עובדים שמאורגנים במסגרת ארגון עובדים יציג רשאים לפתוח בשביתה, בהתאם לכללים שמסדירים שביתות
זכותון זה מרכז את זכויות העובדים בזמן שביתה
טפסים

שביתה היא אמצעי שנוקטים עובדים במסגרת סכסוך כלכלי (סכסוך עבודה) ביניהם לבין המעסיק, במסגרתה מופסקת העבודה או מתבצע שיבוש מאורגן של מהלך העבודה הרציף.

  • בתקופת השביתה מושהה חוזה העבודה האישי בין העובד למעסיק, לכן העובד לא חייב לבצע את עבודתו, ואילו המעסיק לא חייב לשלם שכר עבור אותה תקופה.

שכר עבודה בזמן השביתה

  • מעסיק חייב לשלם שכר לעובד שעומד לרשות המעסיק ומוכן לעבוד בזמן שמתקיימת שביתה.
  • עובדים ששובתים לא זכאים לשכר בגין תקופת השביתה.
  • עם זאת, לעתים בסיום השביתה הצדדים מגיעים להסכמה על תשלום שכר מלא או חלקי בתקופת השביתה.

שכר לעובדי קבלן שמועסקים במקום עבודה שבו מתרחשת שביתה

  • כשעובד מוכן להגיע לעבודה ולעבוד, אבל המעסיק לא מסוגל לספק לו עבודה, העובד זכאי לשכר למרות שבפועל לא עבד.
  • במקרה זה עובד הקבלן לא שובת, והוא מוכן לבצע את העבודה, אבל המעסיק (חברת כח האדם) לא יכול לספק לו עבודה בשל שביתה אצל מזמין העבודה (מקום העבודה שבו מוצב העובד בפועל). לכן, במקרים אלה עובד הקבלן זכאי לקבל שכר מהמעסיק, גם אם לא עבד בפועל.

תשלום שכר לעובד מיקור חוץ שנותן את שירותיו במקום עבודה שבו מתרחשת שביתה

  • לעתים עובד מועסק אצל מעסיק שמספק שירותים ללקוח מסוים, והעובד עובד בפועל בדרך קבע אצל מקבל השירות (הלקוח). עובד כזה נקרא "עובד מיקור חוץ".
  • כשעובדיו הישירים של הלקוח שובתים, וכתוצאה מכך עובד מיקור חוץ לא יכול לעבוד, למרות שהוא לא קשור בסכסוך העבודה ואין לו חלק בשביתה, המעסיק שלו חייב לשלם לו שכר, כל עוד הוא מוכן לבוא ולבצע את עבודתו אצל הלקוח ועבודתו נמנעה ממנו עקב השביתה שאין לו חלק בה.
  • לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.

איסור פיטורי עובד בשל השתתפותו בשביתה

שביתה במהלך חופשה שנתית של העובד

  • ימי שביתה אינם באים במניין ימי החופשה.
  • אם פרצה שביתה בזמן שעובד נמצא בחופשה, יראו את החופשה כנפסקת באותם ימים ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.
  • כלומר, לא ניתן להוציא עובד לחופשה בזמן השביתה.
  • אם העובד יצא לחופשה לפני הכרזת השביתה, הרי שבזמן השביתה תופסק חופשתו, והוא לא יקבל דמי חופשה עבור ימי השביתה, והמעסיק לא ינכה ימים אלה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותו.
  • עובדים בשירות המדינה שיצאו לחופשה לפני שנודע להם על קיום השביתה, ימשיכו בחופשתם, כלומר ישולמו להם דמי חופשה עבור החופשה, כולל הימים שבהם היתה שביתה.
    • ימי השביתה לא ינוכו מהשכר שלהם, אך ייחשבו כימי חופשה וינוכו ממכסת ימי החופשה הצבורים שלהם.
    • למידע נוסף ראו תקנה 44.134 (ג) לתקשי"ר.

שביתה במהלך חופשת מחלה

  • עובד שנמצא בחופשת מחלה יהיה זכאי לתשלום דמי מחלה גם במהלך תקופת שביתה.
    • החוק לא קובע שתקופת המחלה מופסקת בזמן שביתה (בניגוד לחופשה שנתית).
    • לעובדי מדינה שנעדרו מהעבודה בימי שביתה מסיבת מחלה והמציאו תעודת מחלה כנדרש, לא ינוכה שכר ממשכורתם בגין היעדרותם בימי שביתה, וימי המחלה שלהם יחויבו בהתאם. למידע נוסף ראו תקנה 44.134 לתקשי"ר.

השפעת השביתה על זכויות סוציאליות שקשורות בוותק

צבירת ימי מחלה

  • עובד זכאי לצבור 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא (ובמקומות עבודה מסוימים ובענפים מסוימים ניתן לצבור 2 ימי מחלה לכל חודש עבודה).
  • כשהעובד עבד רק בחלק מהימים במהלך החודש, הוא זכאי לצבור ימי מחלה באופן יחסי למספר ימי העבודה שעבד. למידע נוסף ראו כאן.
  • עובד ששובת בכל החודש לא יצבור באותו חודש ימי מחלה. אם הוא שובת בחלק מהחודש, הוא יצבור ימי מחלה באופן יחסי לפי מספר הימים שעבד ולא שבת באותו חודש.
דוגמה
עובד שמועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 5 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט היתה שביתה במקום העבודה, והעובד עבד רק 15 יום בשל השביתה.
  • כדי לחשב את צבירת ימי המחלה באותו חודש, יש לחלק את מספר הימים שעבד (15) במספר הימים שקבוע בחוק (21.66) ולהכפיל ב-1.5 ימי מחלה שניתן לצבור בחודש מלא.
  • העובד צבר באותו חודש 1.038 ימי מחלה, לפי החישוב: 1.038=15/21.66 X‏ 1.5.
דוגמה
עובד שמועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 6 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט היתה שביתה במקום העבודה, והעובד עבד רק 15 יום בשל השביתה.
  • כדי לחשב את צבירת ימי המחלה באותו חודש, יש לחלק את מספר הימים שעבד (15) במספר הימים שקבוע בחוק (25) ולהכפיל ב-1.5 ימי מחלה שניתן לצבור בחודש מלא.
  • העובד צבר באותו חודש 0.9 ימי מחלה, לפי החישוב: 0.9=15/25 X‏ 1.5.
  • במקומות עבודה שבהם העובד צובר 2 ימי מחלה בכל חודש, יבוצע חישוב דומה אך במקום לכפול ב-1.5, יש לכפול ב-2.
דוגמה
עובד שמועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 5 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט היתה שביתה במקום העבודה, והעובד עבד רק 15 יום בשל השביתה.
  • העובד צבר באותו חודש 1.38 ימי מחלה, לפי החישוב: 1.38=15/21.66 X‏ 2.
דוגמה
עובד שמועסק במקום עבודה שנהוג לעבוד בו 6 ימים בשבוע
  • בחודש אוגוסט היתה שביתה במקום העבודה, והעובד עבד רק 15 יום בשל השביתה.
  • העובד צבר באותו חודש 1.2 ימי מחלה, לפי החישוב: 1.2=15/25 X‏ 2

צבירת ימי חופשה

  • מספר ימי החופשה השנתית לה זכאי עובד, תלוי בוותק שלו ובמספר הימים שעבד בפועל באותה שנה.
  • הוותק מחושב לפי שנים קלנדאריות (מינואר עד דצמבר) והיעדרותו של עובד מהעבודה בשל שביתה לא מנתקת את הקשר המשפטי בין העובד -למעסיק, ולא משפיעה על שנות הוותק שלו.
  • עם זאת, במקרה של שביתה ארוכה שכתוצאה ממנה מספר ימי העבודה שהעובד עבד בפועל נמוך, ייתכן שמספר ימי החופשה שהעובד יצבור באותה שנה יהיה נמוך יותר:
    • עובד שיחסי העבודה שלו עם המעסיק התקיימו רק בחלק מהשנה (למשל, התקבל לעבודה לאחר ה-1 בינואר באותה שנה או סיים את העסקתו לפני 31 בדצמבר באותה שנה) יצבור באותה שנה ימי חופשה כמו כל עובד, בתנאי שעבד בפועל לפחות 200 ימים. אם עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, העובד יצבור באותה שנה רק חלק מימי החופשה שצובר עובד רגיל. ראו פרטים לגבי אופן חישוב מספר ימי החופשה.
    • עובד שיחסי העבודה שלו עם המעסיק התקיימו במשך כל השנה (כלומר, הוא התקבל לעבודה לפני ה-1 בינואר ולא פוטר או התפטר במהלך השנה) יצבור באותה שנה ימי חופשה כמו כל עובד, בתנאי שעבד בפועל לפחות 240 ימים. אם עבד פחות מ-240 ימים באותה שנה (ימי השביתה בהם לא עבד בפועל לא נספרים כימי עבודה), העובד יצבור באותה שנה רק חלק מימי החופשה שצובר עובד רגיל. ראו פרטים לגבי אופן חישוב מספר ימי החופשה.

דמי הבראה

  • עובד, שבינו לבין המעסיק קיימים יחסי עובד-מעסיק לפחות שנה, זכאי לדמי הבראה.
  • שביתה לא קוטעות את רצף העבודה לצורך קביעת הזכאות לדמי הבראה ותקופת השנה נצברת גם אם במהלך השנה העובד נעדר מעבודתו בשל שביתה, שכן שביתה לא מנתקת את יחסי העובד-מעסיק.
  • יחד עם זאת, עובד אינו זכאי לתשלום דמי הבראה עבור תקופה בה שבת ולא קיבל שכר.

השפעת השביתה על גובה דמי הלידה שעובד/ת זכאי/ת לקבל במהלך חופשת לידה

  • שביתה לא פוגעת בזכאות לדמי לידה או בגובה דמי הלידה.
  • דמי לידה משולמים כגמלה מחליפת שכר לעובד/ת שיצא/ה לחופשת לידה, במטרה לפצות על אובדן השכר או ההכנסה בתקופה חופשת הלידה שבה הם לא עובדים.
  • לעובד/ת שכיר/ה או עובד/ת עצמאי/ת מחושבים דמי הלידה ליום על-פי מלוא השכר או ההכנסה בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק/ה העובד/ת את עבודתו/ה לצורך יציאה לחופשת לידה, ואותו מחלקים ב–90 (עד לתקרה שנקבעה).
  • במקרה של הפחתה בשכר עקב שביתה או סיבה אחרת שלא תלויה בעובד/ת, יחושבו דמי הלידה לפי השכר שהיה משולם לעובד/ת אם לא היה נעדר מהעבודה בגלל השביתה.
  • במילים אחרות: הזכאות לדמי לידה וגובה דמי הלידה שמשולמים לעובד/ת שנמצא/ת בחופשת לידה לא נפגעים כתוצאה מהשביתה, והם יחושבו על בסיס השכר שהעובד/ת היה/היתה מקבל/ת אם לא היתה שביתה.

ביטוח פנסיוני בימי השביתה

  • כשעובדים שובתים, הם לא זכאים לשכר בגין תקופת השביתה, והמעסיק לא חייב לשלם להם הפרשות סוציאליות עבור תקופה זו, כולל הפרשות לביטוח פנסיוני.
  • במקרה שהשביתה נמשכת מספר חודשים, מומלץ לעובדים לפנות לגוף הפנסיוני (קרן הפנסיה, קופת הגמל או חברת הביטוח המנהלת את ביטוח המנהלים) ולוודא שההפסקה הזמנית בהפרשות לא פוגעת ברצף הזכויות הפנסיוניות או לנקוט פעולות להבטחת רצף הזכויות. למידע נוסף ראו שמירת זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה.

השפעת השביתה על פיצויי פיטורים שעובד זכאי לקבל בסיום תקופת העסקתו

  • שביתה לא פוגעת בזכאות לפיצויי פיטורים או בגובה הפיצויים.
  • שביתה או השבתה לא קוטעות את רצף העבודה לצורך קביעת הזכאות לפיצויי פיטורים. כלומר, עובד שהועסק במשך שנה לפחות שבמהלכה היתה שביתה, ייחשב כמי שעבד "שנה אחת ברציפות" אצל המעסיק (למרות שבפועל עבד פחות משנה בשל השביתה), ויהיה זכאי לפיצויי פיטורים במקרה של פיטורים או במקרה של התפטרות שמזכה בפיצויים.
  • ימי השביתה נכללים בחישוב התקופה שבעדה יש לשלם פיצויי פיטורים, כלומר גובה פיצויי הפיטורים לא מושפע מהשביתה, ויש לשלם פיצויי פיטורים (באותם מקרים שבהם העובד זכאי לפיצויים) גם עבור התקופה שבה היתה שביתה. לקריאת פסק דין בסוגיה זו ראו כאן.
  • עם זאת, חשוב להבהיר שלאור העובדה שחלק מהפיצויים אמורים להיות משולמים באופן שוטף מדי חודש באמצעות הפרשות לביטוח הפנסיוני, ובמהלך השביתה לא מבוצעות הפרשות לביטוח הפנסיוני, הרי שבעת תשלום פיצויי פיטורים, על המעסיק יהיה לשלם לעובד פיצויי פיטורים מלאים עבור תקופת השביתה (כלומר 8.33% מהשכר האחרון X‏ מספר חודשי השביתה) ולא רק השלמה ל-8.33%. למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.

תשלומים למוסד לביטוח לאומי בימי השביתה

  • עובד שנעדר מעבודתו בגלל שביתה או השבתה ועקב כך לא קיבל ממעסיקו שכר בעד תקופה זו, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות למשך תקופת היעדרות שנפרשת על פחות משלושה חודשים קלנדריים מלאים בתוך שנה קלנדרית אחת (מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר באותה השנה).
דוגמה
  • עובד היה בשביתה החל מ-15.01.2016 ועד 15.04.2016.
  • לצורך חובת תשלום למוסד לביטוח לאומי, העובד ייחשב כמי שהיה בשביתה במשך 2 חודשים קלנדריים, שכן רק במהלך חודשים פברואר ומרץ העובד היה בשביתה במשך כל החודש.
  • במהלך ינואר ואפריל העובד עבד כחצי חודש בכל חודש, ודמי הביטוח הלאומי שולמו באמצעות השכר עבור חודשים אלה (גם אם גובה התשלום בכל חודש היה נמוך בשל מספר ימי העבודה הנמוך).
דוגמה
  • עובד היה בשביתה החל מ-15.01.2016 ועד 15.05.2016.
  • לצורך חובת תשלום למוסד לביטוח לאומי, העובד ייחשב כמי שהיה בשביתה במשך 3 חודשים קלנדריים מלאים, שכן הוא היה בשביתה בחודשים פברואר, מרץ ואפריל במשך כל החודש.
  • במהלך ינואר ומאי העובד עבד כחצי חודש ודמי הביטוח הלאומי שולמו עבור חודשים אלה דרך השכר (גם אם גובה התשלום בכל חודש היה נמוך בשל מספר ימי העבודה הנמוך).
  • העובד יהיה פטור מתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות בשני החודשים הקלנדריים המלאים הראשונים של השביתה (פברואר ומרץ), בתנאי שיעביר למוסד לביטוח לאומי טופס הצהרת היעדרות עובד בשל שביתה/השבתה.
  • על העובד לשלם בעצמו דמי ביטוח לאומי עבור חודש אפריל, שהוא החודש הקלנדרי המלא השלישי של השביתה, כמי שאינו עובד ואינו עצמאי.

השפעת השביתה על גובה דמי האבטלה של עובד לאחר סיום העסקתו

  • הזכות לדמי אבטלה וגובה דמי האבטלה לא מושפעים מהשביתה.
  • דמי האבטלה משמשים כתחליף הכנסה, ולכן עליהם לשקף את גובה השכר האמיתי שהיה למובטל.
  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להתייחס אל ימי שביתה כאל ימי היעדרות, ודמי האבטלה יחושבו לפי השכר שהעובד היה מקבל אם לא היה נעדר מעבודתו עקב שביתה, תוך התעלמות מההפחתה בשכר שנגרמה כתוצאה מהשביתה.

הגנה על העובד מפני תביעות של מי שנפגע מהשביתה

  • העובדים מוגנים מפני תביעות של גורמים אחרים שהם לא המעסיק, על רקע נזקים שנגרמו להם בעקבות השביתה.
  • צדדים שלישיים (שאינם המעסיק ואינם העובדים) לא יכולים לתבוע את העובדים ששובתים בגלל נזק שנגרם להם עקב השביתה.
דוגמה
  • לקוח של המפעל שילם עבור סחורה.
  • בשל השביתה הסחורה לא נמסרה לו בזמן.
  • הלקוח לא יכול לתבוע את העובדים על הנזק שנגרם לו בשל העיכוב במסירת הסחורה.
דוגמה
  • עובדיה של חברת הסעות שמפעילה אוטובוסים ציבוריים פתחו בשביתה.
  • כתוצאה מכך ציבור המשתמשים בתחבורה ציבורית לא יכלו להגיע לעבודתם ושכרם נפגע עקב כך.
  • לא ניתן לתבוע את עובדי חברת ההסעות על הנזק שנגרם לעובדים ששכרם נפגע בשל אי הגעתם לעבודה.

החלפת העובדים השובתים בעובדי קבלן או בעובדים חיצוניים אחרים

  • לקבלן כוח אדם אסור לשבור את השביתה אצל המעסיק בפועל באמצעות החלפתם של העובדים ששובתים או המושבתים בעובדי הקבלן.
  • בית הדין הארצי לעבודה ציין שככלל, אין להתיר למעסיק להפעיל את מפעלו באמצעות עובדים חיצוניים, שכן מדובר בנשק שלא עונה על מבחן המידתיות.

האם עובדים זכאים להחזר הוצאות נסיעה מוגדל עקב שביתה בתחבורה הציבורית?

  • ככלל המעסיק חייב לשלם לעובדיו הוצאות נסיעה לפי תעריפי התחבורה הציבורית, ועד התקרה שקבועה בצו, וזאת עבור כל יום שבו עבדו.
  • החזר הוצאות הנסיעה לא קשור בשאלה עם איזה סוג תחבורה העובדים הגיעו לעבודה.
  • לכן, עובד שנאלץ להגיע לעבודה ברכבו הפרטי או בשירות הסעות פרטי (מונית "ספיישל"), לא זכאי להחזר הוצאות מעבר לתעריף הנסיעה בתחבורה ציבורית.
  • למידע נוסף ראו החזר הוצאות נסיעה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

פסקי דין

חקיקה ונהלים