הקדמה:

עובדים שמאורגנים במסגרת ארגון עובדים יציג יכולים לפתוח בשביתה, לפי הכללים שמסדירים שביתות
למעסיק אסור לפגוע בעובד עקב השתתפותו בשביתה
שביתה לפי הכללים לא נחשבת להפרה של הסכם העבודה ולא ניתן לתבוע את השובתים על נזקים שהשביתה גרמה לצד שלישי
במהלך השביתה העובדים זכאים לזכויות מסוימות, למרות שהם לא עובדים


שביתה היא אמצעי שעובדים נוקטים במסגרת סכסוך כלכלי (סכסוך עבודה) ביניהם לבין המעסיק, במסגרתה מופסקת העבודה או מתבצע שיבוש מאורגן של מהלך העבודה הרציף.

  • השביתה מקפיאה את הסכם העבודה בין העובד למעסיק.
  • העובד לא זכאי לשכר, אך הוותק לצורך חישוב זכויות שונות לא נפגע.
  • למרות שבישראל אין חוק שמעגן את זכות השביתה, זכות השביתה הוכרה בפסיקה כזכות יסוד של העובד.

מי זכאי?

  • כלל העובדים, לפי הכללים שקבועים בחוק ובפסקי הדין לגבי האופן שבו יש להפעיל את זכות השביתה.

סוגי שביתות

  • ככלל, נהוג לסווג שביתות לשלושה סוגים, לפי מטרותיהן ולפי הגוף שנגדו השביתה מתנהלת:

שביתה כלכלית (כולל שביתת אהדה)

  • מכוונת להשיג יעדים במשא ומתן קיבוצי על תנאי עבודה והיא מכוונת בדרך כלל נגד המעסיק.
  • השביתה הכלכלית היא בדרך כלל זו שמתכוונים אליה כשעוסקים בזכות השביתה, והיא זו שמוכרת כלגיטימית על ידי בתי המשפט.
  • שביתת האהדה היא סוג של שביתה כלכלית, שבה עובדים במפעל מסוים שובתים לאות תמיכה במאבקם של עובדים במפעל אחר. בישראל שביתת אהדה היא שביתה לגיטימית.

שביתה פוליטית

  • מכוונת נגד המדינה ומטרתה להשיג יעדים פוליטיים, כלומר יעדים שלא נתפסים כנוגעים לתנאי העבודה של השובתים.
  • גם שביתה שמכוונת נגד המדינה עשויה להיחשב כלכלית, אבל רק אם מעשה המדינה - שנגדו השביתה מכוונת - היה התערבות ישירה בתנאי עבודתם של העובדים או במשא ומתן הקיבוצי על תנאים אלו.

שביתה מעין-פוליטית

  • נמצאת בתווך שבין שביתה כלכלית לפוליטית.
  • כוללת שביתות שעוסקות בסוגיות של מדיניות כלכלית וחברתית שמשפיעות על ענייניהם המקצועיים של העובדים.
  • במקרים אלו השביתה היא לא כלי ללחץ כלכלי בניהול משא ומתן קיבוצי, שכן עניינה הם נושאים שלא נתונים למשא ומתן.
  • שביתה כזאת היא כלי לביטוי מחאת העובדים, וככזאת יש לראות בה ביטוי של זכות האזרח לחופש הביטוי וההפגנה.

תהליך מימוש הזכות

  • על שביתה יכול להכריז רק ארגון עובדים שמייצג את רוב העובדים שרלוונטיים לסכסוך, או הנציגות שבחרו העובדים לצורך עניין זה (אם אין ארגון קבוע).
  • ככלל, ההודעה על הכוונה לפתוח בשביתה צריכה להימסר על גבי טופס מיוחד (שמופיע בחוק יישוב סכסוכי עבודה) ובו הפרטים הבאים:
    • פרטי העובדים והמעסיק.
    • הסיבות לשביתה.
    • התאריך שמתוכנן לתחילתה.
  • יש למסור למעסיק ולממונה הראשי על יחסי עבודה בזרוע העבודה את ההודעה על שביתה צפויה, 15 ימים לפני המועד הצפוי לשביתה. מטרת ההודעה היא לאפשר מאמצי גישור כדי למנוע את השביתה, ולהקטין את הפגיעה בצדדים שלישיים.

הגנה על השובתים

  • למעסיק אסור לפטר או לפגוע בעובד בשל השתתפותו בשביתה.
  • עובד שנשלח לעבוד אצל הלקוח או עובד פיזית באופן קבוע אצל הלקוח, ונעדר מעבודתו בשל שביתה אצל הלקוח, זכאי לשכר ממעסיקו עבור ימי היעדרותו עקב השביתה. למידע נוסף ראו כאן.
  • ככלל, המעסיק לא יכול לגייס עובדים חדשים במקום העובדים ששובתים או להביא עובדים של מעסיק אחר במקום עובדיו.
  • החוק מגן על זכות העובד לשבות על ידי מתן חסינות מפני תביעות בשל נזקים שנגרמו כתוצאה מהשביתה. עובדים או ארגון מעסיקים שגרם לשביתה או השבתה לא ייחשבו כמפרי חוזה או כגורמי הפרת חוזה עם צד שלישי.

זכויות עובדים בעת שביתה

חשוב לדעת

  • שוטרים, סוהרים ועובדי שב"כ לא יכולים לשבות לפי החוק. חיילים ושופטים לא נחשבים "עובדים" וגם הם לא זכאים לשבות.
  • ככלל, עובדים שובתים לא זכאים לשכר על תקופת השביתה. לעתים המעסיק מגיע להסכמות עם ארגון העובדים לאחר סיום השביתה, על החזר מסוים של השכר עבור תקופת השביתה ובארגוני עובדים יש במקרים רבים "קרן שביתה" שמיועדת להעביר שכר לעובדים שובתים או חלקם.

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל


מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים

תודות