מי שאיבדו את כושר התפקוד שלהם בעקבות תאונה (שאינה תאונת עבודה או תאונת דרכים), עשויים לקבל דמי תאונה
דמי התאונה משולמים לתקופה של עד 90 יום ורק למי ששוהים בישראל (גם אם התאונה קרתה בחו"ל)
גובה התשלום נקבע בהתאם למצב התעסוקתי של הנפגעים בזמן התאונה, ולא יותר מ-1,283.5 ₪ ליום (נכון ל-2025)
לעקרות בית ולמי שלא עובדים דמי התאונה ישולמו החל מהיום ה-15 שלאחר התאונה
למידע רשמי ראו אתר המוסד לביטוח לאומי
טפסים
ניתן למצוא שירותי סיוע ותמיכה שעשויים להיות רלוונטיים עבורך באתר 'כל שירות':

שירותי מיצוי זכויות לחולים

בקצרה

מי שנפגעו בתאונה (שאינה תאונת עבודה או תאונת דרכים), עשויים להיות זכאים לדמי תאונה לתקופה של עד 90 יום.

שימו לב
מבוטחים בביטוח פרטי שנפגעו בתאונה אישית וזכאים לפיצוי מחברת הביטוח יכולים לקבל כיום גם את דמי התאונה מהביטוח הלאומי (בהתאם לתנאי הזכאות).
  • מי שתביעתם לדמי תאונה נדחתה בעבר כי היו זכאים לפיצוי מחברת ביטוח פרטית, יקבלו את דמי התאונה רטרואקטיבית. התשלום יועבר אוטומטית לחשבון הבנק שלהם ללא צורך בפנייה נוספת.
  • למידע נוסף ראו אתר הביטוח הלאומי.
  • תאונה מוגדרת כאירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית, וכתוצאה ממנה הנפגעים איבדו את כושר התפקוד (סוג התפקוד נקבע בהתאם לעיסוקם של הנפגעים, לפי המפורט בסעיף "מי זכאי").
לדוגמה
עובדת שכירה שהחליקה על רצפה רטובה בבית, נפלה ושברה את ידה, ובעקבות האירוע היא אינה מסוגלת לעבוד.
לדוגמה
סטודנט שנתקל באבן במהלך טיול אופנים, נפל ונחבל בראשו, והוא מאושפז בבית חולים.
לדוגמה
עקרת בית שמעדה במדרגות ושברה את אגן הירכיים, ובעקבות זאת אינה יכולה לעבוד במשק ביתה.

מי זכאי?

  • תושבי ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה, שעל-פי אישור רפואי איבדו בעקבות תאונה את כושר התפקוד (בהתאם לעיסוקם):
    • עובדים שכירים או עצמאים - אם אינם מסוגלים לעבוד בעבודתם או בעבודה מתאימה אחרת (ואם מדובר בשכירים, גם לא נותרו להם ימי מחלה מהמעסיק לניצול).
    • מי שאינם עובדים - אם הם מאושפזים בבית חולים או מרותקים לביתם.
    • עקרות בית - אם אינן מסוגלות לעבוד בעבודות משק הבית.
  • הזכאות מותנית בכך שהנפגעים קיבלו טיפול רפואי בתוך 72 שעות ממועד הפגיעה.
    • עם זאת, במקרה שהנזק הרפואי התגלה מאוחר יותר ותוך שבועיים מיום התאונה, הביטוח הלאומי עשוי לאשר את הזכאות גם אם לא ניתן טיפול בתוך 72 שעות.
  • דמי התאונה משולמים רק עבור התקופה שבה שוהים בישראל ולא מסוגלים לעבוד בשל אי-כושר (מבוטחים שיצאו לחו"ל בתקופת אי-כושר, אינם זכאים לדמי תאונה בעת שהותם בחו"ל).
  • תושבי ישראל שנפגעו בתאונה בחו"ל יהיו זכאים לתשלום דמי תאונה מיום חזרתם לארץ, בהתאם לתנאי הזכאות.

מי לא זכאי?

תהליך מימוש הזכות

הגשת התביעה

  • יש להגיש תביעה לתאונה אישית בתוך 90 יום מיום התאונה, תביעה שתוגש לאחר מכן עלולה להידחות.
  • את התביעה מגישים על גבי טופס תביעה לתשלום דמי תאונה, יש אפשרות למלא את טופס התביעה בשתי דרכים:
  • יש למלא את הפרטים בטופס. לתובעים שהם עובדים שכירים, המעסיק ימלא את החלק המיועד למעסיקים.
  • יש לפנות לרופא המטפל כדי שימלא את נספח א' בטופס התביעה ("תעודה רפואית ראשונית") ויחתום עליו.
  • אל הטופס יש לצרף:
    • מסמכים רפואיים נוספים לגבי התאונה והטיפול הרפואי (כגון: דוח מד"א, דוח חדר מיון, סיכום מחלה מבית חולים, או כל מסמך אחר המעיד על הנזק הרפואי שנגרם לנפגעים כתוצאה מהתאונה).
    • כתב ויתור סודיות רפואית (מופיע גם בטופס התביעה).
    • עובדים שכירים יצרפו אישור על מספר ימי המחלה שעמדו לזכותם ביום התאונה (מהמעסיק, או מקרן ימי מחלה, ממבטחים או מקופות אחרות).
  • את התביעה מגישים לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים. ניתן להגיש את התביעה גם בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.

תשלום דמי התאונה

  • למי שהתקבלה תביעתם, ישולמו דמי תאונה למשך 90 יום רצופים לכל היותר.
  • לעובדים (שכירים או עצמאים) ישולמו דמי תאונה החל מהיום השלישי שלאחר יום התאונה. תשלום עבור שני הימים הראשונים שלאחר התאונה ישולם רק למי שאיבדו את כושרם לתפקד ל-12 ימים לפחות, מלבד יום התאונה.
  • למי שאינם עובדים ולעקרות בית, ישולמו דמי תאונה החל מהיום ה-15 שלאחר יום התאונה.
טיפ
מי שיכולת התפקוד שלהם נפגעה למשך יותר מ-90 יום יכולים לבדוק את זכאותם לקצבת נכות כללית.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

  • מי שמעוניינים לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות צריכים להגיש את הערעור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים מהיום שנמסרה להם ההחלטה.
  • אפשר לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • אם התביעה נדחתה, אפשר לבקש במקרים מסוימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה - במקום להגיש ערעור לבית הדין או לפני שמגישים את הערעור (בהתאם לתוצאות הפנייה לוועדה).
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.

שיעור דמי התאונה (נכון לשנת 2025)

  • שיעור דמי התאונה לעובדים זהה לשיעור דמי פגיעה המשולמים למי שנפגעו בעבודה:
    • למי שביום התאונה היו עובדים שכירים, שיעור דמי התאונה יהיה 75% משכרם ברבע השנה שקדם ליום התאונה, לחלק ב-90, עד לסכום המקסימלי של 1,283.5 ₪ ליום.
    • למי שביום התאונה היו עובדים עצמאים, שיעור דמי התאונה יהיה 75% מההכנסה לתשלום דמי ביטוח ברבע השנה שקדם ליום התאונה, לחלק ב-90, עד לסכום המקסימלי של 1,283.5 ₪ ליום.
    • עם זאת, התשלום לעובדים לא יפחת מ-85.57 ₪ ליום.
  • למי שביום התאונה לא היו עובדים (שכירים או עצמאים), שיעור דמי התאונה יהיה 85.57 ₪ ליום.
  • לשיעורי דמי התאונה בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

דמי תאונה למקבלי קצבת ‏נכות ‏כללית או שירותים מיוחדים

מקבלי קצבת נכות כללית

  • מי שמקבלים קצבת נכות כללית מלאה (בדרגת נכות 75% ומעלה) ואינם עובדים, וכן עקרות בית, לא זכאים לדמי תאונה.
  • מי שמקבלים קצבת נכות כללית חלקית (בדרגת נכות עד 74%) ואינם עובדים, וכן עקרות בית, עשויים להיות זכאים לדמי תאונה בהתאם לכללי הזכאות שנקבעו למי שאינם עובדים.
  • מי שמקבלים קצבת נכות כללית בכל שיעור שהוא (חלקי או מלא) ועובדים (כשכירים או כעצמאים) עשויים להיות זכאים לדמי תאונה, בהתאם לתנאי הזכאות שנקבעו לעובדים.
  • מקבלי קצבת נכות כללית חלקית שהגישו תביעה ‏להחמרה בעקבות התאונה האישית ונקבעה להם זכאות לקצבת נכות מלאה לא‏ יהיו ‏זכאים ‏לדמי ‏תאונה.
  • חשוב לשים לב שדמי התאונה נחשבים להכנסה ולכן תשלום דמי תאונה עשוי להשפיע על גובה קצבת הנכות באותה תקופה.

מקבלי קצבת שירותים מיוחדים

  • מי שמקבלים קצבת שירותים מיוחדים ואינם עובדים, וכן עקרות בית, לא זכאים לדמי תאונה.
  • מי שמקבלים קצבת שירותים מיוחדים ועובדים (כשכירים או כעצמאים) עשויים להיות זכאים לדמי תאונה, בהתאם לתנאי הזכאות שנקבעו לעובדים.

כדאי לדעת

  • דמי תאונה לא ישולמו למשך יותר מ-90 יום באותה שנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר).
  • דמי תאונה נחשבים כהכנסה החייבת במס הכנסה.
  • לפי פסיקת בית המשפט אופניים וקורקינטים חשמליים לא נחשבים כרכב מנועי לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כך שייתכן שתאונה כזו תיחשב כתאונה אישית ולא כתאונת דרכים.
ראו גם

גורמים מסייעים

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים