוייס חוץ ממקום העבודה בשגרה- דין שירות עבודה של מגויס-חוץ כדין שירות מילואים. על המעסיק שהעובד עבד אצלו בשגרה, טרם גיוסו, חל אסור לפטר את העובד מעבודתו המקורית במהלך התקופה בה נקרא העובד לשירות עבודה ואם העובד שירת מעל יומיים רצופים, אסור לפטרו גם במשך 30 ימים מתום השירות אלא בהיתר. למידע נוסף ראו:איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים, כמו כן אסור להפלות עובד בשל גיוסו לשירות עבודה. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד בשל שירות מילואים.
- חובת החזרה לעבודה- דין מגוייס חוץ כדין חייל משוחרר לעניין חזרתו לעבודה ועל כן משסיים מגוייס חוץ את שירותו במפעל החייוני או במפעל למתן שירותים קיומיים, חייב המעסיק בשגרה, שאצלו עבד העובד טרם גיוסו לשירות עבודה, לקבל את העובד בחזרה לעבודה באותם תנאים. אם קבלתו לעבודה האמורה ובתנאים כאמור אינה בגדר אפשרות מעשית – לקבלו לעבודה הטובה ביותר ובתנאים הטובים ביותר שהם בגדר אפשרות מעשית.
- שמירה על זכויות התלויות בוותק במקום העבודה בשגרה - המעסיק בשגרה,שהעובד עבד אצלו טרם גיוסו, חייב לשמור על זכויותיו של העובד התלויות בוותק. כלומר, תקופת גיוסו של העובד לשירות עבודה, נחשבת בחישוב הוותק של העובד לעניין זכויות התלויות בוותק כגון: דמי הבראה, דמי מחלה ופיצויי פיטורים.
- המשך הפרשות עבור העובד לקרנות הפנסיה -מעסיק בשגרה, שהעובד עבד אצלו טרם גיוסו לשירות עבודה, אשר נהג להפריש לעובד תשלומים עבור ביטוח פנסיוני טרם גיוסו, ימשיך לשלם תשלומים אלה בעד התקופה שבה מגויס העובד לשירות עבודה, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף העובד לעבוד אצל המעסיק שבשיגרה.
- חופשה שנתית- בתקופת הגיוס מגויס אינו זכאי לקחת בפועל חופשה שנתית הוראה זו אין בה כדי לגרוע מזכותו של מגויס לפדיון חופשה שנתית או שתקופת עבודתו כמגויס תבוא במניין לצורך חישוב הזכאות לחופשה.
ערר
- אדם הרואה עצמו נפגע על ידי הוראה שניתנה לו מכוח החוק, ובכלל זה הוראה הקובעת שכר העבודה, או שנפגע על ידי סירוב ליתן היתר, פטור או הקלה בחובתו לשירות עבודה רשאי, תוך 7 ימים לאחר שהגיעה אליו ההוראה הפוגעת, לערור לפני ועדת שירות עבודה, והועדה רשאית לאשר את ההוראה, לבטלה או לשנותה.
הפרת זכויות העובד
- מגוייס,אשר בתקופת השירות בעבודה, זכויותיו הופרו יכול להגיש תלונה:
- למינהל ההסדרה והאכיפה של דיני עבודה במשרד העבודה וזאת בהתאם לחוקים החלים על המגויס בתקופת היותו מגויס והסמכויות הנתונות למינה לליחידת האכיפה של חוקי העבודה.להגשת תלונה למינהל הסדרה ואכיפה, ניתן לפנות באמצעות המייל report.achifa@labor.gov.il, או בטלפון *2570
- ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.למידע על אופן הגשת התביעה ראו הגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים או זכויות סוציאליות אחרות בבית הדין האזורי לעבודה.
ראו גם