לצורך חישוב שכר המינימום יש להביא בחשבון אך ורק את רכיבי השכר הקבועים ללא תוספות
אסור להביא בחשבון הכנסות אחרות של העובד (כגון קצבה) לצורך תשלום נמוך משכר המינימום
הסכמה של העובד לקבל שכר הנמוך משכר המינימום הינה חסרת תוקף משפטי
איחור בתשלום השכר, כאשר מדובר בשכר מינימום, מהווה עבירה פלילית, וניתן להטיל על המעסיק עיצומים כספיים וקנסות


על המעסיק מוטלת החובה לשלם לעובד שכר מינימום (לכל הפחות).

  • קיימות דרכים בלתי חוקיות שבאמצעותן עוקפים מעסיקים חובה זו, הפוגעות בזכויות העובד לקבל את מלוא השכר ובנוסף פוגעות בזכויותיו העתידיות, כגון זכויות הפנסיה.
  • לעתים עובדים נאלצים להסכים לשכר הנמוך משכר המינימום בשל חששם לאבד את מקום העבודה.
  • הסכמת העובד לקבל שכר הנמוך משכר מינימום הינה חסרת תוקף משפטי, והעובד יוכל לתבוע מהמעסיק השלמה לשכר המינימום למרות שהתשלום הנמוך נעשה בהסכמתו.
  • ערך זה מציג דוגמאות לדרכים בהן מופרת חובת תשלום שכר מינימום.

תשלום שכר כולל בגובה שכר מינימום כששכר היסוד והתוספות הקבועות לבדם נמוכים משכר המינימום

  • מעסיק שמשלם שכר שמסתכם ב-5,571.75 ₪ אך כשסכום זה מורכב לא רק משכר היסוד והרכיבים הקבועים אלא גם מתוספות שונות (כגון: תוספת משמרת), מפר את חובתו לשלם שכר מינימום.
  • משמעות החובה לשלם שכר מינימום היא כי שכר היסוד והרכיבים הקבועים (כגון: תוספת יוקר) לא יפחתו מהסכום הקבוע בחוק שכר מינימום.
  • תוספות שונות כגון: הוצאות נסיעה, תוספת ותק, תוספת משפחה, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה מדודה, מוסכמת, קבועה או קבוצתית, משכורת 13, מענקים על בסיס שנתי, החזר הוצאות כלכלה או אש"ל שמשלם המעסיק - כל אלה ישולמו לעובד בנוסף לשכר המינימום, לו הוא זכאי.
דוגמה
מעסיק שילם לעובד שכר כולל של 5,571.75 ₪, מתוכם 5,371.75 ₪ כשכר עבודה ו-200 ₪ הוצאות נסיעה. במקרה זה המעסיק מפר את החוק, שכן הוא משלם בפועל שכר של 5,371.75 ₪ (הוצאות הנסיעה אינן מובאות בחשבון לצורך חישוב שכר המינימום).

הנזק לעובד

  • מלבד הפגיעה בזכותו של העובד לקבל את מלוא השכר, נפגעות גם זכויות הפנסיה שלו וזכויותיו לפיצויי פיטורים.
  • החיסכון הפנסיוני מחושב על פי השכר הקבוע בלבד (ללא התוספות). במקרה שהשכר הקבוע ללא התוספות נופל משכר המינימום, סכום החיסכון הפנסיוני קטן בהתאם. גם סכום ההפרשות לפיצויים במקרה של פיטורים קטן בהתאם.

מה יכול העובד לעשות במקרה כזה?

  • במקרה של הפרת הזכות ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • כמו כן יכול העובד לתבוע מהמעסיק בדיעבד השלמה לשכר המינימום באמצעות הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
    • תקופת ההתיישנות על תביעות מסוג זה היא שבע שנים, כלומר: העובד יוכל לתבוע את את הפרשי השכר עבור שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.
    • הזכות לתבוע מהמעסיק השלמה לשכר המינימום קיימת גם אם העובד הסכים מרצונו על שכר הנמוך משכר המינימום.

חשוב לדעת

  • הסכמה של העובד לקבל שכר נמוך משכר המינימום הינה חסרת תוקף משפטי, ועל המעסיק לשלם לו את השכר כמפורט לעיל.
  • העובד יוכל לתבוע את המעסיק גם אם הוא עצמו הסכים לקבלת התשלום הנמוך יותר.

הסכמה על תשלום נמוך משכר המינימום והשלמתו באמצעות קצבת השלמת הכנסה

  • הסכמה בין המעסיק לעובד, לפיה יועסק העובד במשרה מלאה, אך ישולם לו שכר נמוך משכר המינימום, באופן שגובה הכנסתו יזכה אותו בזכות לקבל קצבת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, עומדת בסתירה לחובת המעסיק לשלם שכר מינימום.
  • זכותו של העובד לקבל מהמעסיק שכר שלא נופל משכר מינימום.
  • זכותו זו של העובד מול המעסיק אינה תלויה בהכנסותיו האחרות של העובד.
  • אסור למעסיק להביא בחשבון מקורות הכנסה אחרים של העובד לשם הפחתת שכרו של העובד.

הנזק לעובד

  • הסכמה בין המעסיק לעובד, לפיה יועסק העובד במשרה מלאה, אך ישולם לו שכר נמוך משכר המינימום, באופן שגובה הכנסתו יזכה אותו בזכות לקבל קצבת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, אינה חוקית וגם פוגעת בזכויותיו העתידיות של העובד:
    • המעסיק והעובד עוברים על החוק
      • מעסיק חייב לשלם לעובד שכר שאינו נופל משכר המינימום. אם המעסיק שילם בפועל סכום הנמוך משכר המינימום, הוא מפר את החוק.
      • עובד המצהיר בפני המוסד לביטוח לאומי שהוא עובד במשרה חלקית למרות שפועל עובד משרה מלאה, עשוי להיחשב כמי שמסר הודעה שאינה אמת וצפוי לעונשים הקובעים בחוק. בנוסף, העובד הינו שותף לדבר עבירה של המעסיק.
    • פגיעה בזכויות העתידיות של העובד
      • החיסכון הפנסיוני וההפרשות לפיצויים במקרה של פיטורים מחושבים על פי השכר המשולם לעובד מידי המעסיק בלבד.
      • הכנסות אחרות, כגון קצבאות המוסד לביטוח לאומי, אינן נכללות בחישוב הפנסיוני ובהפרשות לפיצויי פיטורים.
      • לפיכך במקרה שבו השכר המשולם לעובד נמוך משכר המינימום, גובה החיסכון הפנסיוני וגובה פיצויי הפיטורים קטנים בהתאם.

מה יכול העובד לעשות במקרה כזה?

  • במקרה שמעסיק מציע לעובד לקבל שכר נמוך משכר המינימום, ובמקביל להגיש תביעה להשלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, הוא מפר את הוראות חוק שכר מינימום, והעובד רשאי להגיש תלונה נגד המעסיק ביחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • כמו כן יכול העובד לתבוע מהמעסיק בדיעבד השלמה לשכר המינימום באמצעות הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
    • תקופת ההתיישנות על תביעות מסוג זה היא שבע שנים, כלומר: העובד יוכל לתבוע את את הפרשי השכר עבור 7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.
    • הזכות לתבוע מהמעסיק השלמה לשכר המינימום קיימת גם אם העובד הסכים מרצונו על שכר הנמוך משכר המינימום.

סיכונים לעובד

  • במקרה שקיבל העובד את הצעת המעסיק והגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, ייתכן כי הוא יידרש להחזיר את כל הסכומים שקיבל כהשלמת הכנסה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.
  • כמו כן ייתכן כי העובד יועמד לדין פלילי בגין הונאת המוסד לביטוח לאומי.
דוגמה
עובד היה זכאי לקצבת השלמת הכנסה בסך 3,000 ₪, בתנאי ששכרו בעבודה לא יעלה על 3,371.75 ₪. העובד והמעסיק הסכימו ביניהם כי העובד יעבוד במשרה מלאה, אך שכרו יעמוד על 3,371.75 ₪ - כדי שיוכל להמשיך ולקבל את הקצבה. באופן זה המעסיק שילם פחות משכר המינימום, בעוד סך כל ההכנסות של העובד (עבודה + קצבה) הגיעו ל-6,371.75 ₪ (סכום הגבוה משכר המינימום, שאותו היה מרוויח אילו ויתר על הקצבה). כעבור שנתיים נתפס העובד.
כעת העובד עשוי להיתבע להשיב למוסד לביטוח לאומי את כל הקצבאות שקיבל במשך תקופה זו בסכום כולל של 72,000 ₪ (3,000 ₪ X‏ 24 חודשים) + הפרשי ריבית והצמדה לשנתיים. בנוסף ייתכן כי יועמד לדין פלילי שבמהלכו ניתן להטיל עליו קנס.

אי תשלום שכר עבור התלמדות, הכשרה, חפיפה, הכנה למשמרת או השתלמות

  • מעסיקים שונים נוהגים לדרוש מעובד או ממועמד חדש להגיע לעבודה לפני המועד המתוכנן לצורך למידה, הכשרה, "תקופת ניסיון" או הכנה למשמרת, מבלי לשלם לעובד או למועמד עבור תקופות אלה.
  • אי תשלום שכר מינימום (או אי תשלום שכר כלל) עבור תקופות אלה מהווה עבירה על חוק שכר מינימום.
  • המעסיק חייב לשלם שכר מינימום עבור תקופות אלה, אפילו אם החליט שלא להעסיק את העובד לאחר "תקופת הניסיון".
  • עובד אינו רשאי לוותר על שכר או על שכר מינימום בתקופות אלה, ולכן המעסיק חייב לשלם גם אם העובד הסכים להגיע לעבודה על חשבונו או שהסכים לקבל שכר נמוך יותר משכר המינימום עבור תקופות אלה.
  • למידע נוסף ראו תשלום שכר עבור תקופת התלמדות, הכשרה, השתלמות או הכנות למשמרת

הנזק לעובד

  • מלבד הפגיעה בזכותו של העובד לקבל את מלוא השכר, נפגעות גם זכויות כספיות נוספות וביטוחיות, במיוחד כאלה שתלויות בוותק או ברציפות בעבודה, למשל:
    • זכאות לדמי אבטלה - תקופת הניסיון עשויה לא להיחשב כתקופת עבודה שנספרת לצורך הזכאות לדמי אבטלה.
    • פנסיה - מלבד העובדה שעבור תקופה זו לא מופרשים לביטוח הפנסיוני של העובד כספים שיכולם להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלו, תקופה זו לא גם לא תיחשב כתקופה שבה העובד מבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה, ואם חלילה ייפגע ויאבד את כושר עבודתו, הוא עשוי למצוא את עצמו ללא כיסוי ביטוחי.
    • זכויות שמותנות בוותק, למשל דמי הבראה או פיצויי פיטורים - המעסיק עשוי שלא להביא את תקופת ההכשרה/הניסיון בעת חישוב הוותק, וכך לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורים (אם יפוטר) או את דמי ההבראה, המגיעים לעובד רק לאחר שישלים שנת עבודה אחת.

מה יכול העובד לעשות במקרה כזה?

  • במקרה שמעסיק אינו משלם שכר או שמשלם שכר הנמוך משכר המינימום עבור תקופת הכשרה, התלמדות ניסיון, השתלמות, חפיפה או כל תקופה שבה נדרש העובד להגיע לעבודה, הוא מפר את הוראות חוק שכר מינימום, והעובד רשאי להגיש תלונה נגד המעסיק ביחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • כמו כן יכול העובד לתבוע מהמעסיק בדיעבד את שכר המינימום או השלמה לשכר המינימום באמצעות הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
    • תקופת ההתיישנות על תביעות מסוג זה היא שבע שנים, כלומר: העובד יוכל לתבוע את את הפרשי השכר עבור שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.
    • הזכות לתבוע מהמעסיק השלמה לשכר המינימום קיימת גם אם העובד הסכים מרצונו על שכר הנמוך משכר המינימום.

איחור במועד תשלום השכר

מי זכאי?

  • כלל העובדים בישראל.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
  • במקרה של הפרת הזכות ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.
  • כמו כן יכול העובד לתבוע מהמעסיק בדיעבד השלמה לשכר המינימום באמצעות הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.
    • תקופת ההתיישנות על תביעות מסוג זה היא שבע שנים, כלומר: העובד יוכל לתבוע את את הפרשי השכר עבור שבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה.
    • הזכות לתבוע מהמעסיק השלמה לשכר המינימום קיימת גם אם העובד הסכים מרצונו על שכר הנמוך משכר המינימום.

משמעות הסכמת העובד לתשלום נמוך משכר המינימום

  • לעתים עובדים נאלצים להסכים לשכר הנמוך משכר המינימום וזאת בשל חששם לאבד את מקום העבודה.
  • הסכמה כזו של עובד הינה חסרת תוקף משפטי, והעובד יוכל לתבוע מהמעסיק השלמה לשכר המינימום למרות שהתשלום הנמוך נעשה בהסכמת העובד.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים