אזהרה
שימו לב - דף זה הינו עדיין בשלב טיוטה ולא שוחרר לציבור
אין להסתמך על תוכנו בשום אופן
עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת היריון למשך 30 יום לפחות זכאית לגמלה, בהתאם לתנאים
קצבה לשמירת היריון תשולם, רק אם אינך מקבלת תשלום מגורם אחר, כמו ימי מחלה מהמעסיק או ביטוח מהמעסיק
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי

עובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל שמירת היריון למשך 30 יום לפחות זכאית לגמלה לשמירת היריון מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לתנאים שיפורטו בהמשך דף זה. הגמלה נועדה לפצות את העובדת על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון.

  • עבור עובדת שכירה, סכום הקצבה ליום יהיה שכר העובדת החייב בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו להפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון מחולק ב-90, או שכרה ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה מחולק ב- 180, לפי הגבוה מביניהם, ולא יותר מהסכום המירבי של 331 ₪ ליום, נכון ל-2024.
  • עבור עצמאית, בשלב הראשון השכר שלך ייקבע לפי המקדמות שאת משלמת לביטוח לאומי. בשלב השני, עם קבלת השומה ממס הכנסה, השכר שלך ייקבע לפי השומה הנוכחית או השומה של השנה הקודמת - הגבוהה מביניהן.
  • הקצבה משולמת ב-20 בחודש עבור החודש הקודם.
  • חשבי את סכום הקצבה שלך באמצעות מחשבון הביטוח הלאומי.
שימו לב

מי זכאית?

  • את תושבת ישראל.
  • שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסקת לעבוד עקב שמירת ההיריון.
  • נאלצת להיעדר מעבודתך למשך 30 ימים לפחות בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לך או לעובר, הנובע מההיריון, בהתאם לאישור רפואי.
  • אינך יכולה להמשיך לעבוד משום שסוג העבודה, מקום העבודה או אופן ביצוע העבודה, מסכנים אותך או את העובר, ולא נמצאה לך עבודה חלופית מתאימה במקום עבודתך. זאת בהתאם לאישור רפואי.
  • תקופת השמירה הראשונה צריכה להיות 30 יום רצופים לפחות. לאחר מכן, כל תקופה נוספת של שמירת היריון צריכה להימשך 14 יום לפחות.
  • לא משולם תשלום עבור תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר כגון דמי מחלה, ביטוח מהמעסיק, קצבת נכות מקרן הפנסיה.

עובדת שנעדרה מהעבודה פחות מ-30 יום

  • במקרה זה, העובדת אינה זכאית לגמלה, אלא לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תקופת ההיעדרות על חשבון ימי המחלה שצברה במקום העבודה.
  • מי שלא צברה די ימי מחלה רשאית לצאת לחופשה ללא תשלום, או שינוכו לה ימי חופשה עבור אותם ימים.
  • במקרה שאושרו לעובדת לפחות 30 ימי שמירת היריון אולם הלידה או הפסקת ההיריון התרחשו לפני שחלפו 30 ימים, היא תהיה זכאית לגמלה לשמירת היריון אם לא צברה די ימי מחלה במקום העבודה.

מי לא זכאית?

  • מי שנמצאת בשמירת היריון מסיבה רפואית ויצאה לחו"ל לא זכאית לגמלה מרגע יציאתה מהארץ. אם הסיבה היא תעסוקתית - כי סוג/סביבת העבודה מסוכנים לאם ולעובר ולא נמצאה עבודה חלופית - יציאה לחו"ל לא שוללת את הזכאות.
  • עובדת זרה וכל מי שאינה תושבת ישראל גם אם היא עונה על שאר תנאי הזכאות שצוינו.
  • רופא גינקולוג מומחה מטעם הביטוח הלאומי יכול לדחות את התביעה לגמלה אם הסיבות הרפואיות אינן מצדיקות שמירת היריון, או שסוג העבודה או עיסוקה של האישה אינם מהווים סכנה לאם ולעובר לפי החוק.

כיצד אגיש את התביעה?

  • אפשר להגיש תביעה לתשלום גמלה לשמירת היריון מיד כשמתחילה שמירת ההיריון, ולא יותר משנה אחרי תחילתה.
  • ניתן למלא את התביעה באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי. למילוי הטופס לחצו כאן.
  • ניתן למלא באופן ידני ולשלוח באתר המוסד לביטוח לאומי, בדואר או בפקס. להורדת הטופס המתאים לחצו כאן.
  • יש לצרף לתביעה את המסמכים הבאים:
  1. אישור רפואי – בתביעה יש אישור רפואי שאותו צריך למלא רופא מומחה למחלות נשים ולידה בלבד. בנוסף לאישור יש לצרף כרטיס מעקב היריון רפואי ותיעוד רפואי על הצורך בשמירה. אם סביבת העבודה או סוג העבודה הם הסיבה לשמירת ההיריון, ייתכן שתידרשי להביא אישור מרופא תעסוקתי.
  2. אישור מעסיק – עובדת שכירה צריכה לבקש מהמעסיק למלא את החלק בטופס התביעה המיועד למעסיק. אם סביבת העבודה או סוג העבודה הם הסיבה לשמירת ההיריון, חובה לצרף מכתב מפורט מהמעסיק לגבי אופי העבודה ואישורו על כך שלא נמצאה לך עבודה חלופית.
  3. הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי – אם היית בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, ובתקופה זו שולמו עבורך דמי ביטוח, עלייך לצרף לתביעה אישור ממשרד הבריאות או ממשרד התעשייה על מקום וזמן ההכשרה או השיקום.

אישור הזכאות ותשלום הגמלה

  • ההחלטה אם קיימת זכאות לגמלה תינתן אחרי 30 ימים של שמירת היריון.
  • מועד תחילת הזכאות לגמלה לא יעלה על שבועיים לפני היום שבו נערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שעל פיה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.
  • הגמלה משולמת בכל 20 לחודש עבור החודש הקודם.
  • יש לדווח למוסד לביטוח לאומי בכל חודש אם שמירת ההיריון נמשכת או מסתיימת. ניתן לדווח בדרכים הבאות:
    • להתקשר למוקד הממוחשב לשמירת היריון בטלפון 08-6509934.
    • לעדכן באמצעות אתר שירות אישי.

גמלה עבור תקופה נוספת של שמירת היריון

  • מי שבמהלך אותו היריון זקוקה לשמירת היריון נוספת אחרי ששמירת ההיריון הקודמת שאושרה לה הסתיימה, צריכה להגיש לביטוח הלאומי טופס אישור רפואי שבו רופא מומחה למחלות נשים ולידה יאשר את התקופה הנוספת של שמירת ההיריון.
  • הזכאות לקצבה עבור תקופה נוספת תאושר רק אם היא נמשכת 14 ימים רצופים לפחות.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

  • מי שאינם שבעי רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בנושא הזכאות, יכולים להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בתוך 12 חודשים.
  • ניתן לבקש סיוע משפטי חינם בהליך הערעור מלשכות הסיוע המשפטי של משרד המשפטים.
  • כמו כן, אם התביעה נדחתה, ניתן לבקש במקרים מסוימים שוועדת תביעות תבחן את ההחלטה ותיתן את המלצתה לפקיד התביעות של הביטוח הלאומי.
  • למידע נוסף ראו ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי.


סכום הגמלה

  • לסכום המרבי, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • עובדת שכירה שלא קיבלה שכר מלא ב-6 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיקה את עבודתה (בשל שמירת ההיריון או בשל סיבה אחרת כגון שביתה, מחלה, תאונה, אבל משפחתי או חופשה) ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה בחודשים אלה או לחישוב שכרה על-פי החודשים שקדמו לחודשים שבהם לא קיבלה שכר מלא.
    • "חופשה" כוללת חופשה שנמשכה עד חודש, גם אם נלקחה מבחירה של העובדת.
    • תיתכן השלמת שכר לתקופה שבה שהתה העובדת בחופשת לידה שהוארכה ללא תשלום דמי לידה עבור לידה שקדמה להיריון הנוכחי.
  • מי שקיבלו מהמעסיק הפרשי שכר או תשלום נוסף לאחר שהחלו לקבל את התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, עשויות לקבל תשלום הפרשים, אם התשלום הנוסף עולה על 1,325 ₪ (25% משכר המינימום).
  • עובדת שחזרה מחופשת לידה ונכנסה להיריון נוסף, שבעקבותיו עליה לצאת לשמירת היריון:
    • בחישוב הגמלה לעובדת שיצאה לשמירת היריון אחרי שחזרה מחופשת לידה יילקח בחשבון השכר הרגיל שהייתה משתכרת לולא שהתה בחופשת לידה.
  • עובדת שמועסקת במספר מקומות עבודה ונעדרה רק מחלקם בשל שמירת היריון זכאית לגמלה לשמירת היריון על פי שכרה במקומות העבודה שמהם נעדרה, ולא יותר מהתקרה שנקבעה - עד 331 ₪ ליום.
  • בחישוב גובה הגמלה אין לקחת בחשבון את הכנסתה של העובדת במקומות עבודה שהיא לא נאלצה להיעדר מהם בשל שמירת היריון.

תשלום הפרשים לגמלה לשמירת היריון

חשוב לדעת

  • אם עובדת שזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מעדיפה לנצל את ימי המחלה שצברה ולקבל את תמורתם מהמעסיק, זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי עבור הימים ששילם לה המעסיק תישלל. כמו כן, המעסיק רשאי שלא להסכים לשימוש בימי המחלה שעומדים לרשות העובדת.
  • למי שקיבלה גמלה לשמירת היריון עד ללידה, דמי הלידה ישולמו באופן אוטומטי מבלי שתצטרך להגיש תביעה לדמי לידה. התשלום יועבר לחשבון הבנק בהתאם לנתונים שנרשמו בטופס התביעה לגמלה לשמירת היריון.

מידע למי שלא עונות על תנאי הזכאות

  • עובדת עצמאית שתביעתה לגמלה לשמירת היריון נדחתה בגלל פיגור בתשלום דמי הביטוח הלאומי עשויה להיות זכאית להענקה מטעמי צדק. לטופס הבקשה - לחצו כאן. למידע נוסף ראו הענקה מטעמי צדק למי שתביעתם לגמלה נדחתה.
  • עובדת שלא זכאית לגמלה לשמירת היריון אך הרופא המליץ לה על מנוחה מעבודה רשאית לנצל את ימי המחלה שעומדים לרשותה. המעסיק לא רשאי לשלול זאת ממנה.
  • עובדת שהרופא המליץ לה על היעדרות חלקית והפחתת היקף המשרה בגלל ההיריון לא זכאית לגמלה לשמירת היריון. במקרה זה, ההיעדרות נחשבת כהיעדרות עקב מחלה והעובדת זכאית לתשלום דמי מחלה מהמעסיק, בתנאי שעומדים לזכותה ימי מחלה צבורים.
  • עובדת שלא זכאית לגמלה לשמירת היריון, אך רופא אישר בכתב שסוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את עוברה או אותה בגלל ההיריון או מונעים ממנה לבצע את תפקידה, רשאית לצאת לחופשה ללא תשלום. למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום לעובדת בהיריון אשר נעדרה מעבודתה בשל סוג העבודה, מקומה או אופן ביצועה.
ראו גם

גורמים מסייעים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים