הקדמה:

הדיון בבקשת פשיטת הרגל עשוי להיות הדיון היחיד שיתקיים בבית המשפט במסגרת הליך פשיטת רגל ביוזמת חייב
בית המשפט רשאי לקבל את הבקשה, לתת הכרזת פשיטת רגל והפטר המותנה בביצוע תכנית הפירעון
ישנה חשיבות לביצוע כל חובות החייב במסגרת ההליך על מנת שבית המשפט יקבל את בקשתו


הדיון בבקשת פשיטת הרגל הוא הדיון היחיד המתקיים במסגרת הליך פשיטת רגל ביוזמת חייב, במסגרתו יחליט בית המשפט המחוזי את אחת מההחלטות הבאות:

  1. לתת צו פשיטת רגל לחייב, לאשר את תכנית הפירעון שהגיש המנהל המיוחד ולתת לחייב הפטר מותנה.
  2. לדחות את הבקשה ולבטל את הליך פשיטת הרגל.
  3. לתת לחייב הפטר לאלתר.
  4. לדחות את המועד למתן החלטתו.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

החלטת בית המשפט

  • בית המשפט יכול להחליט אחת מההחלטות הבאות:
    • הכרזת פשיטת רגל, אישור תכנית הפירעון ומתן הפטר מותנה:
    • דחיית בקשת פשיטת הרגל - בית המשפט ידחה את בקשת פשיטת הרגל ויבטל את ההליך אם קבע שמתקיימת אחת מהנסיבות הבאות:
      • הבקשה הוגשה בחוסר תום לב.
      • הבקשה הוגשה במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל.
      • החייב יכול לפרוע את חובותיו.
    • הפטר לאלתר - בית המשפט רשאי לקבוע כי מיד לאחר הכרזת פשיטת הרגל לחייב יינתן הפטר לאלתר.
    • דחיית ההחלטה למועד אחר - בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד אחר שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר.

ערעור

  • ניתן לערער על צו שנתן בית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
  • הערעור יוגש לבית המשפט העליון.
  • אם הצו ניתן בהסכמה, יש לבקש רשות לערער עליו מבית המשפט המחוזי או מבית המשפט העליון, תוך 30 ימים.
  • מומלץ לפנות לייעוץ או ייצוג משפטי.

חשוב לדעת

  • ישנה חשיבות רבה להתנהלות החייב בתום לב במהלך הליך פשיטת הרגל ולביצוע כל חובותיו על מנת שבית המשפט יאשר את תכנית הפירעון ויתן הפטר מותנה.
  • לאורך כל הליך פשיטת הרגל קיימת חובה למסור מידע אמיתי ומלא ולשתף פעולה עם הגורמים המוסמכים. הפרת החובה מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר.

שלבים עיקריים בהליך פשיטת הרגל ביוזמת חייב

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים