הקדמה:

עובדים המאורגנים במסגרת ארגון עובדים יציג רשאים לפתוח בשביתה, בהתאם לכללים המסדירים שביתות
אסור למעסיק לפגוע בעובד בשל השתתפותו בשביתה
שביתה בהתאם לכללים אינה נחשבת כהפרה לא חוקית של חוזה העבודה ולא ניתן לתבוע את השובתים על נזקים שגרמה השביתה לצד שלישי
במהלך השביתה זכאים העובדים לזכויות מסוימות, למרות שאינם עובדים


שביתה היא אמצעי שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם במסגרת סכסוך כלכלי (סכסוך עבודה) בין העובדים לבין המעסיק, במסגרתה מופסקת העבודה או מתבצע שיבוש מאורגן של מהלך העבודה הרציף.

  • השביתה מקפיאה את הסכם העבודה בין העובד למעביד.
  • העובד אינו זכאי לשכר, אך הוותק לצורך חישוב זכויות שונות לא נפגע.
  • למרות שבישראל אין חוק המעגן את זכות השביתה, זכות השביתה הוכרה בפסיקה כזכות יסוד של העובד.

מי זכאי?

  • כלל העובדים, בהתאם לכללים הקבועים בחוק ובפסקי הדין לגבי האופן בו יש להפעיל את זכות השביתה.

סוגי שביתות

  • ככלל, נהוג לסווג שביתות לשלושה סוגים, לפי מטרותיהן ולפי הגוף שנגדו השביתה מתנהלת:

שביתה כלכלית (כולל שביתת אהדה)

  • מכוונת להשיג יעדים במשא ומתן קיבוצי על תנאי עבודה והיא מכוונת בדרך כלל נגד המעביד.
  • השביתה הכלכלית היא בדרך כלל זו שמתכוונים אליה כשעוסקים בזכות השביתה, והיא זו המוכרת כלגיטימית על ידי בתי המשפט.
  • שביתת האהדה, היא סוג של שביתה כלכלית, במסגרתה העובדים במפעל מסוים שובתים לאות תמיכה במאבקם של עובדים במפעל אחר. בישראל שביתת האהדה היא שביתה לגיטימית.

שביתה פוליטית

  • מכוונת נגד המדינה ומטרתה להשיג יעדים פוליטיים, כלומר יעדים שאינם נתפסים כנוגעים לתנאי העבודה של השובתים.
  • גם שביתה המכוונת נגד המדינה עשויה להיחשב כלכלית, אבל רק אם מעשה המדינה - שנגדו השביתה מכוונת - היה התערבות ישירה בתנאי עבודתם של העובדים או במשא ומתן הקיבוצי על תנאים אלו.

שביתה מעין-פוליטית

  • נמצאת בתווך בין שביתה כלכלית לפוליטית.
  • כוללת שביתות העוסקות בסוגיות של מדיניות כלכלית וחברתית המשפיעות על ענייניהם המקצועיים של העובדים.
  • במקרים אלו השביתה איננה כלי לחץ כלכלי בניהול משא ומתן קיבוצי, שכן עניינה נושאים שאינם נתונים למשא ומתן כזה.
  • שביתה כזאת היא כלי לביטוי מחאת העובדים, וככזאת יש לראות בה ביטוי של זכות האזרח לחופש הביטוי וההפגנה.

תהליך מימוש הזכות

  • על שביתה רשאי להכריז רק ארגון עובדים המייצג את רוב העובדים הרלוונטיים לסכסוך, או הנציגות שבחרו העובדים לצורך עניין זה (בהיעדר ארגון קבוע).
  • ככלל, ההודעה על הכוונה לפתוח בשביתה צריכה להימסר על גבי טופס מיוחד (המופיע בחוק יישוב סכסוכי עבודה) ובו הפרטים הבאים:
    • פרטי העובדים והמעביד.
    • הסיבות לשביתה.
    • התאריך המתוכנן לתחילתה.
  • יש למסור למעסיק ולממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה את ההודעה על שביתה צפויה, 15 ימים לפני המועד הצפוי לשביתה. מטרת ההודעה היא לאפשר מאמצי גישור כדי למנוע את השביתה, ולהקטין את הפגיעה בצדדים שלישיים.

הגנה על השובתים

  • למעסיק אסור לפטר או לפגוע בעובד בשל השתתפותו בשביתה
  • עובד אשר נשלח לעבוד אצל הלקוח או עובד פיזית באופן קבוע אצל הלקוח, ונעדר מעבודתו בשל שביתה שפרצה אצל הלקוח, זכאי לשכר ממעסיקו עבור ימי היעדרותו עקב השביתה. לפרטים נוספים ראו: מעסיק חייב לשלם שכר לעובד אשר עבד אצל הלקוח ונעדר מעבודתו בשל שביתה אצל הלקוח.
  • ככלל, המעסיק אינו יכול לגייס עובדים חדשים במקום העובדים השובתים או להביא עובדים של מעסיק אחר במקום עובדיו.
  • החוק מגן על זכות העובד לשבות על ידי מתן חסינות מפני תביעות בשל נזקים שנגרמו כתוצאה מהשביתה. עובדים או ארגון עובדים או ארגון מעבידים שגרם לשביתה או השבתה לא ייחשבו כמפרי חוזה או כגורמי הפרת חוזה עם צד שלישי.

זכויות עובדים בעת שביתה

חשוב לדעת

  • שוטרים, סוהרים ועובדי שב"כ אינם רשאים לשבות על פי חוק. חיילים ושופטים אינם נחשבים "עובדים" וגם להם אין זכות לשבות.
  • ככלל, עובדים שובתים אינם זכאים לשכר על תקופת השביתה. לעתים המעסיק מגיע להסכמות עם ארגון העובדים לאחר סיום השביתה, על החזר מסוים של השכר עבור תקופת השביתה, ובארגוני עובדים יש במקרים רבים "קרן שביתה" שמיועדת להעביר שכר לעובדים שובתים או חלקם.

פסקי דין


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

תודות